שינויים

אורח חיים יושבני (הצגת מקור)

גרסה מ־11:12, 5 בינואר 2021

הוסרו 370 בתים , 11:12, 5 בינואר 2021

מ

קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים

שורה 1: שורה 1: −

[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]

+

[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]

−

'''אורח חיים יושבני''' (באנגלית: '''Sedentary lifestyle''') הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]], [[טלפון סלולארי]] או [[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.

+

'''אורח חיים יושבני''' (באנגלית: '''Sedentary lifestyle''') הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]], [[טלפון סלולארי]] או [[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.

אורח חיים יושבני גורר נזקים קשים לבריאות. אחת הבעיות היא שהוא מהווה את אחד הגורמים העיקריים להשמנה{{הערה|Aaron Kandola[https://www.medicalnewstoday.com/articles/322910.php What are the consequences of a sedentary lifestyle?]29 לאוגוסט 2018, Medical News Today}}הנזק שנמדד לא קשור רק להשמנה, שנמדדת כגורם סיכון אחר. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} הנזק במדינות עשירות (כמו ישראל) הוא גבוה יותר - 7.7% מכלל מקרי המוות- במדינות עשירות זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}} התאמת נתון זה לישראל פירושו מוות של כ-3,400 ישראלים בשנה מאורח חיים יושבני. {{הערה|7.8 אחוז מתוך מספר מקרי המוות בישראל בשנת 2015, שעמד על 44,262 אנשים בשנה, נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2015.pdf סיבות מוות מובילות 2000-2015], משרד הבריאות, 2017, עמ' 54-55}}

−

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

+

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב]] וכלי דם, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131] וכן שורה ארוכה של מחלות אחרות. גורמי סיכון אחרים - כמו [[יתר לחץ דם]] ו[[השמנת יתר]], קשורים גם הם לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

−

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].

+

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].

==תפוצה של אורח חיים יושבני==

על פי דו"ח שפרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] ארבעה מכל חמישה ילדים בגילאי 11 עד 17 ברחבי העולם לא עושים מספיק פעילות גופנית (שעה ביום). מדובר בבעיה כלל-עולמית שקיימת גם במדינות עשירות וגם בעניות; ברוב המדינות שנבדקו נמצא שאחוז הבנים פעילים גבוה יותר לעומת בנות (23% לעומת 16% בהתאמה ). החוקרים חוששים שחוסר בפעילות גופנית פוגע בבריאותם של ילדים, בהתפתחות המוחית שלהם ובכישוריהם החברתיים. המחקר, שפורסם ב-The Lancet Child & Adolescent Health medical journal, בדק את רמות הפעילות שנרשמו בין 2001-2016.{{הערה|שם=וואלה2019}}{{הערה|Regina Guthold at al, [https://www.thelancet.com/journals/lanchi/article/PIIS2352-4642(19)30323-2/fulltext Global trends in insufficient physical activity among adolescents: a pooled analysis of 298 population-based surveys with 1·6 million participants], The Lancet Child & Adolescent Health medical journal, November 21, 2019}}

−

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מ-2018 העריך כי יותר מרבע מהאנשים ברחבי העולם - 1.4 מיליארד - לא מבצעים מספיק פעילות גופנית, נתון שבקושי השתפר מאז 2001. {{הערה|שם=וואלה2019|[https://healthy.walla.co.il/item/3325542 מגיפה עולמית: "ילדים לא עושים מספיק פעילות גופנית"], וואלה, 26.11.2019}}

+

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מ-2018 העריך כי יותר מרבע מהאנשים ברחבי העולם - 1.4 מיליארד - לא מבצעים מספיק פעילות גופנית, נתון שבקושי השתפר מאז 2001. {{הערה|שם=וואלה2019|[https://healthy.walla.co.il/item/3325542 מגיפה עולמית: "ילדים לא עושים מספיק פעילות גופנית"], וואלה, 26.11.2019}}

==גורמים המשפיעים על אורח חיים יושבני==

אורח חיים יושבני הוא תופעה [[מודרניזם|מודרנית]] יחסית והוא נפוץ יותר במדינות שעברו [[תיעוש]] - מדינות עשירות ומדינות עם הכנסה בינונית. הוא נובע ממספר [[תהליך|תהליכים]] שעברו חברות מערביות:

−

* ביטול מטלות גופניות בעבודות [[חקלאות]] וב[[תעשייה]] עקב הכנסת מיכון- דבר שהחל ב[[המהפכה התעשייתית]] והתפשט יותר ויותר - בעשרות השנים האחרונות נוצרו עוד ועוד משרות המבוצעות בישיבה - בעיקר ליד מחשב.

+

* ביטול מטלות גופניות בעבודות [[חקלאות]] וב[[תעשייה]] עקב הכנסת מיכון- דבר שהחל ב[[המהפכה התעשייתית]] והתפשט יותר ויותר - בעשרות השנים האחרונות נוצרו עוד ועוד משרות המבוצעות בישיבה - בעיקר ליד מחשב.

−

* מעבר לתחבורה ממונעת (רכבות) ובהמשך ל[[רכב פרטי]] בהגעה לעבודה ולמקומות אחרים, ובמקביל עיצוב של הערים כ[[פרברים]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. תכנון עירוני כזה מקשה על [[הליכה ברגל]] ועל [[תחבורת אופניים]] בגלל הארכת המרחקים בין היעדים ובגלל איום מוגבר ב[[תאונות דרכים]].

+

* מעבר לתחבורה ממונעת (רכבות) ובהמשך ל[[רכב פרטי]] בהגעה לעבודה ולמקומות אחרים, ובמקביל עיצוב של הערים כ[[פרברים]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. תכנון עירוני כזה מקשה על [[הליכה ברגל]] ועל [[תחבורת אופניים]] בגלל הארכת המרחקים בין היעדים ובגלל איום מוגבר ב[[תאונות דרכים]].

−

* [[הליכתיות|הפיכת הרחובות למקומות פחות נעימים עבור הולכי רגל]] בגלל שלל סיבות כגון איום ב[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]] ולקיחת תשתיות הליכה לטובת [[חנייה]] וכבישים. דבר זה משפיע על [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] וכן על משתתפי [[פעילות גופנית]] לצורכי פנאי ונופש בעיר כגון ילדים משחקים, אנשים העוסקים בספורט כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שיטוט עירוני, ועוד.

+

* [[הליכתיות|הפיכת הרחובות למקומות פחות נעימים עבור הולכי רגל]] בגלל שלל סיבות כגון איום ב[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]] ולקיחת תשתיות הליכה לטובת [[חנייה]] וכבישים. דבר זה משפיע על [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] וכן על משתתפי [[פעילות גופנית]] לצורכי פנאי ונופש בעיר כגון ילדים משחקים, אנשים העוסקים בספורט כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שיטוט עירוני, ועוד.

