שינויים

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסייה חרדית ושלילית לאוכלוסייה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסייה חרדית ושלילית לאוכלוסייה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס, ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס, ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

קיימות מספר חלוקות של [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה]] שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

קיימות מספר חלוקות של [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה]] שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוהה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1 שנה) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוהה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1 שנה) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.  

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.  

[[קובץ:תמותת תינוקות בישובים שונים בארץ.PNG|ממוזער|400px|קשר בין מדד חברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור תמותת תינוקות ל-1,000 לידות. ביישובים עם מעל 10,000 תושבים, בישראל בשנים 1998-2002. ניתן לראות שיעורי תמותה גבוהים יותר במגזר הערבי וכן שיעורי תמותה גבוהים יותר בישובים העניים יותר]]

[[קובץ:תמותת תינוקות בישובים שונים בארץ.PNG|ממוזער|400px|קשר בין מדד חברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור תמותת תינוקות ל-1,000 לידות. ביישובים עם מעל 10,000 תושבים, בישראל בשנים 1998-2002. ניתן לראות שיעורי תמותה גבוהים יותר במגזר הערבי וכן שיעורי תמותה גבוהים יותר בישובים העניים יותר]]

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוהה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים. הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין רעננה עם 1.4 ילדים בממוצע ל-1,000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ-10.3 תינוקות שמתו לכל 1,000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוהה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים. הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין רעננה עם 1.4 ילדים בממוצע ל-1,000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ-10.3 תינוקות שמתו לכל 1,000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

כמו כן מצאו מחקרים בעולם כי עישון תורם תרומה משמעותית ביותר להבדלים הנוגעים לאי-שוויון בריאותי. מחקר של הבנק העולמי שפורסם בשנת 2000, מצא כי במדינות מערביות עישון הוא הסיבה העיקרית להבדלים בתמותה בקרב גברים בגיל הביניים (בין גיל 35 ל-70) בין עניים ללא עניים. לדוגמה באנגליה ובווילס, סיכוי התמותה של החמישיון העני ביותר בגיל זה היה 50% לעומת 25% בקרב העשירים ביותר, אבל בנטרול היבטים של עישון סיכוי המוות ירדו ל-24% מול 17% - כלומר מפער של 200% לפער של 140% ותרומה משמעותית להקטנת התמותה בשתי הקבוצות.{{הערה|שם=WorldBank2000|

כמו כן מצאו מחקרים בעולם כי עישון תורם תרומה משמעותית ביותר להבדלים הנוגעים לאי-שוויון בריאותי. מחקר של הבנק העולמי שפורסם בשנת 2000, מצא כי במדינות מערביות עישון הוא הסיבה העיקרית להבדלים בתמותה בקרב גברים בגיל הביניים (בין גיל 35 ל-70) בין עניים ללא עניים. לדוגמה באנגליה ובווילס, סיכוי התמותה של החמישיון העני ביותר בגיל זה היה 50% לעומת 25% בקרב העשירים ביותר, אבל בנטרול היבטים של עישון סיכוי המוות ירדו ל-24% מול 17% - כלומר מפער של 200% לפער של 140% ותרומה משמעותית להקטנת התמותה בשתי הקבוצות.{{הערה|שם=WorldBank2000|

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61, }}

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61, }}

===חשיפה לזיהום===

===חשיפה לזיהום===

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסייה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסייה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אסבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אסבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאוד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]] ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באזורים אלה.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאוד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]] ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באזורים אלה.  

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוהה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוהה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

===סביבה עירונית ===

===סביבה עירונית ===

ילדים יהודים ב[[עוני בישראל|יישוב עני]] (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים שגרים בישוב עשיר. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.{{הערה|שם=beterem2014}} בקרב ערבים יש מקרי מוות רבים יותר בקרב ישובים בדרום לעומת ישובים בצפון הארץ. <ref name="beterem2013"/>

ילדים יהודים ב[[עוני בישראל|יישוב עני]] (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים שגרים בישוב עשיר. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.{{הערה|שם=beterem2014}} בקרב ערבים יש מקרי מוות רבים יותר בקרב ישובים בדרום לעומת ישובים בצפון הארץ. <ref name="beterem2013"/>

