שינויים

הוסרו 10 בתים ,  17:32, 29 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ול[[בירוא יערות]] קיצוני]]
 
[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ול[[בירוא יערות]] קיצוני]]
'''אי הפסחא''' ('''Easter Island''' בשפת הרפה נוי: רַפַּה נוּי; בספרדית: '''Isla de Pascua''') הוא אי באוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטרים מערבית לחופי אמריקה הדרומית, המצוי מאז שנת 1888 בשליטת צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו, המכונים מואי (Moai). נכון לשנת 2012 אוכלוסיית האי מונה כ-5,800 [[בני אדם]], כ-60% הם בני רפה-נוי ממוצא פולינזי.
+
'''אי הפסחא''' ('''Easter Island''' בשפת הרפה נוי: רַפַּה נוּי; בספרדית: '''Isla de Pascua''') הוא אי באוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטרים מערבית לחופי אמריקה הדרומית, המצוי מאז שנת 1888 בשליטת צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו, המכונים מואי (Moai). נכון לשנת 2012 אוכלוסיית האי מונה כ-5,800 [[בני אדם]], כ-60% הם בני רפה-נוי ממוצא פולינזי.
    
במשך שנים רבות, מאז שהתגלה על ידי האירופים, גירה האי את סקרנותם של חוקרים בשל מספר תופעות שהתקשו להסבירן. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי, המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק, שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד עשרה קילומטרים מאתר מרכזי שבו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. הדבר מפתיע במיוחד, לאור העובדה שלתושבים לא היו כלי עבודה ממתכת והייתה בידיהם טכנולוגיה פרימיטיבית ביותר. חידה נוספת היא הסיבה ל[[אסון אקולוגי|אסון האקולוגי]] שפקד את האי, והסיבות לאסון החברתי-דמוגרפי שפקד את האוכלוסייה. בנוסף, טרם פוענח הכתב הייחודי שבו השתמשו התושבים.
 
במשך שנים רבות, מאז שהתגלה על ידי האירופים, גירה האי את סקרנותם של חוקרים בשל מספר תופעות שהתקשו להסבירן. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי, המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק, שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד עשרה קילומטרים מאתר מרכזי שבו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. הדבר מפתיע במיוחד, לאור העובדה שלתושבים לא היו כלי עבודה ממתכת והייתה בידיהם טכנולוגיה פרימיטיבית ביותר. חידה נוספת היא הסיבה ל[[אסון אקולוגי|אסון האקולוגי]] שפקד את האי, והסיבות לאסון החברתי-דמוגרפי שפקד את האוכלוסייה. בנוסף, טרם פוענח הכתב הייחודי שבו השתמשו התושבים.
שורה 6: שורה 6:  
שתי השאלות שהטרידו את החוקרים במיוחד היו: איך אנשים עם [[טכנולוגיה]] כה פשוטה היו יכולים ליצור ולהעביר פסלים ענקיים, להעמיד אותם על במות וכן ליצור מקדשים, מצפי כוכבים, חומות וכתב יד? איך לאחר יצירת כל אלה הם הגיעו למצב כה ירוד בו גילו אותם האירופאים ובו הם לא רק שלא יכלו ליצור דברים כאלה -הם גם הפילו את הפסלים מהמצבות.
 
