שינויים

'''מרחבי עיון לא חופפים''' (באנגלית: '''Non Overlapping Magisteria'''{{כ}} ובקיצור: '''NOMA''') היא טענה מקובלת לפיה עניינה של הדת, ובמיוחד השאלה על קיומו של אלוהים, שונה מעניינו של המדע, ואין לבחון אותם באותם הכלים. הטענה הושמעה על ידי הביולוג סטיבן ג'י גולד "המדע חוקר איך פועלים השמים, והדת איך להגיע לשמים", וזאת ביחס לוויכוח בינו לבין דוקינס בנושאי דת מול מדע. דוקינס תוקף רעיון זה בצורה נרחבת בחלק הראשון של ספרו "[[יש אלוהים?]]".

'''מרחבי עיון לא חופפים''' (באנגלית: '''Non Overlapping Magisteria'''{{כ}} ובקיצור: '''NOMA''') היא טענה מקובלת לפיה עניינה של הדת, ובמיוחד השאלה על קיומו של אלוהים, שונה מעניינו של המדע, ואין לבחון אותם באותם הכלים. הטענה הושמעה על ידי הביולוג סטיבן ג'י גולד "המדע חוקר איך פועלים השמים, והדת איך להגיע לשמים", וזאת ביחס לוויכוח בינו לבין דוקינס בנושאי דת מול מדע. דוקינס תוקף רעיון זה בצורה נרחבת בחלק הראשון של ספרו "[[יש אלוהים?]]".

דוקינס טוען כי בכל פרשנות שהיא של המושג "אלוהים", ניתן לבצע מבחני הבחנה והפרכה, באמצעות כלים מדעיים, בין יקום היפותטי שבו אלוהים מתקיים, לבין ייקום היפותטי שבו אלוהים לא מתקיים. לכן טענות דתיות על ניסים, נבואות, ניסים, תפילות ותקשורת עם אלוהים ניתנות לבחינה והפרכה באמצעות המדע. לדוגמה השאלה האם לישו היה או לא היה אב ביולוגי היא שאלה שלא ניתן לענות עליה באמצעות מדע כיום, אבל היא שאלה שניתן היה בעבר לענות עליה באמצעות כלים מדעיים, לו לאנשים בתקופת חייו של ישו היו כלים אלה.  

דוקינס טוען כי בכל פרשנות שהיא של המושג "אלוהים", ניתן לבצע מבחני הבחנה והפרכה, באמצעות כלים מדעיים, בין יקום היפותטי שבו אלוהים מתקיים, לבין ייקום היפותטי שבו אלוהים לא מתקיים. לכן טענות דתיות על ניסים, נבואות, ניסים, תפילות ותקשורת עם אלוהים ניתנות לבחינה והפרכה באמצעות המדע. לדוגמה השאלה האם לישו היה או לא היה אב ביולוגי היא שאלה שלא ניתן לענות עליה באמצעות מדע כיום, אבל היא שאלה שניתן היה בעבר לענות עליה באמצעות כלים מדעיים, לו לאנשים בתקופת חייו של ישו היו כלים אלה.

דוקינס טוען כי גם אם [[חקר המוסר באמצעות מדע|קשה לנו לענות על שאלות מוסריות באמצעות המדע]], אין זה אומר שתאולוגים או פרשנים דתיים יכולים לענות על שאלות מוסריות אלה טוב יותר ממדענים, גננים, אופים או בעלי מקצועות אחרים. הטענה הדתית לפיה לאנשי דת יש יכולת גבוה יותר לדון בנושאי מוסר, אינה בהכרח נכונה.  

דוקינס טוען כי גם אם [[חקר המוסר באמצעות מדע|קשה לנו לענות על שאלות מוסריות באמצעות המדע]], אין זה אומר שתאולוגים או פרשנים דתיים יכולים לענות על שאלות מוסריות אלה טוב יותר ממדענים, גננים, אופים או בעלי מקצועות אחרים. הטענה הדתית לפיה לאנשי דת יש יכולת גבוה יותר לדון בנושאי מוסר, אינה בהכרח נכונה.

כדי לתמוך את טענתו של גולד, על מרחבי עיון לא חופפים, הוא מתאר אלוהים שלא התערב ביקום מלבד ייצור החוקים של הייקום, הוא לא עושה ניסים ולא עונה לתפילות. דוקינס תוקף רעיון זה בשתי צורות, ראשית הוא טוען שאפילו בגרסה זו של NOMA עדיין צריך להיות הבדל בין יקום עם או בלי אלוהים. שנית הוא טוען כי רוב התאיסטים המאמינים באלוהים ממילא אינם מאמינים בסוג כזה של אלוהים, שכן אין טעם בכלל בדת אם אלוהים לא יכול לחרוג מתחומי חוקי הטבע, לעשות ניסים ולשנות את המציאות. דוקינס מצטט את אחת התאולוגים הבכירים באנגליה שמציעה כי אלוהים יכול להזיז כוכבי לכת כרצונו וכי הוא זה שמחליט אם אבק שריפה יוצת או לא. הוא זה המושל בחוקי הטבע. דוקינס משנה מעט את הציטוט של אליס ביחס לספר של אחותה - מה שווה אלוהים אם הוא לא עושה ניסים ולא עונה לתפילות?