−

* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום. כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.

+

* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום. כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.

−

* הקטנת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ומשחקי חוץ בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]]. דבר זה פוגע במיוחד בילדים ונוער אבל השפעתו מתמשכת על פני החיים וקיימת בצורה חזקה למדי גם עבור מבוגרים.

+

* הקטנת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ומשחקי חוץ בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]]. דבר זה פוגע במיוחד בילדים ונוער אבל השפעתו מתמשכת על פני החיים וקיימת בצורה חזקה למדי גם עבור מבוגרים.

===שימוש גובר במכוניות===

−

בדברים אלה יש [[מערכת מורכבת|השפעות מערכתיות]] מסוגים שונים:

+

בדברים אלה יש [[מערכת מורכבת|השפעות מערכתיות]] מסוגים שונים:

התכנון העירוני כולו, יכול לנוע בין שני קטבים - של העדפת [[תחבורה בת קיימא]] או של תחבורה מוטה רכב פרטי. האפשרות הראשונה כוללת [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] - לדוגמה תכנון של בתי ספר במרחקי הליכה ובנייה צפופה, עם [[עירוב שימושי קרקע]]. האפשרות השנייה כוללת בניה פרברית יותר שמתאימה לרכב פרטי. בתכנון מוטה רכב פרטי יש נטייה ניתן לרכז את בתי הספר בשולי היישוב במקום שבו הקרקע זולה ונוח להגיע אליהם ברכב משיקולי פקקים וחניה, אבל דבר זה מקשה להגיע אליהם ברכיבה או בהליכה ברגל. אלו הן שתי אסטרטגיות תכנון עירוני שמוציאות זו את זו שכן היבטים רבים שנוחים לשם שימוש ברכב פרטי מקשים על התפעול של תחבורה ציבורית ועל הליכה ברגל ועל [[תחבורת אופניים]].

−

כאשר מבוגר בוחר לנסוע ב[[מכונית]] הוא משפיע לא רק על עצמו אלא גורם ל[[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי|השפעות חיצוניות]] שמשפיעות על בחירות התחבורה של אנשים אחרים. הדבר כולל יצירת [[עומסי תנועה]], איום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ויצירת [[זיהום אוויר]]. מבחינת הרשויות הדבר יוצר [[ביקוש מושרה]] וכן מגדיל את הנטייה לקדם מדיניות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].

+

כאשר מבוגר בוחר לנסוע ב[[מכונית]] הוא משפיע לא רק על עצמו אלא גורם ל[[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי|השפעות חיצוניות]] שמשפיעות על בחירות התחבורה של אנשים אחרים. הדבר כולל יצירת [[עומסי תנועה]], איום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ויצירת [[זיהום אוויר]]. מבחינת הרשויות הדבר יוצר [[ביקוש מושרה]] וכן מגדיל את הנטייה לקדם מדיניות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].

−

תכנון מוטה רכב פרטי מגביל את היכולת של ילדים להתנייד ברגל או ב[[אופניים]] בשכונות עם תנועה כבדה שאין בהם [[שבילי אופניים]] ויוצר תמריץ עבור ההורים להסיע את הילדים ממקום למקום ברכב הפרטי. דבר זה פוגע הן בכמות זמן הפנאי והכוח של ההורים (יש להם פחות פנאי לבצע מטלות ודבר זה פוגע ביכולת לפנות זמן לפעילות גופנית).

+

תכנון מוטה רכב פרטי מגביל את היכולת של ילדים להתנייד ברגל או ב[[אופניים]] בשכונות עם תנועה כבדה שאין בהם [[שבילי אופניים]] ויוצר תמריץ עבור ההורים להסיע את הילדים ממקום למקום ברכב הפרטי. דבר זה פוגע הן בכמות זמן הפנאי והכוח של ההורים (יש להם פחות פנאי לבצע מטלות ודבר זה פוגע ביכולת לפנות זמן לפעילות גופנית).

−

שימוש עודף במכוניות בערים פוגע בפעילות הגופנית של ילדים דרך מספר אפיקים. האחד הוא הקטנת היכולת להתניידות רגלית בגלל איום ב[[תאונות דרכים]] לדוגמה לפי ארגון "בטרם" לילד עד גיל 9 מסוכן לחצות כביש ללא ליווי מבוגר. אפיק אחר הוא [[חניה]] ברחוב על חשבון שימושי קרקע אחרים - כולל גינות, מתקני ספורט ומתנ"סים, כך שכמות הגינות שנמצאות במרחק הליכה מבית הילד יורד. חניה תת קרקעית באה על חשבון תקציב העירוני להקמת ותחזוקת מתקני ספורט. אפיק שלישי הוא כבישים מהירים שמבודדים את היכולת של הילד להגיע ליעדי פעילות גופנית - קיטוע של שכונות עירוניות.

+

שימוש עודף במכוניות בערים פוגע בפעילות הגופנית של ילדים דרך מספר אפיקים. האחד הוא הקטנת היכולת להתניידות רגלית בגלל איום ב[[תאונות דרכים]] לדוגמה לפי ארגון "בטרם" לילד עד גיל 9 מסוכן לחצות כביש ללא ליווי מבוגר. אפיק אחר הוא [[חניה]] ברחוב על חשבון שימושי קרקע אחרים - כולל גינות, מתקני ספורט ומתנ"סים, כך שכמות הגינות שנמצאות במרחק הליכה מבית הילד יורד. חניה תת קרקעית באה על חשבון תקציב העירוני להקמת ותחזוקת מתקני ספורט. אפיק שלישי הוא כבישים מהירים שמבודדים את היכולת של הילד להגיע ליעדי פעילות גופנית - קיטוע של שכונות עירוניות.

−

כאשר ילד בוחר שלא לצאת ולעסוק בפעילות גופנית יש לכך השפעה מערכתית גם על ילדים אחרים, דרך שני אפיקי השפעה. האחד הוא דרך השפעה על העדפות והרגלי משחק של חבריו (שכן ילדים מאמצים הרגלים של חבריהם). האפיק השני הוא דרך הסיכוי להמצאות של חברי משחק בקרבת הבית של ילדים שכנים. רוב הפעילות הגופנית של ילדים מבוצעת כ[[פעילות חברתית]] בקבוצות קטנות ולא כיחידים - במשחקים כמו כדורגל, כדורסל, מחבואים, תופסת, משחקי דמיון ועוד. גם בקרב מבוגרים יש להעדפה של שכנים ומכרים השפעה על יכולת הקיום של קבוצות ספורט מקומיות, על [[נורמות חברתיות]] הנוגעות לבריאות וספורט, וכן לדרישה של מתקני ספורט וכן מסלולי הליכה ו[[שבילי אופניים]] מול העירייה.

