שינויים

קיימים הבדלים ניכרים ב[[תוחלת החיים]] בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסייה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

קיימים הבדלים ניכרים ב[[תוחלת החיים]] בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסייה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש, לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשוואה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש, לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשוואה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

באופן כללי, מדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות. למצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת, כאשר משווים שתי מדינות עשירות זו לזו, לא ניתן לחזות לפי מדדים כמו [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי לנפש]] באיזו מדינה תהיה תוחלת חיים ממוצעת גדולה יותר. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא ארוכה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי [[ארצות הברית]], ארוכה בשנתיים לעומת [[דנמרק]] וארוכה בשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf   השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>

באופן כללי, מדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות. למצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת, כאשר משווים שתי מדינות עשירות זו לזו, לא ניתן לחזות לפי מדדים כמו [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי לנפש]] באיזו מדינה תהיה תוחלת חיים ממוצעת גדולה יותר. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא ארוכה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי [[ארצות הברית]], ארוכה בשנתיים לעומת [[דנמרק]] וארוכה בשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>

יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה כך שבמדינות פחות שוויוניות יש תוחלת חיים בעלת שונות גבוהה יותר - ההבדלים בין עשירים לעניים באים במדינות אלה ביתר שאת לעומת מדינות שוויוניות (ראו בהמשך).  

יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה כך שבמדינות פחות שוויוניות יש תוחלת חיים בעלת שונות גבוהה יותר - ההבדלים בין עשירים לעניים באים במדינות אלה ביתר שאת לעומת מדינות שוויוניות (ראו בהמשך).  

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין המדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין המדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

===תמותת תינוקות בלידה ופטירת ילדים===

===תמותת תינוקות בלידה ופטירת ילדים===

נתון נוסף שגם משפיע על הנתון של תוחלת החיים בלידה היא אחוז תמותת התינוקות ל-1000 לידות. במדינות העשירות נתון זה עומד על 2-4 פטירות ל-1,000 לידות. במדינות העניות כמו ירדן ומצרים נתון זה עומד על 19 פטירות ל-1,000 לידות. ב[[שוודיה]] וב[[פינלנד]] יפן ולוקסמבורג יש אחוז הפטירות הנמוך בעולם של 2 פטירות ל-1,000 לידות - כמעט עשירית מכמות הילדים הנפטרים במדינות העניות. גם בנתון זה יש כמה מדינות עשירות שבולטות לרעה ובראשן ארצות הברית עם 7 פטירות ל-1000 ילדות, ובריטניה וקנדה עם 5 לידות. בישראל יש 4 פטירות ל-1,000 לידות. <ref name="children2012"/>

נתון נוסף שגם משפיע על הנתון של תוחלת החיים בלידה היא אחוז תמותת התינוקות ל-1000 לידות. במדינות העשירות נתון זה עומד על 2-4 פטירות ל-1,000 לידות. במדינות העניות כמו ירדן ומצרים נתון זה עומד על 19 פטירות ל-1,000 לידות. ב[[שוודיה]] וב[[פינלנד]] יפן ולוקסמבורג יש אחוז הפטירות הנמוך בעולם של 2 פטירות ל-1,000 לידות - כמעט עשירית מכמות הילדים הנפטרים במדינות העניות. גם בנתון זה יש כמה מדינות עשירות שבולטות לרעה ובראשן ארצות הברית עם 7 פטירות ל-1000 ילדות, ובריטניה וקנדה עם 5 לידות. בישראל יש 4 פטירות ל-1,000 לידות. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 - 0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו-0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 - 0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו-0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור הישרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסייה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסייה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסייה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסייה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור הישרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסייה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסייה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסייה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסייה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

לדוגמה נכון לשנת 2012 בישראל 86% ממקרי המוות נגרמו ממחלות כרוניות, עוד 5% מתאונות ועוד 9% ממחלות מדבקות וסיבות אחרות. [[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf] לעומת זאת באנגולה שבאפריקה רק 24% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אחוז המוות מתאונות עומד על 10% ו-66% ממקרי המוות קשורים למחלות מדבקות וסיבות נוספות. [http://www.who.int/nmh/countries/ago_en.pdf]  

לדוגמה נכון לשנת 2012 בישראל 86% ממקרי המוות נגרמו ממחלות כרוניות, עוד 5% מתאונות ועוד 9% ממחלות מדבקות וסיבות אחרות. [[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf] לעומת זאת באנגולה שבאפריקה רק 24% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אחוז המוות מתאונות עומד על 10% ו-66% ממקרי המוות קשורים למחלות מדבקות וסיבות נוספות. [http://www.who.int/nmh/countries/ago_en.pdf]  

גם בדפוסי מחלות לא מדבקות יש הבדלים - בדומה לישראל גם ברוסיה 86% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אבל בעוד בישראל 27% ממקרי המוות קשורים לסרטן ו-26% למחלות לב, ברוסיה 60% ממקרי המוות קשורים למחלות לב ורק 16% לסרטן (הרוסים גם מתים מוקדם יותר - ראו בהמשך).[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf] בין מדינות עניות ועשירות יש גם הבדלים במחלות הנגרמות מעישון, חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ותמותה מ[[שלשול]] בעיקר עקב [[זיהום מים]] כתוצאה מחשיפה למים מזוהמים בביוב.

