שינויים

=== התפלת מים וההשלכות שלה ===

=== התפלת מים וההשלכות שלה ===

{{הפניה לערך מורחב|התפלת מים בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|התפלת מים בישראל}}

מתוך 2,345 מיליון מטר קוב מים שנצרכו בשנת 2016 בישראל כ-5 42 מיליון מטר קוב הם מים מותפלים, כלומר מי ים מלוחים שהפכו אותם למים מתוקים.{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. את פתרון ההתפלה מקדמים מאוד בישראל כנראה כי זהו פתרון טכנולוגי בלבד, כלומר לא מחייב שינוי אורח חיים, אינו מחייב שיתוף פעולה בין לאומי כמו בייבוא מים ונותן הרבה רווחים לבעלי מתקני ההתפלה. לטענת התומכים בפתרון זה, כך אפשר לפתור את בעיית המים, להעלות את איכותם, ולחסוך כסף כי המחיר שלהם אומנם גבוהה יותר ממחיר המים הרגילים אבל נמוך יותר ממחיר התייבשות מקורות המים שיקרה אם לא יתפילו מים. לעומת זאת קיימת ביקורת על התפלת מים. לטענת המבקרים, קיימות השפעות שליליות להתפלה: זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

מתוך 2,345 מיליון מטר קוב מים שנצרכו בשנת 2016 בישראל כ-542 מיליון מטר קוב הם מים מותפלים, כלומר מי ים מלוחים שהפכו אותם למים מתוקים.{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. את פתרון ההתפלה מקדמים מאוד בישראל כנראה כי זהו פתרון טכנולוגי בלבד, כלומר לא מחייב שינוי אורח חיים, אינו מחייב שיתוף פעולה בין לאומי כמו בייבוא מים ונותן הרבה רווחים לבעלי מתקני ההתפלה. לטענת התומכים בפתרון זה, כך אפשר לפתור את בעיית המים, להעלות את איכותם, ולחסוך כסף כי המחיר שלהם אומנם גבוהה יותר ממחיר המים הרגילים אבל נמוך יותר ממחיר התייבשות מקורות המים שיקרה אם לא יתפילו מים. לעומת זאת קיימת ביקורת על התפלת מים. לטענת המבקרים, קיימות השפעות שליליות להתפלה: זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

הירידה בכמות המשקעים וההתאדות הגוברת בגלל החום גרמה להתייבשות הכנרת והנחלים מהם הגיעו רוב מי השתייה עד כה[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2983325]. מה שאילץ להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכינרת[http://www.ch10.co.il/news/251293/#.WBBs3-V961s] ולהזרים לברזים בעיקר מים מותפלים[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3058651]. על פי נתוני חברת "מקורות", כעת, מפעלי ההתפלה מספקים יותר מ-600 מיליון קוב מים בשנה. 75% מהמים המסופקים לבתים - מקורם במי ים מותפלים. נכון לשנת 2018 אם הכינרת עדיין נמצאת במצב סביר זה בעיקר בגלל שלא שואבים ממנה ומשתמשים במים מותפלים במקום. למרות זאת לא כל האזורים בישראל יכולים לקבל מים מותפלים. לפי ד"ר דני קורצמן, הידרולוג ממכון וולקני, בראיון לאולפן ynet: "יש אזורים בישראל שאין להם את היכולת לקבל את המים המותפלים והמצב שם שונה לחלוטין. אם יהיו עוד חמש שנות בצורת כאלה, כן יהיו בעיות גם לספק מים לבתים - מזרח הארץ יהיה בבעיה רצינית, מערב הארץ בבעיה פחות רצינית{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5336026,00.html "אם יהיו עוד 5 שנות בצורת, תהיה בעיה לספק מים לכמה אזורים"] 27.08.2018, ויינט}}.