+

כאשר ילד בוחר שלא לצאת ולעסוק בפעילות גופנית יש לכך השפעה מערכתית גם על ילדים אחרים, דרך שני אפיקי השפעה. האחד הוא דרך השפעה על העדפות והרגלי משחק של חבריו (שכן ילדים מאמצים הרגלים של חבריהם). האפיק השני הוא דרך הסיכוי להמצאות של חברי משחק בקרבת הבית של ילדים שכנים. רוב הפעילות הגופנית של ילדים מבוצעת כ[[פעילות חברתית]] בקבוצות קטנות ולא כיחידים - במשחקים כמו כדורגל, כדורסל, מחבואים, תופסת, משחקי דמיון ועוד. גם בקרב מבוגרים יש להעדפה של שכנים ומכרים השפעה על יכולת הקיום של קבוצות ספורט מקומיות, על [[נורמות חברתיות]] הנוגעות לבריאות וספורט, וכן לדרישה של מתקני ספורט וכן מסלולי הליכה ו[[שבילי אופניים]] מול העירייה.

−

ההשפעה על תת פעילות גופנית על ילדים היא חמורה במיוחד - הן בגלל הקניית הרגלי חיים והן בגלל שילדים זקוקים ליותר שעות פעילות גופנית ביום כדי לשמור על בריאות תקינה. לפי משרד הבריאות הבריטי ילד עד גיל 5 זקוק ל-3 שעות פעילות גופנית אינטנסיבית ביום. ילד בגיל ~~5-18~~ זקוק לשעת פעילות גופנית בכל יום. לעומת מבוגרים שזקוקים ל-150 דקות פעילות גופנית במקטעים של לפחות 10 דקות פעילות רציפה - לדוגמה 30 דקות פעילות גופנית 5 פעמים בשבוע. <ref name="MedicUK2004">Department of Health, UK. [https://www.sportengland.org/media/388152/dh_128210.pdf At least five a week: Evidence on the impact of physical activity and its relationship to

+

ההשפעה על תת פעילות גופנית על ילדים היא חמורה במיוחד - הן בגלל הקניית הרגלי חיים והן בגלל שילדים זקוקים ליותר שעות פעילות גופנית ביום כדי לשמור על בריאות תקינה. לפי משרד הבריאות הבריטי ילד עד גיל 5 זקוק ל-3 שעות פעילות גופנית אינטנסיבית ביום. ילד בגיל 5–18 זקוק לשעת פעילות גופנית בכל יום. לעומת מבוגרים שזקוקים ל-150 דקות פעילות גופנית במקטעים של לפחות 10 דקות פעילות רציפה - לדוגמה 30 דקות פעילות גופנית 5 פעמים בשבוע. <ref name="MedicUK2004">Department of Health, UK. [https://www.sportengland.org/media/388152/dh_128210.pdf At least five a week: Evidence on the impact of physical activity and its relationship to

health]. A report from the Chief Medical Officer. 2004. at sportengland.org</ref>

;השפעות של אופניים חשמליים על פעילות גופנית:

−

השימוש ב[[אופניים חשמליים]] יכול לסייע או להפריע לפעילות גופנית. חלק גדול מאנשים שעוברים לאופניים חשמליים לא היו עוברים לאופניים רגילים בגלל מגוון סיבות כגון קוד לבוש, חשש מהזעה, קשיים לוגיסטיים או מרחק רכיבה גדול, כך שאופניים חשמליים מגדילים את אחוז הרוכבים הכולל. אופניים חשמליים יכולים לסייע להגברת השימוש באופניים רגילים במספר דרכים כמו שינוי הרגלים ותפיסות על מקומם של אופניים ברחוב ובעיר; הדימוי העצמי של הרוכב משתנה, וחסמים אחרים לרכיבה (כגון חשש מתאונות) יורדים- כך שעולה הסיכוי שהוא יבחר להשתמש באופניים רגילים לעומת המשך שימוש ברכב פרטי; השימוש באופניים חשמליים מקטין סיכונים והפרעות לרכיבת אופניים רגילים כגון [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים|סיכון של פגיעה מצד רכב פרטי]] ו[[אי חום עירוני]]. אופניים חשמליים ואופניים רגילים משתמשים באותן תשתיות, ולכן הגברת השימוש באופניים חשמליים תורם להגדלת הלחץ הציבורי להקמת [[תשתיות אופניים]] וכן להיבטים תומכים אחרים כגון חקיקה והדרכה לבטיחות אופניים שיכולים לסייע בהגברת השימוש באופניים רגילים; על פי החוק בישראל, אופניים חשמליים חוקיים מחייבים פידול ודבר זה יכול להוות פעילות גופנית. עם זאת חוק זה לא נאכף בישראל ורוכבים רבים רוכבים באופניים ללא פידול; אופניים חשמליים יכולים לתת מענה לחלק מהדרך שהוא קשה מידי לרוב הרוכבים (לדוגמה לעלות במעלה הר הכרמל בחיפה) ובשאר הדרך לקיים דיווש אינטנסיבי יותר. בכך הם מחליפים נסיעות שבהן 100% מהפעילות הייתה מבוצעת ברכב.

+

השימוש ב[[אופניים חשמליים]] יכול לסייע או להפריע לפעילות גופנית. חלק גדול מאנשים שעוברים לאופניים חשמליים לא היו עוברים לאופניים רגילים בגלל מגוון סיבות כגון קוד לבוש, חשש מהזעה, קשיים לוגיסטיים או מרחק רכיבה גדול, כך שאופניים חשמליים מגדילים את אחוז הרוכבים הכולל. אופניים חשמליים יכולים לסייע להגברת השימוש באופניים רגילים במספר דרכים כמו שינוי הרגלים ותפיסות על מקומם של אופניים ברחוב ובעיר; הדימוי העצמי של הרוכב משתנה, וחסמים אחרים לרכיבה (כגון חשש מתאונות) יורדים- כך שעולה הסיכוי שהוא יבחר להשתמש באופניים רגילים לעומת המשך שימוש ברכב פרטי; השימוש באופניים חשמליים מקטין סיכונים והפרעות לרכיבת אופניים רגילים כגון [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים|סיכון של פגיעה מצד רכב פרטי]] ו[[אי חום עירוני]]. אופניים חשמליים ואופניים רגילים משתמשים באותן תשתיות, ולכן הגברת השימוש באופניים חשמליים תורם להגדלת הלחץ הציבורי להקמת [[תשתיות אופניים]] וכן להיבטים תומכים אחרים כגון חקיקה והדרכה לבטיחות אופניים שיכולים לסייע בהגברת השימוש באופניים רגילים; על פי החוק בישראל, אופניים חשמליים חוקיים מחייבים פידול ודבר זה יכול להוות פעילות גופנית. עם זאת חוק זה לא נאכף בישראל ורוכבים רבים רוכבים באופניים ללא פידול; אופניים חשמליים יכולים לתת מענה לחלק מהדרך שהוא קשה מידי לרוב הרוכבים (לדוגמה לעלות במעלה הר הכרמל בחיפה) ובשאר הדרך לקיים דיווש אינטנסיבי יותר. בכך הם מחליפים נסיעות שבהן 100% מהפעילות הייתה מבוצעת ברכב.

