שינויים

כל המאגרים הם בהכרח יריביים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. כל מוצר שאינו יריבי, הוא בהכרח שירות זרם- כזה שלא מתכלה בגלל שימוש - כמו שכבת האוזון.

כל המאגרים הם בהכרח יריביים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. כל מוצר שאינו יריבי, הוא בהכרח שירות זרם- כזה שלא מתכלה בגלל שימוש - כמו שכבת האוזון.

מוצר יריבי, הוא גם יריבי מרחבי בהווה, וגם יריבי איכותי בעתיד. למשל אם אדם א' נוסע במכונית, זה מונע על פי רוב מאדם ב' לנסוע בה למקום אחר, ובעתיד, אם א' ימכור את מכוניתו, היא תהיה מעט בלויה יחסית למצבה היום (הבדל באיכות המכונית). כמו כן, שימוש ב[[משאבים מתכלים]] על ידי הדור הנוכחי, מקטין את היכולת להשתמש בהם על ידי הדורות הבאים.  

מוצר יריבי, הוא גם יריבי מרחבי בהווה, וגם יריבי איכותי בעתיד. למשל אם אדם א' נוסע במכונית, זה מונע על פי רוב מאדם ב' לנסוע בה למקום אחר, ובעתיד, אם א' ימכור את מכוניתו, היא תהיה מעט בלויה יחסית למצבה היום (הבדל באיכות המכונית). כמו כן, שימוש ב[[משאבים מתכלים]] על ידי הדור הנוכחי, מקטין את היכולת להשתמש בהם על ידי הדורות הבאים.  

על פי הכלכלה הנאו-קלאסית כדי להגיע למצב של יעילות פארטו באמצעות השוק יש צורך שבשיווי משקל העלות השולית לייצור (או שימוש במקרה של מוצרים מהטבע) במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. לפי הכלכלה הנאו-קלאסית בשיווי משקל מתקיים MCx=Px=MUx (ראו הסבר על עקומת היצע [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית|בפרק 8]]). אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש על ידי אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל.  

על פי הכלכלה הנאו-קלאסית כדי להגיע למצב של יעילות פארטו באמצעות השוק יש צורך שבשיווי משקל העלות השולית לייצור (או שימוש במקרה של מוצרים מהטבע) במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. לפי הכלכלה הנאו-קלאסית בשיווי משקל מתקיים MCx=Px=MUx (ראו הסבר על עקומת היצע [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית|בפרק 8]]). אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש על ידי אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל.  

יש לשים לב שגם שחלוקת מוצרים לא יריביים בחינם לא תגרום להגעה ליעילות פארטו.  

יש לשים לב שגם שחלוקת מוצרים לא יריביים בחינם לא תגרום להגעה ליעילות פארטו.  

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד.  

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד.  

נסתכל לדוגמה על דגי הקוד (Cod) באוקיינוס האטלנטי. דיילי מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב [[דייג יתר]], האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדיג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.

נסתכל לדוגמה על דגי הקוד (Cod) באוקיינוס האטלנטי. דיילי מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב [[דייג יתר]], האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדיג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.  

כלכלנים טוענים שאפשר להחליף את סוגי הדגים, אם זן אחד נגמר יעברו לאחר. זה באמת מה שקורה- כל הזמן עוברים לצוד דגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון, ועדיין כמות הדייג מצטמצמת. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון.

כלכלנים טוענים שאפשר להחליף את סוגי הדגים, אם זן אחד נגמר יעברו לאחר. זה באמת מה שקורה- כל הזמן עוברים לצוד דגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון, ועדיין כמות הדייג מצטמצמת. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון.

: עוד הערה של שחר: השם בעברית 'זכויות יוצרים' מטעה ומוטעה. כיום החוק משמש לשמור על זכויות חברות המדיה, לא היוצרים. עדיף כבר להשתמש בשם האנגלי - 'זכויות העתקה'...

