שינויים

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 6: שורה 6:  
דבר זה גורם גם להשפעות נוספות כמו חניה במקומו לא חוקיים שונים - חסימות מכוניות אחרות במגרשי חניה, חניה על המדרכה, חניה עם שני גלגלים על המדרכה, חניה על או בקרב מעברי חצייה ועוד. במקרים מסויימים נהגים מתוסכלים ולכן נמנעים מראש להגיע למקום מסויים במכונית או בכלל - לדוגמה נמנעים מנסיעה לים. השפעות אחרות כוללות נסיעות ארוכות בחיפוש אחר חניה, ובעקבות כך בעיות נוספות כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה בישראל|פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]] ועוד. עבור הנהג מדובר בחוויה מתסכלת גורמת לו לאיחורים, עצבנות, ורגשות כעס ותסכול. המשכות של בעיות כאלה ברמה יומיומית, כמו גם בעיות אחרות דומות בגלל [[פקקי תנועה]] עלולה לעורר בעיות של [[שחיקה נפשית]] או [[מתח נפשי]] שעלולות לפגוע בבריאות.  
 
דבר זה גורם גם להשפעות נוספות כמו חניה במקומו לא חוקיים שונים - חסימות מכוניות אחרות במגרשי חניה, חניה על המדרכה, חניה עם שני גלגלים על המדרכה, חניה על או בקרב מעברי חצייה ועוד. במקרים מסויימים נהגים מתוסכלים ולכן נמנעים מראש להגיע למקום מסויים במכונית או בכלל - לדוגמה נמנעים מנסיעה לים. השפעות אחרות כוללות נסיעות ארוכות בחיפוש אחר חניה, ובעקבות כך בעיות נוספות כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה בישראל|פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]] ועוד. עבור הנהג מדובר בחוויה מתסכלת גורמת לו לאיחורים, עצבנות, ורגשות כעס ותסכול. המשכות של בעיות כאלה ברמה יומיומית, כמו גם בעיות אחרות דומות בגלל [[פקקי תנועה]] עלולה לעורר בעיות של [[שחיקה נפשית]] או [[מתח נפשי]] שעלולות לפגוע בבריאות.  
   −
חניות על המדרכה וחסימה חלקית או מלאה שלה גוררת פגיעה ב[[הליכתיות]] וגורמת להגברת אי הנוחות והסכנה של [[הולכי רגל בישראל]], במיוחד אוכלוסיות חלשות כמו [[נכות בישראל|נכים]], ילדים, הורים עם עגלות וקשישים. חניות לא חוקיות בסמוך למעברי חציה מסכנות הולכי רגל שמנסים לחצות את הכבישים. כמו כן חניות לא חוקיות גורמות לפגיעה בתשתיות שונות כמו עצים, עמודים, מדרכות ועוד.  
+
חניות על המדרכה וחסימה חלקית או מלאה שלה גוררת פגיעה ב[[הליכתיות]] וגורמת להגברת אי הנוחות והסכנה של [[הולכי רגל בישראל]], במיוחד אוכלוסיות חלשות כמו [[נכות בישראל|נכים]], ילדים, הורים עם עגלות וקשישים. חניות לא חוקיות בסמוך למעברי חציה מסכנות הולכי רגל שמנסים לחצות את הכבישים. כמו כן חניות לא חוקיות גורמות לפגיעה בתשתיות שונות כמו עצים, עמודים, מדרכות ועוד.  
   −
חניות אסורות במקומות המסכנים הולכי רגל, ומדיניות חניה האוסרת על אנשים לחנות במקומות מסויימים בערים, גורת דו"חות חניה רבים, דבר שמייצר עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[דחק]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
+
חניות אסורות במקומות המסכנים הולכי רגל, ומדיניות חניה האוסרת על אנשים לחנות במקומות מסויימים בערים, גורת דו"חות חניה רבים, דבר שמייצר עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[דחק]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
    
==סיבות להגברת בעיות החניה==
 
==סיבות להגברת בעיות החניה==
שורה 17: שורה 17:  
נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה-8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ) ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים. אלו נוהגים בכ-3 מיליון מכוניות והצפי במצב של "עסקים כרגיל" הוא להמשך הגדלת השימוש במכוניות.  
 
נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה-8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ) ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים. אלו נוהגים בכ-3 מיליון מכוניות והצפי במצב של "עסקים כרגיל" הוא להמשך הגדלת השימוש במכוניות.  
   −
והפחתה בכמות [[הולכי רגל בישראל]] יחד עם [[תחבורה בישראל|שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] - הדבר גורר [[תהליך]] של גידול מהיר בכמות הרכבים בלי שיש גידול מקביל בכמות הכבישים ותשתיות נוספות. אחת התשתיות החשובות שיש קושי להגדיל אותה בקצב גידול המכוניות היא חניות - במיוחד בשטחים כמו מרכזים של [[מטרופולין|מטרופולינים]]. במרכזי מטרופוליניות יש בעיה משולשת - מצד אחד המטרופולין הוא מוצלח יותר ככל שהוא מאפשר מפגשים של של אנשים, סחורות (ורעיונות). דבר זה מצריך תנועה רבה יותר. קיימים שני שיווי משקל בתחום - אם מדובר בתכנון מוטה מכוניות, יש יותר ויותר מכוניות שנכנסות למרכז המטרופולין, כך שיש באותו שטח יותר מכוניות בכל שנה והביקוש לחניה עולה מהר יותר מאשר קצב הספקת החניה. בנוסף התחרות על השטח עם שימושי קרקע אחרים כולל דיור, מסחר ותחבורה גורר ייקור מתמיד של הקרקע.  
+
והפחתה בכמות [[הולכי רגל בישראל]] יחד עם [[תחבורה בישראל|שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] - הדבר גורר [[תהליך]] של גידול מהיר בכמות הרכבים בלי שיש גידול מקביל בכמות הכבישים ותשתיות נוספות. אחת התשתיות החשובות שיש קושי להגדיל אותה בקצב גידול המכוניות היא חניות - במיוחד בשטחים כמו מרכזים של [[מטרופולין|מטרופולינים]]. במרכזי מטרופוליניות יש בעיה משולשת - מצד אחד המטרופולין הוא מוצלח יותר ככל שהוא מאפשר מפגשים של של אנשים, סחורות (ורעיונות). דבר זה מצריך תנועה רבה יותר. קיימים שני שיווי משקל בתחום - אם מדובר בתכנון מוטה מכוניות, יש יותר ויותר מכוניות שנכנסות למרכז המטרופולין, כך שיש באותו שטח יותר מכוניות בכל שנה והביקוש לחניה עולה מהר יותר מאשר קצב הספקת החניה. בנוסף התחרות על השטח עם שימושי קרקע אחרים כולל דיור, מסחר ותחבורה גורר ייקור מתמיד של הקרקע.  
    
"פתרון" אחר של הבעיה הוא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי [[פרבור]] שמגדילים עוד את כמות המכוניות. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פירושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית.  
 
"פתרון" אחר של הבעיה הוא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי [[פרבור]] שמגדילים עוד את כמות המכוניות. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פירושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית.  
שורה 29: שורה 29:  
* הקמת חניונים ציבוריים מתחת לפני הקרקע - בעיקר נפוץ הרעיון של הסבת חניון מעל הקרקע לחניון תת קרקע.  
 
* הקמת חניונים ציבוריים מתחת לפני הקרקע - בעיקר נפוץ הרעיון של הסבת חניון מעל הקרקע לחניון תת קרקע.  
 
* עיריות רבות העלימו עין ואף אפשרו בחוק חניה חלקית או מלאה על מדרכות - כבר בזמן שלמה להט (צ'יץ) כראש עיריית תל אביב-יפו הותר לחנות עם שני גלגלים על המדרכה- גם ברחובות שבהם הדבר גורם לחסימת המדרכה.
 
* עיריות רבות העלימו עין ואף אפשרו בחוק חניה חלקית או מלאה על מדרכות - כבר בזמן שלמה להט (צ'יץ) כראש עיריית תל אביב-יפו הותר לחנות עם שני גלגלים על המדרכה- גם ברחובות שבהם הדבר גורם לחסימת המדרכה.
* באזורי ביקוש כמו מרכז תל אביב הוקמו חניונים פרטיים רבים.
+
* באזורי ביקוש כמו מרכז תל אביב הוקמו חניונים פרטיים רבים.  
    
