שורה 49: |
שורה 49: |
| Platform on Biodiversity and Ecosystem Services on the work of | | Platform on Biodiversity and Ecosystem Services on the work of |
| its seventh session | | its seventh session |
− | ] 29 למאי 2019}}. | + | ] 29 במאי 2019}}. |
| | | |
| === סיבות בריאותיות ונפשיות === | | === סיבות בריאותיות ונפשיות === |
שורה 65: |
שורה 65: |
| ועוד. | | ועוד. |
| | | |
− | מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[אפוקליפסת זומבים]]" (zombie apocalypse) כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ-smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}. | + | מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[אפוקליפסת זומבים]]" (zombie apocalypse) כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ-smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 בפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 באפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 במרץ 2018}}. |
| | | |
| [[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאוריה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]] | | [[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאוריה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]] |
שורה 72: |
שורה 72: |
| המטרה המקורית של [[כלכלה]] היא להגדיל [[רווחה חברתית]]. [[עוני]] (בניגוד ל[[פשטות מרצון]]) עלול לגרום למצוקה נפשית קשה. אנשים [[רעב|רעבים]] או ללא מחסה או תרופות בסיסיות וכו' הם גורמים מרכזיים לאומללות. | | המטרה המקורית של [[כלכלה]] היא להגדיל [[רווחה חברתית]]. [[עוני]] (בניגוד ל[[פשטות מרצון]]) עלול לגרום למצוקה נפשית קשה. אנשים [[רעב|רעבים]] או ללא מחסה או תרופות בסיסיות וכו' הם גורמים מרכזיים לאומללות. |
| | | |
− | אבל גם עודף צריכה, או צריכה של מוצרים בעלי השפעות לוואי מזיקות, גורם לפגיעה ב[[רווחה חברתית]]. ההשפעות הבריאותיות והחברתיות שצוינו גורמות לעליה ב[[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה חשובה ל[[נכות]] ב-2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 במקביל לעלייה בתמ"ג. כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, [[בדידות]], ניכור חברתי וכך הלאה ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}. | + | אבל גם עודף צריכה, או צריכה של מוצרים בעלי השפעות לוואי מזיקות, גורם לפגיעה ב[[רווחה חברתית]]. ההשפעות הבריאותיות והחברתיות שצוינו גורמות לעליה ב[[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה חשובה ל[[נכות]] ב-2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 במקביל לעלייה בתמ"ג. כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, [[בדידות]], ניכור חברתי וכך הלאה ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 באוקטובר 2016, The Star Online}}. |
| | | |
− | הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}. | + | הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ביוני 2018}}. |
| | | |
| לפי המחקר של ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה כאשר מדברים על דור הסמארטפון: | | לפי המחקר של ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה כאשר מדברים על דור הסמארטפון: |
| | | |