מאידך שימוש באופניים חשמליים עלול להוריד את כמות השימוש באופניים רגילים, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. דבר שכאמור הוא חמור יותר יחסית להורדת כמות הפעילות הגופנית של מבוגרים.<ref name="MedicUK2004"/>

שורה 45: שורה 45:

===התמכרות למסכים===

−

בשנים האחרונות גדלה המודעות של גורמי בריאות לבעיות של ו[[התמכרות למסכים]] הנוגעת לצפייה ארוכה בטלוויזיה או בתכני וידאו, [[התמכרות למשחקי מחשב]] ו[[התמכרות לרשתות חברתיות]]. דבר זה קשור לעיתים ליצירת היבטים של הגדלה מכוונת של שימוש ביישומים ואפליקציות ממוחשבות שדומות לטכניקות של [[התמכרות להימורים]] כמו הצעה של פרסים ואתגרים, או זיהוי של שעמום אצל המשתמש ואז יצירת עניין חדש. השימוש בטלפון סלולרי חכם גורם גם כן לתופעות דומות להתמכרות - לדוגמה [[שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה]] על ידי אחוזים גדלים באוכלוסיה, למרות שזה אסור לפי החוק ולמרות שהדבר מסכן את חיי הנהג וחיי אחרים.

+

בשנים האחרונות גדלה המודעות של גורמי בריאות לבעיות של ו[[התמכרות למסכים]] הנוגעת לצפייה ארוכה בטלוויזיה או בתכני וידאו, [[התמכרות למשחקי מחשב]] ו[[התמכרות לרשתות חברתיות]]. דבר זה קשור לעיתים ליצירת היבטים של הגדלה מכוונת של שימוש ביישומים ואפליקציות ממוחשבות שדומות לטכניקות של [[התמכרות להימורים]] כמו הצעה של פרסים ואתגרים, או זיהוי של שעמום אצל המשתמש ואז יצירת עניין חדש. השימוש בטלפון סלולרי חכם גורם גם כן לתופעות דומות להתמכרות - לדוגמה [[שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה]] על ידי אחוזים גדלים באוכלוסיה, למרות שזה אסור לפי החוק ולמרות שהדבר מסכן את חיי הנהג וחיי אחרים.

הפניית יותר ויותר זמן למסכים מסוגים שונים מפחיתה אפשרויות של בילוי ומשחק שהיו מקובלים בקרב ילדים בעבר, כמו משחק בגינות, הליכה לים, כדורגל ומשחקי כדור אחרים. גם אם הילד עצמו לא משתמש הרבה במסכים, הרבה חברים שלו במסכים וזה מגביל את אפשרויות הפעילות שלו. באופן דומה הדבר מקטין את אפשרויות בילוי החוץ גם של מבוגרים.

שורה 51: שורה 51:

==השפעות בריאותיות של אורח חיים יושבני==

−

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של [[פעילות גופנית]] לבריאות ועל הנזקים של אורח חיים יושבני. כדאי לציין כי מחסור בפעילות גופנית נמדד במחקרים רבים כגורם נפרד מ[[השמנה]] ומשקל יתר - כלומר הנזק מאי-פעילות גופנית נגרם גם לאנשים רזים, ופעילות גופנית יכולה לסייע לאנשים גם אם יש להם משקל יתר. לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, בעוד [[השמנה]] ומשקל יתר תורמים במדינות עשירות ל-8.4% ממקרי המוות, עוד כ-7.7% ממקרי המוות מיוחסים למחסור בפעילות גופנית.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} עם זאת יש לשים לב כי [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] עלולה לגורם נזקים לגוף לא רק דרך השמנה אלא גם דרך אפיקים נוספים כמו [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]] שגורר [[לחץ דם גבוה]].

+

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של [[פעילות גופנית]] לבריאות ועל הנזקים של אורח חיים יושבני. כדאי לציין כי מחסור בפעילות גופנית נמדד במחקרים רבים כגורם נפרד מ[[השמנה]] ומשקל יתר - כלומר הנזק מאי-פעילות גופנית נגרם גם לאנשים רזים, ופעילות גופנית יכולה לסייע לאנשים גם אם יש להם משקל יתר. לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, בעוד [[השמנה]] ומשקל יתר תורמים במדינות עשירות ל-8.4% ממקרי המוות, עוד כ-7.7% ממקרי המוות מיוחסים למחסור בפעילות גופנית.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} עם זאת יש לשים לב כי [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] עלולה לגורם נזקים לגוף לא רק דרך השמנה אלא גם דרך אפיקים נוספים כמו [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]] שגורר [[לחץ דם גבוה]].

בשנת 2012, פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון הרפואי The Lancet. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים שנגרמו עקב מחסור בפעילות גופנית ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). לפי המחקרים הפסקת אורח החיים יושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. {{הערה|שם=Lancet_2012|I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(12)61031-9/abstract Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012}}[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

−

לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב-10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מיליון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים הייתה גדלה ב-0.68 שנים (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדבר היה מקטין את מספר מקרי המוות ב-530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/> יש לשים לב כי תוצאה זו נוגעת לכלל מדינות העולם, כולל מדינות שבהן יש כמות גדולה של שתיית אלכוהול, עישון או הדבקות במחלות מדבקות - פירוש הדבר כי במדינות מערביות ייתכן כי השפעה זו גדולה יותר (ראו מחקרים בהמשך).

+

לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב-10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מיליון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים הייתה גדלה ב-0.68 שנים (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדבר היה מקטין את מספר מקרי המוות ב-530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/> יש לשים לב כי תוצאה זו נוגעת לכלל מדינות העולם, כולל מדינות שבהן יש כמות גדולה של שתיית אלכוהול, עישון או הדבקות במחלות מדבקות - פירוש הדבר כי במדינות מערביות ייתכן כי השפעה זו גדולה יותר (ראו מחקרים בהמשך).

