שינויים

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}} אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה-21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השליליות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות וה[[נשק]] - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם.

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}} אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה-21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השליליות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות וה[[נשק]] - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם.

המערכת הקפיטליסטית וכן זרמים מודרנים אחרים כמו סוציאליזם, שקשורים לחלקים מהמשבר הסביבתי, נשענות על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה שתפור את כל הבעיות - תפיסה של [[אופטימיזם טכנולוגי]]. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות אין בכלל ברירה אלא לצעוד באותו נתיב של מדינות מפותחות, להגדיל את השימוש בטכנולוגיה, לבחור בטכנולוגיות מסויימות, ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

המערכת הקפיטליסטית וכן זרמים מודרניים אחרים כמו סוציאליזם, שקשורים לחלקים מהמשבר הסביבתי, נשענות על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה שתפור את כל הבעיות - תפיסה של [[אופטימיזם טכנולוגי]]. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות אין בכלל ברירה אלא לצעוד באותו נתיב של מדינות מפותחות, להגדיל את השימוש בטכנולוגיה, לבחור בטכנולוגיות מסויימות, ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז, קופנהגן וערים רבות אחרות יש כיוון של מכוון של הגדלת [[תחבורה פעילה]] - שימוש גדול יותר בהליכה ברגל ובאופניים, במקום נסיעות במכונית , במטרה לשפר את הבריאות, לצמצם נזקים סביבתיים ולשפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם אופטמיזם טכנולוגי גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא.{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}} הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עממית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה.{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 באפריל 2019, BBC}}

עם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז, קופנהגן וערים רבות אחרות יש כיוון של מכוון של הגדלת [[תחבורה פעילה]] - שימוש גדול יותר בהליכה ברגל ובאופניים, במקום נסיעות במכונית , במטרה לשפר את הבריאות, לצמצם נזקים סביבתיים ולשפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם אופטימיזם טכנולוגי גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא.{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}} הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עממית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה.{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 באפריל 2019, BBC}}

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל אם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל אם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

{{הפניה לערך מורחב|המין האנושי}}

{{הפניה לערך מורחב|המין האנושי}}

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם [[ניתוק של האדם מהטבע|יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע]]. אם זאת ביהדות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים.{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-לעבדה%20ולשמרה לעבדה ולשמרה: מקורות]}} גישה זו נמשכה גם ברוב הפילוסופיה המערבית. {{הערה לדיון מורחב בנושא זה, ראו פרק בספר [[לטובת הכלל]]}} עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי [[המין האנושי|האדם]] הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם, אחד התחומים המרכזיים בנושא זה הוא [[סוציוביולוגיה]].

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם [[ניתוק של האדם מהטבע|יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע]]. עם זאת ביהדות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים.{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-לעבדה%20ולשמרה לעבדה ולשמרה: מקורות]}} גישה זו נמשכה גם ברוב הפילוסופיה המערבית. {{הערה לדיון מורחב בנושא זה, ראו פרק בספר [[לטובת הכלל]]}} עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי [[המין האנושי|האדם]] הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם, אחד התחומים המרכזיים בנושא זה הוא [[סוציוביולוגיה]].

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין זלזל של שיח ענק, שרוב ענפיו התייבשו ומתו וחלקם התסעפו לענפים רבים. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים התקיימו במשך כ-4 מיליארדי שנים, והם היו הצורה הדומיננטית של חיים בכוכב הלכת במשך רוב עצום מהזמן. יצורים אלה לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים, ובעלי החיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים חד-תאיים וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם בגלל היכולת שלהם לחיות או לשרוד בתנאי מחיה קשים וקיצוניים.  

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין זלזל של שיח ענק, שרוב ענפיו התייבשו ומתו וחלקם התסעפו לענפים רבים. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים התקיימו במשך כ-4 מיליארדי שנים, והם היו הצורה הדומיננטית של חיים בכוכב הלכת במשך רוב עצום מהזמן. יצורים אלה לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים, ובעלי החיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים חד-תאיים וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם בגלל היכולת שלהם לחיות או לשרוד בתנאי מחיה קשים וקיצוניים.