שינויים

'''ההשפעות הבריאותיות של פעילות גופנית''' נוגעת להשפעות הרבות שיש ל[[פעילות גופנית]] סדירה ול[[אורח חיים פעיל]] על הבריאות - הן הבריאות הפיזית והן הבריאות הנפשית. ההשפעה של פעילות גופנית זו חורגת מתחום הבריאות ונוגעת גם לתחומים נוספים כמו [[כלכלה]] שכן היא משפרת את ה[[רווחה חברתית]].

'''ההשפעות הבריאותיות של פעילות גופנית''' נוגעת להשפעות הרבות שיש ל[[פעילות גופנית]] סדירה ול[[אורח חיים פעיל]] על הבריאות - הן הבריאות הפיזית והן הבריאות הנפשית. ההשפעה של פעילות גופנית זו חורגת מתחום הבריאות ונוגעת גם לתחומים נוספים כמו [[כלכלה]] שכן היא משפרת את ה[[רווחה חברתית]].

לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לסוגים רבים של תחלואה כולל [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. הפעילות גם מקטינה מתח-נפשי ובכך מחזקת את המערכת החיסונית. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] חרדה, [[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf]. היבטים אלה משפרים את הבריאות הכללית ואת איכות החיים.

לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לסוגים רבים של תחלואה כולל [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. הפעילות גם מקטינה מתח-נפשי ובכך מחזקת את המערכת החיסונית. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] חרדה, [[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf]. היבטים אלה משפרים את הבריאות הכללית ואת איכות החיים.

[[קובץ:Bilbao - Plaza Miguel de Unamuno 3.jpg|ממוזער|350px|[[הולכי רגל]] בכיכר עירונית בעיר [[בילבאו]] בספרד. 65% מתושבי העיר מגיעים לעבודה ברגל. גופי בריאות כיום ממליצים על ביצוע [[פעילות גופנית]] לא רק כאימון ספורט מיוחד אלא כחלק מ[[אורח חיים פעיל]] - שילוב הפעילות כחלק מחיי היומיום. תכנון עירוני מוטה ל[[תחבורה פעילה]] כמו [[הליכתיות]] יכול לסייע בדבר זה]]

[[קובץ:Bilbao - Plaza Miguel de Unamuno 3.jpg|ממוזער|350px|[[הולכי רגל]] בכיכר עירונית בעיר [[בילבאו]] בספרד. 65% מתושבי העיר מגיעים לעבודה ברגל. גופי בריאות כיום ממליצים על ביצוע [[פעילות גופנית]] לא רק כאימון ספורט מיוחד אלא כחלק מ[[אורח חיים פעיל]] - שילוב הפעילות כחלק מחיי היומיום. תכנון עירוני מוטה ל[[תחבורה פעילה]] כמו [[הליכתיות]] יכול לסייע בדבר זה.]]

לפי משרד הבריאות, [[אורח חיים יושבני]] מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ מוחי]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]] ועוד. [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] המגוון גדול של יתרונות בריאותיים של פעילות גופנית גורמת לכך שהיא חלק מהותי בכל תוכנית של [[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]].  

לפי משרד הבריאות, [[אורח חיים יושבני]] מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ מוחי]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]] ועוד. [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] המגוון גדול של יתרונות בריאותיים של פעילות גופנית גורמת לכך שהיא חלק מהותי בכל תוכנית של [[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]].

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אדם בריא ממוצע בן 40, שחי בישראל ויבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אדם בריא ממוצע בן 40, שחי בישראל ויבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית מספקת, החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20–65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית מספקת, החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

==עיקרי הדברים==

==עיקרי הדברים==

משרד הבריאות של ארצות הברית מבהיר כי:{{הערה|שם=US_Health|[https://health.gov/paguidelines/guidelines/chapter2.aspx Physical Activity Guidelines - Chapter 2: Physical Activity Has Many Health Benefits], US Department of Health and Human Services}}

משרד הבריאות של ארצות הברית מבהיר כי:{{הערה|שם=US_Health|[https://health.gov/paguidelines/guidelines/chapter2.aspx Physical Activity Guidelines - Chapter 2: Physical Activity Has Many Health Benefits], US Department of Health and Human Services}}

* פעילות גופני מורידה את הסיכון של מחלות ובעיות רפואיות רבות.  

* פעילות גופני מורידה את הסיכון של מחלות ובעיות רפואיות רבות.