במחקר כלכלי של Beale ואחרים משנת 2007 בבריטניה, הם טוענים כי הגברת הפעילות הגופנית תסייע למניעה ולהפחתה של 20 מחלות ומצבים גופניים. לפי החוקרים אנשים שפעילים כיום מפחיתים את הסיכוי שלהם לחלות במחלות כרוניות מרכזיות ב-50%, ולהפחית את סיכוי התמותה בטרם-עת ב-20%-30%. <ref>Beale S, Bending M, Trueman P. [http://www.nice.org.uk/guidance/ph8/resources/physical-activity-and-the-environment-economic-modelling-report-2 An Economic Analysis of Environmental Interventions that Promote Physical Activity]. NICE PDG Report. May 2007</ref>

שורה 63: שורה 63:

מחקרים שונים מקשרים בין מחסור בפעילות גופנית לבין שלל מחלות ומצבים רפואיים כולל: חרדה, מחלת לב כלילית, [[דיכאון]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]], פקקת ורידים עמוקה, [[השמנת יתר]], [[לחץ דם גבוה]], [[אוסטאופרוזיס]], אבנים בכליות, אי סדירות בלפידים וכאבים בגב התחתון. [http://en.wikipedia.org/wiki/Sedentary_lifestyle]

−

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. ארגון הבריאות העולמי קבע כי חוסר פעילות גופנית הפך להיות הגורם הרביעי בגודלו לתמותת בני אדם. רק מקום אחד לפני השמנת יתר{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

+

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. ארגון הבריאות העולמי קבע כי חוסר פעילות גופנית הפך להיות הגורם הרביעי בגודלו לתמותת בני אדם. רק מקום אחד לפני השמנת יתר{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

"זמן מסך" - ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה מול המחשב, הוא בעל השלכות בריאותיות הקשורות בהשמנה, בהרגלי תזונה ובהרגלי שינה ראו [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה]] ו[[התמכרות למשחקי מחשב]]. בנוסף יש מספר מומחים ועיתונאים הטוענים כי גלישה מרובה באינטרנט, וגירוי בלתי פוסק מצד טאבלטים, סמארטפונים, גורם להפחתה ביכולת המוח לבצע פעולות מסוימות כגון קריאת ספרים וחשיבה לעומק. לפי טענה זו מכשירים אלה מעודדים את המוח לבצע פעולות שטחיות של עיבוד מידע, ומרגילים אותו בכך להימנע ממאמץ רב שדורשות פעולות מורכבות יותר. גם התקשורת בין הורים וילדים נפגעת עקב נוכחות מתמדת של טכנולוגיית תקשורת [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413627,00.html].

שורה 70: שורה 70:

מחקר משנת 2014 שהתפרסם במגזין הבריטי Sports Medicine, טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. המחקר טוען שישיבה ממושכת מול צג, כל צג שלא יהיה, שש שעות בממוצע, תקצר את זמן החיים שלכם בכחמש שנים. זאת בשל שלל מחלות הנגרמת מכך: ביניהן השמנה, מחלות לב, סרטן, סוכרת, שבץ, דיכאון וכמובן כאבי שרירים. הישיבה פוגעת בכרומוזומים שבתוך התא{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

−

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים ~~20-93~~ מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאוד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית בהיקף גבוה ואינטנסיבי היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>

+

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20–93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאוד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית בהיקף גבוה ואינטנסיבי היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]

שורה 88: שורה 88:

===סרטן השד===

[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1,000 נשים (ו-19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

−

+

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (Case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (Odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}

שורה 94: שורה 94:

===סוכרת===

−

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של ~~21-87~~ והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

+

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של 21–87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

===השמנת יתר===

−

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]

+

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר.<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia], Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

===מחלות לב===

−

מחלות לב הן [[סיבות מוות בישראל|גורם המוות השני]] בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-17% מכלל התמותה, כ-20 אלף ישראלים בשנה, מתים ממחלות לב. בגילאים ~~0-65~~ מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. {{הערה|שם=health2012}}

+

מחלות לב הן [[סיבות מוות בישראל|גורם המוות השני]] בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-17% מכלל התמותה, כ-20 אלף ישראלים בשנה, מתים ממחלות לב. בגילאים 0–65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. {{הערה|שם=health2012}}

מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי [[כושר גופני]] טוב יותר, סבלו פחות מ[[עודף משקל]] והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין טריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות ב[[מחלת לב]] [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/169/13/1216]

−

מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים ~~24-64~~ שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית.<ref name="ofanima">[http://www.ofanaim-mag.co.il/he-IL/211/707/?ParentCategoryID=210 מה הקשר בין מחלות לב לרכיבה על אופניים?] נאווה עינבר, מגזין אופניים</ref>

+

מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים 24–64 שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית.<ref name="ofanima">[http://www.ofanaim-mag.co.il/he-IL/211/707/?ParentCategoryID=210 מה הקשר בין מחלות לב לרכיבה על אופניים?] נאווה עינבר, מגזין אופניים</ref>

=== פגיעה בפוריות והשפעות הורמונליות ===

−

אורח חיים יושבני [[ירידה בפוריות גברים|פוגע בפוריות]] בכמה דרכים, בין היתר בגרימת השמנה{{הערה|נטע אחיטוב [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות] 15 בנובמבר 2017, הארץ}}{{הערה| Madeline R. Vann, MPH [https://www.everydayhealth.com/news/ways-youre-ruining-your-testosterone/ 6 Ways You’re Ruining Your Testosterone]23 ליולי 2015}}. פגיעה בפוריות מהווה את אחד הסיכונים [[קיימות~~|לקיימות~~]] האנושות. כמו כן אורח חיים יושבני גורם לפגיעה הורמונלית{{הערה|lifemix today [http://lifemix.today/health/hormones-out-of-balance/ How Your Habits Could Be Putting Your Hormones out of Balance] 2 באוגוסט 2016}}{{הערה|step to health [https://steptohealth.com/7-innocent-habits-cause-hormonal-imbalances/ 7 “Innocent” Habits That May Cause Hormonal Imbalances] 6 באפריל 2017}}.

+

אורח חיים יושבני [[ירידה בפוריות גברים|פוגע בפוריות]] בכמה דרכים, בין היתר בגרימת השמנה{{הערה|נטע אחיטוב [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות] 15 בנובמבר 2017, הארץ}}{{הערה| Madeline R. Vann, MPH [https://www.everydayhealth.com/news/ways-youre-ruining-your-testosterone/ 6 Ways You’re Ruining Your Testosterone]23 ליולי 2015}}. פגיעה בפוריות מהווה את אחד הסיכונים ל[[קיימות]] האנושות. כמו כן אורח חיים יושבני גורם לפגיעה הורמונלית{{הערה|lifemix today [http://lifemix.today/health/hormones-out-of-balance/ How Your Habits Could Be Putting Your Hormones out of Balance] 2 באוגוסט 2016}}{{הערה|step to health [https://steptohealth.com/7-innocent-habits-cause-hormonal-imbalances/ 7 “Innocent” Habits That May Cause Hormonal Imbalances] 6 באפריל 2017}}.

