שינויים

הדלקים המחצביים כוללים גזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).

הדלקים המחצביים כוללים גזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).

לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוה במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.  

לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוה במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.  

לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו-אלקטריקה: ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]], [[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ושריפת [[ביומאסה]]).  

לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו-אלקטריקה: ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]], [[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ושריפת [[ביומאסה]]).  

האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינתטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי, הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה.  

האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינתטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי, הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה.  

בחוות [[אורז]] מודרנית ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות [[תירס]] מודרנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מ-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] , UNCTAD עמ' 68 }}

בחוות [[אורז]] מודרנית ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות [[תירס]] מודרנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מ-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] , UNCTAD עמ' 68 }}

==השפעות סביבתיות ובריאותיות של דלקים מחצביים==

==השפעות סביבתיות ובריאותיות של דלקים מחצביים==

===דליפות נפט ושמן===

===דליפות נפט ושמן===

שאיבת נפט וגז טבעי והעברת נפט במיכליות גורמת לפעמים ל[[דליפות נפט]] או דליפות של נוזלי נפט (משאיבת גז טבעי). כאשר נפט או שמן דולפים לסביבה המימית הם מזהם תאי שטח נרחבים מאוד בגלל הנטייה של השמן לצוף על המים. דוגמאות בולטות למקרי זיהום כזה הוא [[אסון אקסון ואלדז]], הבערת הבארות במלחמת המפרץ הראשונה, ואסון הנפט של מפרץ מקסיקו. עם זאת אסון של דליפת נפט גדולה מתרחש מדי מספר שנים. הנפט גורם לנזק נרחב למערכת האקולוגית הימית והחופית, לנזקים לתעשיות הדיג והתיירות, והוא יכול לפגוע גם במתקני חשמל, [[התפלת מים]] ונמלים. ניקיון של זיהום ימי כזה עלולה להמשך מספר שנים ולעלות מיליארדי דולרים. כיום יש אמנות בינלאומיות בנסיון להגביל את דליפות הנפט הימיות וכן יש קרנות ביטוח חובה שמשלמות חברות הובלת נפט בניסיון לספק מקור להתמודדות עם דליפות כאלה. הפצת הדלק למיכלים ביבשה, לבתי זיקוק ולתחנות דלק גוררת לא פעם [[זיהום מי תהום]], ו[[זיהום קרקע]].  

שאיבת נפט וגז טבעי והעברת נפט במיכליות גורמת לפעמים ל[[דליפות נפט]] או דליפות של נוזלי נפט (משאיבת גז טבעי). כאשר נפט או שמן דולפים לסביבה המימית הם מזהם תאי שטח נרחבים מאוד בגלל הנטייה של השמן לצוף על המים. דוגמאות בולטות למקרי זיהום כזה הוא [[אסון אקסון ואלדז]], הבערת הבארות במלחמת המפרץ הראשונה, ואסון הנפט של מפרץ מקסיקו. עם זאת אסון של דליפת נפט גדולה מתרחש מדי מספר שנים. הנפט גורם לנזק נרחב למערכת האקולוגית הימית והחופית, לנזקים לתעשיות הדיג והתיירות, והוא יכול לפגוע גם במתקני חשמל, [[התפלת מים]] ונמלים. ניקיון של זיהום ימי כזה עלולה להמשך מספר שנים ולעלות מיליארדי דולרים. כיום יש אמנות בינלאומיות בנסיון להגביל את דליפות הנפט הימיות וכן יש קרנות ביטוח חובה שמשלמות חברות הובלת נפט בניסיון לספק מקור להתמודדות עם דליפות כאלה. הפצת הדלק למיכלים ביבשה, לבתי זיקוק ולתחנות דלק גוררת לא פעם [[זיהום מי תהום]], ו[[זיהום קרקע]].  

===זיהום אוויר===

===זיהום אוויר===

שריפת פחם ב[[תחנות כוח]], בתנורים וגנרטורים בתעשייה ו[[זיקוק נפט]] הם מקורות מרכזיים של [[זיהום אוויר]] [[זיהום תעשייתי|תעשייתי]]. כך [[בתי הזיקוק לנפט]] הם אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר בחיפה]], בין היתר ב[[מתכות כבדות]], [[בנזן]] [[חומר חלקיקי]] ועוד. זיהום אוויר משריפת דלקים כולל גם שזיהום נובע משריפת דלקים במפעלים, שפולט בין היתר גם [[חומר חלקיקי]] ו[[בנזן]].  

שריפת פחם ב[[תחנות כוח]], בתנורים וגנרטורים בתעשייה ו[[זיקוק נפט]] הם מקורות מרכזיים של [[זיהום אוויר]] [[זיהום תעשייתי|תעשייתי]]. כך [[בתי הזיקוק לנפט]] הם אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר בחיפה]], בין היתר ב[[מתכות כבדות]], [[בנזן]] [[חומר חלקיקי]] ועוד. זיהום אוויר משריפת דלקים כולל גם שזיהום נובע משריפת דלקים במפעלים, שפולט בין היתר גם [[חומר חלקיקי]] ו[[בנזן]].  