: עוד הערה של שחר: השם בעברית 'זכויות יוצרים' מטעה ומוטעה. כיום החוק משמש לשמור על זכויות חברות המדיה, לא היוצרים. עדיף כבר להשתמש בשם האנגלי - 'זכויות העתקה'...

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה-HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי, מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרום אפריקה על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות על ידי השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה-HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי, מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרום אפריקה על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות על ידי השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמה הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש-0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמה הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש-0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

אלו אינם מוצרים שוקיים- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. הקצאה יעילה תהיה אם בזמני עומס שימוש יגבה תשלום, ובשעות שפל הגישה תהיה חופשית. יתכן ושיטת תשלום זו תהיה מסובכת ויקרה לביצוע, ותלויה ברמת הבלבדיות של המוצר.

אלו אינם מוצרים שוקיים- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. הקצאה יעילה תהיה אם בזמני עומס שימוש יגבה תשלום, ובשעות שפל הגישה תהיה חופשית. יתכן ושיטת תשלום זו תהיה מסובכת ויקרה לביצוע, ותלויה ברמת הבלבדיות של המוצר.

===ה.מוצרים ציבוריים טהורים- לא בלבדיים ולא יריביים===

===ה.מוצרים ציבוריים טהורים- לא בלבדיים ולא יריביים===

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כל אחד יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כל אחד יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

במוצר שוקי, כל אחד צורך בדיוק על פי מה שהוא מוכן לשלם. במוצר ציבורי טהור, כל פרט צורך כמו מה שכל החברה צורכת יחדיו. למשל, פלוני צורך ביטחון ברמה שכל תושבי ישראל צורכים ביטחון יחדיו, כי מטוסי חיל האוויר מגנים על כולם. במוצר שוקי שווה לייצר עוד יחידת תוצר ממנו, אם לפחות פרט אחד מוכן לשלם את ה-MC לייצורו או יותר. במוצר ציבורי טהור, שווה לייצר עוד יחידת תוצר, אם כל החברה יחדיו מוכנה לשלם את ה-MC לייצורו.

במוצר שוקי, כל אחד צורך בדיוק על פי מה שהוא מוכן לשלם. במוצר ציבורי טהור, כל פרט צורך כמו מה שכל החברה צורכת יחדיו. למשל, פלוני צורך ביטחון ברמה שכל תושבי ישראל צורכים ביטחון יחדיו, כי מטוסי חיל האוויר מגנים על כולם. במוצר שוקי שווה לייצר עוד יחידת תוצר ממנו, אם לפחות פרט אחד מוכן לשלם את ה-MC לייצורו או יותר. במוצר ציבורי טהור, שווה לייצר עוד יחידת תוצר, אם כל החברה יחדיו מוכנה לשלם את ה-MC לייצורו.

נניח עיר שיעלה 100 מיליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מיליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכל אחד עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח, וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מיליון ש"ח. אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.

נניח עיר שיעלה 100 מיליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מיליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכל אחד עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח, וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מיליון ש"ח. אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1,000 ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1,000 ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.  

ניקח לדוגמה אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10 דולר לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד 3.3 דולר לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-166 דולר לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב-Nature ב-1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ-166 דולר, ושהוא יקבל יותר מ-13.3 דולר עבור זה שלא יכרות את היער.

ניקח לדוגמה אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10 דולר לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד 3.3 דולר לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-166 דולר לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב-Nature ב-1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ-166 דולר, ושהוא יקבל יותר מ-13.3 דולר עבור זה שלא יכרות את היער.

==4.השפעות חיצוניות==

==4.השפעות חיצוניות==

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר על ידי מכוניות. הצבת עציץ על אדן החלון היא דוגמה להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר על ידי מכוניות. הצבת עציץ על אדן החלון היא דוגמה להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.  

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.

[דיילי מביא הסבר לרמת זיהום אופטימלית. אני מעדיף הסבר מעט שונה ויותר ברור לדעתי. שניהם מגעים לאותו שיווי משקל.]