===השפעות על המוח===

−

מחסור בפעילות גופנית יכול לגרום לנזק למוח ולמערכת העצבים. במוח יש מרכזים מסוימים העוסקים בתאום הפעילות הגופנית. ככל הפעילות הגופנית מורכבת יותר כך המוח עובד יותר.

+

מחסור בפעילות גופנית יכול לגרום לנזק למוח ולמערכת העצבים. במוח יש מרכזים מסוימים העוסקים בתאום הפעילות הגופנית. ככל הפעילות הגופנית מורכבת יותר כך המוח עובד יותר.

−

ריקוד או טיול בטבע דורשים יותר פעילות מוחית לעומת פעילות מכאנית שחוזרת על עצמה כמו חתירה או הליכה בחדר כושר. אורח חיים יושבני לא רק מפחית פעילות של השרירים אלא גם אזורים רבים במוחו לא עובדים. הדבר עלול לפגוע בתפקוד המוח ואף להגביר סיכון לדמנציה ומחלת [[אלצהיימר]]{{הערה|Michael J. Wheeler,a,b,∗ Paddy C. Dempsey,a,c Megan S. Grace,a Kathryn A. Ellis,d,e Paul A. Gardiner,f,g Daniel J. Green,b,h and David W. Dunstana,b,i [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5651418/ Sedentary behavior as a risk factor for cognitive decline? A focus on the influence of glycemic control in brain health] 2 במאי 2017,

+

ריקוד או טיול בטבע דורשים יותר פעילות מוחית לעומת פעילות מכאנית שחוזרת על עצמה כמו חתירה או הליכה בחדר כושר. אורח חיים יושבני לא רק מפחית פעילות של השרירים אלא גם אזורים רבים במוחו לא עובדים. הדבר עלול לפגוע בתפקוד המוח ואף להגביר סיכון לדמנציה ומחלת [[אלצהיימר]]{{הערה|Michael J. Wheeler,a,b,∗ Paddy C. Dempsey,a,c Megan S. Grace,a Kathryn A. Ellis,d,e Paul A. Gardiner,f,g Daniel J. Green,b,h and David W. Dunstana,b,i [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5651418/ Sedentary behavior as a risk factor for cognitive decline? A focus on the influence of glycemic control in brain health] 2 במאי 2017,

US National Library of Medicine National Institutes of Health}} {{הערה|University of California - Los Angeles [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/04/180412141014.htm Sitting is bad for your brain -- not just your metabolism or heart] 12 באפריל 2018, ScienceDaily]}}. הפגיעה מביאה בין היתר למחלות לב שונות{{הערה|Mischel NA1, Llewellyn-Smith IJ, Mueller PJ. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24114875 Physical (in)activity-dependent structural plasticity in bulbospinal catecholaminergic neurons of rat rostral ventrolateral medulla.] 15 בפברואר 2014, PubMed.gov}}. כמו כן, הדבר יכול לגרום לחוסר נחת נפשי, פגיעה בזיכרון וביכולת החשיבה, בין היתר בגלל פגיעה באספקת החמצן למוח{{הערה|CORY ROSENBERG [https://www.mnn.com/health/fitness-well-being/stories/sedentary-lifestyle-bad-brain-health A sedentary lifestyle could be bad for your brain]23 לספטמבר 2018,MNN.com}}.

שורה 118: שורה 118:

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]], [[תרבות הצריכה]]}}

−

אורח חיים יושבני תורם ל[[זיהום האוויר]], [[זיהום מים|מים]] ו[[זיהום קרקע|קרקע]]. כמויות חשמל גדולות נצרכות למען תפעול מכשירים ביתיים שונים, ואלו דורשות הפקת חשמל - בדרך כלל תוך שריפת [[פחם]] או [[גז טבעי]]. שימוש ב[[רכב פרטי]] גורר צריכה של [[נפט]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] ופליטה של [[גזי חממה]]. לדוגמה, 20% מפליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] לאטמוספירה, מקורם בתחבורה[http://www.haluzasmartcity.org/transport]. כמו כן נגרם [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] על ידי דלקים ושמנים. זיהום אוויר וזיהום מים נוספים נגרמים [[זיהום תעשייתי]] בזמן זיקוק הנפט (לדוגמה [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה ובאשדוד הפולטים נוסף למזהמים נפוצים גם [[מתכות כבדות]] ו[[חומרים מסרטנים]] אחרים), מכוניות גם דורשות השקעת אנרגיה גדולה בזמן ה[[כרייה]] של מתכות כמו [[פלדה]] ו[[אלומיניום]] ויוצרות זיהום בזמן מחזור של גרוטאות פלדה (ראו [[חוד פלדה]] במפרץ חיפה לדוגמה). נזקים נוספים כוללים [[קיטוע שטחי מחיה]] ואיום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים ובכך הפחתה בפעילות הגופנית מצד אנשים אחרים.

+

אורח חיים יושבני תורם ל[[זיהום האוויר]], [[זיהום מים|מים]] ו[[זיהום קרקע|קרקע]]. כמויות חשמל גדולות נצרכות למען תפעול מכשירים ביתיים שונים, ואלו דורשות הפקת חשמל - בדרך כלל תוך שריפת [[פחם]] או [[גז טבעי]]. שימוש ב[[רכב פרטי]] גורר צריכה של [[נפט]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] ופליטה של [[גזי חממה]]. לדוגמה, 20% מפליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] לאטמוספירה, מקורם בתחבורה[http://www.haluzasmartcity.org/transport]. כמו כן נגרם [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] על ידי דלקים ושמנים. זיהום אוויר וזיהום מים נוספים נגרמים [[זיהום תעשייתי]] בזמן זיקוק הנפט (לדוגמה [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה ובאשדוד הפולטים נוסף למזהמים נפוצים גם [[מתכות כבדות]] ו[[חומרים מסרטנים]] אחרים), מכוניות גם דורשות השקעת אנרגיה גדולה בזמן ה[[כרייה]] של מתכות כמו [[פלדה]] ו[[אלומיניום]] ויוצרות זיהום בזמן מחזור של גרוטאות פלדה (ראו [[חוד פלדה]] במפרץ חיפה לדוגמה). נזקים נוספים כוללים [[קיטוע שטחי מחיה]] ואיום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים ובכך הפחתה בפעילות הגופנית מצד אנשים אחרים.