הן בנפט והן בפחם יש שאריות של מתכות שונות שמקורן במחצבים באדמה - וביניהן גם [[מתכות כבדות]] כגון [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] שהן [[גורם מסרטן|גורמים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]] שעלולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במערכת הביולוגית]] ולהגיע לבני אדם גם דרך [[זיהום במזון]]. בישראל, נכון ל-2012 שישית מה[[קדמיום]], ומה[[עופרת]] ומעל חצי מה[[כספית]] הנפלטים לאוויר על ידי כלל מקורות התעשייה, מקורם בתחנות כוח ששורפות מזוט ופחם ובבתי זיקוק לנפט.[https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/][http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx ] [[אפר פחם]] הוא [[חומר רדיואקטיבי]] שלאחר האיסוף שלו יש להיפטר ממנו בצורה בטוחה, שימוש בו כתוסף למלט או דשן עלול לגרור בעיות בריאותיות שונות.[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576]

הן בנפט והן בפחם יש שאריות של מתכות שונות שמקורן במחצבים באדמה - וביניהן גם [[מתכות כבדות]] כגון [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] שהן [[גורם מסרטן|גורמים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]] שעלולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במערכת הביולוגית]] ולהגיע לבני אדם גם דרך [[זיהום במזון]]. בישראל, נכון ל-2012 שישית מה[[קדמיום]], ומה[[עופרת]] ומעל חצי מה[[כספית]] הנפלטים לאוויר על ידי כלל מקורות התעשייה, מקורם בתחנות כוח ששורפות מזוט ופחם ובבתי זיקוק לנפט.[https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/][http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx ] [[אפר פחם]] הוא [[חומר רדיואקטיבי]] שלאחר האיסוף שלו יש להיפטר ממנו בצורה בטוחה, שימוש בו כתוסף למלט או דשן עלול לגרור בעיות בריאותיות שונות.[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576]

שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים. חלק גדול מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] מקורו בזיהום בתחבורה.

שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים. חלק גדול מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] מקורו בזיהום בתחבורה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי]] עבור מספר בעיות בריאות מסוכנות: שבץ מוחי, [[מחלת לב]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (COPD), [[סרטן ריאות]] ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). זיהום אוויר סביבתי גורם למוות בטרם עת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> נזקי זיהום אוויר כוללים - עליה בביקורים בבתי חולים, עליה באשפוזים ושימוש מוגבר בתרופות, החמרת תסמיני [[אסתמה]], [[טרטוגן|סיכון לעוברים]], בעיות נשימה (קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול), פגיעה בהתפתחות הריאות אצל ילדים, [[סכרת]], מחלות לב וכלי דם, [[סרטן ריאות]] ומוות מוקדם.{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/Environmental_contaminants/Pages/AirPollution_infograph.aspx זיהום אוויר ובריאות] כרזה של משרד הבריאות}}החל משנת 2013 זיהום אוויר נחשב כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]].{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} נכון לשנת 2013 [[זיהום אוויר בישראל]] גורם למותם של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך [[גורמי מוות בישראל|התמותה השנתית בישראל]]), וגורם לנזק כלכלי של כ-7.4 מיליארד דולר,<ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref> או 28 מיליארד ש"ח בשנה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי]] עבור מספר בעיות בריאות מסוכנות: שבץ מוחי, [[מחלת לב]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (COPD), [[סרטן ריאות]] ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). זיהום אוויר סביבתי גורם למוות בטרם עת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> נזקי זיהום אוויר כוללים - עליה בביקורים בבתי חולים, עליה באשפוזים ושימוש מוגבר בתרופות, החמרת תסמיני [[אסתמה]], [[טרטוגן|סיכון לעוברים]], בעיות נשימה (קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול), פגיעה בהתפתחות הריאות אצל ילדים, [[סכרת]], מחלות לב וכלי דם, [[סרטן ריאות]] ומוות מוקדם.{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/Environmental_contaminants/Pages/AirPollution_infograph.aspx זיהום אוויר ובריאות] כרזה של משרד הבריאות}}החל משנת 2013 זיהום אוויר נחשב כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]].{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} נכון לשנת 2013 [[זיהום אוויר בישראל]] גורם למותם של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך [[גורמי מוות בישראל|התמותה השנתית בישראל]]), וגורם לנזק כלכלי של כ-7.4 מיליארד דולר,<ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref> או 28 מיליארד ש"ח בשנה.

