1,401
עריכות
שינויים
משורה 66:
שורה 66: − +
החלפת טקסט – "דוגמא([^ות])" ב־"דוגמה$1"
===מקור הידיעה===
===מקור הידיעה===
השאלה הבאה שיש לבדוק בניתוח המידע החדשותי היא - מהו מקור הידיעה: האם הידיעה נמסרה לעיתון על-ידי השלטון או על-ידי מקור עצמאי בשטח. היבט זה משקף את התלות של העיתון בשלטון מבחינת דרגת האמינות שמיוחסת לדוברי השלטון והיקף התחקיר העצמאי שהעיתון נוקט. כך, לדוגמא, אפשר לסקר את מצב זכויות האדם בשטחים על-סמך שלושה מקורות: תחקיר עצמאי בשטח, תוך גביית עדויות מתושבים מקומיים; ציטוט ממצאים של ארגוני זכויות אדם כמו "בצלם"; והבאת גרסת דובר צה"ל כלשונה. שלוש אפשרויות אלה משרטטות רצף של תלות הולכת וגדלה בגורמים ממסדיים: על מי יסתמך העיתון - בכך תיבחן עצמאותו.
השאלה הבאה שיש לבדוק בניתוח המידע החדשותי היא - מהו מקור הידיעה: האם הידיעה נמסרה לעיתון על-ידי השלטון או על-ידי מקור עצמאי בשטח. היבט זה משקף את התלות של העיתון בשלטון מבחינת דרגת האמינות שמיוחסת לדוברי השלטון והיקף התחקיר העצמאי שהעיתון נוקט. כך, לדוגמה, אפשר לסקר את מצב זכויות האדם בשטחים על-סמך שלושה מקורות: תחקיר עצמאי בשטח, תוך גביית עדויות מתושבים מקומיים; ציטוט ממצאים של ארגוני זכויות אדם כמו "בצלם"; והבאת גרסת דובר צה"ל כלשונה. שלוש אפשרויות אלה משרטטות רצף של תלות הולכת וגדלה בגורמים ממסדיים: על מי יסתמך העיתון - בכך תיבחן עצמאותו.
נדגים עכשיו את שני ההיבטים של ניתוח המידע - יוצר החדשות ומקור החדשות - על-ידי ניתוח הסיקור העיתונאי של יום אחד, מקרי, - בעיתון של אתמול.
נדגים עכשיו את שני ההיבטים של ניתוח המידע - יוצר החדשות ומקור החדשות - על-ידי ניתוח הסיקור העיתונאי של יום אחד, מקרי, - בעיתון של אתמול.