* קצת פעילות גופנית טובה יותר מאשר אפס פעילות גופנית.  

* קצת פעילות גופנית טובה יותר מאשר אפס פעילות גופנית.

* עבור רוב ההשפעות הבריאותיות, יש תועלת בריאותית מהגדלת כמות הפעילות הגופנית על ידי הגברת עוצמת הפעילות, תדירות גבוהה יותר ו/או פעילות ארוכה יותר.  

* עבור רוב ההשפעות הבריאותיות, יש תועלת בריאותית מהגדלת כמות הפעילות הגופנית על ידי הגברת עוצמת הפעילות, תדירות גבוהה יותר ו/או פעילות ארוכה יותר.

* רוב היתרונות הבריאותיים מתרחשים כתוצאה מביצוע פעילות גופנית מתונה עד אינטנסיבית בת 150 דקות בשבוע, כמו הליכה מהירה. פעילות גופנית נוספת מובילה להגדלת היתרונות לבריאות.  

* רוב היתרונות הבריאותיים מתרחשים כתוצאה מביצוע פעילות גופנית מתונה עד אינטנסיבית בת 150 דקות בשבוע, כמו הליכה מהירה. פעילות גופנית נוספת מובילה להגדלת היתרונות לבריאות.

* הן פעילות אירובית והן פעילות לחיזוק השרירים מועילות לבריאות.  

* הן פעילות אירובית והן פעילות לחיזוק השרירים מועילות לבריאות.

* הפעילות הגופנית מועילה לבריאות בכל גיל, בכל קבוצה אתנית.  

* הפעילות הגופנית מועילה לבריאות בכל גיל, בכל קבוצה אתנית.

* פעילות גופנית מועילה גם לאנשים עם מוגבלות גופניות ו[[נכות]].  

* פעילות גופנית מועילה גם לאנשים עם מוגבלות גופניות ו[[נכות]].

* היתרונות של פעילות גופנית גדולים בהרבה מחסרונות אפשריים שלה.  

* היתרונות של פעילות גופנית גדולים בהרבה מחסרונות אפשריים שלה.

בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים - פעילות גופנית תורמת להפחתת יתר לחץ דם, להקטנת בעיות [[השמנה]], רמות שומנים גבוהות בדם ועוד. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה [[מתח נפשי]] שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב בהתחלת [[עישון]] ובעיות שונות של [[התמכרות|התמכרויות]] שונות המזיקות לבריאות. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וחברתי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים. היבט זה יכול להתקיים גם לגבי גורמי סיכון אחרים - לדוגמה [[עישון]] או [[השמנה]] מקשים על התחלת ביצוע של פעילות גופנית. מחקרים כמו [[אזורים כחולים]] שבוחנים אזורים בעלי ריכוז של אנשים בעלי תוחלת חיים ארוכה, מדגישים את [[הוליזם|ההשפעה הסינרגטית]] של גורמי בריאות שונים, שיכולה להיות גדולה יותר מאשר כל גורם בנפרד. פעילות גופנית ברחבי העיר יכולה לתרום לקידום [[עיר בריאה]] שבה יש עיצוב שמעודד גורמי בריאות ומחליש סיכונים בריאותיים.

בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים - פעילות גופנית תורמת להפחתת יתר לחץ דם, להקטנת בעיות [[השמנה]], רמות שומנים גבוהות בדם ועוד. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה [[מתח נפשי]] שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב בהתחלת [[עישון]] ובעיות שונות של [[התמכרות|התמכרויות]] שונות המזיקות לבריאות. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וחברתי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים. היבט זה יכול להתקיים גם לגבי גורמי סיכון אחרים - לדוגמה [[עישון]] או [[השמנה]] מקשים על התחלת ביצוע של פעילות גופנית. מחקרים כמו [[אזורים כחולים]] שבוחנים אזורים בעלי ריכוז של אנשים בעלי תוחלת חיים ארוכה, מדגישים את [[הוליזם|ההשפעה הסינרגטית]] של גורמי בריאות שונים, שיכולה להיות גדולה יותר מאשר כל גורם בנפרד. פעילות גופנית ברחבי העיר יכולה לתרום לקידום [[עיר בריאה]] שבה יש עיצוב שמעודד גורמי בריאות ומחליש סיכונים בריאותיים.

