שינויים

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 9: שורה 9:  
* '''[[בדידות]]''' - חלק מהאנשים מייצרים אהבה למוצרים בגלל שהם בודדים והרעפת תשומת לב לחפצים מייצגת התאמה לקשיים בקשרים עם אנשים אחרים. כך לדוגמה McPherson מעיד כי יש אנשים שהיחס שלהם למכונית שלהם נראה כדבר שנועד לתקן בידוד חברתי, שמוביל לכאב ואכזבה לאנשים רבים כיום.
 
* '''[[בדידות]]''' - חלק מהאנשים מייצרים אהבה למוצרים בגלל שהם בודדים והרעפת תשומת לב לחפצים מייצגת התאמה לקשיים בקשרים עם אנשים אחרים. כך לדוגמה McPherson מעיד כי יש אנשים שהיחס שלהם למכונית שלהם נראה כדבר שנועד לתקן בידוד חברתי, שמוביל לכאב ואכזבה לאנשים רבים כיום.
   −
באופן נורמלי אנשים אוהבים אנשים אחרים ולפעמים גם בעלי חיים. מחקר משנת 2011 מאת שלושה פרופסורים לשיווק, חקר התנהגות של צרכנים "מאוהבים", ביחס לארבעה מוצרים - [[מכוניות]], [[מחשבים]], [[אופניים]] ו[[נשק חם|כלי נשק]]. אהבה למוצרים כמו שהם מגדירים אותה מערבת הצמדות למוצרים שישב בה תחושות של מחוייבות, אינטימיות ותשוקה. דבר זה קשור לתאוריית "משולש האהבה" שמסתכלת על סוגי אהבה שונים ביחס לעירוב תחושות אלה {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Triangular_theory_of_love Triangular theory of love], ויקיפדיה האנגלית}} החוקרים מצביעים על כך ש[[בדידות]] היא השורש המרכזי של אהבת מוצרים. סביר יותר שצרכנים "יתאהבו" במוצרים ששייכים להם במשך זמן רב. המחקר מצא כי אנשים בעלי קשיים חברתיים ועם [[בדידות]] הם אנשים שיותר סביר שיקשרו לחפצים. סוג כזה של "אהבה" עלול להוביל להחרפת הבידוד החברתי. בנוסף גם צורך בשליטה מגדיל את הסיכוי באהבת מוצרים. [http://business.time.com/2011/07/26/the-reason-youre-in-love-with-material-possessions-loneliness/]
+
באופן נורמלי אנשים אוהבים אנשים אחרים ולפעמים גם בעלי חיים. מחקר משנת 2011 מאת שלושה פרופסורים לשיווק, חקר התנהגות של צרכנים "מאוהבים", ביחס לארבעה מוצרים - [[מכוניות]], [[מחשבים]], [[אופניים]] ו[[נשק חם|כלי נשק]]. אהבה למוצרים כמו שהם מגדירים אותה מערבת הצמדות למוצרים שישב בה תחושות של מחוייבות, אינטימיות ותשוקה. דבר זה קשור לתאוריית "משולש האהבה" שמסתכלת על סוגי אהבה שונים ביחס לעירוב תחושות אלה {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Triangular_theory_of_love Triangular theory of love], ויקיפדיה האנגלית}} החוקרים מצביעים על כך ש[[בדידות]] היא השורש המרכזי של אהבת מוצרים. סביר יותר שצרכנים "יתאהבו" במוצרים ששייכים להם במשך זמן רב. המחקר מצא כי אנשים בעלי קשיים חברתיים ועם [[בדידות]] הם אנשים שיותר סביר שיקשרו לחפצים. סוג כזה של "אהבה" עלול להוביל להחרפת הבידוד החברתי. בנוסף גם צורך בשליטה מגדיל את הסיכוי באהבת מוצרים. [http://business.time.com/2011/07/26/the-reason-youre-in-love-with-material-possessions-loneliness/]
    
צרכנים "מאוהבים" במוצרים שלהם מוציאים זמן, אנרגיה וכסף על המוצרים שלהם. "שיפור הקשר" מושג בין היתר על קניית מוצרים משלמים כמו שירותים ומצרים שונים לניקוי, תחזוקה וקישוט של המוצרים דבר שמייצר הזדמנות לרווח נוסף ליצרנים ומשווקים. [http://business.time.com/2011/07/26/the-reason-youre-in-love-with-material-possessions-loneliness/]
 
