שינויים

בנקאות בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־18:09, 29 במרץ 2021

הוסרו 21 בתים , 18:09, 29 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 18: שורה 18:

* שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.

−

בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל, אשר ממונה על ידי ממשלת ישראל. לנגיד הבנק יש סמכות לקבוע את [[שער הריבית]] במשק ואת יחס [[הלימות הון|הלימות ההון]]) ובכך להשפיע בצורה דרסטית על כמות ה[[כסף]] במשק. פירוש הדבר כי לממשלה הנבחרת אין השפעה ישירה על כמות הכסף במשק, שאמורה להיקבע על ידי שיקולים מקצועיים, ולא על ידי שיקולים פופוליסטיים של הממשלה. הדבר נועד למנוע מצבים שבהם הממשלה זקוקה בדחיפות למימון, כמו בזמן מלחמה, או מעוניינת ליצור אפקט של צמיחה קצרת טווח לפני בחירות ([[כלכלת בחירות]]), ולכן "מדפיסה כסף" (לדוגמה על ידי הורדת הריבית) וגורמת ל[[אינפלציה]].

+

בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל, אשר ממונה על ידי ממשלת ישראל. לנגיד הבנק יש סמכות לקבוע את [[שער הריבית]] במשק ואת יחס [[הלימות הון|הלימות ההון]]) ובכך להשפיע בצורה דרסטית על כמות ה[[כסף]] במשק. פירוש הדבר כי לממשלה הנבחרת אין השפעה ישירה על כמות הכסף במשק, שאמורה להיקבע על ידי שיקולים מקצועיים, ולא על ידי שיקולים פופוליסטיים של הממשלה. הדבר נועד למנוע מצבים שבהם הממשלה זקוקה בדחיפות למימון, כמו בזמן מלחמה, או מעוניינת ליצור אפקט של צמיחה קצרת טווח לפני בחירות ([[כלכלת בחירות]]), ולכן "מדפיסה כסף" (לדוגמה על ידי הורדת הריבית) וגורמת ל[[אינפלציה]].

בדומה למדינות מודרניות אחרות, בישראל קיים [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] כך שרוב ה[[כסף]] שמיוצר במדינה לא נדפס באופן ישיר על ידי המדינה אלא הוא [[כסף כחוב]] שנוצר על ידי מתן [[אשראי]] לציבור בידי הבנקים המסחריים, בפיקוח בנק ישראל.

שורה 33: שורה 33:

|-

|

−

{| class="wikitable"

+

{| class="wikitable"

|-

−

! שם בנק !! 2010 !! 2011

+

! שם בנק !! 2010 !! 2011

|-

−

| לאומי || טוב || טוב

+

| לאומי || טוב || טוב

|-

−

| דיסקונט || תקין || טוב

+

| דיסקונט || תקין || טוב

|-

−

| הפועלים || תקין || תקין

+

| הפועלים || תקין || תקין

|-

−

| הבינלאומי || טעון שיפור || תקין

+

| הבינלאומי || טעון שיפור || תקין

|-

| מזרחי-טפחות || טעון שיפור || טעון שיפור ניכר

שורה 52: שורה 52:

כלל הבנקים בישראל הם בנקים מסחריים אשר פעילותם מתוקננת ומפוקחת על ידי בנק ישראל ומתואמת גם על ידי [[איגוד הבנקים]] (שהוא גוף פרטי חיצוני לבנק ישראל). בנקים שאינם מסחריים (כמו בנק הדואר - ראו להלן) אינם נתונים לפיקוח יחידני של בנק ישראל.

−

בישראל פעלו בסוף שנת 2007: 16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים‏‏. למרות כמות זו, רוב השוק הבנקאי בישראל נשלט בידי 5 בנקים גדולים מתוך זה 2 הבנקים הגדולים הם המשפיעים הגדולים על השוק, כך שמדובר ב[[אוליגופול]].

+

בישראל פעלו בסוף שנת 2007: 16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים‏‏. למרות כמות זו, רוב השוק הבנקאי בישראל נשלט בידי 5 בנקים גדולים מתוך זה 2 הבנקים הגדולים הם המשפיעים הגדולים על השוק, כך שמדובר ב[[אוליגופול]].

שני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות בענף הבנקאות בישראל. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים: [[בנק דיסקונט]], [[בנק מזרחי טפחות]] ו[[הבנק הבינלאומי]] (שנמצא תחת שליטת בנק דיסקונט). בכל מקרה, אין [[תחרות משוכללת]] בתחום הבנקאות אלא [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים שבה למתחרים יש השפעה על המחירים בשוק ואינטרס לא לערער על מבנה המחירים כדי לא לגרום לתגובות מתחרים ולזעזועים שיורידו את כלל הרווחים של הגורמים בענף.