גם בדפוסי מחלות לא מדבקות יש הבדלים - בדומה לישראל גם ברוסיה 86% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אבל בעוד בישראל 27% ממקרי המוות קשורים לסרטן ו-26% למחלות לב, ברוסיה 60% ממקרי המוות קשורים למחלות לב ורק 16% לסרטן (הרוסים גם מתים מוקדם יותר - ראו בהמשך).[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf] בין מדינות עניות ועשירות יש גם הבדלים במחלות הנגרמות מעישון, חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ותמותה מ[[שלשול]] בעיקר עקב [[זיהום מים]] כתוצאה מחשיפה למים מזוהמים בביוב.

===הבדלים בגורמי סיכון===

===הבדלים בגורמי סיכון===

הבדלים בתוחלת החיים ובדפוסי תחלואה שונים נובעים מהבדלים ב'''גורמי סיכון''' אישיים וחברתיים בין מדינות. גורמי סיכון אלה נובעים מיכולות כלכליות שונות, [[נורמות חברתיות]] ומוסכמות תרבותיות וכן מנתוני אקלים וגאוגרפיה. הדבר כולל [[עישון|הרגלי עישון]], הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות, תמותת תינוקות בלידה, עומס בעבודה וכמות שעות העבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.  

הבדלים בתוחלת החיים ובדפוסי תחלואה שונים נובעים מהבדלים ב'''גורמי סיכון''' אישיים וחברתיים בין מדינות. גורמי סיכון אלה נובעים מיכולות כלכליות שונות, [[נורמות חברתיות]] ומוסכמות תרבותיות וכן מנתוני אקלים וגאוגרפיה. הדבר כולל [[עישון|הרגלי עישון]], הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות, תמותת תינוקות בלידה, עומס בעבודה וכמות שעות העבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.  

יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], [[השמנה]] וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], [[השמנה]] וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

בספר [[The Spirit Level]] נסקרים מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שאי שוויון כלכלי גבוה יותר בתוך מדינות נמצא בקורלציה עם אי שוויון בריאותי גבוה יותר במגוון רחב של גורמים המשפיעים על הבריאות (וגם בתוחלת החיים).  

בספר [[The Spirit Level]] נסקרים מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שאי שוויון כלכלי גבוה יותר בתוך מדינות נמצא בקורלציה עם אי שוויון בריאותי גבוה יותר במגוון רחב של גורמים המשפיעים על הבריאות (וגם בתוחלת החיים).  

לפי הבנק העולמי, בשנת 2010 [[מדד ג'יני]] ב[[פינלנד]] עמד על 27.9 (היה 22.9 ב-1991). [http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI/] בשנת 2003, תוחלת החיים הממוצעת ב[[פינלנד]] עמדה על 75.1 לגברים ו-81.8 לנשים. תוחלת החיים של גבר שעובד בעבודות צווארון לבן בגיל 35 ארוכה בממוצע ב-6 שנים לעומת גבר פועל, בקרב נשים ההבדל בתוחלת החיים בין עשירים ועניים עומד על 3.2 שנים. לאורך השנים ההבדלים בתוחלת החיים בין עניים לעשירים גדלו. תוחלת החיים בגיל 35 של גברים בחמשיון התחתון בשנת 2007 הייתה 35 שנה נוספות (גיל 70) ולא עלתה מאז שנת 1994, בחמשיון השני גברים עלו מתוחלת חיים של 36 בשנת 1988 שנה לתוחלת חיים של 41 שנה (גיל 76), בחמשיון הגבוה תוחלת החיים עלתה מתוחלת חיים של 38 שנה ל-44 שנה (גיל 79). בין השנים 1988-2007 הפער בתוחלת החיים בין החמשיון העליון לתחתון בגיל 35, עלה ב-5.1 שנים בקרב גברים וב-2.9 שנים בקרב נשים. הפער היה 12.5 שנים בין גברים ו-6.8 שנים בין נשים. הסיבות המשמעותיות ביותר שהרחיבו את פערי הבריאות בין גברים בעלי הכנסות שונות היו תמותה ממחלות הקשורות באלכוהול, גידול או שיעור קבוע של תמותה ממחלות סרטניות וירידה איטית יותר בתמותה עקב מחלת לב כלילית. [http://www.thl.fi/fi/web/health-and-welfare-inequalities/health-inequalities/differences-in-life-expectancy]