==כמות מומלצת של פעילות גופנית==

==כמות מומלצת של פעילות גופנית==

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הכמויות הבאות של פעילות גופנית לפי גיל:{{הערה|שם=who-fact}}

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הכמויות הבאות של פעילות גופנית לפי גיל:{{הערה|שם=who-fact}}

* '''ילדים בגיל 5-17''': כדאי לבצע 60 דקות פעילות גופנית נמרצת בכל יום. פעילות גופנית רבה יותר מספקת יתרונות בריאותיים נוספים. כדי לבצע פעילות לחיזוק השלד והעצמות לפחות 3 פעמים בשבוע.  

* '''ילדים בגיל 5-17''': כדאי לבצע 60 דקות פעילות גופנית נמרצת בכל יום. פעילות גופנית רבה יותר מספקת יתרונות בריאותיים נוספים. כדי לבצע פעילות לחיזוק השלד והעצמות לפחות 3 פעמים בשבוע.

* '''מבוגרים בגילאים 18-64''': כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת במשך השבוע או שילוב דומה של פעילות נמרצת ומתונה. לשם קבלת יתרונות בריאותיים נוספים מומלץ למבוגרים לבצע 300 דקות של פעילות גופנית במשך השבוע. פעילות לחיזוק השלד והעצמות הכוללת קבוצות שרירים ראשיות כדאי לבצע במשך 2 ימים בשבוע או יותר.  

* '''מבוגרים בגילאים 18-64''': כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת במשך השבוע או שילוב דומה של פעילות נמרצת ומתונה. לשם קבלת יתרונות בריאותיים נוספים מומלץ למבוגרים לבצע 300 דקות של פעילות גופנית במשך השבוע. פעילות לחיזוק השלד והעצמות הכוללת קבוצות שרירים ראשיות כדאי לבצע במשך 2 ימים בשבוע או יותר.

* '''מבוגרים בגיל 65 ומעלה''': כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת. יש יתרון בריאותי נוסף בקיום של פעילות גופנית במשך 300 דקות בשבוע. לאנשים עם בעיות בניידות מומלץ. לבצע פעילות גופנית כדי לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות 3 פעמים בשבוע או יותר, ביצוע פעילות לחיזוק השרירים כדאי לבצע לפחות 2 ימים בשבוע או יותר.  

* '''מבוגרים בגיל 65 ומעלה''': כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת. יש יתרון בריאותי נוסף בקיום של פעילות גופנית במשך 300 דקות בשבוע. לאנשים עם בעיות בניידות מומלץ. לבצע פעילות גופנית כדי לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות 3 פעמים בשבוע או יותר, ביצוע פעילות לחיזוק השרירים כדאי לבצע לפחות 2 ימים בשבוע או יותר.

האינטנסיביות של הפעילות הגופנית משתנה בין אנשים. כדי להנות משיפור בריאות הלב-ריאות כל פעילות גופנית צריכה להמשך במשך 10 דקות לפחות. {{הערה|שם=who-fact}}

האינטנסיביות של הפעילות הגופנית משתנה בין אנשים. כדי להנות משיפור בריאות הלב-ריאות כל פעילות גופנית צריכה להמשך במשך 10 דקות לפחות. {{הערה|שם=who-fact}}

ישנן ראיות מדעיות חזקות לכך שפעילות גופנית מקטינה את הסיכון למוות בטרם-עת (מוות שמתרחש מוקדם יותר מגיל התמותה הממוצע של אוכלוסיה מסויימת) עקב [[סיבות מוות בישראל|סיבות המוות המרכזיות]] כמו מחלת לב ומספר סוגי סרטן כמו גם מסיבות מוות אחרות. היבט זה הוא יוצא דופן בשני מובנים. {{הערה|שם=US_Health}}

ישנן ראיות מדעיות חזקות לכך שפעילות גופנית מקטינה את הסיכון למוות בטרם-עת (מוות שמתרחש מוקדם יותר מגיל התמותה הממוצע של אוכלוסיה מסויימת) עקב [[סיבות מוות בישראל|סיבות המוות המרכזיות]] כמו מחלת לב ומספר סוגי סרטן כמו גם מסיבות מוות אחרות. היבט זה הוא יוצא דופן בשני מובנים. {{הערה|שם=US_Health}}

* יש מעט בחירות הנוגעות לאורח החיים שהן בעלות השפעה גבוהה על התמותה כמו פעילות גופנית. על פי הערכה בארצות הברית, אנשים שפעילים גופנית במשך כ-7 שעות בשבוע הם בעלי סיכון נמוך ב-40% למוות מוקדם לעומת אנשים שפעילים פחות מ-30 דקות בשבוע. {{הערה|שם=US_Health}}

