שינויים

מ
שורה 37: שורה 37:     
== השפעה על מאזן האנרגיה העולמי ==
 
== השפעה על מאזן האנרגיה העולמי ==
האנרגיות המתחדשות יכולים להשפיע גם על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. מדובר בעיקר באנרגיית רוח וגלים. את המחקר בנושא הזה מוביל אקסל קליידון וקבוצת המחקר שלו מהאוניברסיטה של מקס פלנק{{הערה|האוניברסיטה לגאוביוכימיה על שם מקס פלנק [https://www.bgc-jena.mpg.de/index.php/BTM/Home Biospheric Theory and Modelling Group]}}. ב-2011 הוא כתב מחקר על זה שעשה רבה רעש. לטענת אקסל קליידון האנושות משתמשת בערך ב-47 טריליון וואט אנרגיה בשנה. לטענתו ניצול אנרגיית השמש משאיר הרבה מקום להגדלת כמות האנרגיה בה משתמשת האנושות: כ-3 0,000 טריליון וואט בשנה מתוך 175,000 טריליון וואט בשנה שאנו מקבלים מהשמש. זאת בהשוואה ל-300 טריליון מביומסה ו-100 טריליון  מהרוח. כלומר אם כל אנרגיה של האנושות תתקבל רק מהשמש זה יקח רק חלקיק אחוז ממה שהאנושות יכולה לקחת. לעומת זאת אם כל האנרגיה של האנושות תתקבל מהרוח זה יקח כחצי מסך האנרגיה שבני האדם יכולים לקחת. לכן פתרון משבר האקלים באמצעות אנרגיית רוח יכול להוביל להשלכות קשות בדומה להכפלת כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. אקסל גם מציע פתרונות כמו [[שמירה על היערות ושיקום יערות|להפוך את המדבריות לירוקות]] כי פוטוסינטזיס יעיל מאוד בניצול אנרגיה. כמו כן הווא אמר בכתבתו ש-"הרעיון שהאנושות יכולה לקחת כמויות אנרגיה בלתי מוגבלות מהסביבה הוא פנטזיה כמו מכונת תנועה נצחית"{{הערה|Axel KleidonEmail authorLee MillerFabian Gans [https://link.springer.com/chapter/10.1007/128_2015_637 Physical Limits of Solar Energy Conversion in the Earth System] 24.05.2015, Springer Nature}}{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg21028063-300-wind-and-wave-farms-could-affect-earths-energy-balance/ Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance]30.03.2011}}.  
+
האנרגיות המתחדשות יכולים להשפיע גם על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. מדובר בעיקר באנרגיית רוח וגלים. את המחקר בנושא הזה מוביל אקסל קליידון וקבוצת המחקר שלו מהאוניברסיטה של מקס פלנק{{הערה|האוניברסיטה לגאוביוכימיה על שם מקס פלנק [https://www.bgc-jena.mpg.de/index.php/BTM/Home Biospheric Theory and Modelling Group]}}. ב-2011 הוא כתב מחקר על זה שעשה רבה רעש. לטענת אקסל קליידון האנושות משתמשת בערך ב-47 טריליון וואט אנרגיה בשנה. לטענתו ניצול אנרגיית השמש משאיר הרבה מקום להגדלת כמות האנרגיה בה משתמשת האנושות: כ-30,000 טריליון וואט בשנה מתוך 175,000 טריליון וואט בשנה שאנו מקבלים מהשמש. זאת בהשוואה ל-300 טריליון מביומסה ו-100 טריליון  מהרוח. כלומר אם כל אנרגיה של האנושות תתקבל רק מהשמש זה יקח רק חלקיק אחוז ממה שהאנושות יכולה לקחת. לעומת זאת אם כל האנרגיה של האנושות תתקבל מהרוח זה יקח כחצי מסך האנרגיה שבני האדם יכולים לקחת. לכן פתרון משבר האקלים באמצעות אנרגיית רוח יכול להוביל להשלכות קשות בדומה להכפלת כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. אקסל גם מציע פתרונות כמו [[שמירה על היערות ושיקום יערות|להפוך את המדבריות לירוקות]] כי פוטוסינטזיס יעיל מאוד בניצול אנרגיה. כמו כן הווא אמר בכתבתו ש-"הרעיון שהאנושות יכולה לקחת כמויות אנרגיה בלתי מוגבלות מהסביבה הוא פנטזיה כמו מכונת תנועה נצחית"{{הערה|Axel KleidonEmail authorLee MillerFabian Gans [https://link.springer.com/chapter/10.1007/128_2015_637 Physical Limits of Solar Energy Conversion in the Earth System] 24.05.2015, Springer Nature}}{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg21028063-300-wind-and-wave-farms-could-affect-earths-energy-balance/ Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance]30.03.2011}}.  
    
מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015  The weather channel }}.
 
מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015  The weather channel }}.
שורה 45: שורה 45:  
בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים. באופן כללי פנלים סולאריים במקומות חמים מחממים את האקלים פחות מאשר פנלים סולאריים במקומות קרים. סוגי פנלים שונים מחממים את האקלים במידה שונה. את מידת החימום המחקר בוחן באקוויולנט של פחמן דו חמצני כדי להשוות את האפקט לאפקט הדלקים הפוסיליים. הוא מודד אותה בקילוגרמים של פחמן דו חמצני להפקת מליון וואט אנרגיה בשעה אחת (בסעיף על פליטת גזי החממה ההשפעה נמדדת בגרמים של פחמן דו חמצני לקילוואט שעה של אנרגיה). וואט באקלים ממוזג מידת החימום היא 290 - 100 קילוגרם, באקלים בין ממוזג לחם היא 170 - 90 קילוגרם באקלים חם היא 50 - 200 קילוגרם. בסעיף המסקנות (Conclusions) החוקרים כותבים שלפי הממצאים נראה שהאפקט הזה גורם להשפעה גדולה יותר על האקלים מאשר ייצור הפנלים הסולאריים והפריסה שלהם. למרות זאת המחקר ממליץ על הפנלים האעלה כשיטה מצוינת לצמצום האפקט משרפת הדלקים הפוסיליים ומדגיש את הצורך לבניית פנלים סולאריים עם אפקטיביות גבוהה{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 במרץ 2017, Elsevier Ltd}}.
 
בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים. באופן כללי פנלים סולאריים במקומות חמים מחממים את האקלים פחות מאשר פנלים סולאריים במקומות קרים. סוגי פנלים שונים מחממים את האקלים במידה שונה. את מידת החימום המחקר בוחן באקוויולנט של פחמן דו חמצני כדי להשוות את האפקט לאפקט הדלקים הפוסיליים. הוא מודד אותה בקילוגרמים של פחמן דו חמצני להפקת מליון וואט אנרגיה בשעה אחת (בסעיף על פליטת גזי החממה ההשפעה נמדדת בגרמים של פחמן דו חמצני לקילוואט שעה של אנרגיה). וואט באקלים ממוזג מידת החימום היא 290 - 100 קילוגרם, באקלים בין ממוזג לחם היא 170 - 90 קילוגרם באקלים חם היא 50 - 200 קילוגרם. בסעיף המסקנות (Conclusions) החוקרים כותבים שלפי הממצאים נראה שהאפקט הזה גורם להשפעה גדולה יותר על האקלים מאשר ייצור הפנלים הסולאריים והפריסה שלהם. למרות זאת המחקר ממליץ על הפנלים האעלה כשיטה מצוינת לצמצום האפקט משרפת הדלקים הפוסיליים ומדגיש את הצורך לבניית פנלים סולאריים עם אפקטיביות גבוהה{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 במרץ 2017, Elsevier Ltd}}.
   −
מהנאמר בפסקה על פליטת גזי החממה ובפסקה זו יוצא, שאם לחבר את האפקט של פליטת גזי חממה עם ההשפעה על מאזן האנרגיה, אפילו ההשפעה של פנלים סולאריים שהם סוג האנרגיה הכי ירוק היא, במקרה המיטבי, 91 - 98 גרם לקילוואט שעה כלומר פי 5 פחות מגז ופי 8.5 מפחם, בערך. זו הפחתה משמעותית אם הצריכה תשאר כמו שהיא היום, אם כי גם במקרה זה כנראה יצטרכו צעדים נוספים כדי להביא את ריכוז גזה החממה לרמה התרום תעשייתית. אבל אם הכלכלה תגדל פי 7 עד 2100 כמו שצופה הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the
+
מהנאמר בפסקה על פליטת גזי החממה ובפסקה זו יוצא, שאם לחבר את האפקט של פליטת גזי חממה עם ההשפעה על מאזן האנרגיה, אפילו ההשפעה של פנלים סולאריים שהם סוג האנרגיה הכי ירוק היא, במקרה המיטבי, 91 - 98 גרם לקילוואט שעה כלומר פי 5 פחות מגז ופי 8.5 מפחם, בערך. זו הפחתה משמעותית אם הצריכה תישאר כמו שהיא היום, אם כי גם במקרה זה כנראה יצטרכו צעדים נוספים כדי להביא את ריכוז גזה החממה לרמה התרום תעשייתית. אבל אם הכלכלה תגדל פי 7 עד 2100 כמו שצופה הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the
 
Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015 עמוד 24}}, התוצאה תהיה שסך ההשפעה תשאר בערך כמו שהיא היום גם במקרה זה.
 
Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015 עמוד 24}}, התוצאה תהיה שסך ההשפעה תשאר בערך כמו שהיא היום גם במקרה זה.