הפחתת שימוש בכלי רכב פרטיים ועידוד [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]], יכולים להוריד פליטת גזי החממה וזיהום אוויר בו בזמן להציל את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

−

קשר נוסף בין אורח חיים יושבני ובין נזק סביבתי קשור ל[[תרבות הצריכה]] שהולכת עם שעות רבות של צפייה בטלוויזיה. החשיפה לפרסומות והצגת המציאות דרך נקודת המבט של המדיה הטלוויזיונית והעיתונות המסחרית עלולה להסתיר נזקים סביבתיים, להציג פעילות הרסנית לסביבה בתור חוויה מהנה. שעות מסך רבות פירושן גם פחות מפגשים עם אנשים במרחב האמיתי ומודעות למתרחש בזירה המקומית, כמו גם חשיפה ללא תיווך ל[[סביבה הטבעית]]. דוגמה קיצונית לזה היא אנשים שיוצאים לטיול בחיק הטבע אבל מסתכלים בטלוויזיה או גולשים באינטרנט תוך כדי שהייה בטבע.

+

קשר נוסף בין אורח חיים יושבני ובין נזק סביבתי קשור ל[[תרבות הצריכה]] שהולכת עם שעות רבות של צפייה בטלוויזיה. החשיפה לפרסומות והצגת המציאות דרך נקודת המבט של המדיה הטלוויזיונית והעיתונות המסחרית עלולה להסתיר נזקים סביבתיים, להציג פעילות הרסנית לסביבה בתור חוויה מהנה. שעות מסך רבות פירושן גם פחות מפגשים עם אנשים במרחב האמיתי ומודעות למתרחש בזירה המקומית, כמו גם חשיפה ללא תיווך ל[[סביבה הטבעית]]. דוגמה קיצונית לזה היא אנשים שיוצאים לטיול בחיק הטבע אבל מסתכלים בטלוויזיה או גולשים באינטרנט תוך כדי שהייה בטבע.

==אורח חיים פעיל==

−

המלצות משרד הבריאות האמריקאי משנת 2008, ושל [[משרד הבריאות|משרד הבריאות הישראלי]] בעקבותיו, הן ביצוע של לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה או שילוב של השניים, כאשר בכל פעם הפעילות תימשך לפחות 10 דקות.[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] [http://www.health.gov/paguidelines/guidelines/summary.aspx]

+

המלצות משרד הבריאות האמריקאי משנת 2008, ושל [[משרד הבריאות|משרד הבריאות הישראלי]] בעקבותיו, הן ביצוע של לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה או שילוב של השניים, כאשר בכל פעם הפעילות תימשך לפחות 10 דקות.[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] [http://www.health.gov/paguidelines/guidelines/summary.aspx]

לדוגמה חצי שעה הליכה, 5 פעמים בשבוע יכולה להוציא אנשים מהקטגוריה של "אורח חיים יושבני". "פעילות גופנית מתונה" מגודרת על ידי פרופסור לי בצורה הבאה - אפשר להרגיש את קצב פעימות הלב שלך עולה מספיק כך שתוכל לנהל שיחה עם חבר, אבל אין לך מספיק אוויר כדי לשיר. כל פעילות מתאימה לזה - [[הולכי רגל|הליכה]], שחייה, [[אופניים|רכיבה באופניים]] וכו'. מלבד פעילות ספורט כל פעילות יכולה לסייע לשפר את איכות החיים: גינון, ריקוד, משחק עם הילדים, הליכה עם הכלב, הליכה לעבודה וכו'. לטענתה, [[אורח חיים פעיל]], כלומר הקניית הרגלים כאלה ושמירה עליהם, היא שוות ערך ל[[גמילה מעישון]] [http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. יש המסייגים זאת ומציינים כי אחוז המעשנים באוכלוסייה נמוך יותר, ולכן למרות שברמה של כלל האוכלוסייה ההשפעות דומות, עבור אדם מעשן הפסקת העישון עדיין מהותית יותר יחסית לפעילות גופנית.

==מיכון תהליכי חשיבה==

−

קיימת השערה, של "אורח חיים יושבני מוחי" - לפיה בדומה לכך מחסור בפעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך מחסור בפעילות מוחית עקב העברת העבודות מטלות מוחיות למחשבים עלולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. לדוגמה שימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש באפליקציית הניווט "ווייז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוזיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. יש ראיות מסויימות לטובת תאוריה זו במחקרים שונים:

+

קיימת השערה, של "אורח חיים יושבני מוחי" - לפיה בדומה לכך מחסור בפעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך מחסור בפעילות מוחית עקב העברת העבודות מטלות מוחיות למחשבים עלולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. לדוגמה שימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש באפליקציית הניווט "ווייז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוזיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. יש ראיות מסויימות לטובת תאוריה זו במחקרים שונים:

−

'''מחשבונים בבית הספר היסודי'''. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההישגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו באופן ניכר והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.{{הערה|LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html

+

'''מחשבונים בבית הספר היסודי'''. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההישגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו באופן ניכר והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.{{הערה|LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html

Primary schools to ban calculators because children have become too ‘dependent’ on them] 09 בנובמבר 2012, Mail Online}}{{הערה|Javier Espinoza [https://www.telegraph.co.uk/education/educationnews/11828257/Calculator-ban-has-improved-childrens-numeracy-skills-ministers-claim.html Calculator ban 'has improved children's numeracy skills', ministers claim] 27.08.2015, The Telegrafh}}.

שורה 167: שורה 167:

| פעילות יושבנית מעל 4 שעות ביום||40.3||49.6||64.7||62.3

|-

−

|

+

|

|}

−

כ-60% מהעובדים היהודים וכ-30%-40% מהעובדים הערבים יושבים במשך רוב יום העבודה, כ-20% מהעובדים (כ-30% בקרב גברים ערבים) הולכים או עובדים בעבודה פיזית קשה במשך רוב יום העבודה.

+

כ-60% מהעובדים היהודים וכ-30%-40% מהעובדים הערבים יושבים במשך רוב יום העבודה, כ-20% מהעובדים (כ-30% בקרב גברים ערבים) הולכים או עובדים בעבודה פיזית קשה במשך רוב יום העבודה.

להלן נתוני הסקר על תחבורה פעילה, תחבורה פעילה מספקת, ופעילות גופנים מספקת - כלומר איזה אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת מבצעים פעילות גופנית בכמות שעונה על המלצות ארגון הבריאות העולמי <ref name="activities2012"/>:

שורה 205: שורה 205:

| שיעור פעילות גופנית מספקת||42.5%||41.7%||32.5%||31.9%||40.5%

|-

−

|

+

|

|}

−

ניתן לראות כי רק 9% מהתושבים הבוגרים בישראל מקבלים פעילות גופנית מספקת באמצעות [[תחבורה פעילה]] (על ידי הליכה לקניות, הליכה לעבודה או רכיבה באופניים לעבודה או לקניות), וכל היתר - כ-30% מכלל האוכלוסייה הבוגרת מקבלים מספיק פעילות גופנית לדבריהם, באמצעות פעילות גופנית ספורטיבית.