− | "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים" "יש ראיות מהותיות שמקשרות בין השימוש בסמארטפון ובין הירידה בהרגשת האושר שלהם", כמו כן יש פגיעה קשה בעצמאיות, ביכולת למצוא בן או בת זוג. יש ירידה במקרי הרצח, אבל לעומת זאת עלייה ב[[התאבדויות]] אשר הכמות שלהן לראשונה עברה את כמות מקרי הרצח{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית] 4 לאוגוסט 2018}}.סמארטפונים עלולים לגרום גם לבעיות התפתחות שונות{{הערה|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}} | + | "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים" "יש ראיות מהותיות שמקשרות בין השימוש בסמארטפון ובין הירידה בהרגשת האושר שלהם", כמו כן יש פגיעה קשה בעצמאיות, ביכולת למצוא בן או בת זוג. יש ירידה במקרי הרצח, אבל לעומת זאת עלייה ב[[התאבדויות]] אשר הכמות שלהן לראשונה עברה את כמות מקרי הרצח{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית] 4 באוגוסט 2018}}.סמארטפונים עלולים לגרום גם לבעיות התפתחות שונות{{הערה|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}} |
| | | |
| ===עודף צריכה כגורם לעוני=== | | ===עודף צריכה כגורם לעוני=== |
שורה 97: |
שורה 97: |
| | | |
| ==האתגרים במעבר לכלכלת מצב יציב== | | ==האתגרים במעבר לכלכלת מצב יציב== |
− | כלכלת מצב יציב עומדת בניגוד לכמה מגמות, וכן לדרך בה עובדת המערכת החברתית-כלכלית הקיימת כיום - [[קפיטליזם]] עם דגש על צמיחה כלכלית ו[[תרבות הצריכה]]. יש סבירות שכלכלת מצב יציב במידה מסוימת מנוגדת לרעיון הקידמה האומר שצריך תמיד לשכלל את הטכנולוגיה ולהגביר את הכמות שלה. חלק מתומכי הרעיון אומרים שטכנולוגיה תמיד מעלה את אורח החיים ושוללים את האפשרות שיכול להיות מצב שבו יש יותר מידי טכנולוגיה. חלק אחר אומרים שזה בכלל תהליך שאינו תלוי באדם ("את הקידמה אי אפשר לעצור") וגם אם היא תביא להכחדת האנושות לטובת רובוטים{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}} האנושות לא יכולה לעשות שום דבר בנידון. חלק מהסיבות העיקריות לשכלול הטכנולוגיה כיום הוא לייצר כמה שיותר, להעביר כמה שיותר פעילויות פיזיות ומוחיות למכונות, ולהגביר כמה שיותר את החשיפה למציאות מדומה. | + | כלכלת מצב יציב עומדת בניגוד לכמה מגמות, וכן לדרך בה עובדת המערכת החברתית-כלכלית הקיימת כיום - [[קפיטליזם]] עם דגש על צמיחה כלכלית ו[[תרבות הצריכה]]. יש סבירות שכלכלת מצב יציב במידה מסוימת מנוגדת לרעיון הקידמה האומר שצריך תמיד לשכלל את הטכנולוגיה ולהגביר את הכמות שלה. חלק מתומכי הרעיון אומרים שטכנולוגיה תמיד מעלה את אורח החיים ושוללים את האפשרות שיכול להיות מצב שבו יש יותר מידי טכנולוגיה. חלק אחר אומרים שזה בכלל תהליך שאינו תלוי באדם ("את הקידמה אי אפשר לעצור") וגם אם היא תביא להכחדת האנושות לטובת רובוטים{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 בספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 באוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}} האנושות לא יכולה לעשות שום דבר בנידון. חלק מהסיבות העיקריות לשכלול הטכנולוגיה כיום הוא לייצר כמה שיותר, להעביר כמה שיותר פעילויות פיזיות ומוחיות למכונות, ולהגביר כמה שיותר את החשיפה למציאות מדומה. |
| | | |
| * '''צמיחה של עסקים'''. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש [[יתרונות לגודל]], עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ול[[תאגידים רב לאומיים]] יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים. | | * '''צמיחה של עסקים'''. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש [[יתרונות לגודל]], עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ול[[תאגידים רב לאומיים]] יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים. |
שורה 146: |
שורה 146: |
