שינויים

סקיטובסקי נסמך בניתוח שלו על המושג הנוירולוגי של עוררות עצבית (Arousal). מדדים כמו גלי-מוח (נמדדים באמצעות אלקטרו-אנספאלו-גראף), לחץ-דם, קצב פעימות לב, מספרים דרך למדוד את העוררות באופן כמותי. משימות שונות דורשות רמה שונה של עוררות. עד רמה מסויימת, הגדלת העוררות מובילה לתפקוד יעיל, אבל כמות גדולה מידי ממנה עלולה לגרום ללחץ וחרדה וכתוצאה מכך לתפקוד לא יעיל.  

סקיטובסקי נסמך בניתוח שלו על המושג הנוירולוגי של עוררות עצבית (Arousal). מדדים כמו גלי-מוח (נמדדים באמצעות אלקטרו-אנספאלו-גראף), לחץ-דם, קצב פעימות לב, מספרים דרך למדוד את העוררות באופן כמותי. משימות שונות דורשות רמה שונה של עוררות. עד רמה מסויימת, הגדלת העוררות מובילה לתפקוד יעיל, אבל כמות גדולה מידי ממנה עלולה לגרום ללחץ וחרדה וכתוצאה מכך לתפקוד לא יעיל.  

עובדה חשובה לכלכלה היא שרמת עוררות קשורה באופן הדוק עם תחושות כלליות של רווחה, ולכן להנעה. עודף גירוי הוא בלתי נעים, אבל כך גם העדר מתמשך של גירוי. כך שיש רמה אופטימלית של הגירוי והתעוררות הכוללת, במובן שהיא מניבה הרגשה של נוחות ושל רווחה. האופטימום הזה אינו קבוע; לדוגמא, הוא משתנה במהלך היום עם רמות שונות של עירנות. אבל בכל נקודה בזמן, גירוי מתחת לרמה האופטימלית מניב תחושה של שעמום, בעוד שגירוי מעל לרמה האופטימלית מניב מתח, תשישות או חרדה.

עובדה חשובה לכלכלה היא שרמת עוררות קשורה באופן הדוק עם תחושות כלליות של רווחה, ולכן להנעה. עודף גירוי הוא בלתי נעים, אבל כך גם העדר מתמשך של גירוי. כך שיש רמה אופטימלית של הגירוי והתעוררות הכוללת, במובן שהיא מניבה הרגשה של נוחות ושל רווחה. האופטימום הזה אינו קבוע; לדוגמה, הוא משתנה במהלך היום עם רמות שונות של עירנות. אבל בכל נקודה בזמן, גירוי מתחת לרמה האופטימלית מניב תחושה של שעמום, בעוד שגירוי מעל לרמה האופטימלית מניב מתח, תשישות או חרדה.

ניסיונות להקטנת התעוררות-יתר כוללים לרוב סיפוק של צרכים ביולוגיים בסיסיים. כאב, רעב, מחסור בשינה, וחוסרים פיזיולוגיים נוספים מגדילים את העוררות, ומילוי מחסורים אלה מקטין אותה. חשיבה אודות מחסור עתידי יכולה גם היא לגרום לעוררות, ולהניע התנהגות כמו קניית מזון אפילו כשהאדם אינו רעב, או חסכון לפנסיה.  

ניסיונות להקטנת התעוררות-יתר כוללים לרוב סיפוק של צרכים ביולוגיים בסיסיים. כאב, רעב, מחסור בשינה, וחוסרים פיזיולוגיים נוספים מגדילים את העוררות, ומילוי מחסורים אלה מקטין אותה. חשיבה אודות מחסור עתידי יכולה גם היא לגרום לעוררות, ולהניע התנהגות כמו קניית מזון אפילו כשהאדם אינו רעב, או חסכון לפנסיה.