שינויים

'''אידאולוגיה דומיננטית''' ‑ היא [[אידאולוגיה]] שמתלכדת עם האינטרסים של בעלי הכוח בחברה, קרי, מקבלי ההחלטות. {{הערה|שם=Reinhart|מתוך הקורס של [[טניה ריינהרט]], [[כתוב בעיתון (קורס):פסקה 1 - אידאולוגיה ושימור עצמי]]}}

'''אידאולוגיה דומיננטית''' ‑ היא [[אידאולוגיה]] שמתלכדת עם האינטרסים של בעלי הכוח בחברה, קרי, מקבלי ההחלטות. {{הערה|שם=Reinhart|מתוך הקורס של [[טניה ריינהרט]], [[כתוב בעיתון (קורס):פסקה 1 - אידאולוגיה ושימור עצמי]]}}

ברוב החברות האנושית, במיוחד מאז [[המהפכה החקלאית]], קיים ריבוד מסוים: ישנה שכבה של פרטים אשר חלקה בהשפעה על התפתחות החברה גדול מחלקן של שכבות אחרות. ניתן להתייחס לשכבה זו בכינוי "מקבלי ההחלטות". הגרעין המצומצם ביותר של מקבלי החלטות כולל פוליטיקאים. אבל שכבה זו מורכבת מנציגי האליטות החברתיות השונות: פקידים בכירים, שופטים, אנשים משכילים, רופאים, עיתונאים, אנשי צבא, עורכי דין חשובים, בעלי נכסים וכיוצב'. הבלשן נועם חומסקי מעריך את חלקם של מקבלי ההחלטות, בחברה מערבית מודרנית, בכ-20 אחוז{{הערה|שם=Reinhart}} המספר המדויק אינו חשוב בהכרח, שכן בכל מקרה מדובר במיעוט. עם זאת בחברות שונות יכול הכוח להיות ריכוזי יותר או פחות - לדוגמה בחברות דיקטטוריות הכוח מרוכז בדרך כלל בידי קבוצה קטנה עוד יותר - במיוחד אם יש גם [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון פוליטי]]. בידי המיעוט הזה של מקבלי ההחלטות נתון רובו המכריע של הכוח לביצוע [[שינוי חברתי|שינויים חברתיים]]. השאלה כיצד מנצלים מקבלי ההחלטות את הכוח שלהם - לדוגמה האם הם מנסים לעודד שינוי חברתי או לעכב אותו. כמו כן ייתכנו שינויים חברתיים שונים בכיוונים שונים.  

ברוב החברות האנושית, במיוחד מאז [[המהפכה החקלאית]], קיים ריבוד מסוים: ישנה שכבה של פרטים אשר חלקה בהשפעה על התפתחות החברה גדול מחלקן של שכבות אחרות. ניתן להתייחס לשכבה זו בכינוי "מקבלי ההחלטות". הגרעין המצומצם ביותר של מקבלי החלטות כולל פוליטיקאים. אבל שכבה זו מורכבת מנציגי האליטות החברתיות השונות: פקידים בכירים, שופטים, אנשים משכילים, רופאים, עיתונאים, אנשי צבא, עורכי דין חשובים, בעלי נכסים וכיוצב'. הבלשן נועם חומסקי מעריך את חלקם של מקבלי ההחלטות, בחברה מערבית מודרנית, בכ-20 אחוז{{הערה|שם=Reinhart}} המספר המדויק אינו חשוב בהכרח, שכן בכל מקרה מדובר במיעוט. עם זאת בחברות שונות יכול הכוח להיות ריכוזי יותר או פחות - לדוגמה בחברות דיקטטוריות הכוח מרוכז בדרך כלל בידי קבוצה קטנה עוד יותר - במיוחד אם יש גם [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון פוליטי]]. בידי המיעוט הזה של מקבלי ההחלטות נתון רובו המכריע של הכוח לביצוע [[שינוי חברתי|שינויים חברתיים]]. השאלה כיצד מנצלים מקבלי ההחלטות את הכוח שלהם - לדוגמה האם הם מנסים לעודד שינוי חברתי או לעכב אותו. כמו כן ייתכנו שינויים חברתיים שונים בכיוונים שונים.  

מה קורה עם שאר האוכלוסייה - שמהווים לדוגמה 80 האחוזים בחברה דמוקרטית ואף יותר בחברות לא דמוקרטיה. דבר זה מכונה, בכנות או בציניות, "הרוב הדומם". תאורטית, במשטרים דמוקרטיים, רוב זה מסוגל להשפיע על גורל החברה לפי בחירתו ואף לדחות את הדרכים שמציעה עילית ה-20 אחוז. בפועל, רוב זה כמעט שאינו משתתף בקבלת ההחלטות בחברה והשפעתו קטנה בהרבה יחסית לאליטה. דבר זה הוא חלק מהיבט רחב יותר של [[אי שוויון פוליטי]]. כאשר הציבור הרחב משתתף בקבלת ההחלטות - הדבר נעשה באופנים שחלקם הגדול מוכתב מראש בתוך "גבולות המשחק" שנקבעים על-ידי המיעוט בעל הכוח. היכולת להכתיב לציבור הרחב את גבולות הגזרה של הפעילות שלו תלוית ביכולת של האידאולוגיה הדומיננטית להשפיע על פעילותם של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חשובים וכן על [[תהליך|תהליכים]] ו[[התפתחות טכנולוגית]] - כלל הגורמים האלה גורמים להשפעה גדולה על התפתחות המציאות החברתית.  

מה קורה עם שאר האוכלוסייה - שמהווים לדוגמה 80 האחוזים בחברה דמוקרטית ואף יותר בחברות לא דמוקרטיה. דבר זה מכונה, בכנות או בציניות, "הרוב הדומם". תאורטית, במשטרים דמוקרטיים, רוב זה מסוגל להשפיע על גורל החברה לפי בחירתו ואף לדחות את הדרכים שמציעה עילית ה-20 אחוז. בפועל, רוב זה כמעט שאינו משתתף בקבלת ההחלטות בחברה והשפעתו קטנה בהרבה יחסית לאליטה. דבר זה הוא חלק מהיבט רחב יותר של [[אי שוויון פוליטי]]. כאשר הציבור הרחב משתתף בקבלת ההחלטות - הדבר נעשה באופנים שחלקם הגדול מוכתב מראש בתוך "גבולות המשחק" שנקבעים על-ידי המיעוט בעל הכוח. היכולת להכתיב לציבור הרחב את גבולות הגזרה של הפעילות שלו תלוית ביכולת של האידאולוגיה הדומיננטית להשפיע על פעילותם של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חשובים וכן על [[תהליך|תהליכים]] ו[[התפתחות טכנולוגית]] - כלל הגורמים האלה גורמים להשפעה גדולה על התפתחות המציאות החברתית.  

==ראו גם ==

==ראו גם ==