שורה 58: שורה 58:

הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו "בנק אנגלו פלשתינה". לאחר קום המדינה הוסב שמו ל-"בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. ניסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" (לתת את הבנק לגרעין שליטה) הביא את הממשלה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב. נכון לשנת 2015, 6% מבנק לאומי מוחזקים בידי מדינת ישראל, כל שאר הבנק נמצא בידי הציבור[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=604]

−

הבנק השני בגודלו הוא בנק הפועלים. הבנק נשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] ולאחר פרשת ויסות מניות הבנקים, הוא הולאם כדי למנוע את קריסתו, ומתוך כוונה להפריט אותו בהמשך. בשנת 1997 רכש [[תד אריסון]] יחד יחד עם קבוצת משקיעים, 43% ממניות [[בנק הפועלים]], תמורת 1.37 מיליארד דולר. הרכישה התבצעה מחברת נכסים מ.י. בע"מ (חברה ממשלתית), במסגרת מדיניות [[הפרטה בישראל|ההפרטה]] של ממשלת ישראל. חלקו של אריסון בהשקעה היה 16.34% ממניות בנק הפועלים, תמורת 520 מיליון דולר. כיום הבנק נשלט בידי בתו של תד אריסון, [[שרי אריסון]]. נכון לשנת 2015 20% מבנק הפועלים מוחזק על ידי חברת "אריסון החזקות" [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.Asp?CompanyCd=662] חברה לא בורסאית שהוקמה בשנת 1998.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=1417] ומוחזקת על ידי בני משפחת אריסון ושלמה נחמה, ושלטה בעבר גם בחברות נוספות כמו ירוקום ונמכרה לשאול אלוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000019273]

+

הבנק השני בגודלו הוא בנק הפועלים. הבנק נשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] ולאחר פרשת ויסות מניות הבנקים, הוא הולאם כדי למנוע את קריסתו, ומתוך כוונה להפריט אותו בהמשך. בשנת 1997 רכש [[תד אריסון]] יחד יחד עם קבוצת משקיעים, 43% ממניות [[בנק הפועלים]], תמורת 1.37 מיליארד דולר. הרכישה התבצעה מחברת נכסים מ.י. בע"מ (חברה ממשלתית), במסגרת מדיניות [[הפרטה בישראל|ההפרטה]] של ממשלת ישראל. חלקו של אריסון בהשקעה היה 16.34% ממניות בנק הפועלים, תמורת 520 מיליון דולר. כיום הבנק נשלט בידי בתו של תד אריסון, [[שרי אריסון]]. נכון לשנת 2015 20% מבנק הפועלים מוחזק על ידי חברת "אריסון החזקות" [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.Asp?CompanyCd=662] חברה לא בורסאית שהוקמה בשנת 1998.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=1417] ומוחזקת על ידי בני משפחת אריסון ושלמה נחמה, ושלטה בעבר גם בחברות נוספות כמו ירוקום ונמכרה לשאול אלוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000019273]

הבנק השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] ומחזיק בבנק הבינלאומי. בעבר הוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית. נכון לשנת 2015, בבנק אין בעלי שליטה [http://www.tase.co.il/Heb/General/Company/Pages/companyDetails.aspx?ShareID=00691212&CompanyID=000691&subDataType=0]

−

הבנק הרביעי בגודלו הוא [[בנק מזרחי טפחות]]. הבנק נוסד בשנת 1923 על ידי [[תנועת המזרחי]]. נכון ל-2015, 44% מבנק מזרחי-טפחות מוחזק על ידי בעלי עניין ששולטים בבנק, בעל העניין הגדול ביותר עם 22% ממניות החברה הוא [[משה ורטהיים]], הבעלים של [[קוקה קולה|קוקה קולה ישראל]]. עוד כ-19% הם בבעלות עופר השקעות, מקבוצת [[האחים עופר]].[http://www.tase.co.il/Heb/General/Company/Pages/companyDetails.aspx?ShareId=00695437&CompanyID=000695&subDataType=0]

+

הבנק הרביעי בגודלו הוא [[בנק מזרחי טפחות]]. הבנק נוסד בשנת 1923 על ידי [[תנועת המזרחי]]. נכון ל-2015, 44% מבנק מזרחי-טפחות מוחזק על ידי בעלי עניין ששולטים בבנק, בעל העניין הגדול ביותר עם 22% ממניות החברה הוא [[משה ורטהיים]], הבעלים של [[קוקה קולה|קוקה קולה ישראל]]. עוד כ-19% הם בבעלות עופר השקעות, מקבוצת [[האחים עופר]].[http://www.tase.co.il/Heb/General/Company/Pages/companyDetails.aspx?ShareId=00695437&CompanyID=000695&subDataType=0]

−

הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]]. 9% ממניות הבנק נמצאות בידי בנק דיסקונט, ו-48% ממניות הבנק נמצאות בידי חברת פ.י.ב.י.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=593] חברת פ.י.ב.י. אחזקות בע"מ נשלטת על ידי משפחת בינו שמחזיקה בחברה "בינו הון", שמחזיקה 38% מחברת פיבי.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=763]

+

הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]]. 9% ממניות הבנק נמצאות בידי בנק דיסקונט, ו-48% ממניות הבנק נמצאות בידי חברת פ.י.ב.י.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=593] חברת פ.י.ב.י. אחזקות בע"מ נשלטת על ידי משפחת בינו שמחזיקה בחברה "בינו הון", שמחזיקה 38% מחברת פיבי.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=763]

בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India.