הירידה בכמות המשקעים וההתאדות הגוברת בגלל החום גרמה להתייבשות הכנרת והנחלים מהם הגיעו רוב מי השתייה עד כה[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2983325]. מה שאילץ להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכינרת[http://www.ch10.co.il/news/251293/#.WBBs3-V961s] ולהזרים לברזים בעיקר מים מותפלים[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3058651]. על פי נתוני חברת "מקורות", כעת, מפעלי ההתפלה מספקים יותר מ-600 מיליון קוב מים בשנה. 75% מהמים המסופקים לבתים - מקורם במי ים מותפלים. נכון לשנת 2018 אם הכינרת עדיין נמצאת במצב סביר זה בעיקר בגלל שלא שואבים ממנה ומשתמשים במים מותפלים במקום. למרות זאת לא כל האזורים בישראל יכולים לקבל מים מותפלים. לפי ד"ר דני קורצמן, הידרולוג ממכון וולקני, בראיון לאולפן ynet: "יש אזורים בישראל שאין להם את היכולת לקבל את המים המותפלים והמצב שם שונה לחלוטין. אם יהיו עוד חמש שנות בצורת כאלה, כן יהיו בעיות גם לספק מים לבתים - מזרח הארץ יהיה בבעיה רצינית, מערב הארץ בבעיה פחות רצינית{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5336026,00.html "אם יהיו עוד 5 שנות בצורת, תהיה בעיה לספק מים לכמה אזורים"] 27.08.2018, ויינט}}.

בהתפלה יכולה לעזור לספק מי שתייה באופן זמני, אבל היא לא יכולה לשמש כפתרון אמיתי לבעיית הירידה במשקעים, כי היא לא יכולה להחליף את מחזור המים. הגשמים בישראל משקים את כל שטח המדינה בכ-10 מיליארד מטר קוב מים בשנה, כאשר כל מטר מרובע מקבל את חלק הגשם שלו. המים האלה מתאדים מהים, מכל שטח האוקיינוס כאשר אחר כך הם חוזרים אליו עם הגשמים ולכן לא מתקבלים מים מלוחים מידי. אם כי רק חלק קטן של המים משמש לצמח שעליו יורד הגשם גם ליתר המים יש תפקיד: הם מרככים את הקרקע מה שעוזר לנביטת צמחים זרם המים עוזר להעביר זרעים, חלק מהעודף יוצר את הנהרות, האגמים המהווים חלק הכרחי מהטבע. חלק מהמים מגיעים לים ומביאים לשם מינרלים הכרחיים. הגשם לא משקה את כל השטח במידה שווה והוא משקה באופן שונה ובפיזור שונה מחורף לחורף. באזורים נמוכים נאגרים יותר מים, באזורים גבוהים פחות וכל זה עוזר ליצור את השונות שבטבע.  

בהתפלה יכולה לעזור לספק מי שתייה באופן זמני, אבל היא לא יכולה לשמש כפתרון אמיתי לבעיית הירידה במשקעים, כי היא לא יכולה להחליף את מחזור המים. הגשמים בישראל משקים את כל שטח המדינה בכ-10 מיליארד מטר קוב מים בשנה, כאשר כל מטר מרובע מקבל את חלק הגשם שלו. המים האלה מתאדים מהים, מכל שטח האוקיינוס כאשר אחר כך הם חוזרים אליו עם הגשמים ולכן לא מתקבלים מים מלוחים מידי. אם כי רק חלק קטן של המים משמש לצמח שעליו יורד הגשם גם ליתר המים יש תפקיד: הם מרככים את הקרקע מה שעוזר לנביטת צמחים זרם המים עוזר להעביר זרעים, חלק מהעודף יוצר את הנהרות, האגמים המהווים חלק הכרחי מהטבע. חלק מהמים מגיעים לים ומביאים לשם מינרלים הכרחיים. הגשם לא משקה את כל השטח במידה שווה והוא משקה באופן שונה ובפיזור שונה מחורף לחורף. באזורים נמוכים נאגרים יותר מים, באזורים גבוהים פחות וכל זה עוזר ליצור את השונות שבטבע.  

