שורה 110: |
שורה 110: |
| ====סוציוביולוגיה==== | | ====סוציוביולוגיה==== |
| {{הפניה לערך מורחב|סוציוביולוגיה}} | | {{הפניה לערך מורחב|סוציוביולוגיה}} |
− | ה[[סוציוביולוגיה]] היא הגישה הרחוקה ביותר מהאבולוציוניזם החברתי הקלאסי. הגישה הזו הוצגה על ידי [[אדוארד וילסון]] בספרו מ-[[1975]], "סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה", ובו הוא ניסה להתאים את ה[[נאו-דרווניזם]] הביולוגי לתחום מדעי החברה. וילסון היה חלוץ בניסיונו להסביר את המנגנונים האבולוציוניים שמאחורי התנהגויות חברתיות כמו אלטרואיזם, תוקפנות וטיפול בצאצאים. בכך, וילסון פתח את אחד מהוויכוחים המדעיים הגדולים של המאה ה-20. | + | ה[[סוציוביולוגיה]] היא הגישה הרחוקה ביותר מהאבולוציוניזם החברתי הקלאסי. הגישה הזו הוצגה על ידי [[אדוארד וילסון]] בספרו מ-[[1975]], "סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה", ובו הוא ניסה להתאים את ה[[נאו-דרוויניזם]] הביולוגי לתחום מדעי החברה. וילסון היה חלוץ בניסיונו להסביר את המנגנונים האבולוציוניים שמאחורי התנהגויות חברתיות כמו אלטרואיזם, תוקפנות וטיפול בצאצאים. בכך, וילסון פתח את אחד מהוויכוחים המדעיים הגדולים של המאה ה-20. |
| | | |
| סוציוביולוגים תומכים בתאוריה של תורשה כפולה, שטוענת כי בני אדם הם תוצאה של אבולוציה ביולוגית וסוציו-תרבותית, וכל אחת מהן כפופה למנגנוני ברירה שונים ולצורות שונות של מעבר אבולוציוני (כלומר, במקרה של ביולוגיה – [[גן (ביולוגיה)|גנים]], ובתרבות – ייתכן [[מם|ממים]]). גישה זו מתמקדת גם במנגנונים של העברת אלמנטים של התרבות וגם ללחצים הנובעים מברירה טבעית המשפיעים על שינוי תרבותי. גרסה זו של אבולוציה סוציו-תרבותית אינה דומה כלל למודלים האבולוציוניים של ראשית ואמצע המאה ה-20, ותומכים בה בעיקר [[פסיכולוגיה|פסיכולוגים]] מסוימים וכמה אנתרופולוגים של התרבות, אך מעט מאוד אנתרופולוגיים פיזיים. | | סוציוביולוגים תומכים בתאוריה של תורשה כפולה, שטוענת כי בני אדם הם תוצאה של אבולוציה ביולוגית וסוציו-תרבותית, וכל אחת מהן כפופה למנגנוני ברירה שונים ולצורות שונות של מעבר אבולוציוני (כלומר, במקרה של ביולוגיה – [[גן (ביולוגיה)|גנים]], ובתרבות – ייתכן [[מם|ממים]]). גישה זו מתמקדת גם במנגנונים של העברת אלמנטים של התרבות וגם ללחצים הנובעים מברירה טבעית המשפיעים על שינוי תרבותי. גרסה זו של אבולוציה סוציו-תרבותית אינה דומה כלל למודלים האבולוציוניים של ראשית ואמצע המאה ה-20, ותומכים בה בעיקר [[פסיכולוגיה|פסיכולוגים]] מסוימים וכמה אנתרופולוגים של התרבות, אך מעט מאוד אנתרופולוגיים פיזיים. |
| | | |
− | נאו-דרווניזם, הידוע גם כ"סינתזה אבולוציונית מודרנית", הוא הכינוי לשילוב שבין האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין והתאוריה הגנטית של [[גרגור מנדל]] המהווה בסיס לתורשה ביולוגית וגנטיקת אוכלוסייה מתמטית. באופן בסיסי, הסינתזה המודרנית (או הנאו-דרוויניזם) הציגה את הקשר בין שני גילויים חשובים: היחידות של האבולוציה (גנים) והמנגנון של האבולוציה (ברירה טבעית). | + | נאו-דרוויניזם, הידוע גם כ"סינתזה אבולוציונית מודרנית", הוא הכינוי לשילוב שבין האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין והתאוריה הגנטית של [[גרגור מנדל]] המהווה בסיס לתורשה ביולוגית וגנטיקת אוכלוסייה מתמטית. באופן בסיסי, הסינתזה המודרנית (או הנאו-דרוויניזם) הציגה את הקשר בין שני גילויים חשובים: היחידות של האבולוציה (גנים) והמנגנון של האבולוציה (ברירה טבעית). |
| | | |
| בשל ההסתמכות על הביולוגיה, סוציוביולוגיה נחשבת לעתים כענף של הביולוגיה והסוציולוגיה, למרות שהיא משתמשת בטכניקות ממדעים רבים אחרים, כולל [[אנתרופולוגיה]], [[אבולוציה]], [[זואולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[גנטיקת אוכלוסייה]], ורבים אחרים. בתוך תחום המחקר של חברות אנושיות, סוציוביולוגיה משויכת ביותר לתחומים של [[אקולוגיה אנושית]] ו[[פסיכולוגיה אבולוציונית]]. | | בשל ההסתמכות על הביולוגיה, סוציוביולוגיה נחשבת לעתים כענף של הביולוגיה והסוציולוגיה, למרות שהיא משתמשת בטכניקות ממדעים רבים אחרים, כולל [[אנתרופולוגיה]], [[אבולוציה]], [[זואולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[גנטיקת אוכלוסייה]], ורבים אחרים. בתוך תחום המחקר של חברות אנושיות, סוציוביולוגיה משויכת ביותר לתחומים של [[אקולוגיה אנושית]] ו[[פסיכולוגיה אבולוציונית]]. |