ילדים בגיל 0-4 ונערים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר למוות בתאונות לעומת גילאים אחרים. ילדים שונים חשופים לסיכונים שונים. ילדים ערבים בגיל 0-4 חשופים יותר לדריסה על ידי רכב שנוסע אחורנית, בין היתר בגלל מחסור במקומות משחק בטוחים בישובים ערבים. בנים בגיל 15-17 נפגעים יותר ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]], ובפרט בנסיעה בטרקטורונים ורכב דו-גלגלי, וכן הם נפגעים יותר עקב לקיחת סיכונים אחרים כמו שתיית אלכוהול אלימות וסכנת טביעה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול. <ref name="beterem2013"/>

ילדים בגיל 0-4 ונערים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר למוות בתאונות לעומת גילאים אחרים. ילדים שונים חשופים לסיכונים שונים. ילדים ערבים בגיל 0-4 חשופים יותר לדריסה על ידי רכב שנוסע אחורנית, בין היתר בגלל מחסור במקומות משחק בטוחים בישובים ערבים. בנים בגיל 15-17 נפגעים יותר ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]], ובפרט בנסיעה בטרקטורונים ורכב דו-גלגלי, וכן הם נפגעים יותר עקב לקיחת סיכונים אחרים כמו שתיית אלכוהול אלימות וסכנת טביעה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול. <ref name="beterem2013"/>

לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. עם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירידה בשיעור התמותה מתקיימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהן הם מעורבים כהולכי רגל.<ref name="beterem2013"/>

לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. עם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירידה בשיעור התמותה מתקיימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהן הם מעורבים כהולכי רגל.<ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות, שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורווגיה ושוודיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות, שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורווגיה ושוודיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

גם בפציעות מתאונות יש הבדלים בין יהודים וערבים - ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להיפצע ולהתאשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להיפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתאשפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים. בנות ערביות עד גיל 5 מתאשפזות ברמה גבוהה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות, מעל גיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

גם בפציעות מתאונות יש הבדלים בין יהודים וערבים - ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להיפצע ולהתאשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להיפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתאשפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים. בנות ערביות עד גיל 5 מתאשפזות ברמה גבוהה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות, מעל גיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

===תחלואה ותמותה מסרטן===

===תחלואה ותמותה מסרטן===

{{הפניה לערך מורחב|סרטן בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|סרטן בישראל}}

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוהה 10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף עישון (העישון בנפת חיפה נמוך במעט מהממוצע הארצי)]]

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוהה 10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף עישון (העישון בנפת חיפה נמוך במעט מהממוצע הארצי)]]

[[קובץ:תמותה מסרטן לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות סרטן]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות, בשנים 2005-2009.]]

[[קובץ:תמותה מסרטן לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות סרטן]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות, בשנים 2005-2009.]]

הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. כמו כן משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. כמו כן משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

באופן טבעי יש הבדלים בין גברים ונשים בתחלואה בסרטן. נשים חולות בסוגי סרטן הקשורים למערכות הרביה - [[סרטן השד]], [[סרטן צוואר הרחם]] ו[[סרטן השחלה]] מהוות חלק גדול מהתחלואה של נשים בישראל. סרטן השד מהווה שליש מסך המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, יחד עם סרטן צוואר הרחם והשחלה מדובר ב-40% מכלל התחלואה בסרטן בנשים. בנוסף נשים חולות בסרטן בגילאים צעירים יותר ביחס לגברים. חלק מההבדלים בין גברים לנשים נוגעים גם ל[[עישון]] - גברים מעשנים יותר ולכן חולים יותר בסרטן הריאה, גברים ערבים חולים בסרטן ריאה יותר מאשר גברים יהודים, ונשים יהודיות חולות בסרטן ריאה יותר מאשר נשים ערביות.  