שתי השאלות שהטרידו את החוקרים במיוחד היו: איך אנשים עם [[טכנולוגיה]] כה פשוטה היו יכולים ליצור ולהעביר פסלים ענקיים, להעמיד אותם על במות וכן ליצור מקדשים, מצפי כוכבים, חומות וכתב יד? איך לאחר יצירת כל אלה הם הגיעו למצב כה ירוד בו גילו אותם האירופאים ובו הם לא רק שלא יכלו ליצור דברים כאלה -הם גם הפילו את הפסלים מהמצבות.
   −
לשאלה הראשונה ניתנו תשובות שונות, שיערו שאיי הפסחא הו חלק מייבשת מו (התאומה של אטלנטיס מהאוקיינוס השקט) ששקעה בים ואפילו שאת המבנים בנו חייזרים. את התשובה המקובלת כיום סיפק תור היירדל, בספרו "אקו - אקו", שהדגים שאת העבודה ביצעו התושבים המקומיים בכלים פשוטים, שחלקם עוד זוכרים כיצד להשתמש בהם {{הערה|1=תור היירדל[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=65396 אקו-אקו: סודו של אי-הפסחא]}}). יש לציין שקיימים עוד מקרים בהם מבנים שנוצרו בכלים פשוטים יחסית מושכים תשומת לב יותר ממבנים שנבנו בטכנולוגיה משוכללת מאוד - לדוגמה הפירמידות, ארמון ורסאי. את התשובה לשאלה השנייה נתן [[ג'ארד דיימונד]] שהסביר כיצד [[חקלאות כרות והבער|כריתת היערות למען חקלאות]], הסקה, בניית פסלים ובמות, בישול, הביאה לאסון האקולוגי סביבתי אשר בעיקבותיו הגיעו תושבי האי למצב הירוד בו הם היו כאשר הגיעו האירופאים.
+
לשאלה הראשונה ניתנו תשובות שונות, שיערו שאיי הפסחא הו חלק מייבשת מו (התאומה של אטלנטיס מהאוקיינוס השקט) ששקעה בים ואפילו שאת המבנים בנו חייזרים. את התשובה המקובלת כיום סיפק תור היירדל, בספרו "אקו - אקו", שהדגים שאת העבודה ביצעו התושבים המקומיים בכלים פשוטים, שחלקם עוד זוכרים כיצד להשתמש בהם {{הערה|1=תור היירדל[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=65396 אקו-אקו: סודו של אי-הפסחא]}}). יש לציין שקיימים עוד מקרים בהם מבנים שנוצרו בכלים פשוטים יחסית מושכים תשומת לב יותר ממבנים שנבנו בטכנולוגיה משוכללת מאוד - לדוגמה הפירמידות, ארמון ורסאי. את התשובה לשאלה השנייה נתן [[ג'ארד דיימונד]] שהסביר כיצד [[חקלאות כרות והבער|כריתת היערות למען חקלאות]], הסקה, בניית פסלים ובמות, בישול, הביאה לאסון האקולוגי סביבתי אשר בעיקבותיו הגיעו תושבי האי למצב הירוד בו הם היו כאשר הגיעו האירופאים.
 
== גילוי אי הפסחא על ידי האירופאים וחקר ההיסטוריה שלו - חידת אי הפסחא ==
 
== גילוי אי הפסחא על ידי האירופאים וחקר ההיסטוריה שלו - חידת אי הפסחא ==
 
=== גילוי האי על ידי האירופאים והיחסים עם תושביו ===
 
=== גילוי האי על ידי האירופאים והיחסים עם תושביו ===
ייתכן שהאירופאי הראשון שראה את אי הפסחא היה דייויס בשנת 1687. אין ידיעות ברורות על כך, אך אומרים שהוא ראה איזו שהיא "אדמה גבוהה". את האדמה הזו "אדמת דייויס" חיפשו רבים כולל רוהבן אשר בוודאות גילה את אי הפסחא בשנת 1722.
+
ייתכן שהאירופאי הראשון שראה את אי הפסחא היה דייויס בשנת 1687. אין ידיעות ברורות על כך, אך אומרים שהוא ראה איזו שהיא "אדמה גבוהה". את האדמה הזו "אדמת דייויס" חיפשו רבים כולל רוהבן אשר בוודאות גילה את אי הפסחא בשנת 1722.
    
ההולנדי יָקוֹבּ רוֹחֶבֵן (Jakob Roggeveen) גילה את אי הפסחא ב 1722. לפי הלוח הנוצרי היה חג הפסחא ולכן הוא נתן לו את השם הזה. התושבים לפי תאורו היו חלקית בעלי אור לבן חלקית בעלי אור אדום וחלק נראו כפולינזים. הרבה היו עם זקן מה שלא אופייני לפולינזים. חלק מהאנשים היו עם אוזניים שהוארכו בכוונה תחילה על ידי עגילים ענקיים. הם השתמשו רק בכלי אבן כלומר חיו עדיין בתקופת האבן. הם חיו בבתים פשוטים מאוד מקנים, והשתמשו בסירות קטנות מקש שבקושי נכנסו בהם 2 בני אדם. באופן כללי, למרות שהתושבים גידלו אז בטטות, בננות קנה סוכר ותרנגולות, הם נראו לאירופאים מהעמים הפרימיטיביים ביותר על פני האדמה. לכן הם היו המומים כאשר ראו על האי פסלים ענקיים בגובה של 10 מטרים. פסלים בגודל זה הם בחיים לא ראו באירופה. הם לא הבינו איך אנשים כאלה יכלו ליצור, להעביר, להעמיד פסלים כאלה ולכן החליטו שמדובר בפסלים מחימר שלתוכו תקעו אבנים קטנות מבחוץ. אבל הם לא בדקו את ההשערה הזו. היחס של רוחבן ואנשיו למקומיים היה דומה ליחס הרגיל של [[קולוניאליזם|הקולוניזטורים]] - עושק וגזל. חלק גדול מהנשים וכל הילדים התחבאו מהם. אנשיו הרגו 12 בני אדם במהלך שהות של יום אחד ומיהרו להרים עוגן.
 
