שינויים

לפי הנתונים מ-2019, הטמפרטורה בישראל עולה בקצב של מעלה אחת כל 40 שנה, או רבע מעלה בעשור. יש עלייה ב-7% מכמות הלילות החמים במיוחד וירידה במספר הלילות הקרים במיוחד. יש עלייה מובהקת בכמות גלי החום. הגידול במספר הלילות המוגדרים חמים במיוחד יצר עומס חום המשפיע באופן משמעותי גם על צריכת אנרגיה והתפתחות גידולים חקלאיים. כאשר בוחנים את השינויים בתקופת המחקר מבחינה מרחבית, המסקנה היא שבעשורים האחרונים גבר עומס החום בשעות הלילה באזור החוף של ישראל, בעוד שבאזורי ההר גבר עומס החום בעיקר בשעות הצהריים{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.7407484 מחקר: מזג האוויר בישראל מתחמם בעשורים האחרונים בקצב של רבע מעלה בעשור] 25 ביוני 2019, הארץ}}.

לפי הנתונים מ-2019, הטמפרטורה בישראל עולה בקצב של מעלה אחת כל 40 שנה, או רבע מעלה בעשור. יש עלייה ב-7% מכמות הלילות החמים במיוחד וירידה במספר הלילות הקרים במיוחד. יש עלייה מובהקת בכמות גלי החום. הגידול במספר הלילות המוגדרים חמים במיוחד יצר עומס חום המשפיע באופן משמעותי גם על צריכת אנרגיה והתפתחות גידולים חקלאיים. כאשר בוחנים את השינויים בתקופת המחקר מבחינה מרחבית, המסקנה היא שבעשורים האחרונים גבר עומס החום בשעות הלילה באזור החוף של ישראל, בעוד שבאזורי ההר גבר עומס החום בעיקר בשעות הצהריים{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.7407484 מחקר: מזג האוויר בישראל מתחמם בעשורים האחרונים בקצב של רבע מעלה בעשור] 25 ביוני 2019, הארץ}}.

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1 .2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1.2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה-70 שמוצגות כ-1 .''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה-70 שמוצגות כ-1 .''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]