באופן טבעי יש הבדלים בין גברים ונשים בתחלואה בסרטן. נשים חולות בסוגי סרטן הקשורים למערכות הרביה - [[סרטן השד]], [[סרטן צוואר הרחם]] ו[[סרטן השחלה]] מהוות חלק גדול מהתחלואה של נשים בישראל. סרטן השד מהווה שליש מסך המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, יחד עם סרטן צוואר הרחם והשחלה מדובר ב-40% מכלל התחלואה בסרטן בנשים. בנוסף נשים חולות בסרטן בגילאים צעירים יותר ביחס לגברים. חלק מההבדלים בין גברים לנשים נוגעים גם ל[[עישון]] - גברים מעשנים יותר ולכן חולים יותר בסרטן הריאה, גברים ערבים חולים בסרטן ריאה יותר מאשר גברים יהודים, ונשים יהודיות חולות בסרטן ריאה יותר מאשר נשים ערביות.  

;תמותה מסרטן:

;תמותה מסרטן:

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן הייתה הנמוכה מבין הנפות עם 390 407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן הייתה הנמוכה מבין הנפות עם 390 407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

[[קובץ:מחלות לב לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות לב]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות.]]

[[קובץ:מחלות לב לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות לב]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות.]]

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות לב בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפת עכו (427 אנשים ל-100 אלף איש בשנה), וכן גבוהה באזור כנרת, חיפה, ויזרעאל (עם כ-380 מתים לשנה לכל 100 אלף איש). בנפות פתח תקווה ובאר שבע השיעור המתוקנן לתמותה ממחלות לב היה נמוך יחסית לשאר הארץ עם כ-290 מתים ל-100 אלף איש. <ref name="helth2013"/>

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות לב בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפת עכו (427 אנשים ל-100 אלף איש בשנה), וכן גבוהה באזור כנרת, חיפה, ויזרעאל (עם כ-380 מתים לשנה לכל 100 אלף איש). בנפות פתח תקווה ובאר שבע השיעור המתוקנן לתמותה ממחלות לב היה נמוך יחסית לשאר הארץ עם כ-290 מתים ל-100 אלף איש. <ref name="helth2013"/>

===תחלואה בסוכרת===

===תחלואה בסוכרת===

[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]

[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאוד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאוד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

===תחלואה באסתמה===

===תחלואה באסתמה===

===תחלואה במחלות נפשיות===

===תחלואה במחלות נפשיות===

{{הפניה לערך מורחב|דיכאון}}

{{הפניה לערך מורחב|דיכאון}}

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. בקרב אלו שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש הסיכוי להימצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 15,000 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08"/>

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. בקרב אלו שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש הסיכוי להימצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 15,000 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08"/>

==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים==

==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים==

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפריה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפריה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

ביישובים בפריפרייה זמני ההגעה של אמבולנסים של מגן דוד אדום ארוכים לעומת הגעה בערים מרכזיות יותר. בבדיקה משנת 2017 נמצא כי זמן ההגעה בישובים יהודים רבים הוא כ-10 דקות, אבל יש ישובים עם זמני הגעה ארוכים יותר. בישובים יהודים מרוחקים כמו שדה בוקר זמן ההגעה הוא 16 דקות, בישובים ערבים זמני ההגעה של אמבולנס יכולים להיות 17 עד 20 דקות. {{הערה|מיטל יסעור בית-אור, [http://www.israelhayom.co.il/article/474997 בלעדי: כמה זמן ייקח למד"א להגיע ליישוב שלכם בשעת חירום?], ישראל היום, 10.05.2017}}

ביישובים בפריפרייה זמני ההגעה של אמבולנסים של מגן דוד אדום ארוכים לעומת הגעה בערים מרכזיות יותר. בבדיקה משנת 2017 נמצא כי זמן ההגעה בישובים יהודים רבים הוא כ-10 דקות, אבל יש ישובים עם זמני הגעה ארוכים יותר. בישובים יהודים מרוחקים כמו שדה בוקר זמן ההגעה הוא 16 דקות, בישובים ערבים זמני ההגעה של אמבולנס יכולים להיות 17 עד 20 דקות. {{הערה|מיטל יסעור בית-אור, [http://www.israelhayom.co.il/article/474997 בלעדי: כמה זמן ייקח למד"א להגיע ליישוב שלכם בשעת חירום?], ישראל היום, 10.05.2017}}

==השפעות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי בישראל ==

==השפעות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי בישראל ==

* השמנה, עישון וסוכרת הם כולם גורמי סיכון מרכזיים ל[[נכות]] שפוגעת הן ביכולת ההשתכרות, מגבילה גם את היכולת ללימודים, וצורכת משאבים ניכרים הדרושים לטיפול רפואי, לסיוע יומיומי מצד אנשים אחרים, לציוד מיוחד ועוד. כך לדוגמה, כל הזכאים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים.  