* יש מעט בחירות הנוגעות לאורח החיים שהן בעלות השפעה גבוהה על התמותה כמו פעילות גופנית. על פי הערכה בארצות הברית, אנשים שפעילים גופנית במשך כ-7 שעות בשבוע הם בעלי סיכון נמוך ב-40% למוות מוקדם לעומת אנשים שפעילים פחות מ-30 דקות בשבוע. {{הערה|שם=US_Health}}

* איו צורך בהכרח בכמות גבוהה של פעילות גופנית או פעילות מאומצת מאוד כדי להוריד את הסיכוי למוות. מחקרים מקרים שהסיכון הוא נמוך יותר כאשר אנשים מבצעים פעילות אירובית בינונית עד אינטנסיבית של לפחות 150 דקות בשבוע.{{הערה|שם=US_Health}}  

* איו צורך בהכרח בכמות גבוהה של פעילות גופנית או פעילות מאומצת מאוד כדי להוריד את הסיכוי למוות. מחקרים מקרים שהסיכון הוא נמוך יותר כאשר אנשים מבצעים פעילות אירובית בינונית עד אינטנסיבית של לפחות 150 דקות בשבוע.{{הערה|שם=US_Health}}

מחקרים מראים בצורה ברורה את החשיבות של המנעות מהמענות כללית של פעילות גופנית. כמות נמוכה של פעילות גופנית מקטינה את הסיכון למוות מוקדם. ההבדל העיקרי נוצר בין אלו שהם בלתי פעילים (30 דקות בשבוע) לבין אלו שיש להם רמות פעילות נמוכות (90 דקות או שעה וחצי בשבוע). הסיכון למוות מוקדם ממשיך לרדת ככל שרמות הפעילות הולכות וגדלות.{{הערה|שם=US_Health}}  

מחקרים מראים בצורה ברורה את החשיבות של המנעות מהמענות כללית של פעילות גופנית. כמות נמוכה של פעילות גופנית מקטינה את הסיכון למוות מוקדם. ההבדל העיקרי נוצר בין אלו שהם בלתי פעילים (30 דקות בשבוע) לבין אלו שיש להם רמות פעילות נמוכות (90 דקות או שעה וחצי בשבוע). הסיכון למוות מוקדם ממשיך לרדת ככל שרמות הפעילות הולכות וגדלות.{{הערה|שם=US_Health}}

בשנת 2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי [[מחסור בפעילות גופנית]] גורם ל-6% מכלל התמותה בעולם. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}} הסיכון הנובע ממחסור בפעילות גופנית צפוי להיות גבוה יותר במדינות עשירות שבהן יש השפעה רבה יותר למחלות כרוניות לא מדבקות כמו מחלות לב וסרטן לעומת מדינות עניות. לדוגמה במדינות עשירות ההשפעה של עישון היא כפולה לעומת ההשפעה בכלל העולם.  

בשנת 2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי [[מחסור בפעילות גופנית]] גורם ל-6% מכלל התמותה בעולם. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}} הסיכון הנובע ממחסור בפעילות גופנית צפוי להיות גבוה יותר במדינות עשירות שבהן יש השפעה רבה יותר למחלות כרוניות לא מדבקות כמו מחלות לב וסרטן לעומת מדינות עניות. לדוגמה במדינות עשירות ההשפעה של עישון היא כפולה לעומת ההשפעה בכלל העולם.

לפי הערכה משנת 2008, לפחות כ-250 אלף מתושבי ארצות הברית מתים בכל שנה עקב מחסור בפעילות גופנית. {{הערה|Meriwther A, Lee A. Physical Activity Counseling}}, היות ובשנת 2013 מתו בארצות הברית כ-2.5 מיליון בני אדם,[http://www.cdc.gov/nchs/fastats/deaths.htm] מדובר בכ-10% מכלל מקרי המוות. אם היינו מניחים כי ישראל דומה לארה"ב ביחס לגורמי סיכון שונים ניתן להעריך כי מחסור בפעילות גופנית תורם למוות בטרם עת של כ-4,000 אנשים בשנה. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות. {{הערה|שם=who2009}} היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה,{{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}} ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.  