+

ניתן לראות כי רק 9% מהתושבים הבוגרים בישראל מקבלים פעילות גופנית מספקת באמצעות [[תחבורה פעילה]] (על ידי הליכה לקניות, הליכה לעבודה או רכיבה באופניים לעבודה או לקניות), וכל היתר - כ-30% מכלל האוכלוסייה הבוגרת מקבלים מספיק פעילות גופנית לדבריהם, באמצעות פעילות גופנית ספורטיבית.

−

ממצאים אלה מצביעים על כך שאחת הסיבות המרכזיות למחסור בפעילות גופנית בישראל קשורה לשילוב של [[פקקי תנועה]] יחד עם [[תחבורה פעילה]] נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות [[הליכה ברגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]]. דבר זה קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] שמקשים על תחבורה פעילה ותחבורה ציבורית, מעודדים שימוש ברכב הפרטי, ובנוסף גם גורמים לבזבוז זמן רב בפקקי התנועה. נתונים מישראל לגבי [[יוממות]] ו[[תחבורה בישראל|אחזקת רכב]] מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת ה[[פרבור|פרברים]]. סיבות נוספות קשורות ל[[רחוב ידידותי להולכי רגל|תשתיות הליכה ברגל לא נוחות]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית ו[[שבילי אופניים בישראל|מחסור בשבילי אופניים]].

−

~~סיבה נוספת לאורח חיים יושבני~~ בישראל קשורה ל[[~~השלכות בריאותיות וחברתיות~~ של ~~טלוויזיה~~|~~שעות צפייה רבות בטלוויזיה~~ בישראל]] ~~וכן~~ [[~~התמכרות למשחקי מחשב~~|~~שעות רבות של משחקי מחשב~~]] ~~- לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר~~.

+

ממצאים אלה מצביעים על כך שאחת הסיבות המרכזיות למחסור בפעילות גופנית בישראל קשורה לשילוב של [[פקקי תנועה]] יחד עם [[תחבורה פעילה]] נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות [[הליכה ברגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]]. דבר זה קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] שמקשים על תחבורה פעילה ותחבורה ציבורית, מעודדים שימוש ברכב הפרטי, ובנוסף גם גורמים לבזבוז זמן רב בפקקי התנועה. נתונים מישראל לגבי [[יוממות]] ו[[תחבורה בישראל|אחזקת רכב]] מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת ה[[פרבור|פרברים]]. סיבות נוספות קשורות ל[[רחוב ידידותי להולכי רגל|תשתיות הליכה ברגל לא נוחות]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית ו[[שבילי אופניים בישראל|מחסור בשבילי אופניים]].

−

~~לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם~~ ל~~-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|~~[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[~~[השמנה~~]] - [[~~השמנה~~]] ~~שגורמת ל~~-~~8.4~~% ~~מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ~~-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,~~000 איש בשנה~~.

+

סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]] - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.

−

לפי ~~מחקר שנערך על ידי משרד~~ הבריאות ב-2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך. {{הערה|~~שרית רוזנבלום~~ [http://www.~~ynet~~.~~co.il~~/~~articles~~/~~0,7340,L~~-~~5056188~~,00.~~html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?~~]13.12.~~2017~~, ~~ויינט~~}}

+

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[[השמנה]] - [[השמנה]] שגורמת ל-8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.

+

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא (לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך. {{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

−

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים ~~20-65~~, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

+

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20–65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

==ראו גם==

שורה 237: שורה 236:

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Childhood_obesity השמנת-יתר בקרב ילדים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.health.gov/paguidelines/ המלצות פעילות גופנית לתושבי ארצות הברית] משרד הבריאות של [[ארצות הברית]]

−

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/~~%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_~~-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות] בוויקירפואה

+

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/פעילות_גופנית_ומניעת_מחלות_-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות] בוויקירפואה

* [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/physical_activity/en/ שכיחות של פעילות גופנית בלתי מספקת במדינות שונות בעולם] ארגון הבריאות העולמי

*לבנה זיגל, [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131 אורח חיים יושבני – כרוניקה מסוכנת], מכון וינגייט

−

* [http://www.tasmc.org.il/Be-Well/News/Pages/sit-less-live-more.aspx שבו פחות ותחיו יותר] במקור - Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis; BMJ

+

* [http://www.tasmc.org.il/Be-Well/News/Pages/sit-less-live-more.aspx שבו פחות ותחיו יותר] במקור - Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis; BMJ

* ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית], בית החולים שיבא, תל השומר

−

* [http://meuactive.co.il/~~%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D~~-~~%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D~~/~~%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA~~-~~%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA~~/~~%D7%A2%D7%A6%D7%9C%D7%9F~~-~~%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%A8~~-~~%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA~~-~~%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA~~-~~%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%99~~-~~%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92~~-~~%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9A~~/ עצלן? חוסר פעילות גופנית עשוי להרוג אותך] קופת חולים מאוחדת

+

* [http://meuactive.co.il/מאמרים-מקצועיים/פעילות-גופנית/עצלן-חוסר-פעילות-גופנית-עשוי-להרוג-אותך/ עצלן? חוסר פעילות גופנית עשוי להרוג אותך] קופת חולים מאוחדת

* ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר נעמה קונסטנטיני [http://www.hadassah.org.il/children-site/parents/diseaseshelp/nutrition_in_children/sports-and-cardio פעילות גופנית כמונעת מחלות לב וכלי דם] הדסה לילדים, מרכז רפואי הדסה

−

* קרן בנצור,[http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&ved=0CDEQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.hadassah.org.il%2Fmedia%2F1947261%2F%~~25D7~~%25A9%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2599.doc&ei=sbK3U4OMELKB7QbOoYHIDg&usg=AFQjCNGzU6awIH_Z5BerQzxvBM8SDVnFkg&sig2=967bnraFJN6EyUe0usqEWw&bvm=bv.70138588,d.bGE שעות ישיבה רבות ורצופות מעלות את הסיכון הבריאותי]

+

* קרן בנצור,[http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&ved=0CDEQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.hadassah.org.il%2Fmedia%2F1947261%2F%D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2599.doc&ei=sbK3U4OMELKB7QbOoYHIDg&usg=AFQjCNGzU6awIH_Z5BerQzxvBM8SDVnFkg&sig2=967bnraFJN6EyUe0usqEWw&bvm=bv.70138588,d.bGE שעות ישיבה רבות ורצופות מעלות את הסיכון הבריאותי]

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית] ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012

−

* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות ~~לעבודה  עלולות~~ לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014

+

* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014

* [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Aliza Matusevich, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, 2009

* [https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sport/Physical_exercise/Pages/sport_test.aspx האם אתם זזים מספיק? בחנו את עצמכם], באתר שירותי בריאות כללית

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות