שינויים

להלן פירוט אחוז העובדים שהולכים לעבודה בערים שונות בישראל - במטרופולין גוש דן ובמטרופולין חיפה:

להלן פירוט אחוז העובדים שהולכים לעבודה בערים שונות בישראל - במטרופולין גוש דן ובמטרופולין חיפה:

* תל אביב 12.9%, גבעתיים 9.3%, בני ברק 28.2%, בת ים 7.8%, אזור 6.8%, פתח תקווה 9.0%, נס ציונה 8.9%, רחובות 12.3%, יבנה 8.4%, אשדוד 10.3%, רמלה 7.5%, הוד השרון 8.3%, כפר סבא 11.9%, נתניה 10.8%, גדרה 8.6%,  

* תל אביב 12.9%, גבעתיים 9.3%, בני ברק 28.2%, בת ים 7.8%, אזור 6.8%, פתח תקווה 9.0%, נס ציונה 8.9%, רחובות 12.3%, יבנה 8.4%, אשדוד 10.3%, רמלה 7.5%, הוד השרון 8.3%, כפר סבא 11.9%, נתניה 10.8%, גדרה 8.6%,  

* חיפה 8.2%, קריית מוצקן 7.6%, קריית ביאליק 7.2%, קריית ים 7.2%, קריית אתא 5.3%, נשר 5.0%, טירת כרמל 10.9%, יקנעם עילית 6.3%, קריית טבעון 8.0%, נהריה 13.6%, כרמיאל 8.3%, עכו 12.6%, סכנין 12.8%, שפרעם 8.2%, טמרה 8.4%. {{הערה|שם=matat}}

* חיפה 8.2%, קריית מוצקן 7.6%, קריית ביאליק 7.2%, קריית ים 7.2%, קריית אתא 5.3%, נשר 5.0%, טירת כרמל 10.9%, יקנעם עילית 6.3%, קריית טבעון 8.0%, נהריה 13.6%, כרמיאל 8.3%, עכו 12.6%, סכנין 12.8%, שפרעם 8.2%, טמרה 8.4%. {{הערה|שם=matat}}  

כאשר מסתכלים על פני שנים בין 1995 ל-2008 רואים ירידה בכמות הולכי הרגל ברוב הערים - במיוחד בישובים הפרבריים והעניים יותר (כמו ישובים ערביים). יש יציבות באחוז הולכי הרגל בחלק מהישובים (כמו הקריות, כפר סבא) ועליה באחוז הולכי הרגל בישובים עשירים יותר, מרכזיים יותר או צפופים יותר כמו תל אביב, גבעתיים, בני ברק, בת ים, קריית טבעון. במטרופולינים תל אביב חיפה ובאר שבע אין שינוי ניכר באחוז הולכי הרגל. בירושלים הייתה עליה בכמות הולכי הרגל (מ-6% ל-10%) ואילו בשאר הארץ יש ירידה בהליכה ברגל (מ-16% ל-13%). הירידה באחוז הולכי הרגל הולכת בד בד עם מגמות של הגדלת השימוש במכוניות פרטיות והקטנת השימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל]] - דבר זה הגיוני היות והליכה ברגל ו[[תחבורה ציבורית]] הם [[מוצרים משלימים]].

כאשר מסתכלים על פני שנים בין 1995 ל-2008 רואים ירידה בכמות הולכי הרגל ברוב הערים - במיוחד בישובים הפרבריים והעניים יותר (כמו ישובים ערביים). יש יציבות באחוז הולכי הרגל בחלק מהישובים (כמו הקריות, כפר סבא) ועליה באחוז הולכי הרגל בישובים עשירים יותר, מרכזיים יותר או צפופים יותר כמו תל אביב, גבעתיים, בני ברק, בת ים, קריית טבעון. במטרופולינים תל אביב חיפה ובאר שבע אין שינוי ניכר באחוז הולכי הרגל. בירושלים הייתה עליה בכמות הולכי הרגל (מ-6% ל-10%) ואילו בשאר הארץ יש ירידה בהליכה ברגל (מ-16% ל-13%). הירידה באחוז הולכי הרגל הולכת בד בד עם מגמות של הגדלת השימוש במכוניות פרטיות והקטנת השימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל]] - דבר זה הגיוני היות והליכה ברגל ו[[תחבורה ציבורית]] הם [[מוצרים משלימים]].

הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של [[תאונות דרכים בישראל|הרוגים מתאונות דרכים]] שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של [[תאונות דרכים בישראל|הרוגים מתאונות דרכים]] שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל, לכן בישראל שיעור ההרוגים הולכי הרגל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. להשוואה בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשוויץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 מאשר שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.

בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל, לכן בישראל שיעור ההרוגים הולכי הרגל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. להשוואה בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשוויץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 מאשר שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.  

נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.

נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר [[תל אביב יפו]] מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012 מעל 20% מהתושבים במרכז העיר הגיעו לעבודה ברגל. בערים הגדולות הליכה ברגל משמשת הן כאמצעי יוממות חשוב בפני עצמו והן כאמצעי מקשר אל [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]], כמו כן להליכה ברגל יש חשיבות גדולה למסחר העירוני.]].  

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר [[תל אביב יפו]] מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012 מעל 20% מהתושבים במרכז העיר הגיעו לעבודה ברגל. בערים הגדולות הליכה ברגל משמשת הן כאמצעי יוממות חשוב בפני עצמו והן כאמצעי מקשר אל [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]], כמו כן להליכה ברגל יש חשיבות גדולה למסחר העירוני.]].  

להליכה ברגל יש יתרונות בריאותיים רבים. כדי להגיע לפעילות סדירה של לב-ריאה, מומלץ ללכת לפחות פעמיים בשבוע במשך 30 דקות לפחות הליכה נמרצת. זוהי פעילות אירובית פשוטה שרוב בני האדם מסוגלים לבצע, והיא אינה מעמיסה על הגוף משקלים ולחצים באופן שבו פעילויות אירוביות אחרות כמו ריצה יכולות להעמיס, ובניגוד לנסיעה על [[אופניים]] קל לבצע אותה בלי לחשוש מפגיעות עקב דרך שימוש לא נכונה (לדוגמה פגיעות ברך). הנושא מכוסה במחקרים רבים כולל בספר "לך בשביל חייך" [http://www.vitalhealthbooks.com/book/2414947630.html].

להליכה ברגל יש יתרונות בריאותיים רבים. כדי להגיע לפעילות סדירה של לב-ריאה, מומלץ ללכת לפחות פעמיים בשבוע במשך 30 דקות לפחות הליכה נמרצת. זוהי פעילות אירובית פשוטה שרוב בני האדם מסוגלים לבצע, והיא אינה מעמיסה על הגוף משקלים ולחצים באופן שבו פעילויות אירוביות אחרות כמו ריצה יכולות להעמיס, ובניגוד לנסיעה על [[אופניים]] קל לבצע אותה בלי לחשוש מפגיעות עקב דרך שימוש לא נכונה (לדוגמה פגיעות ברך). הנושא מכוסה במחקרים רבים כולל בספר "לך בשביל חייך" [http://www.vitalhealthbooks.com/book/2414947630.html].

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, הליכה ברגל (כמו גם [[אופניים|רכיבה על אופניים]] נחשבים על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, הליכה ברגל (כמו גם [[אופניים|רכיבה על אופניים]] נחשבים על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>