* השמנה, עישון וסוכרת הם כולם גורמי סיכון מרכזיים ל[[נכות]] שפוגעת הן ביכולת ההשתכרות, מגבילה גם את היכולת ללימודים, וצורכת משאבים ניכרים הדרושים לטיפול רפואי, לסיוע יומיומי מצד אנשים אחרים, לציוד מיוחד ועוד. כך לדוגמה, כל הזכאים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים.  

* אי שוויון מקושר גם לעליה ב[[בעיות נפשיות]] בכלל האוכלוסייה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים, פגיעה ב[[הון אנושי]] ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כאמור מחקרים בישראל מצאו כי אנשים עניים יותר נוטים יותר ל[[דיכאון]] ו[[חרדה]] והם גם חשופים יותר ל[[מתח נפשי]].

* אי שוויון מקושר גם לעליה ב[[בעיות נפשיות]] בכלל האוכלוסייה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים, פגיעה ב[[הון אנושי]] ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כאמור מחקרים בישראל מצאו כי אנשים עניים יותר נוטים יותר ל[[דיכאון]] ו[[חרדה]] והם גם חשופים יותר ל[[מתח נפשי]].

* מצוקה נפשית בקרב העניים. החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות.

* מצוקה נפשית בקרב העניים. החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות.

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון כלכלי-חברתי גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון כלכלי-חברתי גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.

תהליכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

תהליכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

מצד אחד, פירושה של [[הפרטת הבריאות בישראל|הפרטת הבריאות הציבורית]] עלולה להיות ש[[עוני|העניים]] יותר מקבלים שירותים גרועים יותר, שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית, ובסיס ההכנסות של [[מערכת הבריאות הציבורית]] הולך וקטן. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסייה ויוצרת בה עיוותים ו[[יעילות פארטו|אי-יעילויות]] - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סך הסכומים הציבוריים והפרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחויב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד אחד, פירושה של [[הפרטת הבריאות בישראל|הפרטת הבריאות הציבורית]] עלולה להיות ש[[עוני|העניים]] יותר מקבלים שירותים גרועים יותר, שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית, ובסיס ההכנסות של [[מערכת הבריאות הציבורית]] הולך וקטן. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסייה ויוצרת בה עיוותים ו[[יעילות פארטו|אי-יעילויות]] - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סך הסכומים הציבוריים והפרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחויב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד שני, אי-שוויון כלכלי באוכלוסייה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור שרוצה בכך להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית. ראו [[מוצר ציבורי]] ו[[הלוגיקה של פעולה משותפת]] לקשיים של הציבור להגן על מוצר ציבורי.  

מצד שני, אי-שוויון כלכלי באוכלוסייה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור שרוצה בכך להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית. ראו [[מוצר ציבורי]] ו[[הלוגיקה של פעולה משותפת]] לקשיים של הציבור להגן על מוצר ציבורי.  

השפעות של אי-שוויון הן מערכתיות ויכולות להשפיע על [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] - גורמים חברתיים אלה יכולים להשפיע על אוכלוסיות מיוחדות (לדוגמה עניים) או על כלל האוכלוסייה. בספר [[The Spirit Level]] נזכרים מספר היבטים חברתיים כאלה.

השפעות של אי-שוויון הן מערכתיות ויכולות להשפיע על [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] - גורמים חברתיים אלה יכולים להשפיע על אוכלוסיות מיוחדות (לדוגמה עניים) או על כלל האוכלוסייה. בספר [[The Spirit Level]] נזכרים מספר היבטים חברתיים כאלה.

