47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''מחאת הנוער למען האקלים''' (ובשמה הנוסף '''Strike For Future Israel''') היא תנועת מחאה ישראלית שמהווה את הסניף הישראלי של [[שביתת בתי הספר למען האקלים]] (Fridays For Future). התנועה החלה לפעול בשנת 2019. את המחאה מארגנים ומובילים בני נוער המוחים על אי ההתמודדות של ממשלת ישראל עם [[משבר האקלים]]. בתנועה חברים כ-800 בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.{{מקור}} התנועה היא א-מפלגתית, דמוקרטית ו[[תנועה שורשית|שורשית]].
[[תמונה:שביתת אקלים בישראל.jpg|left|thumb|250px|תלמידים מהתיכון "עירוני ה'" בתל אביב, מתכוננים לשביתת האקלים בישראל. הם התיישבו בצורה של הספרה של 12, כי נותרו עוד 12 שנים לפעול עד שנת 2030, אשר לאחריה, הטמפרטורה תחצה את רף ה-1.5 מעלות מעל לרמה הטרום תעשייתית. לכן הם קראו למחאה שלהם "מחאת ה-12". צילום: [[מגמה ירוקה]].]]
[[תמונה:שביתת אקלים בישראל.jpg|left|thumb|250px|תלמידים מהתיכון "עירוני ה'" בתל אביב, מתכוננים לשביתת האקלים בישראל. הם התיישבו בצורה של הספרה של 12, כי נותרו עוד 12 שנים לפעול עד שנת 2030, אשר לאחריה, הטמפרטורה תחצה את רף ה-1.5 מעלות מעל לרמה הטרום תעשייתית. לכן הם קראו למחאה שלהם "מחאת ה-12". צילום: [[מגמה ירוקה]].]]
== היסטוריה ==
[[תמונה:ענבל וסלי.jpg|left|thumb|250px|ענבל וסלי יוזמת התנועה: "שביתת תלמידים למען האקלים", בישראל.]]
[[תמונה:ענבל וסלי.jpg|left|thumb|250px|ענבל וסלי יוזמת התנועה: "שביתת תלמידים למען האקלים", בישראל.]]
ב[[אוגוסט]] [[2018]], [[גרטה טונברג]], תלמידה שוודית שהייתה אז בכיתה ט', התחילה לשבות על חשבון לימודיה בבית הספר ולהפגין מול בניין [[הפרלמנט השוודי]] נגד חוסר המעש של הממשלה בנושא משבר האקלים. טונברי החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים. בנובמבר 2018 תלמידים ברחבי העולם הצטרפו אליה, וכך התנועה גדלה בשוודיה ומשם התפשטה לרחבי העולם. כיום תלמידים ביותר מ-215 מדינות{{הבהרה|196 מדינות ריבוניות עצמאיות בעולם כולו}} ברחבי העולם שובתים למען אותה מטרה (להרחבה בנושא זה, ראו [[שביתת בתי הספר למען האקלים]]).
{{קצרמר}}
בתחילת [[2019]], ענבל וסלי, תלמידת כיתה י"ב בתיכון הכפר הירוק ופעילה בארגון [[מגמה ירוקה]], יזמה את מחאת הנוער למען האקלים בישראל. התנועה פועלת למען חקיקה ואכיפה בנושא [[משבר האקלים בישראל]].
המחאה היא הסניף הישראלי של תנועת [[Fridays For Future]] העולמית ומשתפת פעולה עם ארגונים נוספים בארץ (כגון [[מגמה ירוקה]], [[הורים למען האקלי]]ם, מורים למען האקלים ו[[המרד בהכחדה]] ישראל), ומשתתפת בארגון מצעד האקלים השנתי. התנועה מאוגדת תחת עמותת [[חיים וסביבה]] וחברה בקואליציית האקלים.
דרישות המחאה הן:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://strike4future.org.il/vision/|כותרת=מחאת הנוער למען האקלים - חזון המחאה|אתר=מחאת הנוער למען האקלים|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref>
# ביצוע הפתרונות הקיימים לצמצום משבר האקלים – יישום [[תוכנית מתאר ארצית|תוכנית מתאר כלל ארצית]] לשימוש ב-100% אנרגיה ממקורות מתחדשים, הגבלה ופיקוח על פליטת גזי חממה וזיהום ממפעלים ובתעשייה, ייעול והנגשת תחבורה ציבורית.
# הנכחת משבר האקלים בשיח הציבורי – הגברת מודעות ציבורית למצב החירום האקלימי בפניו אנו עומדים ודרישה נחרצת ממקבלי ההחלטות ב[[ממשלת ישראל]] לפעול דרך כל האמצעים לעצירתו
# יצירת תוכנית לימודים מקיפה לבעיית משבר האקלים – יצירת והכנסת תוכנית לימודים מקיפה, לכיתות א'-י"ב, בנושא משבר האקלים ופתרונותיו בתוך מערכת החינוך ומתן תמיכה פסיכולוגית לנושא.