כדי לתמוך את טענתו של גולד, על מרחבי עיון לא חופפים, הוא מתאר אלוהים שלא התערב ביקום מלבד ייצור החוקים של הייקום, הוא לא עושה ניסים ולא עונה לתפילות. דוקינס תוקף רעיון זה בשתי צורות, ראשית הוא טוען שאפילו בגרסה זו של NOMA עדיין צריך להיות הבדל בין יקום עם או בלי אלוהים. שנית הוא טוען כי רוב התאיסטים המאמינים באלוהים ממילא אינם מאמינים בסוג כזה של אלוהים, שכן אין טעם בכלל בדת אם אלוהים לא יכול לחרוג מתחומי חוקי הטבע, לעשות ניסים ולשנות את המציאות. דוקינס מצטט את אחת התאולוגים הבכירים באנגליה שמציעה כי אלוהים יכול להזיז כוכבי לכת כרצונו וכי הוא זה שמחליט אם אבק שריפה יוצת או לא. הוא זה המושל בחוקי הטבע. דוקינס משנה מעט את הציטוט של אליס ביחס לספר של אחותה - מה שווה אלוהים אם הוא לא עושה ניסים ולא עונה לתפילות?

כמו כן, טוען דוקינס, כי את העיקרון יש להחיל באופן דו צדדי. טענת מרחבי עיון לא חופפים, נפוצה בקרב דתיים כדי להסביר מדוע המדע אינו להתייחס לנושא דת, אך ורק כדי למנוע מטיעונים מדעיים כדי לערער את הדת. לפי דוקינס, אם המצב היה הפוך - אם היו עולים מתוך המחקר המדעי טיעונים שיכולים לחזק את הדת, טיעונים אלה היו מאומצים מהר מאד, וכל רעיון ה-NONA היה נזרק לכל הרוחות. אם לדוגמא, היו מתגלות ראיות DNA ארכאולוגיות, מהן היה עולה כי לישו אין אב ביולוגי, נוצרים היו ממהרים לנכס טענות אלה ולטעון כי המדע מוכיח כי הנצרות צדקה לכל אורך הדרך. באופן דומה פרשנים דתיים, מזרמים יהודיים ונוצרים מרבים לתאר תופעות פיזיקליות או ביולוגיות שלדעתם מוכיחות את קיומו של אלוהים - לדוגמה עד כמה טוב בנויה העין או כמה מותאמים היצורים החיים לסביבתם. היות ולא מכירים ב"מרחבי עיון לא חופפים" כאשר מנסים להצדיק את הדת או את קיום האלוהים, אין להכיר ברעיון זה גם כאשר מנסים להראות שאלוהים לא קיים.  

כמו כן, טוען דוקינס, כי את העיקרון יש להחיל באופן דו צדדי. טענת מרחבי עיון לא חופפים, נפוצה בקרב דתיים כדי להסביר מדוע המדע אינו להתייחס לנושא דת, אך ורק כדי למנוע מטיעונים מדעיים כדי לערער את הדת. לפי דוקינס, אם המצב היה הפוך - אם היו עולים מתוך המחקר המדעי טיעונים שיכולים לחזק את הדת, טיעונים אלה היו מאומצים מהר מאד, וכל רעיון ה-NONA היה נזרק לכל הרוחות. אם לדוגמא, היו מתגלות ראיות DNA ארכאולוגיות, מהן היה עולה כי לישו אין אב ביולוגי, נוצרים היו ממהרים לנכס טענות אלה ולטעון כי המדע מוכיח כי הנצרות צדקה לכל אורך הדרך. באופן דומה פרשנים דתיים, מזרמים יהודיים ונוצרים מרבים לתאר תופעות פיזיקליות או ביולוגיות שלדעתם מוכיחות את קיומו של אלוהים - לדוגמה עד כמה טוב בנויה העין או כמה מותאמים היצורים החיים לסביבתם. היות ולא מכירים ב"מרחבי עיון לא חופפים" כאשר מנסים להצדיק את הדת או את קיום האלוהים, אין להכיר ברעיון זה גם כאשר מנסים להראות שאלוהים לא קיים.

==ראו גם==

==ראו גם==