ההולנדי יָקוֹבּ רוֹחֶבֵן (Jakob Roggeveen) גילה את אי הפסחא ב 1722. לפי הלוח הנוצרי היה חג הפסחא ולכן הוא נתן לו את השם הזה. התושבים לפי תאורו היו חלקית בעלי אור לבן חלקית בעלי אור אדום וחלק נראו כפולינזים. הרבה היו עם זקן מה שלא אופייני לפולינזים. חלק מהאנשים היו עם אוזניים שהוארכו בכוונה תחילה על ידי עגילים ענקיים. הם השתמשו רק בכלי אבן כלומר חיו עדיין בתקופת האבן. הם חיו בבתים פשוטים מאוד מקנים, והשתמשו בסירות קטנות מקש שבקושי נכנסו בהם 2 בני אדם. באופן כללי, למרות שהתושבים גידלו אז בטטות, בננות קנה סוכר ותרנגולות, הם נראו לאירופאים מהעמים הפרימיטיביים ביותר על פני האדמה. לכן הם היו המומים כאשר ראו על האי פסלים ענקיים בגובה של 10 מטרים. פסלים בגודל זה הם בחיים לא ראו באירופה. הם לא הבינו איך אנשים כאלה יכלו ליצור, להעביר, להעמיד פסלים כאלה ולכן החליטו שמדובר בפסלים מחימר שלתוכו תקעו אבנים קטנות מבחוץ. אבל הם לא בדקו את ההשערה הזו. היחס של רוחבן ואנשיו למקומיים היה דומה ליחס הרגיל של [[קולוניאליזם|הקולוניזטורים]] - עושק וגזל. חלק גדול מהנשים וכל הילדים התחבאו מהם. אנשיו הרגו 12 בני אדם במהלך שהות של יום אחד ומיהרו להרים עוגן.
שורה 21: שורה 21:  
אחרי קוק לאי הגיע לפרוז מצרפת. הפעם האוכלוסייה שוב היתה גדולה ועל האי היו נשים וילדים. לפרוז טען שההתנהגות הטובה של קוק ואנשיו גרמה לכך שהמקומיים הפסיקו לפחד מהאירופאים. גם לפרוז התפעל מהפסלים וגם הוא כמו קוק החליט שמדובר בפסלים שנוצרו לפני זמן רב.
 
אחרי קוק לאי הגיע לפרוז מצרפת. הפעם האוכלוסייה שוב היתה גדולה ועל האי היו נשים וילדים. לפרוז טען שההתנהגות הטובה של קוק ואנשיו גרמה לכך שהמקומיים הפסיקו לפחד מהאירופאים. גם לפרוז התפעל מהפסלים וגם הוא כמו קוק החליט שמדובר בפסלים שנוצרו לפני זמן רב.
   −
בהמשך מידי פעם במרווחי זמן גדולים האירופאים הגיעו לאי. בתחילת המאה ה-19 אוניה אמריקאית תקפה את תושבי האי על מנת להשיג עבדים. בשנת 1862 סוחרי עבדים מפרו תקפו אותו שוב והפעם בכוחות גדולים. חלק גדול מהאוכלוסיה נלקח בשבי חלק אחר נהרג. האירוע עורר הרבה רעש ואפילו ברמה הבינלאומית. כעבור זמן קצר יחסית העבדים הוחזרו לאי הפסחא אבל בזמן שעבר מתו 900 מתוך ה 1,000 שנלקחו בשבי. עוד כמה מתו בדרך ורק 15 הגיעו לאי. הם הביאו איתם את מחלת האבעבועות השחורות שהכחידה כמעט את כל האוכלוסייה. רק 111 איש נותרו בחיים.  
+
בהמשך מידי פעם במרווחי זמן גדולים האירופאים הגיעו לאי. בתחילת המאה ה-19 אוניה אמריקאית תקפה את תושבי האי על מנת להשיג עבדים. בשנת 1862 סוחרי עבדים מפרו תקפו אותו שוב והפעם בכוחות גדולים. חלק גדול מהאוכלוסיה נלקח בשבי חלק אחר נהרג. האירוע עורר הרבה רעש ואפילו ברמה הבינלאומית. כעבור זמן קצר יחסית העבדים הוחזרו לאי הפסחא אבל בזמן שעבר מתו 900 מתוך ה 1,000 שנלקחו בשבי. עוד כמה מתו בדרך ורק 15 הגיעו לאי. הם הביאו איתם את מחלת האבעבועות השחורות שהכחידה כמעט את כל האוכלוסייה. רק 111 איש נותרו בחיים.  
    
