שינויים

מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - דוגמה אחת היא מצב של [[מוצר ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. דוגמה אחרת למצב זה נוצרת בשל [[סיכון מוסרי]] - שבו חברות לוקחות סיכונים שיכולים להניב להן רווח, הן לוקחות סיכון גדול מידי בגלל שהן יודעות שאם הסיכון יתממש ישלם אותו הציבור הרחב - או בצורה ישירה (דרך עלויות בריאות או סיכון חייו בגלל השפעות סביבתיות), או דרך תשלומים שונים אל הממשלה (דרך כספי המיסים, הגדלת הגרעון הממשלתי או [[הדפסת כסף]] שהיא למעשה [[מס אינפלציה]]).

מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - דוגמה אחת היא מצב של [[מוצר ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. דוגמה אחרת למצב זה נוצרת בשל [[סיכון מוסרי]] - שבו חברות לוקחות סיכונים שיכולים להניב להן רווח, הן לוקחות סיכון גדול מידי בגלל שהן יודעות שאם הסיכון יתממש ישלם אותו הציבור הרחב - או בצורה ישירה (דרך עלויות בריאות או סיכון חייו בגלל השפעות סביבתיות), או דרך תשלומים שונים אל הממשלה (דרך כספי המיסים, הגדלת הגרעון הממשלתי או [[הדפסת כסף]] שהיא למעשה [[מס אינפלציה]]).

דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים קיימות בתחומים רבים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות ומצבים של בנקים "גדולים מכדי ליפול", [[מקלט מס|מקלטי מס]], [[שחיתות]], מיזמי סמים, טרור, סחר בנשק ומלחמות, משברים פיננסים גדולים כמו [[משבר הסאב-פריים]], וכן בעיות [[קיימות]] וסיכונים ב[[הכחדת האנושות]]. במצבים אלה גורמים שונים מוצאים דרכים לכוון אליהם הכנסות ורוווחים, תוך שהם מטילים על הציבור הרחב עלויות, הפסדים או סיכונים שנובעים מפעילותם. היבט זה הוא אחת הביקורות הנפוצות על [[קפיטליזם]] ועל הפער בין איך שקפיטליזם ו[[שוק חופשי]] מתוארים במקרים רבים ב[[חקר הכלכלה|ספרות הכלכלית]], לבין התנהלות השחקנים בקפיטליזם בפועל. בספרות הכלכלית ומצד תומכי הקפיטליזם מתוארת לרוב עסקאות בין שני צדדים שווים בכוחם שיודעים את השלכות העסקה. במציאות, יש לפעמים עסקאות ומזימות שכרוכות לעיתים קרובות ברמייה, שוחד, אלימות ישירה או דרך צד שלישי ו[[הכחשת אלימות|הסתרת האלימות]] כדי לגרוף רווחים או כדי לצבור מעמד פוליטי.

דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים קיימות בתחומים רבים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות ומצבים של בנקים "גדולים מכדי ליפול", [[מקלט מס|מקלטי מס]], [[שחיתות]], מיזמי סמים, טרור, סחר בנשק ומלחמות, משברים פיננסים גדולים כמו [[משבר הסאב-פריים]], וכן בעיות [[קיימות]] וסיכונים ב[[הכחדת האנושות]]. במצבים אלה גורמים שונים מוצאים דרכים לכוון אליהם הכנסות ורווחים, תוך שהם מטילים על הציבור הרחב עלויות, הפסדים או סיכונים שנובעים מפעילותם. היבט זה הוא אחת הביקורות הנפוצות על [[קפיטליזם]] ועל הפער בין איך שקפיטליזם ו[[שוק חופשי]] מתוארים במקרים רבים ב[[חקר הכלכלה|ספרות הכלכלית]], לבין התנהלות השחקנים בקפיטליזם בפועל. בספרות הכלכלית ומצד תומכי הקפיטליזם מתוארת לרוב עסקאות בין שני צדדים שווים בכוחם שיודעים את השלכות העסקה. במציאות, יש לפעמים עסקאות ומזימות שכרוכות לעיתים קרובות ברמייה, שוחד, אלימות ישירה או דרך צד שלישי ו[[הכחשת אלימות|הסתרת האלימות]] כדי לגרוף רווחים או כדי לצבור מעמד פוליטי.

==הסבר המושג==

==הסבר המושג==