| מעבר לכלכלת מצב יציב דורשת הגבלת הצריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה והבריאות. בשביל אלה שצורכים יותר מידי פירושה ירידה בצריכה ובשביל אלה הצורכים מעט מידי - עלייה בצריכה. רבים כותבים על המאבק במחסור, בעוני ומתגאים בכך - מטרה זו מהווה חלק [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|מיעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]]. לעומת זאת ירידה בצריכה או [[פשטות מרצון]] היא לא נושא פופולרי ולכן המונח כלכלת מצב יציב איננו מוזכר הרבה בתקשורת. אם זאת במידה בה הדבר נדרש מבחינה בריאותית, סביבתית, חברתית, אנשים, ארגונים וממשלות מגבילים צריכה עודפת. צמצום צריכה כזה בדרך כלל מעלה את רמת החיים של כלל האנושות כולל אלה שכמות הכסף שלהם מצטמצמת כתוצאה מכך. דוגמאות נפוצות להגבלה כזאת: | | מעבר לכלכלת מצב יציב דורשת הגבלת הצריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה והבריאות. בשביל אלה שצורכים יותר מידי פירושה ירידה בצריכה ובשביל אלה הצורכים מעט מידי - עלייה בצריכה. רבים כותבים על המאבק במחסור, בעוני ומתגאים בכך - מטרה זו מהווה חלק [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|מיעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]]. לעומת זאת ירידה בצריכה או [[פשטות מרצון]] היא לא נושא פופולרי ולכן המונח כלכלת מצב יציב איננו מוזכר הרבה בתקשורת. אם זאת במידה בה הדבר נדרש מבחינה בריאותית, סביבתית, חברתית, אנשים, ארגונים וממשלות מגבילים צריכה עודפת. צמצום צריכה כזה בדרך כלל מעלה את רמת החיים של כלל האנושות כולל אלה שכמות הכסף שלהם מצטמצמת כתוצאה מכך. דוגמאות נפוצות להגבלה כזאת: |
| ===צעדים אישיים=== | | ===צעדים אישיים=== |
− | * [[תזונה בריאה]]. הדבר מצמצם את רווחי [[תעשיית המזון]] ומכיוון שזו חלק משמעותי מהכלכלה העולמית במידה מסוימת את הצמיחה של הכלכלה כולה. אם זאת היא מעלה משמעותית את רמת החיים של הנוקטים בה. כמות גדולה מאוד של אנשים היום עושים דיאטה{{הערה|סוכנויות הידיעות[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3386108,00.html סקר: באיזו מדינה עושים הכי הרבה דיאטה?] 12 לינואר 2010, כלכליסט}}, בארצות הברית 45 מיליון בשנה מצטרפים לעושי הדיאטה{{הערה|Boston Medical Center [https://www.bmc.org/nutrition-and-weight-management/weight-management WEIGHT MANAGEMENT]}} יותר מ-50% מהנשים, יותר מ-9 0% מהמתבגרים{{הערה|TAMMY DRAY[https://www.livestrong.com/article/390541-facts-statistics-about-dieting/ Facts & Statistics About Dieting]Livestrong}}. סביר להניח שיש ביניהם, גם אלה שעובדים בחקלאות או בתעשיית המזון, שיש להם מניות בחברות האלה, ואפילו בעלי חברות או חוות. כאשר הם עושים דיאטה הם מעלים את רמת חייהם תוך צמצום הרווחים הכספיים שלהם. כמו כן דיאטה מצמצמת את הרווחים של [[תעשיית התרופות]]. | + | * [[תזונה בריאה]]. הדבר מצמצם את רווחי [[תעשיית המזון]] ומכיוון שזו חלק משמעותי מהכלכלה העולמית במידה מסוימת את הצמיחה של הכלכלה כולה. אם זאת היא מעלה משמעותית את רמת החיים של הנוקטים בה. כמות גדולה מאוד של אנשים היום עושים דיאטה{{הערה|סוכנויות הידיעות[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3386108,00.html סקר: באיזו מדינה עושים הכי הרבה דיאטה?] 12 בינואר 2010, כלכליסט}}, בארצות הברית 45 מיליון בשנה מצטרפים לעושי הדיאטה{{הערה|Boston Medical Center [https://www.bmc.org/nutrition-and-weight-management/weight-management WEIGHT MANAGEMENT]}} יותר מ-50% מהנשים, יותר מ-9 0% מהמתבגרים{{הערה|TAMMY DRAY[https://www.livestrong.com/article/390541-facts-statistics-about-dieting/ Facts & Statistics About Dieting]Livestrong}}. סביר להניח שיש ביניהם, גם אלה שעובדים בחקלאות או בתעשיית המזון, שיש להם מניות בחברות האלה, ואפילו בעלי חברות או חוות. כאשר הם עושים דיאטה הם מעלים את רמת חייהם תוך צמצום הרווחים הכספיים שלהם. כמו כן דיאטה מצמצמת את הרווחים של [[תעשיית התרופות]]. |