גם בשנת 2018 משק המים אחראי על 10% מצריכת האנרגיה של ישראל: 4% התפלה ו 6% העברת המים ליעד וזאת כאשר מתפילים 500 מיליון מטר קוב. כבר ב-2018 כאשר בדק פורום היצרנים הפרטיים בסיוע חברת BDO, את התחזית לצריכת החשמל בעתיד בישראל לאור היעד להתייעלות אנרגטית שקבעה לעצמה ישראל עד 2030, נמצא שאחד הגורמים שיכול לגרום לעלייה בצריכה הוא הוספת מתקני התפלה. לפי דעתם של משרד האנרגיה ורשות החשמל ההשפעה תהיה קטנה ממה שהם חשבו, אבל הם לא אמרו שזה לא ישפיע{{הערה|מדינת ישראל, רשות החשמל, משרד האנרגיה[https://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2%20%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A7%20%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%202018-2030.pdf מפת דרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל 2018-2030 טיוטה להתייחסות הציבור יוני 2018]}}. כדי להתפיל כמות גבוהה פי 20 להעביר אותה לכל השטח במדינה כולל לאזורים גבוהים יצטרכו להכפיל את צריכת האנרגיה פי כמה שלא לדבר על מדינות עם שטח גדול יותר צריכת מים גבוהה יותר של הטבע מישראל(במדינות רבות יורדים אלפי מילימטרים גשם בשנה). ניסיון להחליף את מחזור המים בהתפלה ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והיום רוב האנרגיה המשמשת את [[התפלה בישראל]] מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]] וגורם לפליטות [[גזי החממה]]. למעשה, אפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז.  בנוסף ההתפלה לא תיפתור גם את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. כל זה יאלץ להתפיל עוד יותר מים. הצריכה האנרגטית המוגברת, תגביר את שינויי האקלים, מה שידרוש יותר התפלה וחוזר חלילה.

גם בשנת 2018 משק המים אחראי על 10% מצריכת האנרגיה של ישראל: 4% התפלה ו-6% העברת המים ליעד וזאת כאשר מתפילים 500 מיליון מטר קוב. כבר ב-2018 כאשר בדק פורום היצרנים הפרטיים בסיוע חברת BDO, את התחזית לצריכת החשמל בעתיד בישראל לאור היעד להתייעלות אנרגטית שקבעה לעצמה ישראל עד 2030, נמצא שאחד הגורמים שיכול לגרום לעלייה בצריכה הוא הוספת מתקני התפלה. לפי דעתם של משרד האנרגיה ורשות החשמל ההשפעה תהיה קטנה ממה שהם חשבו, אבל הם לא אמרו שזה לא ישפיע{{הערה|מדינת ישראל, רשות החשמל, משרד האנרגיה[https://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2%20%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A7%20%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%202018-2030.pdf מפת דרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל 2018-2030 טיוטה להתייחסות הציבור יוני 2018]}}. כדי להתפיל כמות גבוהה פי 20 להעביר אותה לכל השטח במדינה כולל לאזורים גבוהים יצטרכו להכפיל את צריכת האנרגיה פי כמה שלא לדבר על מדינות עם שטח גדול יותר צריכת מים גבוהה יותר של הטבע מישראל(במדינות רבות יורדים אלפי מילימטרים גשם בשנה). ניסיון להחליף את מחזור המים בהתפלה ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והיום רוב האנרגיה המשמשת את [[התפלה בישראל]] מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]] וגורם לפליטות [[גזי החממה]]. למעשה, אפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז.  בנוסף ההתפלה לא תיפתור גם את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. כל זה יאלץ להתפיל עוד יותר מים. הצריכה האנרגטית המוגברת, תגביר את שינויי האקלים, מה שידרוש יותר התפלה וחוזר חלילה.

למרות זאת יש רבים שלא רק רואים בהתפלה פתרון לבעיית הירידה במשקעים, אלא גם חושבים שבגלל זה אין צורך לפעול לתיקון האקלים כי הבצורת לכאורה לא מסוכנת בגלל ההתפלה. גישה זו באמת יכולה להחמיר את המצב ועדיף לא ללכת בה.

למרות זאת יש רבים שלא רק רואים בהתפלה פתרון לבעיית הירידה במשקעים, אלא גם חושבים שבגלל זה אין צורך לפעול לתיקון האקלים כי הבצורת לכאורה לא מסוכנת בגלל ההתפלה. גישה זו באמת יכולה להחמיר את המצב ועדיף לא ללכת בה.