תושבים רבים זועמים על העדר חניות ולכן רוב העיריות בישראל ניסו לפתור זאת על ידי הספקת "תווי חניה" לתושבים שמקנים להם העדפה לחניה בעיר - הנחה בחניונים ציבוריים ואפשרות לחנות ברחובות המסומנים כחול-לבן בחינם. בעבר היו ניסיונות לחלק את תל אביב לאזורי חניה אבל דבר זה נפסק וחזרו לשיטה של תווי חניה לכל העיר. לדבר זה יש השפעות לוואי אחרות -הדבר פוגע באורחים או עובדים המנסים למצוא חניה ברחוב. כמו כן הדבר עלול לפגוע בחניות ועסקים בעיר שאין להם חניה. הספקת חניות בחינם לכל מכונית בעיר פירושה גם מדיניות רגרסיבית - עשירים ומי שיש לו מכוניות רבות יוצא נשכר מכך, לעומת זאת תושבים שנוסעים ב[[תחבורה ציבורית]] או [[אופניים]] ויש להם רק מכונית אחת או בכלל לא - לא נהנים מסבסוד דומה.
 
תושבים רבים זועמים על העדר חניות ולכן רוב העיריות בישראל ניסו לפתור זאת על ידי הספקת "תווי חניה" לתושבים שמקנים להם העדפה לחניה בעיר - הנחה בחניונים ציבוריים ואפשרות לחנות ברחובות המסומנים כחול-לבן בחינם. בעבר היו ניסיונות לחלק את תל אביב לאזורי חניה אבל דבר זה נפסק וחזרו לשיטה של תווי חניה לכל העיר. לדבר זה יש השפעות לוואי אחרות -הדבר פוגע באורחים או עובדים המנסים למצוא חניה ברחוב. כמו כן הדבר עלול לפגוע בחניות ועסקים בעיר שאין להם חניה. הספקת חניות בחינם לכל מכונית בעיר פירושה גם מדיניות רגרסיבית - עשירים ומי שיש לו מכוניות רבות יוצא נשכר מכך, לעומת זאת תושבים שנוסעים ב[[תחבורה ציבורית]] או [[אופניים]] ויש להם רק מכונית אחת או בכלל לא - לא נהנים מסבסוד דומה.
שורה 46: שורה 46:  
פתרונות לבעיות החנייה בישראל דורשים מערך רחב של פתרונות הנוגעים לקידום [[תחבורה בת קיימא]] כלומר [[תחבורה ציבורית בישראל|ייעול התחבורה הציבורית בישראל]], הגברת [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]]. פתרונות אלה כוללים:
 
פתרונות לבעיות החנייה בישראל דורשים מערך רחב של פתרונות הנוגעים לקידום [[תחבורה בת קיימא]] כלומר [[תחבורה ציבורית בישראל|ייעול התחבורה הציבורית בישראל]], הגברת [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]]. פתרונות אלה כוללים:
   −
# קידום [[הליכתיות]] בצעדים כמו [[מעבר חצייה בטוח]], בלוקים עירוניים קצרים , מניעת חסמי הליכה ו[[עירוב שימושי קרקע]] כדי לאפשר הליכה בטוחה ונוחה יותר. וכדי לייעל את השימוש בתחבורה הציבורית. שימוש במדיניות כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]] כדי לייעל את התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לנעימה יותר.
+
# קידום [[הליכתיות]] בצעדים כמו [[מעבר חצייה בטוח]], בלוקים עירוניים קצרים , מניעת חסמי הליכה ו[[עירוב שימושי קרקע]] כדי לאפשר הליכה בטוחה ונוחה יותר. וכדי לייעל את השימוש בתחבורה הציבורית. שימוש במדיניות כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]] כדי לייעל את התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לנעימה יותר.
 
# הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צים]] בכלל הרחובות הראשיים בערים בישראל מכורח [[חוק חירום ממשלתי]] לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטובוס|אוטובוסים]].
 
# הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צים]] בכלל הרחובות הראשיים בערים בישראל מכורח [[חוק חירום ממשלתי]] לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטובוס|אוטובוסים]].
 
# הקמת [[תשתיות אופניים]] -לעידוד [[תחבורת אופניים בישראל]] באופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]).
 
# הקמת [[תשתיות אופניים]] -לעידוד [[תחבורת אופניים בישראל]] באופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]).