לפי הבנק העולמי, בשנת 2010 [[מדד ג'יני]] ב[[פינלנד]] עמד על 27.9 (היה 22.9 ב-1991). [http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI/] בשנת 2003, תוחלת החיים הממוצעת ב[[פינלנד]] עמדה על 75.1 לגברים ו-81.8 לנשים. תוחלת החיים של גבר שעובד בעבודות צווארון לבן בגיל 35 ארוכה בממוצע ב-6 שנים לעומת גבר פועל, בקרב נשים ההבדל בתוחלת החיים בין עשירים ועניים עומד על 3.2 שנים. לאורך השנים ההבדלים בתוחלת החיים בין עניים לעשירים גדלו. תוחלת החיים בגיל 35 של גברים בחמשיון התחתון בשנת 2007 הייתה 35 שנה נוספות (גיל 70) ולא עלתה מאז שנת 1994, בחמשיון השני גברים עלו מתוחלת חיים של 36 בשנת 1988 שנה לתוחלת חיים של 41 שנה (גיל 76), בחמשיון הגבוה תוחלת החיים עלתה מתוחלת חיים של 38 שנה ל-44 שנה (גיל 79). בין השנים 1988-2007 הפער בתוחלת החיים בין החמשיון העליון לתחתון בגיל 35, עלה ב-5.1 שנים בקרב גברים וב-2.9 שנים בקרב נשים. הפער היה 12.5 שנים בין גברים ו-6.8 שנים בין נשים. הסיבות המשמעותיות ביותר שהרחיבו את פערי הבריאות בין גברים בעלי הכנסות שונות היו תמותה ממחלות הקשורות באלכוהול, גידול או שיעור קבוע של תמותה ממחלות סרטניות וירידה איטית יותר בתמותה עקב מחלת לב כלילית. [http://www.thl.fi/fi/web/health-and-welfare-inequalities/health-inequalities/differences-in-life-expectancy]

לפי הבנק העולמי בישראל מדד ג'יני עמד על 42.8 בשנת 2010 (עמד על 35.5 בשנת 1991). תוחלת חיים בלידה, בישובים המונים 50,000 תושבים ומעלה בשנים 2005-2009 משתנה בין ישובים עניים ועשירים (עם יוצאים מהכלל בישובים חרדיים). בזמן הלידה תוחלת החיים הממוצעת ברעננה עומדת על 85.5 שנה, גבוה ב-8.5 שנים לעומת תוחלת החיים הממוצעת ברהט (77.1) וב-7.5 שנים לעומת נצרת (77.9). הישוב היהודי בעל תוחלת החיים הממוצעת הנמוכה ביותר היה קריית אתא עם 79.1 שנים, נמוך ב-6.5 שנים לעומת רעננה.<ref>[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] עו"ס שלומית אבני, מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009, משרד הבריאות, נובמבר 2013 </ref> תוחלת החיים של גברים ברמת גן, גבוהה ב-9 שנים לעומת גברים מבאר שבע.

לפי הבנק העולמי בישראל מדד ג'יני עמד על 42.8 בשנת 2010 (עמד על 35.5 בשנת 1991). תוחלת חיים בלידה, בישובים המונים 50,000 תושבים ומעלה בשנים 2005-2009 משתנה בין ישובים עניים ועשירים (עם יוצאים מהכלל בישובים חרדיים). בזמן הלידה תוחלת החיים הממוצעת ברעננה עומדת על 85.5 שנה, גבוה ב-8.5 שנים לעומת תוחלת החיים הממוצעת ברהט (77.1) וב-7.5 שנים לעומת נצרת (77.9). הישוב היהודי בעל תוחלת החיים הממוצעת הנמוכה ביותר היה קריית אתא עם 79.1 שנים, נמוך ב-6.5 שנים לעומת רעננה.<ref>[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] עו"ס שלומית אבני, מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009, משרד הבריאות, נובמבר 2013 </ref> תוחלת החיים של גברים ברמת גן, גבוהה ב-9 שנים לעומת גברים מבאר שבע.

בקנדה, מחקר שבדק את תוחלת החיים בגיל 25 בין השנים 1991-2001 מצא פערים של 7 שנים בין החמישיון התחתון לחמישיון העליון בקרב גברים בני 25 (48 שנה לעומת 55 שנה - כלומר הגעה לגיל 73 לעומת הגעה לגיל 80). יש של 4 שנים בקרב נשים בחמשיונים שונים, 56 שנה לעומת 60 שנה (הגעה לגיל 81 לעומת הגעה לגיל 85 שנה). [http://phprimer.afmc.ca/Part1-TheoryThinkingAboutHealth/Chapter2DeterminantsOfHealthAndHealthInequities/Healthinequalities]

בקנדה, מחקר שבדק את תוחלת החיים בגיל 25 בין השנים 1991-2001 מצא פערים של 7 שנים בין החמישיון התחתון לחמישיון העליון בקרב גברים בני 25 (48 שנה לעומת 55 שנה - כלומר הגעה לגיל 73 לעומת הגעה לגיל 80). יש של 4 שנים בקרב נשים בחמשיונים שונים, 56 שנה לעומת 60 שנה (הגעה לגיל 81 לעומת הגעה לגיל 85 שנה). [http://phprimer.afmc.ca/Part1-TheoryThinkingAboutHealth/Chapter2DeterminantsOfHealthAndHealthInequities/Healthinequalities]

בארצות הברית מדד ג'יני היה 41.8 בשנת 2010 (עמד על 37.6 ב-1991)).[http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?order=wbapi_data_value_2011+wbapi_data_value&sort=asc] הבדלים בתוחלת החיים בין ישובים שונים בקרב גברים מגיעה ל-18 שנה. בעוד שבחלק מהישובים בארצות הברית תוחלת החיים של גברים בלידה עומדת על 82 שנה בישובים העניים ביותר תוחלת החיים הממוצעת של גברים עומדת על פחות מ-65 שנה.[http://www.nytimes.com/2014/03/16/business/income-gap-meet-the-longevity-gap.html?_r=0] [http://www.nytimes.com/interactive/2014/03/15/business/higher-income-longer-lives.ht].  