[דיילי מביא הסבר לרמת זיהום אופטימלית. אני מעדיף הסבר מעט שונה ויותר ברור לדעתי. שניהם מגעים לאותו שיווי משקל.]

נניח תהליך ייצור שמזהם. ההתייחסות היא לייצור כמות קבוע של מוצר ולשאלה כמה לזהם כשמייצרים כמות זו. למשל: מייצרים KW חשמל, והשאלה היא כמה להפחית את הזיהום בייצור, ולא האם לייצר פחות חשמל.

נניח תהליך ייצור שמזהם. ההתייחסות היא לייצור כמות קבוע של מוצר ולשאלה כמה לזהם כשמייצרים כמות זו. למשל: מייצרים KW חשמל, והשאלה היא כמה להפחית את הזיהום בייצור, ולא האם לייצר פחות חשמל.  

עלות הפחתת הזיהום הולכת ועולה מימין לשמאל, כי ככל שרוצים פחות זיהום, זה יעלה יותר. נניח למשל שכדי לזהם פחות שמים פילטר על הארובה. כל פילטר קולט 80% מהמזהמים. לכן הפילטר הראשון קולט 80% מהמזהמים, השני מעליו קולט 80% מה-20% הנותרים כלומר 16% בלבד, וכך הלאה. אפשר גם לומר שכדי לזהם טיפה פחות, מספיק להגביה ארובות, אם רוצים להפחית עוד את הזיהום צריך להתקין פילטרים (יותר יקר), ואם רוצים לזהם מעט מאוד, צריך לעבור לגז- מאוד יקר.  

עלות הפחתת הזיהום הולכת ועולה מימין לשמאל, כי ככל שרוצים פחות זיהום, זה יעלה יותר. נניח למשל שכדי לזהם פחות שמים פילטר על הארובה. כל פילטר קולט 80% מהמזהמים. לכן הפילטר הראשון קולט 80% מהמזהמים, השני מעליו קולט 80% מה-20% הנותרים כלומר 16% בלבד, וכך הלאה. אפשר גם לומר שכדי לזהם טיפה פחות, מספיק להגביה ארובות, אם רוצים להפחית עוד את הזיהום צריך להתקין פילטרים (יותר יקר), ואם רוצים לזהם מעט מאוד, צריך לעבור לגז- מאוד יקר.  

כלכלנים נאו-קלאסיים מפחיתים בשיטתיות עלויות ותועלות של העתיד לעומת ההווה. בעיניהם, 100 ש"ח היום שווים יותר מ-100 ש"ח עוד שנה, כי אני יכול לשים אותם בבנק ולקבל 5% ריבית ריאלית. הם מתייחסים לכסף כתחליף לכל דבר, ולכן כל דבר בעתיד שווה פחות מאותו דבר היום. [לא מדויק. אם צופים שמחירי הנפט יעלו, אז חבית נפט היום שווה פחות מחבית נפט עתידית, וכך גם ערך חברות הנפט למשל].

כלכלנים נאו-קלאסיים מפחיתים בשיטתיות עלויות ותועלות של העתיד לעומת ההווה. בעיניהם, 100 ש"ח היום שווים יותר מ-100 ש"ח עוד שנה, כי אני יכול לשים אותם בבנק ולקבל 5% ריבית ריאלית. הם מתייחסים לכסף כתחליף לכל דבר, ולכן כל דבר בעתיד שווה פחות מאותו דבר היום. [לא מדויק. אם צופים שמחירי הנפט יעלו, אז חבית נפט היום שווה פחות מחבית נפט עתידית, וכך גם ערך חברות הנפט למשל].