מלבד פעילות התנועה בשטח, היא פועלת גם:
# במדיה – ארגון מחאות דיגיטליות ופעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת.
# במישור הפוליטי – קידום חקיקה אקלימית בכנסת, שיתוף פעולה עם ח"כים ([[לובינג]]){{מקור}} וגופים ממשלתיים (כגון [[מועצת התלמידים והנוער הארצית]]) והשתתפות בוועדות (מספר פעמים ב[[ועדת הפנים והגנת הסביבה|וועדת הפנים והגנת הסביבה]]{{מקור}} ופעם אחת ב[[ועדת החינוך, התרבות והספורט|וועדת החינוך]]{{מקור}}).
בוועידת האקלים הישראלית הרביעית שנערכה בנובמבר 2019, זכתה מחאת הנוער למען האקלים במקום השני בפרס ע"ש [[נחמה ריבלין]] לקיימות, שמוענק לקמפיינים ויוזמות מקומיים וארציים שנחלו הצלחה יוצאת דופן בתחום הקיימות, במעמד בעלה, [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[ראובן ריבלין]]<ref>{{Cite news|title=לראשונה בוועידת האקלים בארץ: פרס ע"ש נחמה ריבלין לקיימות|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001308382|newspaper=Globes|date=2019-11-24|access-date=2020-10-10|first=שני|last=אשכנזי}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5630706,00.html|כותרת=פרס מנשיא המדינה למחאת התלמידים למען האקלים|אתר=ynet|תאריך=2019-11-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref>.
== פעילות התנועה ==
ב-[[15 במרץ]] [[2019]] התקיים יום מחאה ושביתה בינלאומי, במסגרתו שבתו מיליוני תלמידים מ-125 מדינות. בארץ התקיימו הפגנות בכ-13 מוקדים שונים, ביניהם [[מרתון ירושלים]], [[סכנין]] ו[[תל אביב]]. בסך הכול הפגינו כ-1,000 תלמידים ברחבי הארץ, באירוע הגדול הראשון של התנועה בארץ. בהפגנה בתל אביב אף השתתפו חברות הכנסת [[מיקי חיימוביץ']] ו[[יעל כהן-פארן]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/energy-and-environment/2019/3/15/18267156/youth-climate-strike-march-15-photos|הכותב=Eliza Barclay|כותרת=Photos: kids in 123 countries went on strike to protect the climate|אתר=Vox|תאריך=2019-03-15|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-11-03}}</ref><ref>{{Cite news|title=School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners|url=https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg|newspaper=The Guardian|date=2019-03-19|access-date=2019-11-03|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian Carrington Environment|last=editor}}</ref>.
ב-[[15 במרץ]] [[2019]] התקיים מצעד האקלים בתל אביב בהשתתפות תנועת מחאת הנוער למען האקלים יחד עם תנועות סביבתיות שונות. במחאה השתתפו 5,000 אנשים, מתוכם כ-2,500 תלמידים, פוליטיקאים רבים ואנשי תקשורת, והייתה למחאה הגדולה ביותר שהתקיימה בנושא אי פעם בישראל.{{מקור}}
ב-21 במאי 2019 מאות{{מקור}} תלמידים שבתו והגיעו לירושלים במטרה להפגין למען האקלים ואל מול האדישות של הממשלה לנושא. הם צעדו מבית המשפט העליון עד למשכן הכנסת. לצעדה הצטרפו בין השאר ח"כ מיקי חיימוביץ', ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן, ח"כ [[יעל גרמן]] ועוד רבים אחרים, וההפגנה זכתה לסיקור תקשורתי.
בשבוע שבין 22 ל-29 באוגוסט 2019 הוקם מוקד מחאה מול שגרירות [[ברזיל]] בת"א, במחאה על התנהלות ממשלת ברזיל אל מול [[השרפות באמזונאס (2019)|השרפות ביערות האמזונאס]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/שביתה-בשביל-האקלים/|הכותב=מאת ניצן פינקו|כותרת=שובתים בשביל האקלים: בני הנוער התל אביבים שלא יגיעו לביה"ס ב-1 בספטמבר|אתר=טיים אאוט|תאריך=2019-08-29|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref>.
ב-1 בספטמבר [[2019]], [[היום הראשון ללימודים]], התקיימה שביתת מחאה ב[[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר הבימה]] בת"א בהשתתפות מאות בני נוער<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.green.org.il/שביתת-התלמידים-למען-האקלים-עולה-שלב-וש/|כותרת=שביתת התלמידים למען האקלים עולה שלב ושר החינוך מתעלם -|אתר=מגמה ירוקה|תאריך=2019-09-01|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref>.