בהמשך לאי הגיעו מסיונרים שהפכו את התושבים לנוצרים. ב 1864 אחד מהמיסיונרים, אג'ן אירו, גילה שלתושבים יש כתב יד משלהם שנקרא רונגו - רונגו. שום דבר כזה לא היה על אף אי אחר באוקיניה. מכיוון שהכתב לדעתו היה מקושר לעבודת אלילים הוא נתן הוראה להשמיד אותו. תושבי האי שרפו כמעט את כל הפריטים הקיימים למעט כמה שהחביאו במערות.  
 
בהמשך לאי הגיעו מסיונרים שהפכו את התושבים לנוצרים. ב 1864 אחד מהמיסיונרים, אג'ן אירו, גילה שלתושבים יש כתב יד משלהם שנקרא רונגו - רונגו. שום דבר כזה לא היה על אף אי אחר באוקיניה. מכיוון שהכתב לדעתו היה מקושר לעבודת אלילים הוא נתן הוראה להשמיד אותו. תושבי האי שרפו כמעט את כל הפריטים הקיימים למעט כמה שהחביאו במערות.  
שורה 28: שורה 28:     
=== תחילת חקר תעלומת האי ===
 
=== תחילת חקר תעלומת האי ===
בערך בזמן הזה החלו האירופאים לחקור ב[[השיטה המדעית|שיטות מדעיות]] מה שקורה ומה שקרה בעבר באי הפסחא. הבעיה היא שעד אז, בגלל כל מה שעבר על האי ותושביו, כבר לא היה קל לממצוא מישהו שיכול היה להסביר מאיפה הגיעו הפסלים, המבנים וכתב היד. ב 1886 האמריקאי פאימסטר טומפסון התחיל לראשונה לתשאל את התושבים המקומיים כדי לפתור את החידה. הוא רשם את האגדות המקומיות, את הגנאלוגיות וניסה ללא הצלחה לתרגם את כתב היד. התושבים ספרו שאבותיהם הגיעו לאי על אוניות ענקיות ממזרח. האוניות, בפיקודו של חוטו מטואה, שטו 60 יום מערבה. בזמנים שונה התיישבו באי שני עמים: ארוכי אוזניים וקצרי אוזניים. בסופו של דבר בעקבות מלחמה, קצרי האוזניים השמידו כמעט לחלוטין את ארוכי האוזניים והשתלטו על האי.
+
בערך בזמן הזה החלו האירופאים לחקור ב[[השיטה המדעית|שיטות מדעיות]] מה שקורה ומה שקרה בעבר באי הפסחא. הבעיה היא שעד אז, בגלל כל מה שעבר על האי ותושביו, כבר לא היה קל לממצוא מישהו שיכול היה להסביר מאיפה הגיעו הפסלים, המבנים וכתב היד. ב 1886 האמריקאי פאימסטר טומפסון התחיל לראשונה לתשאל את התושבים המקומיים כדי לפתור את החידה. הוא רשם את האגדות המקומיות, את הגנאלוגיות וניסה ללא הצלחה לתרגם את כתב היד. התושבים ספרו שאבותיהם הגיעו לאי על אוניות ענקיות ממזרח. האוניות, בפיקודו של חוטו מטואה, שטו 60 יום מערבה. בזמנים שונה התיישבו באי שני עמים: ארוכי אוזניים וקצרי אוזניים. בסופו של דבר בעקבות מלחמה, קצרי האוזניים השמידו כמעט לחלוטין את ארוכי האוזניים והשתלטו על האי.
 
=== המשלחת של קטרין ראוטלדז' ===
 
=== המשלחת של קטרין ראוטלדז' ===
 
ב 1914 - 1915 הגיעה לאי המשלחת המדעית הרצינית הראשונה שארגנה קטלין ראוטלדז'. היא יצרה מפה מדויקת של האי עליה הופיעו המבנים, הדרכים והפסלים. בזמן זה כל הפסלים כבר הופלו. כמות הפסלים שהיא ספרה הגיעה ל-400. ראוטלדז' כתבה שבהחלט יש כאן סוד, תעלומה והיא אופפת את כל האי. מרגישים שיש פה משהו גדול מאוד מתחת לפני השטח - זה היה הרושם הכללי שלה.  
 
ב 1914 - 1915 הגיעה לאי המשלחת המדעית הרצינית הראשונה שארגנה קטלין ראוטלדז'. היא יצרה מפה מדויקת של האי עליה הופיעו המבנים, הדרכים והפסלים. בזמן זה כל הפסלים כבר הופלו. כמות הפסלים שהיא ספרה הגיעה ל-400. ראוטלדז' כתבה שבהחלט יש כאן סוד, תעלומה והיא אופפת את כל האי. מרגישים שיש פה משהו גדול מאוד מתחת לפני השטח - זה היה הרושם הכללי שלה.  
שורה 50: שורה 50:  
כדי להוכיח זאת הוא בעצמו יצא לשיט על רפסודה באוקיינוס השקט באזור זה ובאמת הגיע מאזור אמריקה לאזור אינדונזיה בעקבות הזרם. כמו כן הוא מצא שרידים של תרבויות אינדיאניות באיי גלאפגוס.  
 
