שינויים

חלק גדול מהפליטים הגיעו לדרום תל אביב. תופעה זו גרמה למשבר כלכלי וחברתי חמור. יש הטוענים כי הפליטים גרמו לעלייה בפשיעה. יש לציין שפעמים רבות אין לפליטים שום אפשרות אחרת להתקיים חוץ מלגנוב כי לא עוזרים להם. ממשלת ישראל בנתה גדר בין ישראל למצרים כדי למנוע את הגעת הפליטים, הפעילה נוהל "מחדרה עד גדרה", כלומר אסרה על הפליטים להתגורר במרכז וכלאה חלק גדול מהפליטים במתקן הכליאה "חולות". על פי נתוני רשות ההגירה, נכון ליוני 2016 חיים בישראל כ-41,477 מבקשי מקלט, 92 אחוז מהם הם מאריתראה או מסודן {{הערה|ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל [http://assaf.org.il/he/content/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-0 מבקשי מקלט בישראל]}}.

חלק גדול מהפליטים הגיעו לדרום תל אביב. תופעה זו גרמה למשבר כלכלי וחברתי חמור. יש הטוענים כי הפליטים גרמו לעלייה בפשיעה. יש לציין שפעמים רבות אין לפליטים שום אפשרות אחרת להתקיים חוץ מלגנוב כי לא עוזרים להם. ממשלת ישראל בנתה גדר בין ישראל למצרים כדי למנוע את הגעת הפליטים, הפעילה נוהל "מחדרה עד גדרה", כלומר אסרה על הפליטים להתגורר במרכז וכלאה חלק גדול מהפליטים במתקן הכליאה "חולות". על פי נתוני רשות ההגירה, נכון ליוני 2016 חיים בישראל כ-41,477 מבקשי מקלט, 92 אחוז מהם הם מאריתראה או מסודן {{הערה|ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל [http://assaf.org.il/he/content/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-0 מבקשי מקלט בישראל]}}.

בתחילת 2018 התקבלה החלטה המאפשרת את גרוש הפליטים מאפריקה. בעקבות ההחלטה התחיל קמפיין כדי לא לאפשר את הגרוש. יש לציין שגרוש הפליטים לאפריקה גורם להחרפת המצב במדינות אלה. הדבר גורם לעוד פליטים וגם מקשה על המדינות האלה להתמודד עם בעיית שינויי האקלים אשר מהווה את אחת הסיבות העיקריות לגלי הפליטים. לדוגמה רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}. פליטות נוספות של פחמן דו חמצני לאטמוספרה פירושן שינויי אקלים חריפים מה שיגרום לעוד פליטים ויסכן גם מדינות עשירות כמו ישראל והמדינות באירופה וצפון אמריקה המגרשות את הפליטים.

בתחילת 2018 התקבלה החלטה המאפשרת את גירוש הפליטים מאפריקה. בעקבות ההחלטה התחיל קמפיין כדי לא לאפשר את הגירוש. יש לציין שגירוש הפליטים לאפריקה גורם להחרפת המצב במדינות אלה. הדבר גורם לעוד פליטים וגם מקשה על המדינות האלה להתמודד עם בעיית שינויי האקלים אשר מהווה את אחת הסיבות העיקריות לגלי הפליטים. לדוגמה רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}. פליטות נוספות של פחמן דו חמצני לאטמוספרה פירושן שינויי אקלים חריפים מה שיגרום לעוד פליטים ויסכן גם מדינות עשירות כמו ישראל והמדינות באירופה וצפון אמריקה המגרשות את הפליטים.

=== הפרעות חשמליות עקב סופות חול ===

=== הפרעות חשמליות עקב סופות חול ===

בזמן האחרון החלו להופיע בישראל יותר סופות חול. פרט לבעיה שגורם זיהום האוויר בחלקיקי חול ואבק, הסופות נושאות עימן מטען חשמלי גבוה שגורם לשיבושים במערכת התקשורת ולבעיות בריאותיות כמו כאבי ראש. במצב רגיל המתח החשמלי בגובה פני הקרקע הוא כ-120-130 וולט. בסופות הקיצוניות ב-2015 המתח הגיע ל-8,000 וולט. דבר זה עלול לשבש את התקשורת בין כוחות אוויריים לקרקע ובכך לפגוע בבטיחות התעופה וכן לפגוע בתקשורת הסלולרית{{הערה|מאיה פלח[http://www.hayadan.org.il/israel-elctrified-2407167 ישראל מתחשמלת] זווית- סוכנות הידיעות למדע וסביבה, מתוך אתר "הידען" 27.7.2016}}.

בזמן האחרון החלו להופיע בישראל יותר סופות חול. פרט לבעיה שגורם זיהום האוויר בחלקיקי חול ואבק, הסופות נושאות עימן מטען חשמלי גבוה שגורם לשיבושים במערכת התקשורת ולבעיות בריאותיות כמו כאבי ראש. במצב רגיל המתח החשמלי בגובה פני הקרקע הוא כ-120-130 וולט. בסופות הקיצוניות ב-2015 המתח הגיע ל-8,000 וולט. דבר זה עלול לשבש את התקשורת בין כוחות אוויריים לקרקע ובכך לפגוע בבטיחות התעופה וכן לפגוע בתקשורת הסלולרית{{הערה|מאיה פלח[http://www.hayadan.org.il/israel-elctrified-2407167 ישראל מתחשמלת] זווית- סוכנות הידיעות למדע וסביבה, מתוך אתר "הידען" 27.7.2016}}.

* מדיניות שימור מים כוללת: של חסכון במים, אגירת מים, טיוב בארות ועוד, ולא רק התפלה.

* מדיניות שימור מים כוללת: של חסכון במים, אגירת מים, טיוב בארות ועוד, ולא רק התפלה.

* טיפול בבעיית הפליטים לא בגידור וגרוש אלה בעיקר בעצירת משבר האקלים עזרה למדינות בהם הוא מכה קשות, קבלת כמות פליטים שישראל יכולה לקבל והפנית היתר למקומות בהם ירגישו בטוחים עד אשר יתאפשר להם לחזור לארץ מולדתם. פעילות זו תגרום להפסקת [[פליטים סביבתיים|משבר הפליטים]]. לעומת זאת גרוש וגידור יכולים להחמיר את המצב במדינות העניות מה שיגרום ליותר פליטים וליותר שינויי אקלים כי המדינות העניות יתקשו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לעצור אותם כמו לשמור על [[יער|היערות]].

* טיפול בבעיית הפליטים לא בגידור וגירוש אלה בעיקר בעצירת משבר האקלים עזרה למדינות בהם הוא מכה קשות, קבלת כמות פליטים שישראל יכולה לקבל והפנית היתר למקומות בהם ירגישו בטוחים עד אשר יתאפשר להם לחזור לארץ מולדתם. פעילות זו תגרום להפסקת [[פליטים סביבתיים|משבר הפליטים]]. לעומת זאת גירוש וגידור יכולים להחמיר את המצב במדינות העניות מה שיגרום ליותר פליטים וליותר שינויי אקלים כי המדינות העניות יתקשו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לעצור אותם כמו לשמור על [[יער|היערות]].

* קידום [[קיימות|אורח חיים בר קיימא]]: עידוד חסכון במים ובחשמל, מניעת בזבוז מזון, קידום אורח חיים פעיל.

* קידום [[קיימות|אורח חיים בר קיימא]]: עידוד חסכון במים ובחשמל, מניעת בזבוז מזון, קידום אורח חיים פעיל.