הגדלת הפערים ב[[מערכת החינוך בישראל]] ותהליכי [[פרבור]] עלולים לגורר היבטים של ירידה ב[[הון חברתי]] וכן הגברת [[מתח נפשי]] ולכן להגדיל בעיה של צריכת יתר של אלכוהול. שילוב של אלכוהול ונהיגה משפיע על בריאות כלל האוכלוסייה דרך [[תאונות דרכים]]. אלכוהול משפיע גם על התנהגות אלימה הן כאלימות מקרית והן כאלימות בתוך המשפחה.

הגדלת הפערים ב[[מערכת החינוך בישראל]] ותהליכי [[פרבור]] עלולים לגורר היבטים של ירידה ב[[הון חברתי]] וכן הגברת [[מתח נפשי]] ולכן להגדיל בעיה של צריכת יתר של אלכוהול. שילוב של אלכוהול ונהיגה משפיע על בריאות כלל האוכלוסייה דרך [[תאונות דרכים]]. אלכוהול משפיע גם על התנהגות אלימה הן כאלימות מקרית והן כאלימות בתוך המשפחה.  

אי שוויון משפיע על [[נורמות חברתיות]] כמו סובלנות ברחוב, אדיבות, [[אמון]] ועוד היבטים של [[הון חברתי]], בנוסף הוא משפיע על נורמות הקשורות לבריאות (עד כמה הבריאות היא [[ערך חברתי]] חשוב, מה הערך של חיי אדם ביחס לערכים חברתיים אחרים). היבטם אלו בתורם יכולים להשפיע על בריאות הציבור במגוון דרכים כגון: הפצה והפנמה של נורמות הקשורות לבריאות, הפצה והפנמה של [[ידע משותף]] אודות [[רפואה מונעת]], הרגלי תזונה, הרגלי שינה, הרגלי [[פעילות גופנית]], הרגלי עישון, [[זיהום אור]], [[זיהום רעש]], התנהגות בכביש והשפעה על [[תאונות דרכים]], אלימות מקרית ופשיעה אלימה, [[עישון במרחב הציבורי]], [[צריכת סמים]] ותפוצתם, היגיינה, בטיחות ותפוצה של [[זיהום במזון]], הקפדה על נהלים למניעת [[תאונות עבודה]], תקני בנייה ועוד, והתפתחות של [[שחיתות]] - הן [[שחיתות פוליטית]] והן שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] נוספים כגון [[עיתונות]], אקדמיה, רופאים, קופות-חולים ורגולטורים.

אי שוויון משפיע על [[נורמות חברתיות]] כמו סובלנות ברחוב, אדיבות, [[אמון]] ועוד היבטים של [[הון חברתי]], בנוסף הוא משפיע על נורמות הקשורות לבריאות (עד כמה הבריאות היא [[ערך חברתי]] חשוב, מה הערך של חיי אדם ביחס לערכים חברתיים אחרים). היבטם אלו בתורם יכולים להשפיע על בריאות הציבור במגוון דרכים כגון: הפצה והפנמה של נורמות הקשורות לבריאות, הפצה והפנמה של [[ידע משותף]] אודות [[רפואה מונעת]], הרגלי תזונה, הרגלי שינה, הרגלי [[פעילות גופנית]], הרגלי עישון, [[זיהום אור]], [[זיהום רעש]], התנהגות בכביש והשפעה על [[תאונות דרכים]], אלימות מקרית ופשיעה אלימה, [[עישון במרחב הציבורי]], [[צריכת סמים]] ותפוצתם, היגיינה, בטיחות ותפוצה של [[זיהום במזון]], הקפדה על נהלים למניעת [[תאונות עבודה]], תקני בנייה ועוד, והתפתחות של [[שחיתות]] - הן [[שחיתות פוליטית]] והן שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] נוספים כגון [[עיתונות]], אקדמיה, רופאים, קופות-חולים ורגולטורים.  

לדוגמה: בגיל הנעורים ילדים מושפעים מהנטייה של חברים להיבטים כמו הרגלי עישון. הן ילדים והן נערים מושפעים מהרגלי תזונה של חברים - לדוגמה [[צמחונות]] או צריכת מזונות מתוקים וחטיפים. סובלנות של החברה כלפי מהירות מופרזת בכביש גוררת נורמות של חריגה מהמהירות המותרת בחוק - כך שבעוד הנורמות במדינות כמו גרמניה והולנד בנושא זה הן קשוחות בישראל ובאיטליה הנורמות הן אחרות וכתוצאה מכך יש נטייה למהירות מופרזת בעיר שגוררת פגיעה רחבה יותר ב[[הולכי רגל]] עירוניים.  