כדי להוכיח זאת הוא בעצמו יצא לשיט על רפסודה באוקיינוס השקט באזור זה ובאמת הגיע מאזור אמריקה לאזור אינדונזיה בעקבות הזרם. כמו כן הוא מצא שרידים של תרבויות אינדיאניות באיי גלאפגוס.  
   −
הירדל היה החוקר הראשון שהחליט בכל זאת לערוך חפירות ארכאולוגיות - אולי בכל זאת אפשר יהיה למצוא באדמה משהו. תוצאות החפירות היו מדהימות. לא הייתה אחר כך משלחת שהייתה יכולה להשתוות עם המשלחת הזו בכמות הממצאים. נמצאו פסלים, חומות, מצפי כוכבים. הירדל חשד שבאי בעבר היה יער והחל לקחת דגימות כדי לברר זאת. מלבד החפירות, התושבים העניקו להירדל הרבה חפצים עתיקים מרצון טוב. וזאת בגלל הפופולריות שהוא צבר אצלם בגלל המסעות הקודמים שלו.
+
הירדל היה החוקר הראשון שהחליט בכל זאת לערוך חפירות ארכאולוגיות - אולי בכל זאת אפשר יהיה למצוא באדמה משהו. תוצאות החפירות היו מדהימות. לא הייתה אחר כך משלחת שהייתה יכולה להשתוות עם המשלחת הזו בכמות הממצאים. נמצאו פסלים, חומות, מצפי כוכבים. הירדל חשד שבאי בעבר היה יער והחל לקחת דגימות כדי לברר זאת. מלבד החפירות, התושבים העניקו להירדל הרבה חפצים עתיקים מרצון טוב. וזאת בגלל הפופולריות שהוא צבר אצלם בגלל המסעות הקודמים שלו.
    
בין היתר הוא ערך חפירות בתעלת איקו. זו תעלה הנמשכת לאורך כמה קילומטרים במקום בו חצי האי פואיקה מתחבר למסה העיקרים של אי הפסחא. המקומיים ספרו על המקום הזה בערך את הסיפור הבא:  
 
בין היתר הוא ערך חפירות בתעלת איקו. זו תעלה הנמשכת לאורך כמה קילומטרים במקום בו חצי האי פואיקה מתחבר למסה העיקרים של אי הפסחא. המקומיים ספרו על המקום הזה בערך את הסיפור הבא:  
    
"שני עמים הגיעו לאי בזמן שונה. אחד מהם נהג להאריך את האוזניים שלא ולכן נקרא ארוכי אוזניים. השני לא, ולכן נקרא קצרי אוזניים. ארוכי האוזניים אהבו מאוד פסלים לזכר השליטים שלהם, במות מאבן וכך הלאה. הם הכריחו את קצרי האוזניים לבנות ולהעביר אותם. ההמצאה האחרונה של ארוכי האוזניים היה לארגן שדות חקלאיים על אדמות המישור באי ולהתחיל מחצי האי פואיקה. לכן הם הכריחו את קצרי האוזניים לפנות את האבנים מחצי האי ובגלל זה היום אין שם אבנים. אבל בנקודה הזו לקצרי האוזניים זה נמאס והם מרדו. כל ארוכי האוזניים ברחו לחצי האי פואיקה ובנו תעלה המפרידה בין חצי האי לשאר האי וזרקו לשם הרבה עץ כדי שברגע שיותקפו יוכלו להדליק את העץ וכך למנוע תקיפה. לתעלה הזאת קראו "איקו". אבל אחד מהם היה נשוי לאישה מקצרי האוזניים, שקראו לה מוקו פנגאי שהייתה בוגדת והייתה בצד של קצרי האוזניים. היא עזרה לקצרי האוזנים לעבור בסתר את התעלה כאשר חלק אחר בגלוי התקרב אליה. כאשר ארוכי האוזניים ראו את אלה שהתקרבו בגלוי הם הדליקו את העץ בתוך התעלה. אז אלה שהסתתרו התנפלו עליהם מאחורה. רוב ארוכי האוזניים נשרפו בתוך התעלה ורק 3 הצליחו לעבור אותה. מתוכם רק אחד השאירו בחיים וצאצאיו גרים על האי עד היום. מאז הסתיימה בניית הפסלים."
 