בארצות הברית מדד ג'יני היה 41.8 בשנת 2010 (עמד על 37.6 ב-1991)).[http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?order=wbapi_data_value_2011+wbapi_data_value&sort=asc] הבדלים בתוחלת החיים בין ישובים שונים בקרב גברים מגיעה ל-18 שנה. בעוד שבחלק מהישובים בארצות הברית תוחלת החיים של גברים בלידה עומדת על 82 שנה בישובים העניים ביותר תוחלת החיים הממוצעת של גברים עומדת על פחות מ-65 שנה.[http://www.nytimes.com/2014/03/16/business/income-gap-meet-the-longevity-gap.html?_r=0] [http://www.nytimes.com/interactive/2014/03/15/business/higher-income-longer-lives.ht].  

הפערים בתוחלת החיים בין עשירים ועניים בארצות הברית גדלים עם הזמן. בשנת 2006 תוחלת החיים של גברים בני 65 שהיו שייכים לעובדים במחצית העליונה השכר, ושהיה להם כיסוי של ביטוח לאומי, הייתה 21.5 שנה, כלומר הם בממוצע הגיעו לגיל 86.5 שנה. תוחלת חיים זו עלתה ב-6 שנים בממוצע לעומת עובדים דומים בשנת 1977. לעומת זאת עובדים בחציון הנמוך של השכר בארצות הברית בגיל 65, הגיעו בממוצע לגיל 81.1, ותוחלת החיים שלהם גדלה רק ב-1.3 שנים מאז 1977. בין השנים 1997-2006 הפער בין תוחלת החיים של העובדים העשירים והעניים גדל בכל הגילאים מעל גיל 60. לדוגמה האלה הפער בתוחלת חיים בגיל 65 בין עובדים בחציון הנמוך של השכר לעובדים בחציון הגבוה של השכר עלה מ-0.7 שנים, ל-5.3 שנים.<ref>[http://www.ssa.gov/policy/docs/workingpapers/wp108.html Trends in Mortality Differentials and Life Expectancy for Male Social Security–Covered Workers, by Average Relative Earnings] table 4, u.s. social securety administration, 2007</ref>

הפערים בתוחלת החיים בין עשירים ועניים בארצות הברית גדלים עם הזמן. בשנת 2006 תוחלת החיים של גברים בני 65 שהיו שייכים לעובדים במחצית העליונה השכר, ושהיה להם כיסוי של ביטוח לאומי, הייתה 21.5 שנה, כלומר הם בממוצע הגיעו לגיל 86.5 שנה. תוחלת חיים זו עלתה ב-6 שנים בממוצע לעומת עובדים דומים בשנת 1977. לעומת זאת עובדים בחציון הנמוך של השכר בארצות הברית בגיל 65, הגיעו בממוצע לגיל 81.1, ותוחלת החיים שלהם גדלה רק ב-1.3 שנים מאז 1977. בין השנים 1997-2006 הפער בין תוחלת החיים של העובדים העשירים והעניים גדל בכל הגילאים מעל גיל 60. לדוגמה האלה הפער בתוחלת חיים בגיל 65 בין עובדים בחציון הנמוך של השכר לעובדים בחציון הגבוה של השכר עלה מ-0.7 שנים, ל-5.3 שנים.<ref>[http://www.ssa.gov/policy/docs/workingpapers/wp108.html Trends in Mortality Differentials and Life Expectancy for Male Social Security–Covered Workers, by Average Relative Earnings] table 4, u.s. social securety administration, 2007</ref>

מחקרים מהעולם מראים שיש מתאם חזק בין [[עישון ועוני]] ולאי שוויון בבריאות ובכלכלה. נוסף ל[[השפעות בריאותיות של עישון טבק]] עישון נפוץ יותר בקרב הפחות משכילים והפחות עשירים. לדוגמה באנגליה המחצית העניה של התושבים מעשנים בשיעור כפול לעומת השישית העשירה ביותר (20% מול 10%) {{הערה|[https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/healthandsocialcare/healthandlifeexpectancies/compendium/opinionsandlifestylesurvey/2015-03-19/adultsmokinghabitsingreatbritain201 Adult Smoking Habits in Great Britain, 2013], Office for National Statistics, UK gov}} וכן אנשים עם תואר עם בעלי השכלה של תואר ראשון הם בעלי שיעור מעשנים נמוך פי 2 לעומת אנשים פחות מעשנים שם. מחקר שנערך בנורווגיה מצא כי בשנות ה-50 הגברים העשירים שם עישנו מעט יותר בהשוואה לגברים העניים - דבר הגיוני ביחס למוצרי צריכה באופן כללי. עם הגידול במודעות לנזקי העישון חלה ירידה בעישון בקרב שני הקהלים, אבל הירידה היא תלולה יותר בקרב הגברים העשירים יותר ושתי האוכלוסיות הגיעו לשיעורי עישון דומים בסוף שנות ה-70. מאז רמת העישון כמעט לא ירדה בקרב העניים ואילו בקרב הגברים העשירים נמשכה אותה מגמת ירידה כמו קודם, כך שכיום הם מעשנים פחות מאשר הגברים העניים. {{הערה|שם=WorldBank2000|