| | | |
| * עידוד [[אורח חיים פעיל]]. הדבר מצמצם רווחים של חברות האנרגיה המספקות דלקים לחשמל, לכלי התחבורה, את הרווחים של תעשיית התרופות ואת הרווחים של הרבה מאוד חברות המייצרות מוצרים אשר מחליפים פעילות אנושית (מכונית, מכונת כביסה, מייבש שיער, שלט רחוק וכך הלאה). הרבה מאוד אנשים משתדלים לנהל אורח חיים פעיל והרבה ממשלות ארגונים ובתי ספר מקדמות אותו. למעשה כאשר בבית הספר עושים שיעור [[פעילות גופנית]] למרות שאפשר היה לעשות במקום שיעור מחשוב, הם מצמצמים בכך את הרווחים של חברת המחשבים, את הרווחים של החברה שמספקת חשמל למחשב ושל החברה שמספקת דלק לתחנת החשמל שמפעילה את הטלפון הנייד. סביר להניח שבין אלה המשתדלים לנהל אורח חיים פעיל, יש גם אנשים אשר מקבלים רווחים מאחת התעשיות המוזכרות לעיל, למעשה ייתכן שאפילו הרוב. אם זאת הם מעלים בזאת את רמת החיים שלהם/ן גם כי יהיו יותר בריאים וגם בדרכים נוספות. לדוגמה אחת מהדרכים הבולטות לעודד אותו היא עידוד [[תחבורה ציבורית]] ו[[אופניים]] מה שמפחית גם [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[פקקי תנועה]] וזה שוב מעלה את רמת חייהם גם של מי שמקבל את רווחיו מתעשיית הרכב. | | * עידוד [[אורח חיים פעיל]]. הדבר מצמצם רווחים של חברות האנרגיה המספקות דלקים לחשמל, לכלי התחבורה, את הרווחים של תעשיית התרופות ואת הרווחים של הרבה מאוד חברות המייצרות מוצרים אשר מחליפים פעילות אנושית (מכונית, מכונת כביסה, מייבש שיער, שלט רחוק וכך הלאה). הרבה מאוד אנשים משתדלים לנהל אורח חיים פעיל והרבה ממשלות ארגונים ובתי ספר מקדמות אותו. למעשה כאשר בבית הספר עושים שיעור [[פעילות גופנית]] למרות שאפשר היה לעשות במקום שיעור מחשוב, הם מצמצמים בכך את הרווחים של חברת המחשבים, את הרווחים של החברה שמספקת חשמל למחשב ושל החברה שמספקת דלק לתחנת החשמל שמפעילה את הטלפון הנייד. סביר להניח שבין אלה המשתדלים לנהל אורח חיים פעיל, יש גם אנשים אשר מקבלים רווחים מאחת התעשיות המוזכרות לעיל, למעשה ייתכן שאפילו הרוב. אם זאת הם מעלים בזאת את רמת החיים שלהם/ן גם כי יהיו יותר בריאים וגם בדרכים נוספות. לדוגמה אחת מהדרכים הבולטות לעודד אותו היא עידוד [[תחבורה ציבורית]] ו[[אופניים]] מה שמפחית גם [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[פקקי תנועה]] וזה שוב מעלה את רמת חייהם גם של מי שמקבל את רווחיו מתעשיית הרכב. |
שורה 156: |
שורה 156: |
| * [[התייעלות אנרגטית]]. | | * [[התייעלות אנרגטית]]. |
| | | |
− | בנובמבר 2018 ביל גייטס אחד האנשים העשירים בעולם, הציג המצאה חדשה: שירותים אשר הופכים הפרשות בני אדם ל[[דשן אורגני]] ללא צורך במים ודיבר על שירותים שלא יצרכו אנרגיה חשמלית. שרותים כאלה יורידו את הרווחים של חברות המים, [[דשן כימי|הדשן הכימי]], האנרגיה, אבל יעלו את רמת חייהם של בעליהם כי יפחיתו השפעות כמו [[שחיקת קרקע]], [[זיהום מים]] ו[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]{{הערה|Lorraine Chow[https://www.ecowatch.com/bill-gates-foundation-toilet-2618322513.html Bill Gates Unveils Toilet That Transforms Waste Into Fertilizer, Doesn't Require Water or Sewers] 6 לנובמבר 2018, Ecowatch}}. | + | בנובמבר 2018 ביל גייטס אחד האנשים העשירים בעולם, הציג המצאה חדשה: שירותים אשר הופכים הפרשות בני אדם ל[[דשן אורגני]] ללא צורך במים ודיבר על שירותים שלא יצרכו אנרגיה חשמלית. שרותים כאלה יורידו את הרווחים של חברות המים, [[דשן כימי|הדשן הכימי]], האנרגיה, אבל יעלו את רמת חייהם של בעליהם כי יפחיתו השפעות כמו [[שחיקת קרקע]], [[זיהום מים]] ו[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]{{הערה|Lorraine Chow[https://www.ecowatch.com/bill-gates-foundation-toilet-2618322513.html Bill Gates Unveils Toilet That Transforms Waste Into Fertilizer, Doesn't Require Water or Sewers] 6 בנובמבר 2018, Ecowatch}}. |
| | | |
| כל האמצעים המוזכרים לעיל מצמצמים ייצור וצריכה ואם זאת בגלל שתופעות כתו זיהום אוויר, שינוי אקלים, אורח חיים יושבני משפיעות על כולן, הן מעלים את רמת החיים של כולם כולל של אלה המקבלים פחות כסף בגללן. ראו גם [[משבר המוצרים הציבוריים]] ו[[חברת השפע]] להסבר נוסף. | | כל האמצעים המוזכרים לעיל מצמצמים ייצור וצריכה ואם זאת בגלל שתופעות כתו זיהום אוויר, שינוי אקלים, אורח חיים יושבני משפיעות על כולן, הן מעלים את רמת החיים של כולם כולל של אלה המקבלים פחות כסף בגללן. ראו גם [[משבר המוצרים הציבוריים]] ו[[חברת השפע]] להסבר נוסף. |
שורה 163: |
שורה 163: |
| בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים שנחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. עד כה אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה, אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו סרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה, ועברה רק גבול אחד: פליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]]. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה, אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות, ולראות כיצד הדבר משפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של [[פערים חברתיים|הפערים החברתיים]], מעבר מ[[דלק מחצבי|דלקים פוסיליים]] ל[[אנרגיה מתחדשת]] והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי [[צמיחה כלכלית]] אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}. | | בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים שנחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. עד כה אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה, אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו סרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה, ועברה רק גבול אחד: פליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]]. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה, אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות, ולראות כיצד הדבר משפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של [[פערים חברתיים|הפערים החברתיים]], מעבר מ[[דלק מחצבי|דלקים פוסיליים]] ל[[אנרגיה מתחדשת]] והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי [[צמיחה כלכלית]] אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}. |
| | | |
− | ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}. | + | ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ביולי 2018, העוקץ}}. |
| | | |
| ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}. | | ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}. |
שורה 170: |
שורה 170: |
| {{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת }} | | {{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת }} |
| [[אנרגיה מתחדשת]] ו[[התייעלות אנרגטית]] הם שני צעדים כדי להפחית את ההשפעות הסביבתיות של [[שוק האנרגיה העולמי]] כמו זיהום ו[[שינוי אקלים]] וגם אלו הם צעדים של [[קיימות]] מתוך ראיה שיום אחד הנפט והפחם יגמרו ואולי עוד הרבה קודם לכן הם יתייקרו עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ומנגנונים דומים בדלקים אחרים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בתחומים כמו [[אנרגיה סולארית]] וגם ב[[אנרגיית רוח]]. | | [[אנרגיה מתחדשת]] ו[[התייעלות אנרגטית]] הם שני צעדים כדי להפחית את ההשפעות הסביבתיות של [[שוק האנרגיה העולמי]] כמו זיהום ו[[שינוי אקלים]] וגם אלו הם צעדים של [[קיימות]] מתוך ראיה שיום אחד הנפט והפחם יגמרו ואולי עוד הרבה קודם לכן הם יתייקרו עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ומנגנונים דומים בדלקים אחרים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בתחומים כמו [[אנרגיה סולארית]] וגם ב[[אנרגיית רוח]]. |
− | התייעלות אנרגטית מצמצמת את הייצור של חברות האנרגיה. באנגליה לדוגמה צריכת החשמל ירדה ב-16% מ-2005 ועד 2019{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 לינואר 2019, The Guardian}}. | + | התייעלות אנרגטית מצמצמת את הייצור של חברות האנרגיה. באנגליה לדוגמה צריכת החשמל ירדה ב-16% מ-2005 ועד 2019{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 בינואר 2019, The Guardian}}. |
| | | |
| ==== תעשייה בת קיימא ==== | | ==== תעשייה בת קיימא ==== |
שורה 188: |
שורה 188: |
| קבוצת חברות גדולות הכריזה על יצירת מודל ה"לולאה" - LOOP, שיאפשר רכישה באריזות ניתנות לשימוש חוזר וגם מסירה שלהם למרכזים בהם הם ינוקו ויעברו לשימוש כזה. למיזם הצטרפו Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Unilever, Mars Petcare, The Clorox Co., The Body Shop, Coca-Cola European Partners, Mondelēz Intl., Danone, Jacobs Douwe Egberts, Pladis, Lesieur, BIC, Beiersdorf, People Against Dirty, Nature’s Path, Thousand Fell, Greenhouse, Grilliance, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Cozie and Preserve; retailer Carrefour; primary logistics and transportation company UPS and sustainable resource management company Suez ויש עוד מצטרפים{{הערה| Lisa Pierce in Sustainable Packaging [https://www.packagingdigest.com/sustainable-packaging/loop-brands-boldly-reinvent-waste-free-packaging-2019-01-24 Loop and big brands boldly reinvent waste-free packaging]23 לינואר 2019, Package Digest}}{{הערה|Loop[https://loopstore.com/ Loop -Launching 2019]}}. | | קבוצת חברות גדולות הכריזה על יצירת מודל ה"לולאה" - LOOP, שיאפשר רכישה באריזות ניתנות לשימוש חוזר וגם מסירה שלהם למרכזים בהם הם ינוקו ויעברו לשימוש כזה. למיזם הצטרפו Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Unilever, Mars Petcare, The Clorox Co., The Body Shop, Coca-Cola European Partners, Mondelēz Intl., Danone, Jacobs Douwe Egberts, Pladis, Lesieur, BIC, Beiersdorf, People Against Dirty, Nature’s Path, Thousand Fell, Greenhouse, Grilliance, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Cozie and Preserve; retailer Carrefour; primary logistics and transportation company UPS and sustainable resource management company Suez ויש עוד מצטרפים{{הערה| Lisa Pierce in Sustainable Packaging [https://www.packagingdigest.com/sustainable-packaging/loop-brands-boldly-reinvent-waste-free-packaging-2019-01-24 Loop and big brands boldly reinvent waste-free packaging]23 לינואר 2019, Package Digest}}{{הערה|Loop[https://loopstore.com/ Loop -Launching 2019]}}. |
| | | |
− | [[האיחוד האירופי]] אסר על 70% מהפלסטיק החד פעמי{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/europe-plastics-ban-2633124406.html EU Parliament Bans Plastics Responsible for 70% of Ocean Trash] 29 למרץ 2019, Ecowatch}}. | + | [[האיחוד האירופי]] אסר על 70% מהפלסטיק החד פעמי{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/europe-plastics-ban-2633124406.html EU Parliament Bans Plastics Responsible for 70% of Ocean Trash] 29 במרץ 2019, Ecowatch}}. |
| | | |
| הושג הסכם לפיו המדינות העשירות לא יזרימו את הפסולת הפלסטית למדינות עניות, מה שיחייב אותם לאסור, למחזר או להגביל אותו. עוד לפני כן סין אסרה על הכנסת פלסטיק ממדינות אחרות לתוכה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-pollution-agreement-2636986814.html Historic Agreement on Plastic Pollution Reached by 180+ Countries Without the U.S] 13 במאי 2019, Ecowatch}}. | | הושג הסכם לפיו המדינות העשירות לא יזרימו את הפסולת הפלסטית למדינות עניות, מה שיחייב אותם לאסור, למחזר או להגביל אותו. עוד לפני כן סין אסרה על הכנסת פלסטיק ממדינות אחרות לתוכה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-pollution-agreement-2636986814.html Historic Agreement on Plastic Pollution Reached by 180+ Countries Without the U.S] 13 במאי 2019, Ecowatch}}. |
| | | |
− | [[הודו]] הודיעה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב-2022{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.. המשמעות היא עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים. | + | [[הודו]] הודיעה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב-2022{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ביוני 2018, Ecowatch}}.. המשמעות היא עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים. |
| | | |
| ==== חקלאות בת קיימא ==== | | ==== חקלאות בת קיימא ==== |
שורה 198: |
שורה 198: |
| [[חקלאות בת קיימא]] היא אתגר גדול - היא כרוכה בצמצום התלות במשאבים מתכלים כמו נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר [[דשן כימי]], קוטלי עשבים וחרקים. היא כרוכה גם באתגרים נוספים כמו מניעת הרס של [[מערכות אקולוגיות]] בגלל פליטת חומרים מזהמים ושיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. | | [[חקלאות בת קיימא]] היא אתגר גדול - היא כרוכה בצמצום התלות במשאבים מתכלים כמו נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר [[דשן כימי]], קוטלי עשבים וחרקים. היא כרוכה גם באתגרים נוספים כמו מניעת הרס של [[מערכות אקולוגיות]] בגלל פליטת חומרים מזהמים ושיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. |
| | | |
− | בחלק מהמדינות יש ארגונים אשר עוסקים במניעת [[בזבוז מזון]], לדוגמה לקט ישראל בישראל. בצרפת יש חוק המחייב סופרמרקטים להעביר לנזקקים, את כל המזון שלא נמכר לפני שהוא מתקלקל{{הערה|Josh Hafner [https://www.usatoday.com/story/money/nation-now/2016/02/09/french-supermarkets-must-now-donate-unsold-food-charity/80076632/ French supermarkets must now donate unsold food to charity] 9 לפברואר 2019, USA today}}. זה כמובן מצמצם את כמות המזון המיוצר ויחד איתו גם את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הייצור, ובו זמנית מעביר מליוני ארוחות לנזקקים. שימוש יעיל במזון, מניעת בזבוז מזון, הם חלק מהעקרונות של חקלאות בת קיימא. | + | בחלק מהמדינות יש ארגונים אשר עוסקים במניעת [[בזבוז מזון]], לדוגמה לקט ישראל בישראל. בצרפת יש חוק המחייב סופרמרקטים להעביר לנזקקים, את כל המזון שלא נמכר לפני שהוא מתקלקל{{הערה|Josh Hafner [https://www.usatoday.com/story/money/nation-now/2016/02/09/french-supermarkets-must-now-donate-unsold-food-charity/80076632/ French supermarkets must now donate unsold food to charity] 9 בפברואר 2019, USA today}}. זה כמובן מצמצם את כמות המזון המיוצר ויחד איתו גם את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הייצור, ובו זמנית מעביר מליוני ארוחות לנזקקים. שימוש יעיל במזון, מניעת בזבוז מזון, הם חלק מהעקרונות של חקלאות בת קיימא. |
| | | |
| ==== בנייה ירוקה ==== | | ==== בנייה ירוקה ==== |