"שני עמים הגיעו לאי בזמן שונה. אחד מהם נהג להאריך את האוזניים שלא ולכן נקרא ארוכי אוזניים. השני לא, ולכן נקרא קצרי אוזניים. ארוכי האוזניים אהבו מאוד פסלים לזכר השליטים שלהם, במות מאבן וכך הלאה. הם הכריחו את קצרי האוזניים לבנות ולהעביר אותם. ההמצאה האחרונה של ארוכי האוזניים היה לארגן שדות חקלאיים על אדמות המישור באי ולהתחיל מחצי האי פואיקה. לכן הם הכריחו את קצרי האוזניים לפנות את האבנים מחצי האי ובגלל זה היום אין שם אבנים. אבל בנקודה הזו לקצרי האוזניים זה נמאס והם מרדו. כל ארוכי האוזניים ברחו לחצי האי פואיקה ובנו תעלה המפרידה בין חצי האי לשאר האי וזרקו לשם הרבה עץ כדי שברגע שיותקפו יוכלו להדליק את העץ וכך למנוע תקיפה. לתעלה הזאת קראו "איקו". אבל אחד מהם היה נשוי לאישה מקצרי האוזניים, שקראו לה מוקו פנגאי שהייתה בוגדת והייתה בצד של קצרי האוזניים. היא עזרה לקצרי האוזנים לעבור בסתר את התעלה כאשר חלק אחר בגלוי התקרב אליה. כאשר ארוכי האוזניים ראו את אלה שהתקרבו בגלוי הם הדליקו את העץ בתוך התעלה. אז אלה שהסתתרו התנפלו עליהם מאחורה. רוב ארוכי האוזניים נשרפו בתוך התעלה ורק 3 הצליחו לעבור אותה. מתוכם רק אחד השאירו בחיים וצאצאיו גרים על האי עד היום. מאז הסתיימה בניית הפסלים."
 
+
 
הסיפור הזה סופר לאירופאים עוד במאה ה 19. ראוטלדז' חשבה שזו תעלה טבעית שאולי שמשה למטרות צבאיות. מטרו שלל את כל הסיפור ואמר שתעלה טבעית נתנה למקומיים סיבה להמציא סיפור רומנטי. גאולוג אחד שהיה במשלחת של מטרו קבע שהתעלה נוצרה באופן טבעי כאשר זרם לבה מהר געש התנגש בזרם ישן יותר שהפך כבר לאבן. למרות זאת המקומיים המשיכו לטעון את שלהם. לאחר בקשות רבות הירדל הסכים לנסות לחפור שם לכל מקרה.
 
הסיפור הזה סופר לאירופאים עוד במאה ה 19. ראוטלדז' חשבה שזו תעלה טבעית שאולי שמשה למטרות צבאיות. מטרו שלל את כל הסיפור ואמר שתעלה טבעית נתנה למקומיים סיבה להמציא סיפור רומנטי. גאולוג אחד שהיה במשלחת של מטרו קבע שהתעלה נוצרה באופן טבעי כאשר זרם לבה מהר געש התנגש בזרם ישן יותר שהפך כבר לאבן. למרות זאת המקומיים המשיכו לטעון את שלהם. לאחר בקשות רבות הירדל הסכים לנסות לחפור שם לכל מקרה.
   שורה 68: שורה 68:  
'''המחקרים ברפנואי ורפאיטי'''
 