מחקרים מהעולם מראים שיש מתאם חזק בין [[עישון ועוני]] ולאי שוויון בבריאות ובכלכלה. נוסף ל[[השפעות בריאותיות של עישון טבק]] עישון נפוץ יותר בקרב הפחות משכילים והפחות עשירים. לדוגמה באנגליה המחצית העניה של התושבים מעשנים בשיעור כפול לעומת השישית העשירה ביותר (20% מול 10%) {{הערה|[https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/healthandsocialcare/healthandlifeexpectancies/compendium/opinionsandlifestylesurvey/2015-03-19/adultsmokinghabitsingreatbritain201 Adult Smoking Habits in Great Britain, 2013], Office for National Statistics, UK gov}} וכן אנשים עם תואר עם בעלי השכלה של תואר ראשון הם בעלי שיעור מעשנים נמוך פי 2 לעומת אנשים פחות מעשנים שם. מחקר שנערך בנורווגיה מצא כי בשנות ה-50 הגברים העשירים שם עישנו מעט יותר בהשוואה לגברים העניים - דבר הגיוני ביחס למוצרי צריכה באופן כללי. עם הגידול במודעות לנזקי העישון חלה ירידה בעישון בקרב שני הקהלים, אבל הירידה היא תלולה יותר בקרב הגברים העשירים יותר ושתי האוכלוסיות הגיעו לשיעורי עישון דומים בסוף שנות ה-70. מאז רמת העישון כמעט לא ירדה בקרב העניים ואילו בקרב הגברים העשירים נמשכה אותה מגמת ירידה כמו קודם, כך שכיום הם מעשנים פחות מאשר הגברים העניים. {{הערה|שם=WorldBank2000|

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61, }}

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61, }}

מחקרים בעולם כי [[עישון טבק]] תורם תרומה משמעותית מאוד להבדלים הנוגעים לאי-שוויון בריאותי בתוך מדינות. מחקר של הבנק העולמי שפורסם בשנת 2000, מצא כי בכל המדינות המערביות שנחקרו, עישון הוא הסיבה העיקרית להבדלים בתמותה בקרב גברים בגיל הביניים (בין גיל 35 ל-70) בין עניים ללא עניים. לדוגמה באנגליה ובווילס, סיכוי התמותה של החמישיון העני ביותר בגיל זה היה 50% לעומת 25% בקרב העשירים ביותר, אבל בנטרול היבטים של עישון סיכוי המוות ירדו ל-24% מול 17% - כלומר מפער של 200% לפער של 140% ותרומה משמעותית להקטנת התמותה בשתי הקבוצות.{{הערה|שם=WorldBank2000}}

מחקרים בעולם כי [[עישון טבק]] תורם תרומה משמעותית מאוד להבדלים הנוגעים לאי-שוויון בריאותי בתוך מדינות. מחקר של הבנק העולמי שפורסם בשנת 2000, מצא כי בכל המדינות המערביות שנחקרו, עישון הוא הסיבה העיקרית להבדלים בתמותה בקרב גברים בגיל הביניים (בין גיל 35 ל-70) בין עניים ללא עניים. לדוגמה באנגליה ובווילס, סיכוי התמותה של החמישיון העני ביותר בגיל זה היה 50% לעומת 25% בקרב העשירים ביותר, אבל בנטרול היבטים של עישון סיכוי המוות ירדו ל-24% מול 17% - כלומר מפער של 200% לפער של 140% ותרומה משמעותית להקטנת התמותה בשתי הקבוצות.{{הערה|שם=WorldBank2000}}

עישון הוא סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - מצד אחד הוא נפוץ יותר בקרב אוכלוסיות עניות ולא משכילות ומצד שני הוא מגביר את הסיכון שילדים ונערים שנמצאים בשכונות מצוקה יהפכו גם הם למעשנים. הסיבות לכך ש[[עישון בקרב נוער]] עני הוא נפוץ יותר מורכב מסיבות שונות - רעב, אי בטחון ביחס לדיור, והיבטים נוספים שוחקים את בקרה העצמית וגורמים לנטייה מוגברת לעשן. עוני בגיל הילדות יכול להשפיע בגיל ההתבגרות ואף על מבוגרים צעירים. עישון של הורים ובני משפחה ואף של חברים בשכונה מעלה את הסיכון לכך שנערים יהפכו גם כן למעשנים. מצוקות חברתיות נוספות כמו התעללות בנשים, אבטלה ומחסור בהשכלה מעלים את הסיכון לעישון.

