שינויים

המצדדים ברעיון של דה-קפלינג דוגלים בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב המיקוד הוא בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה-קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את [[הרווחה החברתית]] ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]].  

המצדדים ברעיון של דה-קפלינג דוגלים בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב המיקוד הוא בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה-קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את [[הרווחה החברתית]] ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]].  

בשנת 2011 [[פאנל המשאבים הבינלאומי]], שכונס על ידי [[התוכנית הסביבתית של האו"ם]] (UNEP) הזהיר כי ללא שינוי, עד 2050, יצרוך [[המין האנושי]] 140 מיליארד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

בשנת 2011 [[פאנל המשאבים הבינלאומי]], שכונס על ידי [[התוכנית הסביבתית של האו"ם]] (UNEP) הזהיר כי ללא שינוי, עד 2050, יצרוך [[המין האנושי]] 140 מיליארד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

ארגון ה-[[OECD]] הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כשבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

ארגון ה-[[OECD]] הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כשבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאוד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאוד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל נתון של [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. הפרדה יחסית אומרת כמה נזק סביבתי נגרם ביחס לכל דולר שמשתתף בזרם התמ"ג, הפרדה אבסולוטית אומרת כמה סה"כ נזק נגרם. מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] ולכן הם מאמצים טכנולוגיות לייעול השימוש בהם, ודבר זה מניע את הנושא של דה-קפלינג היחסי.  

ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל נתון של [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. הפרדה יחסית אומרת כמה נזק סביבתי נגרם ביחס לכל דולר שמשתתף בזרם התמ"ג, הפרדה אבסולוטית אומרת כמה סה"כ נזק נגרם. מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] ולכן הם מאמצים טכנולוגיות לייעול השימוש בהם, ודבר זה מניע את הנושא של דה-קפלינג היחסי.  

ג'קסון טוען שקיימות ראיות לכך שהשפעות סביבתיות שונות (כמו פליטות של [[גזי חממה]]) יורדות עם השנים ביחס לכל דולר, ירידה זו אינה מספיק חזקה. הוא מראה שכאשר מסתכלים על סך הנתונים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] או צריכה של [[מתכות]] בעשורים האחרונים, רואים שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא עליה של כל הגורמים האלה בצורה דומה לעליה בתמ"ג העולמי. בנוסף הוא טוען שבתחומים אלה, לא רק שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא גם אין דה-קפלינג יחסי.  

ג'קסון טוען שקיימות ראיות לכך שהשפעות סביבתיות שונות (כמו פליטות של [[גזי חממה]]) יורדות עם השנים ביחס לכל דולר, ירידה זו אינה מספיק חזקה. הוא מראה שכאשר מסתכלים על סך הנתונים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] או צריכה של [[מתכות]] בעשורים האחרונים, רואים שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא עליה של כל הגורמים האלה בצורה דומה לעליה בתמ"ג העולמי. בנוסף הוא טוען שבתחומים אלה, לא רק שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא גם אין דה-קפלינג יחסי.  

במשוואה זו:

במשוואה זו:

* ההשפעה על הסביבה, לדוגמה פליטות [[פחמן דו חמצני]] בשנה, מיוצגת באות I (ביחידות של ק"ג פחמן לשנה) ומורכבת מ-3 רכיבים

* ההשפעה על הסביבה, לדוגמה פליטות [[פחמן דו חמצני]] בשנה, מיוצגת באות I (ביחידות של ק"ג פחמן לשנה) ומורכבת מ-3 רכיבים

* [[אוכלוסין|אוכלוסייה]] עם סימון P, ביחידות של אנשים,  

* [[אוכלוסין|אוכלוסייה]] עם סימון P, ביחידות של אנשים,  

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A, ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A, ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש  

* [[טכנולוגיה]] עם סימון T, ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

* [[טכנולוגיה]] עם סימון T, ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

===תחזית לעתיד ביחס לפליטות גזי חממה===

===תחזית לעתיד ביחס לפליטות גזי חממה===

ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה-קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסייה, אך לא מבטלת את השפעת הגידול בצריכת האנרגיה עקב גידול התוצר לנפש, מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.  

ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה-קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסייה, אך לא מבטלת את השפעת הגידול בצריכת האנרגיה עקב גידול התוצר לנפש, מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.  

כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות הגידול באוכלוסייה והגידול בתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - התייעלות בקצב גבוה פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. כדי לעמוד ביעד של ה-IPCC, על עצימות הפחמן להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד לשנת 2050, דבר שפירושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום. יעד כזה נראה בלתי סביר ולכן הוא מערער על הישימות של דה-קפלינג ביחס לפליטת גזי חממה.  

כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות הגידול באוכלוסייה והגידול בתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - התייעלות בקצב גבוה פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. כדי לעמוד ביעד של ה-IPCC, על עצימות הפחמן להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד לשנת 2050, דבר שפירושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום. יעד כזה נראה בלתי סביר ולכן הוא מערער על הישימות של דה-קפלינג ביחס לפליטת גזי חממה.