'''המחקרים ברפנואי ורפאיטי'''
   −
הירדל לא הסתפק במחקר רק על אי הפסחא (רפנואי) אלה ארגן חפירות ארכאולוגיות בעוד איים, בין היתר ברפאיטי. לפי האגדה המקומית, האוכלוסייה שם מקורה בנשים שברחו מאי הפסחא כאשר המצב שם הפך לממש רע. אותו הזרם שנע מאמריקה לאי הפסחא, בהמשך נע מאי הפסחא לרפאיטי. האי נוהל על ידי נשים. האי היה מכוסה יער כמעט כולו. לא היו פסלי ענק, היו בו רק מצודות בהם חיו תושבי האי בעבר הם פחדו שיבואו לרדוף אחריהם מאי הפסחא. הכלים היו כאלה שרבים לא האמינו שאפשר ליצור אותם ללא טכנולוגיה משוכללת. רק הממצא הזה כבר הוכיח את אי הנכונות של התאוריה של הירדל על הגזע הלבן כי ברפאיטי הוא לא מצא שום עדויות על לבנים. בכל מה שהוא מצא שם, לא נמצאה שום עדות למלחמות, קניבליזם וכדומה. להפך, החיים באי היו שלווים מאד. האוכלוסיה עסקה בחקלאות אבל זה לא הפריע ל[[יערות]] להתקיים. כלומר, אפשר להסיק מכך, שבגלל שעל האי לא היו שליטים שהכריחו את המקומיים לבנות פסלים לכבודם תוך הרס היערות, ההיסטוריה של האי היתה שונה מאוד מההיסטוריה של אי הפסחא ולא כללה מלחמות וקניבליזם.
+
הירדל לא הסתפק במחקר רק על אי הפסחא (רפנואי) אלה ארגן חפירות ארכאולוגיות בעוד איים, בין היתר ברפאיטי. לפי האגדה המקומית, האוכלוסייה שם מקורה בנשים שברחו מאי הפסחא כאשר המצב שם הפך לממש רע. אותו הזרם שנע מאמריקה לאי הפסחא, בהמשך נע מאי הפסחא לרפאיטי. האי נוהל על ידי נשים. האי היה מכוסה יער כמעט כולו. לא היו פסלי ענק, היו בו רק מצודות בהם חיו תושבי האי בעבר הם פחדו שיבואו לרדוף אחריהם מאי הפסחא. הכלים היו כאלה שרבים לא האמינו שאפשר ליצור אותם ללא טכנולוגיה משוכללת. רק הממצא הזה כבר הוכיח את אי הנכונות של התאוריה של הירדל על הגזע הלבן כי ברפאיטי הוא לא מצא שום עדויות על לבנים. בכל מה שהוא מצא שם, לא נמצאה שום עדות למלחמות, קניבליזם וכדומה. להפך, החיים באי היו שלווים מאד. האוכלוסיה עסקה בחקלאות אבל זה לא הפריע ל[[יערות]] להתקיים. כלומר, אפשר להסיק מכך, שבגלל שעל האי לא היו שליטים שהכריחו את המקומיים לבנות פסלים לכבודם תוך הרס היערות, ההיסטוריה של האי היתה שונה מאוד מההיסטוריה של אי הפסחא ולא כללה מלחמות וקניבליזם.
    
'''ההדגמה של חציבת העברת והעמדת הפסלים'''
 
'''ההדגמה של חציבת העברת והעמדת הפסלים'''
   −
היירדל היה פופולרי בקרב תושבי האיים הפולינזיים כי עורר עניין בהיסטוריה שלהם. אחרי ששט ברפסודה מאמריקה לאסיה אנשים באי הפסחא החליטו לעשות את אותו הדבר. פעמיים הם הצליחו למרות ששלטונות האי מצ'ילה אסרו על כך. לאחר מכן מושל האי היה צריך להכריח את הלבנים שחיו על האי לשמור על הסירות כדי שהם לא יעשו זאת שוב. לכן באמצעות ראש המקומיים באי הצליח היירדל לשכנע את המקומיים להדגים איך בדיוק הם חצבו העבירו והעמידו את הפסלים. מסתבר שאפשר היה לחצוב את הפסלים בסלע אבל ל 6 אנשים זה היה לוקח שנה. אפשר היה להעביר אותם באמצעות מקלות מעץ וחבלים מקליפת עץ. אפשר היה להעמיד אותם באמצעות מקלות מעץ ואבנים וכך אפשר היה לעשות גם עם הצילינדרים שסימלו את השער. אבל כל זה צרך הרבה עץ.
+
היירדל היה פופולרי בקרב תושבי האיים הפולינזיים כי עורר עניין בהיסטוריה שלהם. אחרי ששט ברפסודה מאמריקה לאסיה אנשים באי הפסחא החליטו לעשות את אותו הדבר. פעמיים הם הצליחו למרות ששלטונות האי מצ'ילה אסרו על כך. לאחר מכן מושל האי היה צריך להכריח את הלבנים שחיו על האי לשמור על הסירות כדי שהם לא יעשו זאת שוב. לכן באמצעות ראש המקומיים באי הצליח היירדל לשכנע את המקומיים להדגים איך בדיוק הם חצבו העבירו והעמידו את הפסלים. מסתבר שאפשר היה לחצוב את הפסלים בסלע אבל ל 6 אנשים זה היה לוקח שנה. אפשר היה להעביר אותם באמצעות מקלות מעץ וחבלים מקליפת עץ. אפשר היה להעמיד אותם באמצעות מקלות מעץ ואבנים וכך אפשר היה לעשות גם עם הצילינדרים שסימלו את השער. אבל כל זה צרך הרבה עץ.
    