עישון הוא סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - מצד אחד הוא נפוץ יותר בקרב אוכלוסיות עניות ולא משכילות ומצד שני הוא מגביר את הסיכון שילדים ונערים שנמצאים בשכונות מצוקה יהפכו גם הם למעשנים. הסיבות לכך ש[[עישון בקרב נוער]] עני הוא נפוץ יותר מורכב מסיבות שונות - רעב, אי בטחון ביחס לדיור, והיבטים נוספים שוחקים את בקרה העצמית וגורמים לנטייה מוגברת לעשן. עוני בגיל הילדות יכול להשפיע בגיל ההתבגרות ואף על מבוגרים צעירים. עישון של הורים ובני משפחה ואף של חברים בשכונה מעלה את הסיכון לכך שנערים יהפכו גם כן למעשנים. מצוקות חברתיות נוספות כמו התעללות בנשים, אבטלה ומחסור בהשכלה מעלים את הסיכון לעישון.

מחקר משנת 2010 בדק הבדלים בתוחלת חיים בגיל 50 בין קבוצות דתיות שונות בארצות הברית. המחקר מצא כי יש קבוצות שחיות יותר שנים (יהודים , Mainline Protestant) וקבוצות שחיות פחות (שחורים פרוטסנטנים). המחקר מצא כי חלק ניכר מהבבדלים בין הקבוצות נובע מהבדלים סוציו-דמוגרפיים כמו הכנסה והשכלה. אבל משתנים אלה לא מסבירים את כל ההבדלים. הוא מצא כי אצל חלק מהקבוצות השתתפות רבה יותר בטקסים דתיים קשורה לתחולת חיים ארוכה יותר. חלק מזה נובע אולי מהדגשת חלק מהתנועות הדתיות השמרות מפני אלכוהול וטבק, אבל ייתכנו היבטים נוספים כמו תמיכה חברתית. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3035005/]

מחקר משנת 2010 בדק הבדלים בתוחלת חיים בגיל 50 בין קבוצות דתיות שונות בארצות הברית. המחקר מצא כי יש קבוצות שחיות יותר שנים (יהודים , Mainline Protestant) וקבוצות שחיות פחות (שחורים פרוטסנטנים). המחקר מצא כי חלק ניכר מהבבדלים בין הקבוצות נובע מהבדלים סוציו-דמוגרפיים כמו הכנסה והשכלה. אבל משתנים אלה לא מסבירים את כל ההבדלים. הוא מצא כי אצל חלק מהקבוצות השתתפות רבה יותר בטקסים דתיים קשורה לתחולת חיים ארוכה יותר. חלק מזה נובע אולי מהדגשת חלק מהתנועות הדתיות השמרות מפני אלכוהול וטבק, אבל ייתכנו היבטים נוספים כמו תמיכה חברתית. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3035005/]

קושי בניידות חברתית משפיע לא רק על ה[[עוני|עניים]] עצמם (או על אוכלוסיות מיעוטים) אלא גם על כלל החברה שכן פירושו גם [[מריטוקרטיה]] חלשה יותר - תגמול נמוך יותר לכשרון. כלומר הסיכוי שמשרה תאוייש על ידי האדם המתאים והכישרוני ביותר יורד בגלל שחלק מהמועמדים נפסלו על רקע בריאות והכנסות. דבר זה משפיע על רמת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית במשק]] בשל פגיעה ב[[פריון העבודה]].  

קושי בניידות חברתית משפיע לא רק על ה[[עוני|עניים]] עצמם (או על אוכלוסיות מיעוטים) אלא גם על כלל החברה שכן פירושו גם [[מריטוקרטיה]] חלשה יותר - תגמול נמוך יותר לכשרון. כלומר הסיכוי שמשרה תאוייש על ידי האדם המתאים והכישרוני ביותר יורד בגלל שחלק מהמועמדים נפסלו על רקע בריאות והכנסות. דבר זה משפיע על רמת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית במשק]] בשל פגיעה ב[[פריון העבודה]].  

היבט חשוב אחר של אי שוויון בריאותי הוא בקשר להתמכרות לסמים שונים, כניסה להריון בגיל מוקדם, מחלות נפש, ופשיעה. אלו משפיעים על כלל האוכלוסייה ולא רק על מי שנפגע מהיבטים אלה בעצמו. השפעה אחת היא על ידי פגיעה באנשים מסביב - לדוגמה רצח על רקע סחר בסמים או על רקע פשיעה אחרת, נהיגה פרועה המובילה לתאונת דרכים, שריפות (אשר יכולות לפגוע במבנים סמוכים) תאונות עבודה ועוד. השפעה אחרת היא דרך פגיעה ב[[הון חברתי]] וב[[אמון]]. כמו כן יש פגיעה ב[[דמוקרטיה]] על ידי תת השתתפות של חולים ו[[נכים]] בדיון הציבורי ובקבלת החלטות.