צרכנים "מאוהבים" במוצרים שלהם מוציאים זמן, אנרגיה וכסף על המוצרים שלהם. "שיפור הקשר" מושג בין היתר על קניית מוצרים משלמים כמו שירותים ומצרים שונים לניקוי, תחזוקה וקישוט של המוצרים דבר שמייצר הזדמנות לרווח נוסף ליצרנים ומשווקים. [http://business.time.com/2011/07/26/the-reason-youre-in-love-with-material-possessions-loneliness/]
שורה 16: שורה 16:  
אהבת רכוש חומרי יכולה אולי להסביר תופעה דומה וחלשה יותר שמכונה [[אפקט הבעלות]] - מדוע קיים פער בין סכום הכסף שאנשים מוכנים לשלם על קניית מוצר לבין סכום הכסף שהם מוכנים לקבל במכירה של אותו מוצר. לכאורה [[אדם רציונלי]] מתייחס למוצרים כאל חפצים שהוא לא נקשר עליהם. אפילו אפקט חלש של אהבת רכוש חומרי יכול לתת הסבר חלקי לתופעה זו.  
 
אהבת רכוש חומרי יכולה אולי להסביר תופעה דומה וחלשה יותר שמכונה [[אפקט הבעלות]] - מדוע קיים פער בין סכום הכסף שאנשים מוכנים לשלם על קניית מוצר לבין סכום הכסף שהם מוכנים לקבל במכירה של אותו מוצר. לכאורה [[אדם רציונלי]] מתייחס למוצרים כאל חפצים שהוא לא נקשר עליהם. אפילו אפקט חלש של אהבת רכוש חומרי יכול לתת הסבר חלקי לתופעה זו.  
   −
אפקט הבעלות התגלה על ידי [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[ריצ'רד ת'יילר]] כאשר היה סטודנט. תיילר אהב למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים, במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים [[שמרנות|השמרנים]] של תיילר שהאמין ב[[כלכלה נאו-קלאסית]], החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]] מתאר [[דניאל כהנמן]] דוגמה נוספת של אפקט הבעלות - מעריצי להקה מוכנים לקנות כרטיס בסכום של עד 500 דולר אבל בהמשך עולה ערך הכרטיס בגלל עליה בביקוש - והם לא מוכנים למכור את הכרטיס גם לא במחיר של 3,000 דולר. לפי התאוריה הישנה אמור היה להיות ערך יחיד (נניח 450 דולר) שהמעריצים משייכים לכרטיס. כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] לאחר שקרא טיוטה של המאמר לגביה. {{הערה|דניאל כהנמן, [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]], פרק 27}}
+
אפקט הבעלות התגלה על ידי [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[ריצ'רד ת'יילר]] כאשר היה סטודנט. תיילר אהב למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים, במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים [[שמרנות|השמרנים]] של תיילר שהאמין ב[[כלכלה נאו-קלאסית]], החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]] מתאר [[דניאל כהנמן]] דוגמה נוספת של אפקט הבעלות - מעריצי להקה מוכנים לקנות כרטיס בסכום של עד 500 דולר אבל בהמשך עולה ערך הכרטיס בגלל עליה בביקוש - והם לא מוכנים למכור את הכרטיס גם לא במחיר של 3,000 דולר. לפי התאוריה הישנה אמור היה להיות ערך יחיד (נניח 450 דולר) שהמעריצים משייכים לכרטיס. כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] לאחר שקרא טיוטה של המאמר לגביה. {{הערה|דניאל כהנמן, [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]], פרק 27}}  
    
הקשר בין אהבת רכוש לבין אפקט הבעלות מתזחק עקב הממצאים של חוקרי השיווק על "האהבה למוצרים" משנת 2011. [[http://business.time.com/2011/07/26/the-reason-youre-in-love-with-material-possessions-loneliness/]] שכן אלו מצאו כי החזקה של רכוש במשך זמן רב יותר מגבירה את האפקט.  
 
הקשר בין אהבת רכוש לבין אפקט הבעלות מתזחק עקב הממצאים של חוקרי השיווק על "האהבה למוצרים" משנת 2011. [[http://business.time.com/2011/07/26/the-reason-youre-in-love-with-material-possessions-loneliness/]] שכן אלו מצאו כי החזקה של רכוש במשך זמן רב יותר מגבירה את האפקט.