שינויים

בשנת 1956 פורסטר עבר לבית הספר לניהול ע"ש סולן ב-MIT, מקום בו כיהן כפרופסור אמריטוס ומרצה בכיר. בשנת 1982, הוא קיבל את פרס חלוץ המחשבים מטעם IEEE. בשנת 2006 הוא הוכנס להיכל התהילה של המחקר האופרטיבי.

בשנת 1956 פורסטר עבר לבית הספר לניהול ע"ש סולן ב-MIT, מקום בו כיהן כפרופסור אמריטוס ומרצה בכיר. בשנת 1982, הוא קיבל את פרס חלוץ המחשבים מטעם IEEE. בשנת 2006 הוא הוכנס להיכל התהילה של המחקר האופרטיבי.

פורסטר הוא האב המייסד של תחום [[דינמיקת מערכות|דינמיקה של מערכות]] (System dynamics), שעוסק במידול של אינטראקציות (קשרי גומלים) בין אובייקטים במערכות דינמיות. הספר הראשון שכתב היה "דינמיקה תעשייתית" , שנעזר בדינמיקת מערכות כדי לנתח [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] בתעשייה.

פורסטר הוא האב המייסד של תחום [[דינמיקת מערכות|דינמיקה של מערכות]] (System dynamics), שעוסק במידול של אינטראקציות (קשרי גומלים) בין אובייקטים במערכות דינמיות. הספר הראשון שכתב היה "דינמיקה תעשייתית", שנעזר בדינמיקת מערכות כדי לנתח [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] בתעשייה.

מפגשים אקראי עם ראש העיר לשעבר של בוסטון, ג'ון פ. קולינס, הובילו את פורסטר לבחון בעיות הנוגעות ל[[עיר|ערים]] ו[[תכנון עירונית]]. פורסטר ערך סימולציות ומצא תוצאות שעומדות בניגוד ל"שכל הישר" - (אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא או Counter Intuitive Policies) הדוגמה הבולטת לדבר זה היא הקמת שיכונים, שכונות מגורים או ישובים שלמים לתושבים בעלי [[עוני|הכנסה נמוכה]]. פורסטר מצא כי מקומות אלה הפכו ל[[מלכודת עוני]]. {{הערה|ממצא זה נמצא גם על ידי מתכננים עירוניים אחרים, והוביל להמלצה הפוכה של [[עירוב אוכלוסיות]] במסגרת התנועה ל[[עירוניות מתחדשת]]}}. למרות השקעות גדולות בבינוי השכונות ול"שיקום שכונות", כמו גם השקעות בהכשרה מקצועית מצב הערים האלה בשנות השבעים של המאה ה-20 היה גרוע עוד יותר. בעקבות המפגשים עם קולינס, כתב פורסטר בשנת 1969 את הספר "דינמיקה עירונית", שהצית דיון מתמשך על הישימות של מידול של בעיות חברתיות רחבות.{{הערה| פנחס יחזקאלי ועפרון רזי, [http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/03/the_world_isnt_linear.pdf העולם איננו ליניארי: תורת המערכות המורכבות, גורם חדש בניהול], המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה, והמכללה לביטחון לאומי. הוצאה שנייה: משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 2007, עמ' 30-31}}

מפגשים אקראי עם ראש העיר לשעבר של בוסטון, ג'ון פ. קולינס, הובילו את פורסטר לבחון בעיות הנוגעות ל[[עיר|ערים]] ו[[תכנון עירונית]]. פורסטר ערך סימולציות ומצא תוצאות שעומדות בניגוד ל"שכל הישר" - (אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא או Counter Intuitive Policies) הדוגמה הבולטת לדבר זה היא הקמת שיכונים, שכונות מגורים או ישובים שלמים לתושבים בעלי [[עוני|הכנסה נמוכה]]. פורסטר מצא כי מקומות אלה הפכו ל[[מלכודת עוני]]. {{הערה|ממצא זה נמצא גם על ידי מתכננים עירוניים אחרים, והוביל להמלצה הפוכה של [[עירוב אוכלוסיות]] במסגרת התנועה ל[[עירוניות מתחדשת]]}}. למרות השקעות גדולות בבינוי השכונות ול"שיקום שכונות", כמו גם השקעות בהכשרה מקצועית מצב הערים האלה בשנות השבעים של המאה ה-20 היה גרוע עוד יותר. בעקבות המפגשים עם קולינס, כתב פורסטר בשנת 1969 את הספר "דינמיקה עירונית", שהצית דיון מתמשך על הישימות של מידול של בעיות חברתיות רחבות.{{הערה| פנחס יחזקאלי ועפרון רזי, [http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/03/the_world_isnt_linear.pdf העולם איננו ליניארי: תורת המערכות המורכבות, גורם חדש בניהול], המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה, והמכללה לביטחון לאומי. הוצאה שנייה: משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 2007, עמ' 30-31}}