היבט חשוב אחר של אי שוויון בריאותי הוא בקשר להתמכרות לסמים שונים, כניסה להריון בגיל מוקדם, מחלות נפש, ופשיעה. אלו משפיעים על כלל האוכלוסייה ולא רק על מי שנפגע מהיבטים אלה בעצמו. השפעה אחת היא על ידי פגיעה באנשים מסביב - לדוגמה רצח על רקע סחר בסמים או על רקע פשיעה אחרת, נהיגה פרועה המובילה לתאונת דרכים, שריפות (אשר יכולות לפגוע במבנים סמוכים) תאונות עבודה ועוד. השפעה אחרת היא דרך פגיעה ב[[הון חברתי]] וב[[אמון]]. כמו כן יש פגיעה ב[[דמוקרטיה]] על ידי תת השתתפות של חולים ו[[נכים]] בדיון הציבורי ובקבלת החלטות.

==אי שוויון בריאותי ורפואה מונעת==

==אי שוויון בריאותי ורפואה מונעת==

המחקר של אי שוויון בריאותי בין אוכלוסיות ושל [[אפידמיולוגיה]] בכלל, הוא בעל חשיבות ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] שכן הוא מאפשר לזהות [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] שונים שהם בעלי שכיחות שונה ומשפיעים בצורה שונה.  

המחקר של אי שוויון בריאותי בין אוכלוסיות ושל [[אפידמיולוגיה]] בכלל, הוא בעל חשיבות ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] שכן הוא מאפשר לזהות [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] שונים שהם בעלי שכיחות שונה ומשפיעים בצורה שונה.  

כך לדוגמה סיבות ההיפגעות של ילדים ערבים בגיל 0-4 כוללות היפגעות מרכב נוסע לאחור, דבר שהוא נדיר הרבה יותר לעומת ילדים יהודים. באופן דומה ניתן למקד קמפיין ל[[מניעת עישון]] לגברים באוכלוסייה הערבית ולנוער בשכונות מצוקה, או למקד קמפיין למניעת טביעה בקרב נערים בנים יהודים וערבים שנמצאים בסיכון מוגבר. [[תחבורה בישראל|השימוש הנמוך במכוניות]] בקרב משפחות בבני ברק פירושו שאסטרטגיות להגברת פעילות גופנית ו[[תחבורה פעילה]] בקרב חרדים עשויות להיות שונות לעומת אוכלוסייה חילונית, קמפיין למניעת [[הפרעות אכילה]] יהיה אפקטיבי יותר אם ינתח את הסיבות שבגללן הפרעות אלה נפוצות יותר בקרב נשים. מיעוט מכונות MRI בבתי חולים בפריפריה לעומת המרכז מהווה נקודת התערבות נוספת וכך הלאה. הדבר יכול לשמש הן את הרשויות כדי ליידע את הציבור או את הרופאים ובאופן כללי לקדם תוכניות התערבות וכן את הציבור עצמו כדי למקד את תשומת הלב בגורמי הבריאות המשפיעים יותר.

כך לדוגמה סיבות ההיפגעות של ילדים ערבים בגיל 0-4 כוללות היפגעות מרכב נוסע לאחור, דבר שהוא נדיר הרבה יותר לעומת ילדים יהודים. באופן דומה ניתן למקד קמפיין ל[[מניעת עישון]] לגברים באוכלוסייה הערבית ולנוער בשכונות מצוקה, או למקד קמפיין למניעת טביעה בקרב נערים בנים יהודים וערבים שנמצאים בסיכון מוגבר. [[תחבורה בישראל|השימוש הנמוך במכוניות]] בקרב משפחות בבני ברק פירושו שאסטרטגיות להגברת פעילות גופנית ו[[תחבורה פעילה]] בקרב חרדים עשויות להיות שונות לעומת אוכלוסייה חילונית, קמפיין למניעת [[הפרעות אכילה]] יהיה אפקטיבי יותר אם ינתח את הסיבות שבגללן הפרעות אלה נפוצות יותר בקרב נשים. מיעוט מכונות MRI בבתי חולים בפריפריה לעומת המרכז מהווה נקודת התערבות נוספת וכך הלאה. הדבר יכול לשמש הן את הרשויות כדי ליידע את הציבור או את הרופאים ובאופן כללי לקדם תוכניות התערבות וכן את הציבור עצמו כדי למקד את תשומת הלב בגורמי הבריאות המשפיעים יותר.

