שינויים

כאשר מציבים כיעד לייצר את כמות המוצרים המיטבית, ללא מחסור ועודף, התוצאה היא הפוכה: עיקרון זה מעודד כלכלה מאורגנת, המעדיפה מוצרים ציבוריים על רכוש פרטי, [[כלכלה שיתופית]] ולא הולך ביחד עם כלכלה קפיטליסטית. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]]. שיטות המעודדות הגבלת צריכה כמו [[ילידים]], ב[[גינות קהילתיות]], ב[[קהילות אקולוגיות]] בדרך כלל מתנהלות בכלכלה שיתופית ומעודדות [[מוצרים ציבוריים]] על חשבון הרכוש הפרטי.

כאשר מציבים כיעד לייצר את כמות המוצרים המיטבית, ללא מחסור ועודף, התוצאה היא הפוכה: עיקרון זה מעודד כלכלה מאורגנת, המעדיפה מוצרים ציבוריים על רכוש פרטי, [[כלכלה שיתופית]] ולא הולך ביחד עם כלכלה קפיטליסטית. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]]. שיטות המעודדות הגבלת צריכה כמו [[ילידים]], ב[[גינות קהילתיות]], ב[[קהילות אקולוגיות]] בדרך כלל מתנהלות בכלכלה שיתופית ומעודדות [[מוצרים ציבוריים]] על חשבון הרכוש הפרטי.

* ייצור עודף, קשור במידה מסוימת לרעיון ה[[קידמה]]. ובאמת אם אין צורך לייצר כמה שיותר, לא בהכרח צריך כמה שיותר טכנולוגיה. כמובן שטכנולוגיה יכולה לשמש לדברים אחרים כמו רפואה אם זאת גם פה יש שאומרים שיש לשים את הדגש על אורח חיים ברא ולא על תרופות ואורח חיים בריא קשור לאי - יצירת עודף.

* ייצור עודף, קשור במידה מסוימת לרעיון ה[[קידמה]]. ובאמת אם אין צורך לייצר כמה שיותר, לא בהכרח צריך כמה שיותר טכנולוגיה. כמובן שטכנולוגיה יכולה לשמש לדברים אחרים כמו רפואה עם זאת גם פה יש שאומרים שיש לשים את הדגש על אורח חיים ברא ולא על תרופות ואורח חיים בריא קשור לאי - יצירת עודף.

* ללא עודף משמעותי במוצרים, סביר שלא יתקיים מסחר, לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות.

* ללא עודף משמעותי במוצרים, סביר שלא יתקיים מסחר, לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות.

* ללא מסחר אין התמחות מקצועית '''מלאה'''. בעלי מלאכה שעסקו '''רק''' במקצוע מסוים שאינו קשור למוצרי בסיס כמו סנדלרים או חייטים הופיעו באירופה לקראת סוף ימי הביניים. עד אז בעלי המלאכה בערים היו עוסקים גם בחקלאות, כדי להשיג מזון. זאת כי אדם העוסק רק בסנדלרות או תפירה צריך להחליף את מוצריו במזון כדי שיהיה לו מה לאכול(מאוחר יותר זה היה להחליף מוצריו בכסף ואז בו לקנות אוכל). זה צריך לקראת קבוע, כל השנה, כדי שיהיה לו מזון כל הזמן. אפילו באמצע תקופת ימי הביניים לא היו לאנשים מספיק עודפים כדי להחליף אותם במוצרים כאלה, ומצד שני הצריכה של המוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסיים ליום יום הייתה כאמור נמוכה. בלי מסחר, סביר שלא יהיה גם כסף וקהילות שיעוסקות בחקלאות, ציד, דיג, או לקט, סביר שירצו לגור בישובים קטנים כדי שיוכלו להגיע לשדה בקלות.

* ללא מסחר אין התמחות מקצועית '''מלאה'''. בעלי מלאכה שעסקו '''רק''' במקצוע מסוים שאינו קשור למוצרי בסיס כמו סנדלרים או חייטים הופיעו באירופה לקראת סוף ימי הביניים. עד אז בעלי המלאכה בערים היו עוסקים גם בחקלאות, כדי להשיג מזון. זאת כי אדם העוסק רק בסנדלרות או תפירה צריך להחליף את מוצריו במזון כדי שיהיה לו מה לאכול(מאוחר יותר זה היה להחליף מוצריו בכסף ואז בו לקנות אוכל). זה צריך לקראת קבוע, כל השנה, כדי שיהיה לו מזון כל הזמן. אפילו באמצע תקופת ימי הביניים לא היו לאנשים מספיק עודפים כדי להחליף אותם במוצרים כאלה, ומצד שני הצריכה של המוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסיים ליום יום הייתה כאמור נמוכה. בלי מסחר, סביר שלא יהיה גם כסף וקהילות שעוסקות בחקלאות, ציד, דיג, או לקט, סביר שירצו לגור בישובים קטנים כדי שיוכלו להגיע לשדה בקלות.

בעבר, בקהילות שייצרו רק את הדרוש, חליפין במוצרים כמו מזון יכול היה להתבצע בעיקר בהחלפת מזון מסוג אחד במזון מסוג אחר, וצריכת מוצרים שאינם מוצרים לצריכה יום יומית הייתה הרבה הרבה יותר נמוכה מהיום. בקהילות כאלה האנשים בדרך כלל עסקו בייצור מזון בצורה ישירה וייצרו מוצרים אחרים כמו נעליים, בגדים, וכדומה לפי הצורך ללא התמחות מקצועית מלאה. גם היום כאשר מנסים ליישם כלכלה כזאת כמו לגוגמה בחברות של [[ילידים]], ב[[גינות קהילתיות]], ב[[קהילות אקולוגיות]] מתקבל משהו דומה.

בעבר, בקהילות שייצרו רק את הדרוש, חליפין במוצרים כמו מזון יכול היה להתבצע בעיקר בהחלפת מזון מסוג אחד במזון מסוג אחר, וצריכת מוצרים שאינם מוצרים לצריכה יום יומית הייתה הרבה הרבה יותר נמוכה מהיום. בקהילות כאלה האנשים בדרך כלל עסקו בייצור מזון בצורה ישירה וייצרו מוצרים אחרים כמו נעליים, בגדים, וכדומה לפי הצורך ללא התמחות מקצועית מלאה. גם היום כאשר מנסים ליישם כלכלה כזאת כמו לדוגמה בחברות של [[ילידים]], ב[[גינות קהילתיות]], ב[[קהילות אקולוגיות]] מתקבל משהו דומה.

מכאן, שאם נרצה לחיות ללא עודפים הרבה הרגלים יצטרכו להשתנות. יצטרכו או לגור בקהילות חקלאיות או לשנות את שיטת חלוקת המשאבים וכך הלאה.

מכאן, שאם נרצה לחיות ללא עודפים הרבה הרגלים יצטרכו להשתנות. יצטרכו או לגור בקהילות חקלאיות או לשנות את שיטת חלוקת המשאבים וכך הלאה.