לדוגמה: בגיל הנעורים ילדים מושפעים מהנטייה של חברים להיבטים כמו הרגלי עישון. הן ילדים והן נערים מושפעים מהרגלי תזונה של חברים - לדוגמה [[צמחונות]] או צריכת מזונות מתוקים וחטיפים. סובלנות של החברה כלפי מהירות מופרזת בכביש גוררת נורמות של חריגה מהמהירות המותרת בחוק - כך שבעוד הנורמות במדינות כמו גרמניה והולנד בנושא זה הן קשוחות בישראל ובאיטליה הנורמות הן אחרות וכתוצאה מכך יש נטייה למהירות מופרזת בעיר שגוררת פגיעה רחבה יותר ב[[הולכי רגל]] עירוניים.  

* [http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010

* [http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010

* פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים, [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008  

* פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים, [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008  

* [http://www.phr.org.il/uploaded/%D7%90%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%20%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%20%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94%20%D7%A8%D7%9C%D7%90.pdf אי שוויון בבריאות ובשירותי בריאות בישראל - קובץ ניירות עמדה ומחקרים], ארגון רופאים לזכויות אדם, 2010

* [http://www.phr.org.il/uploaded/%D7%90%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%20%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%20%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94%20%D7%A8%D7%9C%D7%90.pdf אי שוויון בבריאות ובשירותי בריאות בישראל - קובץ ניירות עמדה ומחקרים], ארגון רופאים לזכויות אדם, 2010

* [http://j14.org.il/spivak/?tag=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 צוות רפואה] בוועדת המומחים של ספיבק יונה.  

* [http://j14.org.il/spivak/?tag=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 צוות רפואה] בוועדת המומחים של ספיבק יונה.  

* [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי -חברתי של היישובים בישראל 1998-2002] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2006

* [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי -חברתי של היישובים בישראל 1998-2002] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2006

* [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=105&CYear=2009&CMonth=12 פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2009-2005], משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פברואר 2014

* [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=105&CYear=2009&CMonth=12 פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2009-2005], משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פברואר 2014

* עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013

* עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013

* [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=580 תמותה ותוחלת חיים] נתונים באתר הלמ"ס

* [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=580 תמותה ותוחלת חיים] נתונים באתר הלמ"ס

* [http://www.equalhealth.org.il המטה הציבורי לשוויון בבריאות] קואליציה של ארגונים ופעילים למען שוויון בריאותי בישראל

* [http://www.equalhealth.org.il המטה הציבורי לשוויון בבריאות] קואליציה של ארגונים ופעילים למען שוויון בריאותי בישראל

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596639,00.html דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?] ירון קלנר ynet, 26.11.2014  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596639,00.html דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?] ירון קלנר ynet, 26.11.2014  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596697,00.html דו"ח: פי 2.5 תינוקות ערבים מתים בישראל - לעומת יהודים] ירון קלנר ynet, 27.11.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596697,00.html דו"ח: פי 2.5 תינוקות ערבים מתים בישראל - לעומת יהודים] ירון קלנר ynet, 27.11.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה], ילדים עניים וערבים נפגעים ביותר תאונות, ד"ר איתי גל,ynet 27.5.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה], ילדים עניים וערבים נפגעים ביותר תאונות, ד"ר איתי גל,ynet 27.5.2014

* יואב אבן, יונה לייבזון, [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-7485209dbd40061004.htm פערי הבריאות: קשיש עני ועולה חולה יותר], חדשות 2, מאקו, 29.11.2017

* יואב אבן, יונה לייבזון, [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-7485209dbd40061004.htm פערי הבריאות: קשיש עני ועולה חולה יותר], חדשות 2, מאקו, 29.11.2017

* גלית עדות, [https://www.ha-makom.co.il/post/galit-psych-vip המחלקה הסגורה של האלפיון העליון], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 8.1.2019

* גלית עדות, [https://www.ha-makom.co.il/post/galit-psych-vip המחלקה הסגורה של האלפיון העליון], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 8.1.2019