==אי שוויון בריאותי בישראל==

==אי שוויון בריאותי בישראל==

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסייה חרדית ושלילית לאוכלוסייה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסייה חרדית ושלילית לאוכלוסייה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי השוויון הבריאותי בישראל]] הוא מהותי. ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מקרי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי השוויון הבריאותי בישראל]] הוא מהותי. ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מקרי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

נכון לשנת 2013, יש השפעה חזקה ל[[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]] על ההבדלים ב[[תוחלת חיים]] לדוגמה. הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה). הממוצע הארצי גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זה של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref> אפשר להשוות נתון זה להבדל בתוחלת החיים בין ישראל לבין ארצות הברית (3 שנים) או לטענה לפיה אם היו מרפאים את כל מחלות הסרטן תוחלת החיים של החולים הייתה עולה רק ב-3.5 שנים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

נכון לשנת 2013, יש השפעה חזקה ל[[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]] על ההבדלים ב[[תוחלת חיים]] לדוגמה. הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה). הממוצע הארצי גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זה של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref> אפשר להשוות נתון זה להבדל בתוחלת החיים בין ישראל לבין ארצות הברית (3 שנים) או לטענה לפיה אם היו מרפאים את כל מחלות הסרטן תוחלת החיים של החולים הייתה עולה רק ב-3.5 שנים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

קיימים הבדלים לא רק בשל הבדלים בהכנסה, אלא גם בגלל היבטים אחרים כמו (כמו דת, השכלה, מגדר, מוצא, מיקום גאוגרפי, מצב משפחתי, והשתתפות בשוק העבודה ועוד). יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. אך כאמור לרוב ההבדלים הם לרעת העניים. הן בהקשרים של חשיפה לגורמי סיכון, הן בהקשר של תחלואה, בנתוני תמותה ובהקשר של טיפול רפואי.  

קיימים הבדלים לא רק בשל הבדלים בהכנסה, אלא גם בגלל היבטים אחרים כמו (כמו דת, השכלה, מגדר, מוצא, מיקום גאוגרפי, מצב משפחתי, והשתתפות בשוק העבודה ועוד). יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. אך כאמור לרוב ההבדלים הם לרעת העניים. הן בהקשרים של חשיפה לגורמי סיכון, הן בהקשר של תחלואה, בנתוני תמותה ובהקשר של טיפול רפואי.  

* [http://www.publications.parliament.uk/pa/cm200809/cmselect/cmhealth/286/286.pdf אי שוויון בריאותי בבריטניה] וועדת הבריאות, House of Commons בבריטניה, 2009  

* [http://www.publications.parliament.uk/pa/cm200809/cmselect/cmhealth/286/286.pdf אי שוויון בריאותי בבריטניה] וועדת הבריאות, House of Commons בבריטניה, 2009  

* [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt נטל תחלואה בעולם 2004 - נתונים נבחרים וגרפים], ארגון הבריאות העולמי.  

* [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt נטל תחלואה בעולם 2004 - נתונים נבחרים וגרפים], ארגון הבריאות העולמי.  

* Wickham S, Anwar E, Barr B, et al. [http://adc.bmj.com/content/early/2016/02/08/archdischild-2014-306746.info Poverty and child health in the UK: using evidence for action]. Archives of Disease in Childhood , 08 February 2016. doi: 10.1136/archdischild-2014-306746  

* Wickham S, Anwar E, Barr B, et al. [http://adc.bmj.com/content/early/2016/02/08/archdischild-2014-306746.info Poverty and child health in the UK: using evidence for action]. Archives of Disease in Childhood , 08 February 2016. doi: 10.1136/archdischild-2014-306746  

* [http://www.themarker.com/advertising/1.234684 מחקר בארצות הברית: המעמד החברתי משפיע על הבריאות יותר מעישון, תזונה וגנטיקה] פטרישה כהן, 01.06.2004

* [http://www.themarker.com/advertising/1.234684 מחקר בארצות הברית: המעמד החברתי משפיע על הבריאות יותר מעישון, תזונה וגנטיקה] פטרישה כהן, 01.06.2004  

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.2010

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.2010

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו"blacksmith institute"  

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו"blacksmith institute"  

* [http://www.blacksmithinstitute.org/blog/pollution-15-facts-that-might-surprise-you/ 15 עובדות על זיהום שעשויים להפתיע אותך] blacksmith institute

* [http://www.blacksmithinstitute.org/blog/pollution-15-facts-that-might-surprise-you/ 15 עובדות על זיהום שעשויים להפתיע אותך] blacksmith institute

* [http://www.clalitblogs.co.il/integrative-medicine/576/ מה באמת משפיע על הבריאות שלנו] ד"ר עופר כספי, קופ"ח כללית 04.03.2014

* [http://www.clalitblogs.co.il/integrative-medicine/576/ מה באמת משפיע על הבריאות שלנו] ד"ר עופר כספי, קופ"ח כללית 04.03.2014

* [http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=3&ContentID=520485 מחקר חדש וראשון: בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר בעולם של תחלואה במחלות מעי דלקתיות] הודעת העמותה לקרוהן, באתר e-mad 19.05.2015

* [http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=3&ContentID=520485 מחקר חדש וראשון: בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר בעולם של תחלואה במחלות מעי דלקתיות] הודעת העמותה לקרוהן, באתר e-mad 19.05.2015

* [https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.2763727 בארה"ב מנסים להבין מדוע חיי התושבים הפסיקו להתארך], סברינה טוורניז, ניו יורק טיימס, הארץ, 29.10.2015

* [https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.2763727 בארה"ב מנסים להבין מדוע חיי התושבים הפסיקו להתארך], סברינה טוורניז, ניו יורק טיימס, הארץ, 29.10.2015