שינויים

הוסרו 3 בתים ,  17:38, 29 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 4: שורה 4:  
אינפלציה היא סוג של מדד [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלי]] שכן היא מתייחסת לפעילות של כלל המשק ולא לפעילות בשוק אחד. כמו כן זהו מדד ממוצע, שכן ייתכן ואזורים שונים באותה מדינה, או אוכלוסיות שונות חוות רמות אינפלציה שונה (לדוגמה עשירים ועניים). לעיתים קרובות אינפלציה יכולה להוות צורה של [[מס]] סמוי שמטילה הממשלה (או מי שמסוגל להדפיס יותר כסף) על האזרחים - [[מס אינפלציה]].  
 
אינפלציה היא סוג של מדד [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלי]] שכן היא מתייחסת לפעילות של כלל המשק ולא לפעילות בשוק אחד. כמו כן זהו מדד ממוצע, שכן ייתכן ואזורים שונים באותה מדינה, או אוכלוסיות שונות חוות רמות אינפלציה שונה (לדוגמה עשירים ועניים). לעיתים קרובות אינפלציה יכולה להוות צורה של [[מס]] סמוי שמטילה הממשלה (או מי שמסוגל להדפיס יותר כסף) על האזרחים - [[מס אינפלציה]].  
   −
אינפלציה משפיעה על ה[[כלכלה]], ה[[חברה]] ו[[הסביבה הטבעית|הסביבה]] במגוון דרכים שחלקן נחשב שלילי וחלקן נחשב חיובי. הצדדים השליליים של אינפלציה נחשבים גידול בעלויות של החזקת כסף, גידול באי וודאות העתידית של האינפלציה בעתיד שעלולה להרתיע משקיעים מלבצע השקעות וחסכונות, ואם האינפלציה מהירה מספיק היא עלולה לגרור מחסור במוצרים בגלל שצרכנים מתחילים לאגור אותם מחשש לעליית מחירים בעתיד. אינפלציה יכולה להעלות גם [[עלויות עסקה]] או את מחיר התחזוקה של מנגנון ה[[שוק]], שכן צרכנים ויצרנים משקיעים זמן רב יותר בעידכון ובהשוואה של מחירים. כמו כן אינפלציה עלולה לגרור אי שקט חברתי ומחסור ב[[אמון]] ב[[מוסדות חברתיים]] ולפיכך פגיעה ב[[הון חברתי]]. הצדדים הנחשבים חיוביים באינפלציה הם מתן אפשרות לבנק מרכזי לווסת את קצב שער הריבית הריאלי (כדי להחליש [[מיתון כלכלי]], וכן שהדבר מעודד השקעות בפרוייקטים שנצבר בהם [[הון]] שאינו [[הון כספי]] כגון בנייה, תשתיות או [[הון טבעי]].  
+
אינפלציה משפיעה על ה[[כלכלה]], ה[[חברה]] ו[[הסביבה הטבעית|הסביבה]] במגוון דרכים שחלקן נחשב שלילי וחלקן נחשב חיובי. הצדדים השליליים של אינפלציה נחשבים גידול בעלויות של החזקת כסף, גידול באי וודאות העתידית של האינפלציה בעתיד שעלולה להרתיע משקיעים מלבצע השקעות וחסכונות, ואם האינפלציה מהירה מספיק היא עלולה לגרור מחסור במוצרים בגלל שצרכנים מתחילים לאגור אותם מחשש לעליית מחירים בעתיד. אינפלציה יכולה להעלות גם [[עלויות עסקה]] או את מחיר התחזוקה של מנגנון ה[[שוק]], שכן צרכנים ויצרנים משקיעים זמן רב יותר בעידכון ובהשוואה של מחירים. כמו כן אינפלציה עלולה לגרור אי שקט חברתי ומחסור ב[[אמון]] ב[[מוסדות חברתיים]] ולפיכך פגיעה ב[[הון חברתי]]. הצדדים הנחשבים חיוביים באינפלציה הם מתן אפשרות לבנק מרכזי לווסת את קצב שער הריבית הריאלי (כדי להחליש [[מיתון כלכלי]], וכן שהדבר מעודד השקעות בפרוייקטים שנצבר בהם [[הון]] שאינו [[הון כספי]] כגון בנייה, תשתיות או [[הון טבעי]].  
    
==דרכי מדידת האינפלציה==
 
==דרכי מדידת האינפלציה==
שורה 35: שורה 35:  
'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להיגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.
 
'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להיגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.
   −
אחת הביקורות על התאוריה הנאו-קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק ביניהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות, ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).
+
אחת הביקורות על התאוריה הנאו-קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק ביניהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות, ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).  
    
===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===
 
===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===
שורה 82: שורה 82:  
הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
 
הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
   −
בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטיים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.
+
בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטיים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.
    
בנוסף ניתן לסתור את תאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.
 
בנוסף ניתן לסתור את תאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.