הערך בהווה של X ש"ח בעוד t שנים עם ריבית במשק בגובה r הוא:PV=Xt/(1+r)t (Preset Value). חישוב עלות תועלת של ערך נקי בהווה (NVP=Net Present Value) ניראה כך:

הערך בהווה של X ש"ח בעוד t שנים עם ריבית במשק בגובה r הוא:PV=Xt/(1+r)t (Preset Value). חישוב עלות תועלת של ערך נקי בהווה (NVP=Net Present Value) ניראה כך:

NPV=tT=0 (Benefitst-costst)(1/1+r)t

NPV=tT=0 (Benefitst-costst)(1/1+r)t  

ככל שהתועלת/ עלות הם בעתיד היותר רחוק, הערך שלהם בהווה קטן יותר בגלל שהמכפיל קטן מ-1: (1/1+r)<1.

ככל שהתועלת/ עלות הם בעתיד היותר רחוק, הערך שלהם בהווה קטן יותר בגלל שהמכפיל קטן מ-1: (1/1+r)<1.

==6.מונופול:==

==6.מונופול:==

בפרק 8 עמ' 133-134 דיילי מסביר על כשל שוק במקרה של מונופול. ההסבר הוא מתמטי. אני העדפתי לדבר על מונופול בפרק על כשלי שוק, ולהביא את ההסבר האינטואיטיבי.  

בפרק 8 עמ' 133-134 דיילי מסביר על כשל שוק במקרה של מונופול. ההסבר הוא מתמטי. אני העדפתי לדבר על מונופול בפרק על כשלי שוק, ולהביא את ההסבר האינטואיטיבי.  

מונופול הוא מצב שיש במשק יצרן אחד בלבד. הדבר קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי.  

מונופול הוא מצב שיש במשק יצרן אחד בלבד. הדבר קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי.  

מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל.

מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל.

מונופול יקבע את המחיר כך שהוא ימקסם את רווחיו. בשוק תחרותי, שיווי משקל היה בנקודה E והרווח ליצרנים הוא השטח המקווקו הכחול (CEB). אך מונופול יעדיף לייצר רק K יחידות, להפסיד רווח של משולש EGF אבל להוסיף רווח של מלבן משובץ כחול JMGC על חשבון רווחת הצרכנים. שיווי משקל בנקודה M אינו יעיל כי החברה איבדה רווחה בגודל MFE.

מונופול יקבע את המחיר כך שהוא ימקסם את רווחיו. בשוק תחרותי, שיווי משקל היה בנקודה E והרווח ליצרנים הוא השטח המקווקו הכחול (CEB). אך מונופול יעדיף לייצר רק K יחידות, להפסיד רווח של משולש EGF אבל להוסיף רווח של מלבן משובץ כחול JMGC על חשבון רווחת הצרכנים. שיווי משקל בנקודה M אינו יעיל כי החברה איבדה רווחה בגודל MFE.

כמה המונופול יזוז? כמה רחוק K מ-H? זה תלוי בעקומות אך בטוח ש-K<H ופיתרון המונופול לא יעיל. לכן צריך את התערבות הממשלה שתפקח על מחירי המונופול.

כמה המונופול יזוז? כמה רחוק K מ-H? זה תלוי בעקומות אך בטוח ש-K<H ופיתרון המונופול לא יעיל. לכן צריך את התערבות הממשלה שתפקח על מחירי המונופול.

==7.אינפורמציה א-סימטרית==

==7.אינפורמציה א-סימטרית==

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע מלא בקשר לתאוריית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת על ידי כלכלנים נאו-קלאסיים ככשל שוק רביעי.

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע מלא בקשר לתאוריית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת על ידי כלכלנים נאו-קלאסיים ככשל שוק רביעי.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשיווי משקל לא יעיל.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשיווי משקל לא יעיל.

נניח שוק מכוניות משומשות ובו 2 סוגי מכוניות- 50% טובות ו-50% גרועות. להלן שווי המכוניות למוכר ולקונה על פי איכותן.  

נניח שוק מכוניות משומשות ובו 2 סוגי מכוניות- 50% טובות ו-50% גרועות. להלן שווי המכוניות למוכר ולקונה על פי איכותן.