שינויים

[[קובץ:daly_chap12_4.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.2: תפוקה אופטימלית ממשאב מתחדש אם מכלילים את השירותים של המערכת האקולוגית]]

[[קובץ:daly_chap12_4.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.2: תפוקה אופטימלית ממשאב מתחדש אם מכלילים את השירותים של המערכת האקולוגית]]

כמובן שלשם כך צריך לרדת לרמת המיקרו של תמחור שירותי המערכת האקולוגית. אולם אם מנסים לכמת את ההשפעה האנושית על המערכת האקולוגית, הרי שבמקרה הטוב נוכל לומר שאנחנו לא יודעים (כלומר אנחנו מכירים בנזק, אך לא יודעים לכמת אותו...) ובמקרים יותר רבים אנחנו כלל לא יודעים שאנחנו גורמים נזק, קל וחומר לכמת אותו. קרוב לוודאי שאנחנו לא מכירים את קצה קצהו. בנוסף, אנחנו זקוקים לכלכלנים, אקולוגים ומומחים אחרים על מנת שיכמתו לנו את הערך של העלויות החיצוניות לתוך מחיר המוצרים שאנו קונים. כמובן שהעלות השולית החיצונית של משאב המערכת האקולוגית משתנה כל הזמן ולא ניתן לבצע אותו. מה גם, שאם ניתן היה לבצע אותו והיה איזה שהוא מנגנון שהיה מכניס אותו למחיר של מוצרים הייתה זו התערבות בשוק, או "תכנון", בניגוד לעקרונות הכלכלה החופשית.  

כמובן שלשם כך צריך לרדת לרמת המיקרו של תמחור שירותי המערכת האקולוגית. אולם אם מנסים לכמת את ההשפעה האנושית על המערכת האקולוגית, הרי שבמקרה הטוב נוכל לומר שאנחנו לא יודעים (כלומר אנחנו מכירים בנזק, אך לא יודעים לכמת אותו...) ובמקרים יותר רבים אנחנו כלל לא יודעים שאנחנו גורמים נזק, קל וחומר לכמת אותו. קרוב לוודאי שאנחנו לא מכירים את קצה קצהו. בנוסף, אנחנו זקוקים לכלכלנים, אקולוגים ומומחים אחרים על מנת שיכמתו לנו את הערך של העלויות החיצוניות לתוך מחיר המוצרים שאנו קונים. כמובן שהעלות השולית החיצונית של משאב המערכת האקולוגית משתנה כל הזמן ולא ניתן לבצע אותו. מה גם, שאם ניתן היה לבצע אותו והיה איזה שהוא מנגנון שהיה מכניס אותו למחיר של מוצרים הייתה זו התערבות בשוק, או "תכנון", בניגוד לעקרונות הכלכלה החופשית.  

דיילי שב ומדגיש כי לא ניתן בפועל להחליף בכסף את השירותים או חומרי הגלם שאנו מקבלים מהמערכת האקולוגית עצמה. השקעות כלכליות רבות מוגדרות כרווחיות בדיוק משום שאינן לוקחות זאת בחשבון.  

דיילי שב ומדגיש כי לא ניתן בפועל להחליף בכסף את השירותים או חומרי הגלם שאנו מקבלים מהמערכת האקולוגית עצמה. השקעות כלכליות רבות מוגדרות כרווחיות בדיוק משום שאינן לוקחות זאת בחשבון.  

יכולת קליטת פסולת הוגדרה עוד קודם כמוצר יריבי. אם אני שופך את הביוב שלי בביצה כלשהי, היכולת של הביצה לעבד ביוב של מישהו אחר - פוחתת. מדינות רבות מנסות להפוך את הטיפול בפסולת לבלבדי, באמצעות תקנות שמגבילות פליטות מתעשייה, ממירים קטליטיים, מכסות זיהום ואמצעים אחרים. כך מנסים להפוך את הסחר בפליטות למוצר (יידון מאוחר יותר בפרק 21).

יכולת קליטת פסולת הוגדרה עוד קודם כמוצר יריבי. אם אני שופך את הביוב שלי בביצה כלשהי, היכולת של הביצה לעבד ביוב של מישהו אחר - פוחתת. מדינות רבות מנסות להפוך את הטיפול בפסולת לבלבדי, באמצעות תקנות שמגבילות פליטות מתעשייה, ממירים קטליטיים, מכסות זיהום ואמצעים אחרים. כך מנסים להפוך את הסחר בפליטות למוצר (יידון מאוחר יותר בפרק 21).

יחד עם זאת, צריך לזכור שזיהום הוא עלות חיצונית טהורה, משהו רע (באנגלית זה יוצא יותר טוב Public bad לעומת Public good), לא יריבי, לא בלבדי ובלתי רצוי. לכן, גם אם אנחנו אומרים שאנו יוצרים שווקים לזיהום, זה לא אותו דבר כמו שוק לאויר נקי. יחד עם זאת, היתרי פליטה יכולים לסייע לחברה לשאוף לרמות זיהום אופטימליות. (פרקים 20-22).  

יחד עם זאת, צריך לזכור שזיהום הוא עלות חיצונית טהורה, משהו רע (באנגלית זה יוצא יותר טוב Public bad לעומת Public good), לא יריבי, לא בלבדי ובלתי רצוי. לכן, גם אם אנחנו אומרים שאנו יוצרים שווקים לזיהום, זה לא אותו דבר כמו שוק לאויר נקי. יחד עם זאת, היתרי פליטה יכולים לסייע לחברה לשאוף לרמות זיהום אופטימליות. (פרקים 20-22).  

לזיהום כשלעצמו אין כמובן רווח מן הבחינה החברתית. אבל מכיוון שלא ניתן לייצר ללא זיהום, אם אנחנו נאסור זיהום, נאסור למעשה כל פעילות יצרנית. לכן, הכלכלנים מדברים על "זיהום אופטימלי", כלומר אופטימלי מבחינת יעילותו פארטו. הערכה של ה"רווח" הטמון בזיהום מבטאת לכן את היחס בין הרווח השולי הפרטי של הייצור ליחידת זיהום (MNPB). הבעיה היא שוב, שאנחנו לא יודעים הרבה על זיהום ותוצאותיו. מכיוון שאיננו יודעים את העלות החברתית המלאה של זיהום, קשה להעמיד אותו מול הרווח. מקבלי ההחלטות גם הם לא מודעים לבעיה.

לזיהום כשלעצמו אין כמובן רווח מן הבחינה החברתית. אבל מכיוון שלא ניתן לייצר ללא זיהום, אם אנחנו נאסור זיהום, נאסור למעשה כל פעילות יצרנית. לכן, הכלכלנים מדברים על "זיהום אופטימלי", כלומר אופטימלי מבחינת יעילותו פארטו. הערכה של ה"רווח" הטמון בזיהום מבטאת לכן את היחס בין הרווח השולי הפרטי של הייצור ליחידת זיהום (MNPB). הבעיה היא שוב, שאנחנו לא יודעים הרבה על זיהום ותוצאותיו. מכיוון שאיננו יודעים את העלות החברתית המלאה של זיהום, קשה להעמיד אותו מול הרווח. מקבלי ההחלטות גם הם לא מודעים לבעיה.