שורה 73: שורה 73:

===בנקים לא מסחריים===

−

בנוסף לבנקים המסחריים, חברת [[בנק הדואר]] פועלת כ[[בנק לא מסחרי]] ("חברת כספת") המציעה פתרונות התנהלות-כלכלית מבוססי דביט כגון פתיחת חשבון בנק ללא כניסה ליתרת חוב וללא כרטיס אשראי. נכון לשנת 2019 בנק הדואר טרם הוכר כ[[בנק מסחרי]] והחברה נמצאת מזה שנים בהליך לקבלת ההכרה.

+

בנוסף לבנקים המסחריים, חברת [[בנק הדואר]] פועלת כ[[בנק לא מסחרי]] ("חברת כספת") המציעה פתרונות התנהלות-כלכלית מבוססי דביט כגון פתיחת חשבון בנק ללא כניסה ליתרת חוב וללא כרטיס אשראי. נכון לשנת 2019 בנק הדואר טרם הוכר כ[[בנק מסחרי]] והחברה נמצאת מזה שנים בהליך לקבלת ההכרה.

==ריכוזיות וכשלי שוק בענף הבנקאות==

שורה 131: שורה 131:

===חובות המפלגות לבנקים===

−

מנגנון השפעה על השלטון שהוא ייחודי לבנקים הוא חובות המפלגות לבנקים. המפלגות בישראל חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה הייתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]

+

מנגנון השפעה על השלטון שהוא ייחודי לבנקים הוא חובות המפלגות לבנקים. המפלגות בישראל חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה הייתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]

−

ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרצ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html].

+

ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרצ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html].

בעוד הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.

שורה 155: שורה 155:

* שני מזרחי, [http://www.themarker.com/law/1.1374641?= פרקליט המדינה: דני דנקנר יואשם בעבירות של לקיחת שוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות], דה מארקר, 5.9.2011

* [[סטנלי פישר]], [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר], TheMarker, 11.6.2009

−

* סיון איזסקו, [http://www.themarker.com/markets/1.1897128 בנק ישראל מיישם את באזל 3: מחמיר הכללים לחישוב הלימות ההון בבנקים], דה מארקר, 31.12.2012

+

* סיון איזסקו, [http://www.themarker.com/markets/1.1897128 בנק ישראל מיישם את באזל 3: מחמיר הכללים לחישוב הלימות ההון בבנקים], דה מארקר, 31.12.2012

−

* סיון איזסקו, [http://www.themarker.com/consumer/1.1898507 בשנתיים וחצי: עלות חשבון עו"ש הוזלה בפחות משקל וחצי], דה מארקר, 1.1.2013

+

* סיון איזסקו, [http://www.themarker.com/consumer/1.1898507 בשנתיים וחצי: עלות חשבון עו"ש הוזלה בפחות משקל וחצי], דה מארקר, 1.1.2013

* סיון איזסקו, [http://www.themarker.com/markets/1.1915908 "מב.ז.ע.י 199" ו"ע.ערוץ ישיר 7": כך מסביר לכם בנק אגוד על מה אתם משלמים], דה מארקר 27.01.2013

−

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה מרקר, 05.06.2014

+

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה מרקר, 05.06.2014

* עידו באום, [http://www.themarker.com/markets/1.3017990 המפקח על הבנקים  לא צריך חיסיון], דה מרקר, 26.7.2016

* [[גיא רולניק]], [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.3056270 מה מסתתר מאחורי המיליארדים בפשיטת הרגל של אליעזר פישמן] דה מרקר, 2.9.2016

* צבי זרחיה, [http://www.themarker.com/markets/1.4160152#_atscid=2_89725_99519451_2820806_0_Tjjfzjef3882d8w2a קריסת פישמן והאשראי שהעניקו הבנקים - בדרך לוועדת חקירה פרלמנטרית], דה מרקר, 10.6.2017

* אליצפן רוזנברג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5325075,00.html הבנקים הישראלים הסתבכו עם האמריקאים - וזה עלול לעלות להם 5 מיליארד שקל], וואינט, 8.8.2018

−

* צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3753665,00.html בחסות הסודיות הבנקאית: עשרה דיונים ותשע שאלות שנשארו פתוחות], כלכליסט, 7.1.2019

+

* צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3753665,00.html בחסות הסודיות הבנקאית: עשרה דיונים ותשע שאלות שנשארו פתוחות], כלכליסט, 7.1.2019

;קשרי הון-שלטון:

* רביב דרוקר, [http://vimeo.com/67404232 שליטת הבנקים על המפלגות] ראיון עם מנכ"ל "קדימה" לשעבר, ערוץ 10

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות