− | תומכי הכלכלה ההשתתפותית מחזיקים בדעה שזה לא שיוויוני, וגם לא יעיל לתגמל אנשים על בסיס בעלות על רכוש (בעל הרכוש בחברה קפיטליסטית זכאי לרווחים שהצטברו מהשימוש בו). כמו כן, הם דוחים את הטענה שאדם מתוגמל על בסיס התוצרת שלו לחברה, מאחר ולא נלקחים בחשבון גורמים כמו כוח התאגדות, חוקים (שכר מינימום, זכויות קניין) וסטטוס חברתי (מגדר וגזע). לכן, הכלכלה ההשתתפותית תומכת כעקרון מרכזי בתגמול על מאמץ והקרבה, משמע, משך זמן עבודתך, הקושי שבעבודתך, וההקרבה הכרוכה בכך. לכן אדם שעובד ב[[כרייה]] – שנחשבת עבודה מסוכנת, לא נוחה ואינה מעניקה שום כוח לעובד – יקבל הכנסה גבוהה יותר ממישהו שעובד במשרד את אותו מספר שעות, מה שיאפשר לכורה לעבוד פחות שעות, וכך הנטל של עבודות מסוכנות ושדורשות הרבה מאמץ יחולק בין האוכלוסייה. | + | תומכי הכלכלה ההשתתפותית מחזיקים בדעה שזה לא שיוויוני, וגם לא יעיל לתגמל אנשים על בסיס בעלות על רכוש (בעל הרכוש בחברה קפיטליסטית זכאי לרווחים שהצטברו מהשימוש בו). כמו כן, הם דוחים את הטענה שאדם מתוגמל על בסיס התוצרת שלו לחברה, מאחר שלא נלקחים בחשבון גורמים כמו כוח התאגדות, חוקים (שכר מינימום, זכויות קניין) וסטטוס חברתי (מגדר וגזע). לכן, הכלכלה ההשתתפותית תומכת כעקרון מרכזי בתגמול על מאמץ והקרבה, משמע, משך זמן עבודתך, הקושי שבעבודתך, וההקרבה הכרוכה בכך. לכן אדם שעובד ב[[כרייה]] – שנחשבת עבודה מסוכנת, לא נוחה ואינה מעניקה שום כוח לעובד – יקבל הכנסה גבוהה יותר ממישהו שעובד במשרד את אותו מספר שעות, מה שיאפשר לכורה לעבוד פחות שעות, וכך הנטל של עבודות מסוכנות ושדורשות הרבה מאמץ יחולק בין האוכלוסייה. |
| אדם לא ירוויח יותר עקב העובדה שהוא מכר יותר, במחיר יותר גבוה, או על פי כישרונות ומיומנויות. התגמול הוא על פי מאמץ והקרבה, אך אלו צריכים להיות יעילים מבחינה חברתית. | | אדם לא ירוויח יותר עקב העובדה שהוא מכר יותר, במחיר יותר גבוה, או על פי כישרונות ומיומנויות. התגמול הוא על פי מאמץ והקרבה, אך אלו צריכים להיות יעילים מבחינה חברתית. |
| אפשרי גם שאדם יעבוד במשך תקופה ארוכה בעבודה בעלת דרגת קושי מסוימת, אך לאחר תקופה זו, ייאלץ לבחור בעבודה בעלת דרגת קושי שונה. לדוגמה, אדם שעובד בוועדת תיאום במשך שנה, יצטרך לעבוד לאחר מכן במפעל פלדה או במקום עבודה פחות נוח אחר, על פי בחירתו, למשך שנה. במידה ויסרב לעשות זאת, יקבל משכורת נמוכה מהמקובל לכולם. שיטה זו מבטיחה שלא יווצר מעמד של מתאמים. | | אפשרי גם שאדם יעבוד במשך תקופה ארוכה בעבודה בעלת דרגת קושי מסוימת, אך לאחר תקופה זו, ייאלץ לבחור בעבודה בעלת דרגת קושי שונה. לדוגמה, אדם שעובד בוועדת תיאום במשך שנה, יצטרך לעבוד לאחר מכן במפעל פלדה או במקום עבודה פחות נוח אחר, על פי בחירתו, למשך שנה. במידה ויסרב לעשות זאת, יקבל משכורת נמוכה מהמקובל לכולם. שיטה זו מבטיחה שלא יווצר מעמד של מתאמים. |
− | על מנת שהמכלול המשרתי המאוזן יתפקד, אין אפשרות שבמקום העבודה יהיו מנהלים או בעלים, מאחר וכל המטלות מאוזנות למטרה של העצמה. | + | על מנת שהמכלול המשרתי המאוזן יתפקד, אין אפשרות שבמקום העבודה יהיו מנהלים או בעלים, מאחר שכל המטלות מאוזנות למטרה של העצמה. |
| הרעיון יושם לראשונה בשנות ה-70, על ידי הוצאת ספרים שלא למטרות רווח. בשנות ה-90 נפתחו בקנדה ובארצות הברית מספר מקומות עבודה נוספים שאימצו את הרעיון של מכלול משרתי מאוזן. | | הרעיון יושם לראשונה בשנות ה-70, על ידי הוצאת ספרים שלא למטרות רווח. בשנות ה-90 נפתחו בקנדה ובארצות הברית מספר מקומות עבודה נוספים שאימצו את הרעיון של מכלול משרתי מאוזן. |