שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''השפעות כלכליות של אופניים''' נובעות מספר תחומים: שיפור הבריאות הפיזית והנפשית של הרוכבים, חסכון בכסף לדלק והוצאות רכב עבור רוכבים, הקטנת [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] - הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]],חסכון בפליטת [[גזי חממה]], חסכון של [[חנייה|מקומות חנייה]], שיפור [[בטיחות בדרכים]], הקטנת [[פקקי תנועה]] ועוד. שיפור התפקוד של [[כלכלה מקומית|הכלכלה המקומית]] ועסקים עירוניים עקב תחבורה משופרת, זולה ויעילה יותר. לאופניים השפעות נוספות הנוגעות לעידוד עסקים הקשורים באופניים (יבואני אופניים, תיירות אופניים, תיקוני אופניים) וכן השפעות כלכליות הנובעות מהשפעות חברתיות - לדוגמה הקטנה של [[אי שוויון תחבורתי]] ושיפור ה[[ניידות חברתית]] ומכאן [[מריטוקרטיה]] (גמול לכשרון) טובה יותר. | + | '''השפעות כלכליות של אופניים''' הינן השפעות הנובעות מספר תחומים: שיפור הבריאות הפיזית והנפשית של הרוכבים, חסכון בכסף לדלק והוצאות רכב עבור רוכבים, הקטנת [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] - הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]], חסכון בפליטת [[גזי חממה]], חסכון של [[חנייה|מקומות חנייה]], שיפור [[בטיחות בדרכים]], הקטנת [[פקקי תנועה]] ועוד. שיפור התפקוד של [[כלכלה מקומית|הכלכלה המקומית]] ועסקים עירוניים עקב תחבורה משופרת, זולה ויעילה יותר. לאופניים השפעות נוספות הנוגעות לעידוד עסקים הקשורים באופניים (יבואני אופניים, תיירות אופניים, תיקוני אופניים) וכן השפעות כלכליות הנובעות מהשפעות חברתיות - לדוגמה הקטנה של [[אי שוויון תחבורתי]] ושיפור ה[[ניידות חברתית]] ומכאן [[מריטוקרטיה]] (גמול לכשרון) טובה יותר. |
| | | |
− | Jonathan Patz, מנהל מחקר הבריאות מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, ערך מחקר על השפעות יוממות אופניים לעומת שימוש במכונית. הוא בחר בהשפעות מרכזיות של האופניים: הפחתת פליטה של [[גזי חממה]], שיפור [[זיהום אוויר מתחבורה|איכות האוויר]], שיפור [[כושר גופני|הכושר הגופני]] ושיפור הכלכלה. המחקר שפורסם ב-Environmental Health Perspectives בשנת 2011 העריך מה יקרה אם 30 מיליון תושבי הערים והפרברים באזור אילינוי, אינדיאנה, מישיגן, מינסוטה, אוהיו וויסקונין, ישתמשו באופניים במקום במכונית, במשך 6 החודשים הנעימים ביותר בשנה, לשם ביצוע הנסיעות הקצרות של פחות מ-5 מייל (שמהוות 20% מסך הנסיעות של תושבים אלה). לפי הערכת החוקרים ניתן למנוע פליטה של 4 טריליון פאונד של פחמן דו חמצני, למנוע 1,100 מקרי מוות ולחסוך כ-7 מיליארד דולר בכל שנה. [http://evworld.com/news.cfm?newsid=28767] כלומר חסכון של 233 דולר לכל תושב בשנה. | + | Jonathan Patz, מנהל מחקר הבריאות מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, ערך מחקר על השפעות יוממות אופניים לעומת שימוש במכונית. הוא בחר בהשפעות מרכזיות של האופניים: הפחתת פליטה של [[גזי חממה]], שיפור [[זיהום אוויר מתחבורה|איכות האוויר]], שיפור [[כושר גופני|הכושר הגופני]] ושיפור הכלכלה. המחקר שפורסם ב-Environmental Health Perspectives בשנת 2011 העריך מה יקרה אם 30 מיליון תושבי הערים והפרברים באזור אילינוי, אינדיאנה, מישיגן, מינסוטה, אוהיו וויסקונין, ישתמשו באופניים במקום במכונית, במשך 6 החודשים הנעימים ביותר בשנה, לשם ביצוע הנסיעות הקצרות של פחות מ-5 מייל (שמהוות 20% מסך הנסיעות של תושבים אלה). לפי הערכת החוקרים ניתן למנוע פליטה של 4 טריליון פאונד של פחמן דו חמצני, למנוע 1,100 מקרי מוות ולחסוך כ-7 מיליארד דולר בכל שנה. [http://evworld.com/news.cfm?newsid=28767] כלומר חסכון של 233 דולר לכל תושב בשנה. |
| | | |
| מחקר של חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור מאוניברסיטת אוקלד, בניו-זילנד, העריך את ההשפעות בהקשר של בטיחות בדרכים, בריאות כללית, הוצאות על דלק, זיהום אוויר ופליטת [[פחמן דו חמצני]]. המחקר העריך השפעות בצורה דינמית על פני טווח של 40 שנים, בעיר אוקלנד, ניו זילנד שבה חיים 1.3 מיליון תושבים. המחקר מצא יחס עלות-תועלת של 1:10 עד 1:25 לסלילת [[שבילי אופניים]]. <ref>Macmillan A, Connor J, Witten K, Kearns R, Rees D, Woodward A. [http://ehp.niehs.nih.gov/1307250/ The societal costs and benefits of commuter bicycling: simulating the effects of specific policies using system dynamics modeling]. Environ Health Perspect 2014:122:335–344</ref> | | מחקר של חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור מאוניברסיטת אוקלד, בניו-זילנד, העריך את ההשפעות בהקשר של בטיחות בדרכים, בריאות כללית, הוצאות על דלק, זיהום אוויר ופליטת [[פחמן דו חמצני]]. המחקר העריך השפעות בצורה דינמית על פני טווח של 40 שנים, בעיר אוקלנד, ניו זילנד שבה חיים 1.3 מיליון תושבים. המחקר מצא יחס עלות-תועלת של 1:10 עד 1:25 לסלילת [[שבילי אופניים]]. <ref>Macmillan A, Connor J, Witten K, Kearns R, Rees D, Woodward A. [http://ehp.niehs.nih.gov/1307250/ The societal costs and benefits of commuter bicycling: simulating the effects of specific policies using system dynamics modeling]. Environ Health Perspect 2014:122:335–344</ref> |
שורה 8: |
שורה 8: |
| | | |
| ==חסכון בעלויות בריאות== | | ==חסכון בעלויות בריאות== |
− | על פי ניתוח עלות תועלת של Thomas Gotschi שבדק תועלות מהגברת הפעילות הגופנית שמובילה להפחתת ההוצאות על בריאות והפחתת תמותה, וכן חסכון בדלק עבור [[פורטלנד]], מצא שעד 2040, השקעה של 138-605 מיליון דולר, תוביל לחסכון בריאותי של 388-594 מיליון דולר, חסכון בדלק של 143-218 מיליון דולר וחסכון בחיי אדם בערך של 7-12 מיליארד דולר. יחס תועלת לעלות נע בין 1:3.8 ל-1:1.21 ללא התחשבות בערך חיי אדם ויחס של 1:10-1:30 כאשר מתחשבים בערך חיי אדם, אפילו נוכח שימוש בשתי השפעות אלה בלבד. [http://bikeportland.org/2011/02/04/research-by-2040-portlands-bikeway-investments-could-save-us-800-million-in-health-care-fuel-costs-47392] [http://journals.humankinetics.com/AfcStyle/DocumentDownload.cfm?DType=DocumentItem&Document=08%5Fgotschi%5FJPAH%5F2010%5F0079%2Epdf] השפעות שלא נלקחו בחשבון היו לדוגמה [[פקקי תנועה]], והערך הכלכלי של [[חנייה]]. | + | על פי ניתוח עלות תועלת של Thomas Gotschi שבדק תועלות מהגברת הפעילות הגופנית שמובילה להפחתת ההוצאות על בריאות והפחתת תמותה, וכן חסכון בדלק עבור [[פורטלנד]], מצא שעד 2040, השקעה של 138–605 מיליון דולר, תוביל לחסכון בריאותי של 388–594 מיליון דולר, חסכון בדלק של 143–218 מיליון דולר וחסכון בחיי אדם בערך של 7–12 מיליארד דולר. יחס תועלת לעלות נע בין 1:3.8 ל-1:1.21 ללא התחשבות בערך חיי אדם ויחס של 1:10-1:30 כאשר מתחשבים בערך חיי אדם, אפילו נוכח שימוש בשתי השפעות אלה בלבד. [http://bikeportland.org/2011/02/04/research-by-2040-portlands-bikeway-investments-could-save-us-800-million-in-health-care-fuel-costs-47392] [http://journals.humankinetics.com/AfcStyle/DocumentDownload.cfm?DType=DocumentItem&Document=08%5Fgotschi%5FJPAH%5F2010%5F0079%2Epdf] השפעות שלא נלקחו בחשבון היו לדוגמה [[פקקי תנועה]], והערך הכלכלי של [[חנייה]]. |
| | | |
| חברת האופניים Quality Bicycle Products בארצות הברית שילמה לעובדיה 3 דולר ליום כתמריץ לכך שיגיעו לעבודה לאופניים. מתוך 460 עובדי החברה, 100 הגיעו לעבודה באופניים. לטענת החברה, היא שילמה סך של 45 אלף דולר בשנה בתמריצים כלכליים, אבל חסכה 200 אלף דולר בשנה בתשלומים לביטוחי בריאות, בהשוואה לעובדים אחרים. [http://www.streetsblog.org/2012/03/23/a-bike-company-offers-a-prescription-for-americas-health-care-cost-crisis/] | | חברת האופניים Quality Bicycle Products בארצות הברית שילמה לעובדיה 3 דולר ליום כתמריץ לכך שיגיעו לעבודה לאופניים. מתוך 460 עובדי החברה, 100 הגיעו לעבודה באופניים. לטענת החברה, היא שילמה סך של 45 אלף דולר בשנה בתמריצים כלכליים, אבל חסכה 200 אלף דולר בשנה בתשלומים לביטוחי בריאות, בהשוואה לעובדים אחרים. [http://www.streetsblog.org/2012/03/23/a-bike-company-offers-a-prescription-for-americas-health-care-cost-crisis/] |
| | | |
− | עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת (לדוגמה [[תחבורה פעילה]] כגון תחבורת אופניים), ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/> | + | עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת (לדוגמה [[תחבורה פעילה]] כגון תחבורת אופניים), ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20–65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החיסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/> |
| | | |
| השפעות כלכליות נוספות הקשורות לשימוש באופניים כוללות הפחתת [[תאונות דרכים]] הנגרמות על ידי מכוניות והפחתת זיהום האוויר הנגרם על ידי מכוניות שמעודד תחלואה במגוון סוגי תחלואה ומוות. [http://grist.org/biking/2011-03-28-pedaling-away-from-the-health-care-crisis/] | | השפעות כלכליות נוספות הקשורות לשימוש באופניים כוללות הפחתת [[תאונות דרכים]] הנגרמות על ידי מכוניות והפחתת זיהום האוויר הנגרם על ידי מכוניות שמעודד תחלואה במגוון סוגי תחלואה ומוות. [http://grist.org/biking/2011-03-28-pedaling-away-from-the-health-care-crisis/] |
| | | |
| ==חסכון בדלק ובהוצאות רכב== | | ==חסכון בדלק ובהוצאות רכב== |
− | על פי הלמ"ס ההוצאות הממוצעות למשק בית בישראל על רכב פרטי עומדות על 18,000 ש"ח בשנה. נתון זה כולל משקי אב שאין להם רכב. כך שההוצאות על כל רכב הן בממוצע כ-20-30 אלף ש"ח בשנה. ייקור הדלק ו[[שיא תפוקת הנפט]] מגבירים את ההוצאות בכך שהם מייקרים הן את מחיר הבנזין לרכב והן את הוצאות הייצור וההחזקה של רכיבי הרכב, היבט הפוך הוא שיש כיום רכבים חכמים ו/או קטנים יותר שחסכוניים יותר בדלק. | + | על פי הלמ"ס ההוצאות הממוצעות למשק בית בישראל על רכב פרטי עומדות על 18,000 ש"ח בשנה. נתון זה כולל משקי אב שאין להם רכב. כך שההוצאות על כל רכב הן בממוצע כ-20–30 אלף ש"ח בשנה. ייקור הדלק ו[[שיא תפוקת הנפט]] מגבירים את ההוצאות בכך שהם מייקרים הן את מחיר הבנזין לרכב והן את הוצאות הייצור וההחזקה של רכיבי הרכב, היבט הפוך הוא שיש כיום רכבים חכמים ו/או קטנים יותר שחסכוניים יותר בדלק. |
| | | |
| על ידי השארת רכב בבית ושימוש באופניים לצורכי יוממות ניתן לחסוך חלק ניכר מהוצאות הרכב- בעיקר את רכיבי הבלאי, הוצאות הדלק והסיכונים לנזק עקב [[תאונות דרכים]]. לשם דוגמה שליש מבין העובדים בישראל עובדים במרחק של פחות מ-5 ק"מ ממקום מגוריהם. חלק מהמשפחות מסוגלות להיפטר מהרכב לחלוטין ובכך לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה. הפחתת שימוש ברכב או הספקת שימוש בו על ידי שימוש באופניים קלה יותר בערים וקשה יותר ב[[פרבור|פרברים]] וביישובים כפריים. | | על ידי השארת רכב בבית ושימוש באופניים לצורכי יוממות ניתן לחסוך חלק ניכר מהוצאות הרכב- בעיקר את רכיבי הבלאי, הוצאות הדלק והסיכונים לנזק עקב [[תאונות דרכים]]. לשם דוגמה שליש מבין העובדים בישראל עובדים במרחק של פחות מ-5 ק"מ ממקום מגוריהם. חלק מהמשפחות מסוגלות להיפטר מהרכב לחלוטין ובכך לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה. הפחתת שימוש ברכב או הספקת שימוש בו על ידי שימוש באופניים קלה יותר בערים וקשה יותר ב[[פרבור|פרברים]] וביישובים כפריים. |
| | | |
− | ==חסכון השפעות חיצוניות של רכב פרטי== | + | ==חיסכון השפעות חיצוניות של רכב פרטי== |
− | החסכון הזה כולל היבטים רבים כמו הורדת זיהום אוויר ובעיות מחלות לב ופגיעה במבנים, הורדת הסיכון של פגיעה באחרים בתאונת דרכים, שיפור מצב הפקקים, חסכון בחניה, הורדה של [[רעש]] ובעיות בריאות כמו [[סטרס]] שהוא גורם כמו גם בעיות למבנים, הורדת [[אי חום עירוני]] ועוד.
| + | החיסכון הזה כולל היבטים רבים כמו הורדת זיהום אוויר ובעיות מחלות לב ופגיעה במבנים, הורדת הסיכון של פגיעה באחרים בתאונת דרכים, שיפור מצב הפקקים, חסכון בחניה, הורדה של [[רעש]] ובעיות בריאות כמו [[סטרס]] שהוא גורם כמו גם בעיות למבנים, הורדת [[אי חום עירוני]] ועוד. |
| | | |
− | על פי הערכות של [[הוועדה למיסוי ירוק]], [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] עומדות על כ-5%-10% אחוזים מהתוצר הכולל של המדינה. לא כולל היבטים של פעילות גופנית ושיפור מצב הדיור. הערכה לפי 6% מהתוצר מביאה לכך שעלויות אלה מגיעות לכ-45 מיליארד ש"ח לכל המדינה או 22 אלף ש"ח למשק בית לשנה. גם כאו הורדה של כמות הנסיעות על ידי אופניים יכולה לחסוך לכל משק בית עירוני אלפי שקלים בשנה על ידי הורדת הזיהום, פקקי התנועה, בעיות חניה ועוד. | + | על פי הערכות של [[הוועדה למיסוי ירוק]], [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] עומדות על כ-5%-10% אחוזים מהתוצר הכולל של המדינה. לא כולל היבטים של פעילות גופנית ושיפור מצב הדיור. הערכה לפי 6% מהתוצר מביאה לכך שעלויות אלה מגיעות לכ-45 מיליארד ש"ח לכל המדינה או 22 אלף ש"ח למשק בית לשנה. גם כאו הורדה של כמות הנסיעות על ידי אופניים יכולה לחסוך לכל משק בית עירוני אלפי שקלים בשנה על ידי הורדת הזיהום, פקקי התנועה, בעיות חניה ועוד. |
| | | |
| מחקר שנערך בעיר אוטרכט (Utrecht) בהולנד הראה כי במקרה שבו תושבי העיר היו מפסיקים לדווש באופניים, שיעור השימוש ברכב היה עולה מ-22% ל-38%, דבר זה היה גורר לא רק להרעה במצב התנועה בשל [[פקקי תנועה]], אלא גם לעליה של 70% בפליטות [[פחמן דו חמצני]]. <ref name="dutchcycling2"/> | | מחקר שנערך בעיר אוטרכט (Utrecht) בהולנד הראה כי במקרה שבו תושבי העיר היו מפסיקים לדווש באופניים, שיעור השימוש ברכב היה עולה מ-22% ל-38%, דבר זה היה גורר לא רק להרעה במצב התנועה בשל [[פקקי תנועה]], אלא גם לעליה של 70% בפליטות [[פחמן דו חמצני]]. <ref name="dutchcycling2"/> |
שורה 40: |
שורה 40: |
| | | |
| ==הקטנת אי שוויון תחבורתי== | | ==הקטנת אי שוויון תחבורתי== |
− | בסוף המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20, תקופה שנחשבת "תור הזהב של האופניים", האופניים תוארו כמכשיר רב-עוצמה בשירות המהפכה הפמיניסטית. תודות לאופניים נשים יכלו להתנייד בקלות למקומות עבודה, לבקר חברות וחברים, לרכוש השלכה ועוד בלי להזקק לתחבורה ציבורית או לליווי מצד בני משפחה אחרים. | + | בסוף המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20, תקופה שנחשבת "תור הזהב של האופניים", האופניים תוארו כמכשיר רב-עוצמה בשירות המהפכה הפמיניסטית. תודות לאופניים נשים יכלו להתנייד בקלות למקומות עבודה, לבקר חברות וחברים, לרכוש השלכה ועוד בלי להזקק לתחבורה ציבורית או לליווי מצד בני משפחה אחרים. |
| | | |
− | דבר זה מדגים כיצד אופניים יכולים להיות כלי המקטין [[אי שוויון תחבורתי]] ומאפשר לאוכלוסיות חלשות יותר גישה להשכלה, עבודה, מסחר וקשרים חברתיים. דבר זה מקטין [[אי שוויון כלכלי]] והן היבטים של [[מלכודות עוני]]. פירוש הדבר הוא הסרת חסמים על [[ניידות חברתית]] - כך שהקצאה של משרות מבוצעת יותר על פי כישרון ופחות בגלל הורים עשירים או הפליה על רקע אחר. | + | דבר זה מדגים כיצד אופניים יכולים להיות כלי המקטין [[אי שוויון תחבורתי]] ומאפשר לאוכלוסיות חלשות יותר גישה להשכלה, עבודה, מסחר וקשרים חברתיים. דבר זה מקטין [[אי שוויון כלכלי]] והן היבטים של [[מלכודות עוני]]. פירוש הדבר הוא הסרת חסמים על [[ניידות חברתית]] - כך שהקצאה של משרות מבוצעת יותר על פי כישרון ופחות בגלל הורים עשירים או הפליה על רקע אחר. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 65: |
