שינויים

== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==

== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}

[[האידאולוגיה הקפיטליסטית]] תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך שלא תלוי בחברה האנושית, כלומר, לא חשוב אם זה טוב או רע, זה חייב לקרות, אפילו אם זה יוביל ל[[הכחדת האנושות]]. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם ובכך גרמו ל[[הכחדה המונית]] ולעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה. לדוגמה חיידקים אנאירובים שפלטו חמצן לאוויר שהקשה על קיומם. ייתכן שגם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים, והוא בעצמו יכחד.{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}}{{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}} את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לשיפור איכות החיים.  

[[האידאולוגיה הקפיטליסטית]] תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך שלא תלוי בחברה האנושית, כלומר, לא חשוב אם זה טוב או רע, זה חייב לקרות, אפילו אם זה יוביל ל[[הכחדת האנושות]]. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם ובכך גרמו ל[[הכחדה המונית]] ולעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה. לדוגמה חיידקים אנאירובים שפלטו חמצן לאוויר שהקשה על קיומם. ייתכן שגם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים, והוא בעצמו יכחד.{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 בספטמבר 2015, The Washington Post}}{{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 באוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}} את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לשיפור איכות החיים.  

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של [[סביבתנות]], במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק כהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: [[המין האנושי]], שהתפתח כיצור תבוני, לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}ומצד שני גרמו לעוני ורעב אצל בני אדם אחרים.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}{{הערה|1=William Chester Jordan

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של [[סביבתנות]], במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק כהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: [[המין האנושי]], שהתפתח כיצור תבוני, לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}ומצד שני גרמו לעוני ורעב אצל בני אדם אחרים.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}{{הערה|1=William Chester Jordan

המערכת הקפיטליסטית וכן זרמים מודרנים אחרים כמו סוציאליזם, שקשורים לחלקים מהמשבר הסביבתי, נשענות על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה שתפור את כל הבעיות - תפיסה של [[אופטימיזם טכנולוגי]]. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות אין בכלל ברירה אלא לצעוד באותו נתיב של מדינות מפותחות, להגדיל את השימוש בטכנולוגיה, לבחור בטכנולוגיות מסויימות, ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

המערכת הקפיטליסטית וכן זרמים מודרנים אחרים כמו סוציאליזם, שקשורים לחלקים מהמשבר הסביבתי, נשענות על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה שתפור את כל הבעיות - תפיסה של [[אופטימיזם טכנולוגי]]. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות אין בכלל ברירה אלא לצעוד באותו נתיב של מדינות מפותחות, להגדיל את השימוש בטכנולוגיה, לבחור בטכנולוגיות מסויימות, ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז, קופנהגן וערים רבות אחרות יש כיוון של מכוון של הגדלת [[תחבורה פעילה]] - שימוש גדול יותר בהליכה ברגל ובאופניים, במקום נסיעות במכונית , במטרה לשפר את הבריאות, לצמצם נזקים סביבתיים ולשפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם אופטמיזם טכנולוגי גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא.{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}} הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עממית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה.{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 לאפריל 2019, BBC}}

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז, קופנהגן וערים רבות אחרות יש כיוון של מכוון של הגדלת [[תחבורה פעילה]] - שימוש גדול יותר בהליכה ברגל ובאופניים, במקום נסיעות במכונית , במטרה לשפר את הבריאות, לצמצם נזקים סביבתיים ולשפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם אופטמיזם טכנולוגי גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא.{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}} הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עממית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה.{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 באפריל 2019, BBC}}

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.

=== המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה ===

=== המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה ===

בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר.{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}

בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר.{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ביוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}

=== אשור ===

=== אשור ===

האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, דבר זה, יחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם ל[[רעב המוני|מחסור במזון]]. רעב זה תרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה.{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}} יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]].

האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, דבר זה, יחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם ל[[רעב המוני|מחסור במזון]]. רעב זה תרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה.{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 בנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}} יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]].

=== תרבות המאיה ===

=== תרבות המאיה ===

{{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}

{{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}

מכה 9. בשנת 1223 לפני הספירה היה ליקוי חמה באותו האזור. כמו כן האפר מהר הגעש בהחלט יכול לגרום לחושך.

מכה 9. בשנת 1223 לפני הספירה היה ליקוי חמה באותו האזור. כמו כן האפר מהר הגעש בהחלט יכול לגרום לחושך.

מכה 10. הרעלים מהאצות הרעילו את היבול והבכור במשפחה במצרים העתיקה ייתכן ואכל ראשון ממנו במיוחד כאשר עקב הבצורת יש מעט אוכל.{{הערה|N. Joel Ehrenkranz, MDa,* and Deborah A. Sampson [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2442724/ Origin of the Old Testament Plagues: Explications and Implications] יולי 2008, Yale Journal of Biology and Medicine}}{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}

מכה 10. הרעלים מהאצות הרעילו את היבול והבכור במשפחה במצרים העתיקה ייתכן ואכל ראשון ממנו במיוחד כאשר עקב הבצורת יש מעט אוכל.{{הערה|N. Joel Ehrenkranz, MDa,* and Deborah A. Sampson [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2442724/ Origin of the Old Testament Plagues: Explications and Implications] יולי 2008, Yale Journal of Biology and Medicine}}{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 בנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 באפריל 2017, Live Science}}

יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, כי הוא גרם צריכת מים גבוהה.{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}} בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר.

יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, כי הוא גרם צריכת מים גבוהה.{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 בנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}} בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר.

ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה אם לא לכלול את התקופה ההליניסטית, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים הייתה יכולה להיחשב לאימפריה: משנת 1500 לפני הספירה ועד 1200 לפני הספירה בערך.{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_מצרים_העתיקה#ממלכה_חדשה:_תקופת_האימפריה ממלכה חדשה: תקופת האימפריה]}} בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה אם לא לכלול את התקופה ההליניסטית, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים הייתה יכולה להיחשב לאימפריה: משנת 1500 לפני הספירה ועד 1200 לפני הספירה בערך.{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_מצרים_העתיקה#ממלכה_חדשה:_תקופת_האימפריה ממלכה חדשה: תקופת האימפריה]}} בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.