יש לציין שלא רק באיי הפסחא אלה גם בעוד הרבה מקומות, דווקא המבנים שנעשים שבאמצעות טכנולוגיה פשוטה יותר מושכים יותר תשומת לב ונראים יותר יפים מאשר מבנים שנבנים באמצעות טכנולוגיה משוכללת יותר. כך לדוגמה המצב עם הפרתנון, הפירמידות במצרים, בשומר, ביוקטן אצל המאיה, ארמון ורסאי, הקרמלין ועוד. באותו אופן כאשר מדובר בבגדים ועוד חפצים מלאכת יד עולה יותר כסף מאשר מה שמיוצר על ידי מכונות. עם זאת כדי ליצור את כל הדברים האלה תמיד היה צורך בטכנולוגיה מסוימת. למעשה כל בני האדם משתמשים בטכנולוגיה מסוימת גם העמים הילידיים.  
 
יש לציין שלא רק באיי הפסחא אלה גם בעוד הרבה מקומות, דווקא המבנים שנעשים שבאמצעות טכנולוגיה פשוטה יותר מושכים יותר תשומת לב ונראים יותר יפים מאשר מבנים שנבנים באמצעות טכנולוגיה משוכללת יותר. כך לדוגמה המצב עם הפרתנון, הפירמידות במצרים, בשומר, ביוקטן אצל המאיה, ארמון ורסאי, הקרמלין ועוד. באותו אופן כאשר מדובר בבגדים ועוד חפצים מלאכת יד עולה יותר כסף מאשר מה שמיוצר על ידי מכונות. עם זאת כדי ליצור את כל הדברים האלה תמיד היה צורך בטכנולוגיה מסוימת. למעשה כל בני האדם משתמשים בטכנולוגיה מסוימת גם העמים הילידיים.  
שורה 93: שורה 93:     
=== התיישבות אנושית באי ===
 
=== התיישבות אנושית באי ===
מממצאים ארכאולוגיים עולה כי את האי יישבו תושבים מפולינזיה בשנת 400 לספירה, (אך יש טוענים כי ההתיישבות החלה בשנת 900 לספירה).<ref> תאריך זה נתון כיום במחלוקת. בספר [[התמוטטות]] עמ' 88 מצטט [[ג'ארד דיימונד]] את הארכאולוגים David Steadman, Claudio Cristino ו-Patricia Vargas שהגיעו לתאריך 900 לספירה. ויקיפדיה האנגלית מצטטת את הארכאולוגים Terry Hunt ו-Carl Lipo שהגיעו לתאריך 1200 לספירה.</ref> תאריך זה מתיישב גם עם ההבדל הקיים בין הניב הפולינזי המדובר באי הפסחא לשפה הפולינזית. בין התושבים מקובל הסיפור על המנהיג "הוטו א-מאטואה" (Hotu A Matu'a) שהוביל את קבוצת המתיישבים הראשונה מקבוצת האיים האגדתית "היבא" (Hiva) (כנראה קבוצת איי מרקיז בהם סיומת שמות שלושה איים היא היבא).
+
מממצאים ארכאולוגיים עולה כי את האי יישבו תושבים מפולינזיה בשנת 400 לספירה, (אך יש טוענים כי ההתיישבות החלה בשנת 900 לספירה).<ref> תאריך זה נתון כיום במחלוקת. בספר [[התמוטטות]] עמ' 88 מצטט [[ג'ארד דיימונד]] את הארכאולוגים David Steadman, Claudio Cristino ו-Patricia Vargas שהגיעו לתאריך 900 לספירה. ויקיפדיה האנגלית מצטטת את הארכאולוגים Terry Hunt ו-Carl Lipo שהגיעו לתאריך 1200 לספירה.</ref> תאריך זה מתיישב גם עם ההבדל הקיים בין הניב הפולינזי המדובר באי הפסחא לשפה הפולינזית. בין התושבים מקובל הסיפור על המנהיג "הוטו א-מאטואה" (Hotu A Matu'a) שהוביל את קבוצת המתיישבים הראשונה מקבוצת האיים האגדתית "היבא" (Hiva) (כנראה קבוצת איי מרקיז בהם סיומת שמות שלושה איים היא היבא).
    
הדרך בה הגיעו המתיישבים הראשונים אל האי היא אחת מהתעלומות האופפות אותו. נוסף על המרחק העצום שבין קבוצת איי מרקיז לאי הפסחא, קיימת הבעיה שכיוון הרוח והזרם באוקיינוס הוא ממזרח למערב רוב הזמן, כלומר הפוך לכיוון המסע המתואר (ראו בהמשך).
 
הדרך בה הגיעו המתיישבים הראשונים אל האי היא אחת מהתעלומות האופפות אותו. נוסף על המרחק העצום שבין קבוצת איי מרקיז לאי הפסחא, קיימת הבעיה שכיוון הרוח והזרם באוקיינוס הוא ממזרח למערב רוב הזמן, כלומר הפוך לכיוון המסע המתואר (ראו בהמשך).