שורה 65: |
| * [http://www.bikeleague.org/resources/reports/pdfs/economic_benefits_bicycle_infrastructure_report.pdf היתרונות הכלכליים של השקעה בתשתיות אופניים] בעיקר בתחומים של תעשיית אופניים ותיירות אופניים בארצות הברית, League of American Bicyclists, 2009 | | * [http://www.bikeleague.org/resources/reports/pdfs/economic_benefits_bicycle_infrastructure_report.pdf היתרונות הכלכליים של השקעה בתשתיות אופניים] בעיקר בתחומים של תעשיית אופניים ותיירות אופניים בארצות הברית, League of American Bicyclists, 2009 |
| * [http://cityncountrybranding.files.wordpress.com/2013/02/1680611-inline-eco-impact-map.jpg היתרונות הכלכליים של שימוש באופניים] בארצות הברית מפה, League of American Bicyclists, 2013 | | * [http://cityncountrybranding.files.wordpress.com/2013/02/1680611-inline-eco-impact-map.jpg היתרונות הכלכליים של שימוש באופניים] בארצות הברית מפה, League of American Bicyclists, 2013 |
− | * [http://www.peopleforbikes.org/blog/entry/portland-retailers-swoop-into-storefronts-along-bikewayss קמעונאים בפורטלנד עטים על חנויות לאורך שבילי אופניים] Michael Andersen, מרץ 2013, people for bikes | + | * [http://www.peopleforbikes.org/blog/entry/portland-retailers-swoop-into-storefronts-along-bikewayss קמעונאים בפורטלנד עטים על חנויות לאורך שבילי אופניים] Michael Andersen, מרץ 2013, people for bikes |
− | * [http://www.torontocycling.org/uploads/1/3/1/3/13138411/cycling_economies_eglinton_final.pdf כלכלת אופניים - ההשפעות הכלכליות של סלילת שבילי אופניים], Daniel Arancibia, .toronto cycling | + | * [http://www.torontocycling.org/uploads/1/3/1/3/13138411/cycling_economies_eglinton_final.pdf כלכלת אופניים - ההשפעות הכלכליות של סלילת שבילי אופניים], Daniel Arancibia, .toronto cycling |
| * Kyle Rowe [http://cep.be.washington.edu/wp-content/uploads/2013/07/bikenomics_v2.pdf BIKENOMICS] מדידת השפעת תשתיות אופניים על עסקים הנמצאים בסמוך בסיאטל, וושינגטון, 2013 | | * Kyle Rowe [http://cep.be.washington.edu/wp-content/uploads/2013/07/bikenomics_v2.pdf BIKENOMICS] מדידת השפעת תשתיות אופניים על עסקים הנמצאים בסמוך בסיאטל, וושינגטון, 2013 |
− | * [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2301414 מדוושים לעבודה: הגדלת מספר רוכבי האופניים מייצרת מקומות תעסוקה] צפריר רינת, הארץ, 22.04.2014 | + | * [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2301414 מדוושים לעבודה: הגדלת מספר רוכבי האופניים מייצרת מקומות תעסוקה] צפריר רינת, הארץ, 22.04.2014 |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| {{אופניים}} | | {{אופניים}} |
| [[קטגוריה:אופניים]] | | [[קטגוריה:אופניים]] |