===התחממות עולמית ובעיות קיימות===

===התחממות עולמית ובעיות קיימות===

שריפת הדלקים גורמת לא רק ל[[בעיות סביבה]] כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים אלא גם ל[[קיימות|בעיות קיימות]] - כלומר סיכון הכחדה של המין האנושי. הפקה של נפט, גז טבעי ובמיוחד [[פראקינג]]) גורמת לשחרור [[מתאן]]. שריפת כל סוגי הדלקים - בעיקר נפט ופחם גורמת לשחרור [[פחמן דו חמצני]]. הן הפחמן הדו חמצני והן המתאן הם [[גז חממה|גזי חממה]] שמגבירים את [[אפקט החממה]] - ודבר זה גורם ל[[התחממות עולמית]]. התחממות זו גוררת [[שינויי אקלים]] - שינויים שונים במקומות שונים כך שאלה הופכים חמים או קרים יותר, עם פחות או יותר גשם. לדוגמה אזור [[התחממות עולמית במזרח התיכון|המזרח התיכון]] הופך לחם ויבש יותר ואילו מקומות כמו אנגליה צפויים להיות קרים יותר. לדבר זה השלכות רבות על המערכת האקולוגית, החקלאות, הכלכלה הדמוגרפיה והיציבות החברתית והמדינית בעולם.

שריפת הדלקים גורמת לא רק ל[[בעיות סביבה]] כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים אלא גם ל[[קיימות|בעיות קיימות]] - כלומר סיכון הכחדה של המין האנושי. הפקה של נפט, גז טבעי ובמיוחד [[פראקינג]]) גורמת לשחרור [[מתאן]]. שריפת כל סוגי הדלקים - בעיקר נפט ופחם גורמת לשחרור [[פחמן דו חמצני]]. הן הפחמן הדו חמצני והן המתאן הם [[גז חממה|גזי חממה]] שמגבירים את [[אפקט החממה]] - ודבר זה גורם ל[[התחממות עולמית]]. התחממות זו גוררת [[שינויי אקלים]] - שינויים שונים במקומות שונים כך שאלה הופכים חמים או קרים יותר, עם פחות או יותר גשם. לדוגמה אזור [[התחממות עולמית במזרח התיכון|המזרח התיכון]] הופך לחם ויבש יותר ואילו מקומות כמו אנגליה צפויים להיות קרים יותר. לדבר זה השלכות רבות על המערכת האקולוגית, החקלאות, הכלכלה הדמוגרפיה והיציבות החברתית והמדינית בעולם.

בנוסף להתחממות שריפת דלקים גורמת גם ל[[החמצת אוקיינוסים]].  

בנוסף להתחממות שריפת דלקים גורמת גם ל[[החמצת אוקיינוסים]].  

==השפעות על מחקר מדעי ופוליטיקה==

==השפעות על מחקר מדעי ופוליטיקה==

חברות גדולות שמפיקות דלק מחצבי, כמו [[חברות נפט]] וחברות פחם מפעילות טקטיקות שונות כדי להשפיע על מחוקקים, עיתונים, קבוצות לחץ והציבור הרחב כדי למנוע מדיניות שעלולה לפגוע ברווחים שלהם. שיטות פעולה כוללות פרסום, קיום [[תעמולה]], [[לובי פוליטי]] ועוד. דוגמאות מרכזיות להשפעות אלה נוגעות ל[[הכחשת זיהום]] (בהקשר של [[זיהום אוויר]], [[דליפות נפט]]) ובהקשר של [[הכחשת אקלים]]).  

חברות גדולות שמפיקות דלק מחצבי, כמו [[חברות נפט]] וחברות פחם מפעילות טקטיקות שונות כדי להשפיע על מחוקקים, עיתונים, קבוצות לחץ והציבור הרחב כדי למנוע מדיניות שעלולה לפגוע ברווחים שלהם. שיטות פעולה כוללות פרסום, קיום [[תעמולה]], [[לובי פוליטי]] ועוד. דוגמאות מרכזיות להשפעות אלה נוגעות ל[[הכחשת זיהום]] (בהקשר של [[זיהום אוויר]], [[דליפות נפט]]) ובהקשר של [[הכחשת אקלים]]).  

The Fossil Fuel Industry Documents Archive הוא מאגר ענק של מסמכים פנימיים של חברות דלק מחצבי, שמרוכז על ידי הספרייה של אוניברסיטת קליפורניה, כדי לתעד מסמכים של חברות דלק מחצבי ושל קבוצות קשורות לתעשייה זו, שממחישים את השפעת תעשיית הדלק המחצבי על מחקרים הנוגעים ל[[חקר האקלים]], [[רגולציה]], ועל מדיניות הקשורה ל[[בריאות הציבור]]. {{הערה|[https://www.industrydocuments.ucsf.edu/fossilfuel/ Fossil Fuel Industry Documents Archive]}}

The Fossil Fuel Industry Documents Archive הוא מאגר ענק של מסמכים פנימיים של חברות דלק מחצבי, שמרוכז על ידי הספרייה של אוניברסיטת קליפורניה, כדי לתעד מסמכים של חברות דלק מחצבי ושל קבוצות קשורות לתעשייה זו, שממחישים את השפעת תעשיית הדלק המחצבי על מחקרים הנוגעים ל[[חקר האקלים]], [[רגולציה]], ועל מדיניות הקשורה ל[[בריאות הציבור]]. {{הערה|[https://www.industrydocuments.ucsf.edu/fossilfuel/ Fossil Fuel Industry Documents Archive]}}