שינויים

'''ההשפעות של ישראל על שינויי האקלים''', לפחות באופן ישיר, הן קטנות. פליטת [[גזי חממה]] מצד ישראל מהווה כ-0.2% מהפליטות העולמית. לעומת זאת [[טביעת הרגל הפחמנית|טביעת הרגל הפחמנית לנפש]] בישראל גבוה יחסית לעולם. ישראל יכולה להיות גורם משמעותי בזירה הבין לאומית, על ידי הובלה של טכנולוגיות ויוזמות חברתיות או כלכליות, ועל ידי השפעה על אליטה חברתית-כלכלית בארצות הברית ובמדינות נוספות.  

'''ההשפעות של ישראל על שינויי האקלים''', לפחות באופן ישיר, הן קטנות. פליטת [[גזי חממה]] מצד ישראל מהווה כ-0.2% מהפליטות העולמית. לעומת זאת [[טביעת הרגל הפחמנית|טביעת הרגל הפחמנית לנפש]] בישראל גבוה יחסית לעולם. ישראל יכולה להיות גורם משמעותי בזירה הבין לאומית, על ידי הובלה של טכנולוגיות ויוזמות חברתיות או כלכליות, ועל ידי השפעה על אליטה חברתית-כלכלית בארצות הברית ובמדינות נוספות.  

'''ההשפעות של שינויי האקלים על ישראל''' עלולות להיות הרסניות. ישראל נמצאת במזרח התיכון - אזור רגיש מאוד לשינויי אקלים, אשר הטמפרטורות בו עולות בקצב גבוה פי שתיים לפחות יחסית לממוצע העולמי, שני שליש משטחה הוא מדבר, ולכן הרגישות שלה לשינויי אקלים גבוהה. נכון ל-2018 ייתכן וההשפעות חמורות יותר מהשפעות [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. ההשפעות העיקריות הן [[עומס חום|עלייה בעומס החום]], שינוי במשטר המשקעים ועלייה בזיהום האוויר בגלל סופות חול ואבק. לפי מדעני אקלים, לא הפחתת פליטות, עד שנת 2100 צפוי כי הטמפרטורות הממוצעות בחודש יולי בישראל תהיה כ-40 מעלות, טמפרטורה שהיום מאפיינת את מדבר סהרה{{הערה|ירון דרוקמן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669157,00.html ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי] 16.06.2015, ויינט}}{{הערה|עודד כרמלי [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7647591 הים יהיה יותר חם מג'קוזי: כך ייראו החיים בישראל בשנת 2100] 07 לאוגוסט 2019, הארץ}}. כמו כן, צפוייה החמרת [[בצורת בישראל]] בגלל תזוזת משקעים לכיוון צפון, והגברת האידוי בגלל החום, מה שיכול להביא לכך שכל ישראל [[מדבור|תהפוך למדבר]]{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}. באופן כללי, קשה להבין  את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והמערכתיות של שינויי אקלים, ובמיוחד קשה לדעת מה עלולות להיות ההשלכות על ישראל דרך השפעות על מדינות אחרות - לדוגמה אפשרות של [[פליטי סביבה|גלי פליטים]] או מתיחות צבאית על רקע [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]]. השפעות אפשרויות אחרות הן דרך [[השפעות של התחממות עולמית]] על אזורים אחרים בעולם - לדוגמה [[התחממות עולמית וחקלאות|השפעה של התחממות עולמית על החקלאות]] ברחבי העולם ודרכה השפעה של [[שוק המזון העולמי]].

'''ההשפעות של שינויי האקלים על ישראל''' עלולות להיות הרסניות. ישראל נמצאת במזרח התיכון - אזור רגיש מאוד לשינויי אקלים, אשר הטמפרטורות בו עולות בקצב גבוה פי שתיים לפחות יחסית לממוצע העולמי, שני שליש משטחה הוא מדבר, ולכן הרגישות שלה לשינויי אקלים גבוהה. נכון ל-2018 ייתכן וההשפעות חמורות יותר מהשפעות [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. ההשפעות העיקריות הן [[עומס חום|עלייה בעומס החום]], שינוי במשטר המשקעים ועלייה בזיהום האוויר בגלל סופות חול ואבק. לפי מדעני אקלים, לא הפחתת פליטות, עד שנת 2100 צפוי כי הטמפרטורות הממוצעות בחודש יולי בישראל תהיה כ-40 מעלות, טמפרטורה שהיום מאפיינת את מדבר סהרה{{הערה|ירון דרוקמן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669157,00.html ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי] 16.06.2015, ויינט}}{{הערה|עודד כרמלי [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7647591 הים יהיה יותר חם מג'קוזי: כך ייראו החיים בישראל בשנת 2100] 07 באוגוסט 2019, הארץ}}. כמו כן, צפוייה החמרת [[בצורת בישראל]] בגלל תזוזת משקעים לכיוון צפון, והגברת האידוי בגלל החום, מה שיכול להביא לכך שכל ישראל [[מדבור|תהפוך למדבר]]{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}. באופן כללי, קשה להבין  את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והמערכתיות של שינויי אקלים, ובמיוחד קשה לדעת מה עלולות להיות ההשלכות על ישראל דרך השפעות על מדינות אחרות - לדוגמה אפשרות של [[פליטי סביבה|גלי פליטים]] או מתיחות צבאית על רקע [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]]. השפעות אפשרויות אחרות הן דרך [[השפעות של התחממות עולמית]] על אזורים אחרים בעולם - לדוגמה [[התחממות עולמית וחקלאות|השפעה של התחממות עולמית על החקלאות]] ברחבי העולם ודרכה השפעה של [[שוק המזון העולמי]].

'''הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים''' עד כה, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית, וזאת בניגוד למדינות אחרות שרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים. רוב ארגוני הסביבה טוענים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להגביר את המודעות הציבורית ואת פעולות הממשלה בנושא פועלים מספר ארגונים בנושא, בין היתר על ידי [[מצעד האקלים|מצעדי אקלים]].

'''הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים''' עד כה, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית, וזאת בניגוד למדינות אחרות שרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים. רוב ארגוני הסביבה טוענים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להגביר את המודעות הציבורית ואת פעולות הממשלה בנושא פועלים מספר ארגונים בנושא, בין היתר על ידי [[מצעד האקלים|מצעדי אקלים]].

את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה-70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה{{הערה|בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/forecast/avgYearTemp.html שינויי אקלים בישראל 2009-2018] אתר מזג האוויר בישראל}}.

את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה-70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה{{הערה|בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/forecast/avgYearTemp.html שינויי אקלים בישראל 2009-2018] אתר מזג האוויר בישראל}}.

את העלייה בטמפרטורות לא מראים בתחזית מזג האוויר כי כל כמה שנים מעדכנים את הממוצע. מכיוון שהטמפרטורעולה מעלים גם את הממוצע ולכן גם כאשר הטמפרטורה חריגה מאוד ביחס למה שהיה לפני שינויי האקלים (שהחלו בערך בשנת 1830), זה תמיד ממוצע או קצת מעל הממוצע. בשנת 2019 הטמפרטור בישראל הגיעה לשיא שכמוהולא יה מאז 1948{{הערה|מיטל לוקוף [https://www.the7eye.org.il/339092?fbclid=IwAR2F4hgeOLe2BHhdcusM3LiMhO2MdEbOTScgCEmADgl5ej1Czk74qczS0BM אין דבר כזה "יחסית לעונה"] 30 ליולי 2017, העין השביעית}}.

את העלייה בטמפרטורות לא מראים בתחזית מזג האוויר כי כל כמה שנים מעדכנים את הממוצע. מכיוון שהטמפרטורעולה מעלים גם את הממוצע ולכן גם כאשר הטמפרטורה חריגה מאוד ביחס למה שהיה לפני שינויי האקלים (שהחלו בערך בשנת 1830), זה תמיד ממוצע או קצת מעל הממוצע. בשנת 2019 הטמפרטור בישראל הגיעה לשיא שכמוהולא יה מאז 1948{{הערה|מיטל לוקוף [https://www.the7eye.org.il/339092?fbclid=IwAR2F4hgeOLe2BHhdcusM3LiMhO2MdEbOTScgCEmADgl5ej1Czk74qczS0BM אין דבר כזה "יחסית לעונה"] 30 ביולי 2017, העין השביעית}}.

יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.  

יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.  

ההתייבשות גורמת ליותר סופות אבק עקב התייבשות קרקע. בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה "ישראל מתייבשת שוב".

ההתייבשות גורמת ליותר סופות אבק עקב התייבשות קרקע. בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה "ישראל מתייבשת שוב".

כתוצאה מהבצורת ישראל עברה לשימוש נרחב במים מותפלים ומושבים וזה גרם לירידה דרסטית בכמות המגנזיום ובמינרלים נוספים, במים ובגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. עוד סיבה למחסור במגנזיום בישראל היא [[חקלאות תעשייתית]]. אם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב-30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. בספטמבר 2018 אמור להסתיים שלב גיבוש ההמלצות של הוועדה להקמת מתקן חלוץ להוספת המגנזיום למים המותפלים, אם כי ההוספה בעצמה עלולה לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיות{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger  Yona Amitai  Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}.

כתוצאה מהבצורת ישראל עברה לשימוש נרחב במים מותפלים ומושבים וזה גרם לירידה דרסטית בכמות המגנזיום ובמינרלים נוספים, במים ובגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. עוד סיבה למחסור במגנזיום בישראל היא [[חקלאות תעשייתית]]. אם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב-30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. בספטמבר 2018 אמור להסתיים שלב גיבוש ההמלצות של הוועדה להקמת מתקן חלוץ להוספת המגנזיום למים המותפלים, אם כי ההוספה בעצמה עלולה לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיות{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger  Yona Amitai  Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ביולי 2018, Science Direct}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}.

רק בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכינרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי צמחייה טבעית אשרת מקבלת את המים מהגשמים, הרבה יותר טובה לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה שנוטעים אותה וצריכים להשקות אחר כך. במקום זאת הורגים את הצמחייה הטבעית בריסוס, כיסוח, גיזום ונוטעים במקומה צמחייה זרה הדורשת השקייה. את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים, וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94/ גשמי סוף עונה] 22 למרץ, זווית}}.

רק בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכינרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי צמחייה טבעית אשרת מקבלת את המים מהגשמים, הרבה יותר טובה לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה שנוטעים אותה וצריכים להשקות אחר כך. במקום זאת הורגים את הצמחייה הטבעית בריסוס, כיסוח, גיזום ונוטעים במקומה צמחייה זרה הדורשת השקייה. את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים, וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94/ גשמי סוף עונה] 22 במרץ, זווית}}.

===עלייה במפלס מי הים===

===עלייה במפלס מי הים===

על פי מחקר של אוניברסיטת הרווארד שינויי האקלים יקשו על עמידה בתקנים של מזהמים כמו אוזון, כאשר ההשפעה החזקה ביותר תהיה בערים מזוהמות במהלך אירועי זיהום.{{הערה|1=Jacob, Daniel J., and Darrel A. Winner[https://dash.harvard.edu/bitstream/handle/1/3553961/Jacob_EffectClimate.pdf?sequence=2  Effect of climate

על פי מחקר של אוניברסיטת הרווארד שינויי האקלים יקשו על עמידה בתקנים של מזהמים כמו אוזון, כאשר ההשפעה החזקה ביותר תהיה בערים מזוהמות במהלך אירועי זיהום.{{הערה|1=Jacob, Daniel J., and Darrel A. Winner[https://dash.harvard.edu/bitstream/handle/1/3553961/Jacob_EffectClimate.pdf?sequence=2  Effect of climate

change on air quality.] The Harward Community, 2009}} ב-16 לדצמבר 2016 כ-1,100 רופאים ואחיות בארה"ב פנו לטראמפ בבקשה לפעול בדחיפות כנגד שינויי האקלים כאיום בריאותי, כאשר בין ההשלכות במקום הראשון עמדה התגברות זיהום האוויר{{הערה|1=[http://environmentamerica.org/sites/environment/files/resources/Climate%20and%20Health%20Letter%20with%20Names.pdf?_ga=1.263556812.1940812172.1482078492 Climate and Health Letter with Names] Environment America 16,12,2016}}

change on air quality.] The Harward Community, 2009}} ב-16 בדצמבר 2016 כ-1,100 רופאים ואחיות בארה"ב פנו לטראמפ בבקשה לפעול בדחיפות כנגד שינויי האקלים כאיום בריאותי, כאשר בין ההשלכות במקום הראשון עמדה התגברות זיהום האוויר{{הערה|1=[http://environmentamerica.org/sites/environment/files/resources/Climate%20and%20Health%20Letter%20with%20Names.pdf?_ga=1.263556812.1940812172.1482078492 Climate and Health Letter with Names] Environment America 16,12,2016}}

   

   

על פי פרופסור יואב יאיר, בשנים האחרונות שינויי האקלים גרמו לעלייה בעוצמה ובתכיפות של אירועי האובך כדוגמת הסופה שהייתה בספטמבר 2015{{הערה|פרופסור יואב יאיר [http://www.hayadan.org.il/dust-storms-will-be-least-rare-1009154 בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל] הידען 10.9.2015}} סופה זו גרמה לזיהום אוויר כבד של חומר חלקיקי בכל רחבי הארץ{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/Israel2015-2-Dust-Storms.aspx בתוך שנה בישראל: שני סופות אבק חסרות תקדים] המשרד להגנת הסביבה, 13.9.2015}}. זיהום של [[חומר חלקיקי]] נחשב אחד [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|הזיהומים המסוכנים ביותר מבין מזהמי האוויר]], עקב תרומה שלו למחלות לב וריאה. השרפות וסופות האבק גורמות לעלייה חדה ופתאומית בכמות החומר החלקיקי באוויר. מה שעלול להיות מסוכן יותר להתפתחות מחלות מסוימות מחשיפה ממושכת{{הערה|שחר שלוח[http://zavit.org.il/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94/ חשיפה קצרה, סכנה גדולה] זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 13.12.2016.}} על פי דוקטור דניאל מדר, סופות האבק והשרפות הקשות שנגרמו בגלל שינויי האקלים בנובמבר 2016, הביאו לזיהום אוויר חמור בחלקיקים בכל הארץ. לפי הערכתו, אם האקלים ימשיך להיהרס תגרם החמרה נוספת {{הערה|דוקטור דניאל מדר[http://zavit.org.il/%D7%AA%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D/ תתחילו להתרגל לאירועים חריגים] סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016}}

על פי פרופסור יואב יאיר, בשנים האחרונות שינויי האקלים גרמו לעלייה בעוצמה ובתכיפות של אירועי האובך כדוגמת הסופה שהייתה בספטמבר 2015{{הערה|פרופסור יואב יאיר [http://www.hayadan.org.il/dust-storms-will-be-least-rare-1009154 בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל] הידען 10.9.2015}} סופה זו גרמה לזיהום אוויר כבד של חומר חלקיקי בכל רחבי הארץ{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/Israel2015-2-Dust-Storms.aspx בתוך שנה בישראל: שני סופות אבק חסרות תקדים] המשרד להגנת הסביבה, 13.9.2015}}. זיהום של [[חומר חלקיקי]] נחשב אחד [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|הזיהומים המסוכנים ביותר מבין מזהמי האוויר]], עקב תרומה שלו למחלות לב וריאה. השרפות וסופות האבק גורמות לעלייה חדה ופתאומית בכמות החומר החלקיקי באוויר. מה שעלול להיות מסוכן יותר להתפתחות מחלות מסוימות מחשיפה ממושכת{{הערה|שחר שלוח[http://zavit.org.il/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94/ חשיפה קצרה, סכנה גדולה] זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 13.12.2016.}} על פי דוקטור דניאל מדר, סופות האבק והשרפות הקשות שנגרמו בגלל שינויי האקלים בנובמבר 2016, הביאו לזיהום אוויר חמור בחלקיקים בכל הארץ. לפי הערכתו, אם האקלים ימשיך להיהרס תגרם החמרה נוספת {{הערה|דוקטור דניאל מדר[http://zavit.org.il/%D7%AA%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D/ תתחילו להתרגל לאירועים חריגים] סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016}}

על פי הערכות של נאס"א אם פליטות גזי החממה ימשכו בקצב הנוכחי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביולי תגיע ל-40-45 מעלות צלזיוס, עד סוף המאה, טמפרטורה דומה לזו ששוררת כיום במדבר סהרה. היום באילת הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 33-34 מעלות(הטמפרטורה הממוצעת היא "באמצע" בין הטמפרטורה הימית והלילית){{הערה|ירטון דרוקמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669157,00.html ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי] ynet, כלכלה ירוקה וקיימות 16.6.2015}}.

על פי הערכות של נאס"א אם פליטות גזי החממה ימשכו בקצב הנוכחי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביולי תגיע ל-40-45 מעלות צלזיוס, עד סוף המאה, טמפרטורה דומה לזו ששוררת כיום במדבר סהרה. היום באילת הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 33-34 מעלות(הטמפרטורה הממוצעת היא "באמצע" בין הטמפרטורה הימית והלילית){{הערה|ירטון דרוקמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669157,00.html ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי] ynet, כלכלה ירוקה וקיימות 16.6.2015}}.

ב-4 ליולי פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה רשמית, לפיה, בישראל, הטמפרטורה תעלה בעד 2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050. בהודעה אין מספרים אבסולוטיים - כלומר מה בדיוק תהיה הטמפרטורה. לא ברור האם מדובר בתרחיש עסקים כרגיל או בתרחיש הפחתת פליטות רצינית. כמו כן לא ברור ביחס לאיזו שנה היא תעלה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [https://www.gov.il/he/departments/news/inter-ministerial_administration_for_climate_change_adaptation הידעתם? עד שנת 2050 תהיה עלייה של עד 2 מעלות צלזיוס בממוצע בישראל בשל שינויי אקלים – השאלה מה עושים עם זה] 4 ליולי 2019}}.

ב-4 ביולי פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה רשמית, לפיה, בישראל, הטמפרטורה תעלה בעד 2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050. בהודעה אין מספרים אבסולוטיים - כלומר מה בדיוק תהיה הטמפרטורה. לא ברור האם מדובר בתרחיש עסקים כרגיל או בתרחיש הפחתת פליטות רצינית. כמו כן לא ברור ביחס לאיזו שנה היא תעלה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [https://www.gov.il/he/departments/news/inter-ministerial_administration_for_climate_change_adaptation הידעתם? עד שנת 2050 תהיה עלייה של עד 2 מעלות צלזיוס בממוצע בישראל בשל שינויי אקלים – השאלה מה עושים עם זה] 4 ביולי 2019}}.

בגלל [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, "תא הדלי" מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

בגלל [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, "תא הדלי" מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל.  

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל.  

ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים (שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]){{הערה|המשרד להגנת הסביבה [https://drive.google.com/file/d/1HcohYep64TN84hfVYbrhW-a92xPY7dWv/view היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית] 31.12.2018}}. התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות,  בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל.  היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ליולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים (שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]){{הערה|המשרד להגנת הסביבה [https://drive.google.com/file/d/1HcohYep64TN84hfVYbrhW-a92xPY7dWv/view היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית] 31.12.2018}}. התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות,  בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל.  היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ביולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

   

   

ב-2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

ב-2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}