ב-20 בספטמבר 2019, התקיימה שביתה בשישה מוקדים ברחבי הארץ: חיפה, ת"א, סכנין, ירושלים, אילת ובאר שבע, ובה השתתפו 800 תלמידים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.davar1.co.il/195702/|כותרת=בישראל וברחבי העולם: ארבעה מיליון בני נוער ועובדים לקחו חלק ב'שביתת האקלים'|אתר=דבר העובדים בארץ ישראל|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/climate/.premium-1.7867473|כותרת=מאות בני נוער הפגינו בתל אביב במחאה על אדישות מנהיגי העולם למשבר האקלים|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref>.
ב-27 בספטמבר 2019 התקיימה צעדת מחאה בתל אביב בשיתוף ארגוני סביבה רבים והשתתפו בה מעל ל-2,000 משתתפים, במקביל לצעדות נוספות ברחבי העולם בהן השתתפו כארבעה מיליון איש<ref>{{Cite news|title=Protesting Climate Change, Young People Take to Streets in a Global Strike|url=https://www.nytimes.com/2019/09/20/climate/global-climate-strike.html|newspaper=The New York Times|date=2019-09-20|access-date=2019-11-14|issn=0362-4331|language=en-US}}</ref>.
החל מ-4 באוקטובר 2019 מתקיימות מחאות שבועיות מדי יום שישי.
ב-29 בנובמבר 2019 התקיים יום מחאה ושביתה בתל אביב בשיתוף [[המרד בהכחדה]] ו[[מגמה ירוקה]]. במחאה בארץ נכחו אלף מפגינים, במקביל למחאות נוספות ברחבי העולם בהן השתתפו 1,200,000 איש<ref>{{Cite news|title=מחאת בני הנוער: מאות אנשים בתל אביב דורשים צדק אקלימי|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001309093|newspaper=Globes|date=2019-11-29|access-date=2020-10-10|first=שני|last=אשכנזי}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5634064,00.html|כותרת=מחאת תלמידים בת"א על משבר האקלים: "לא נגיע לגיל 70"|אתר=ynet|תאריך=2019-11-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref>.
בליל [[סילבסטר]] [[2020]] התקיימה לינה במרכז [[ירושלים]] ובבוקר שלמחרת 100 תלמידים שבתו מ[[בית ספר|בית הספר]] שלהם מול [[קריית הממשלה]] לציון 10 שנים ל[[נקודת האל-חזור (אקלים)|נקודת האל-חזור]].
ב-26 ביולי 2020 התקיימה מחאה בכיכר הבימה בשיתוף [[הורים למען האקלים]]. למחאה הגיעו בין השאר ח"כ מיקי חיימוביץ', ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן והשופט בדימוס [[שלמה שהם]].
ב-22 בספטמבר [[2020]], במקביל למחאות נוספות ברחבי העולם, התקיימה בעשרה מוקדים מחאת אקלים, הראשונה מאז תחילת [[מגפת הקורונה]]. במחאה השתתפו כ-300 איש והגיעו אליה בין היתר ח"כ מיקי חיימוביץ', ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן והשופט בדימוס שלמה שהם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/environment/Article-791430|כותרת="הגיע הזמן לקחת אחריות על העתיד": מחאת האקלים של בני הנוער יוצאת לדרך|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref>.
ב-20 בדצמבר 2020 התקיימו הפגנות בכיכר הבימה בתל אביב ומול בניין העירייה בבאר שבע, בהן השתתפו כ-250{{מקור}} בני ובנות נוער, בדרישה מהממשלה להעלות את יעדיה למעבר לאנרגיות מתחדשות, לקראת הצגת היעדים המעודכנים של ישראל ב[[הסכם פריז (2015)|הסכם פריז]], בסוף חודש דצמבר. במחאה השתתף חבר הכנסת [[יוראי להב-הרצנו]].
== ראו גם ==
* [[שביתת בתי הספר למען האקלים|שביתת בתי הספר למען אקלים]]
* [[שינוי אקלים בישראל]]
* [[מגמה ירוקה]]
* [[המרד בהכחדה]]
* [[גרינפיס]]
* [[גרטה טונברג]]
== קישורים חיצוניים ==
* [https://strike4future.org.il/ האתר הרשמי - מחאת הנוער למען האקלים בישראל]
* [https://www.drove.com/page/5c31c029900e8a0001437468 שביתת תלמידים למען האקלים], באתר Drove
{{רשתות חברתיות}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחאה]]
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]