לפי הערכה משנת 2008, לפחות כ-250 אלף מתושבי ארצות הברית מתים בכל שנה עקב מחסור בפעילות גופנית. {{הערה|Meriwther A, Lee A. Physical Activity Counseling}}, היות ובשנת 2013 מתו בארצות הברית כ-2.5 מיליון בני אדם,[http://www.cdc.gov/nchs/fastats/deaths.htm] מדובר בכ-10% מכלל מקרי המוות. אם היינו מניחים כי ישראל דומה לארה"ב ביחס לגורמי סיכון שונים ניתן להעריך כי מחסור בפעילות גופנית תורם למוות בטרם עת של כ-4,000 אנשים בשנה. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות. {{הערה|שם=who2009}} היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה,{{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}} ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורח חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.  

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורח חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20-93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאוד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית בתדירות גבוהה ואינטנסיבית היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20–93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאוד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית בתדירות גבוהה ואינטנסיבית היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]

==פעילות גופנית והפחתת תחלואה במחלות לב וכלי דם==

==פעילות גופנית והפחתת תחלואה במחלות לב וכלי דם==

יש מחקרים רבים המצביעים על היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית על תחלואה במחלות לב וכלי-דם.{{הערה|שם=US_Health}} מחלות לב ושבץ הן שתי [[סיבות מוות בישראל|סיבות מוות מרכזיות בישראל]]. מחלות לב הן גורם המוות השני בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-6,800 מתושבי ישראל מתו בכל שנה ממחלות לב- כ-17% מכלל מקרי המוות. בגילאים 0-65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. שבץ ומחלות כלי דם אחרות במוח הן גורם המוות השלישי בחשיבותו בישראל, הן גורמות לכ-2,200 מקרי מוות, שהם כ-5.7% מכלל מקרי המוות. בגילאים 0-65 מחלות אלה גורמות לכ-2.6% מכלל מקרי המוות, שהם כ-210 אנשים בשנה. סה"כ מחלות אלה גורמות ל-9,000 מקרי מוות בשנה, שהם כ-23% מכלל מקרי המוות בישראל. בגילאים 0-65 מחלות אלה הורגות יחד כ-930 בני אדם בשנה.{{הערה|שם=health2012}}

יש מחקרים רבים המצביעים על היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית על תחלואה במחלות לב וכלי-דם.{{הערה|שם=US_Health}} מחלות לב ושבץ הן שתי [[סיבות מוות בישראל|סיבות מוות מרכזיות בישראל]]. מחלות לב הן גורם המוות השני בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-6,800 מתושבי ישראל מתו בכל שנה ממחלות לב- כ-17% מכלל מקרי המוות. בגילאים 0–65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. שבץ ומחלות כלי דם אחרות במוח הן גורם המוות השלישי בחשיבותו בישראל, הן גורמות לכ-2,200 מקרי מוות, שהם כ-5.7% מכלל מקרי המוות. בגילאים 0–65 מחלות אלה גורמות לכ-2.6% מכלל מקרי המוות, שהם כ-210 אנשים בשנה. סה"כ מחלות אלה גורמות ל-9,000 מקרי מוות בשנה, שהם כ-23% מכלל מקרי המוות בישראל. בגילאים 0–65 מחלות אלה הורגות יחד כ-930 בני אדם בשנה.{{הערה|שם=health2012}}

[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] שמגבירים את הסבירות למחלות לב וכלי דם כוללות [[עישון]], [[לחץ דם גבוה]], [[סוכרת מסוג 2]], ורמות גובות של ליפידים מסויימים (כמו LDL, כולסטרול). כושר לב-ריאה נמוך הוא גם גורם סיכון למחלות לב. {{הערה|שם=US_Health}}

[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] שמגבירים את הסבירות למחלות לב וכלי דם כוללות [[עישון]], [[לחץ דם גבוה]], [[סוכרת מסוג 2]], ורמות גובות של ליפידים מסויימים (כמו LDL, כולסטרול). כושר לב-ריאה נמוך הוא גם גורם סיכון למחלות לב. {{הערה|שם=US_Health}}

אנשים שמבצעים פעילות גופנית אירובית בינונית עד מאומצת הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי לפתח מחלות לב וכלי דם לעומת אנשים לא פעילים. מבוגרים שהם פעילים באופן תדיר הם בעלי רמות נמוכות יותר של מחלות לב ושבץ, והם בעלי לחץ דם נמוך יותר, בעלי רמות ליפידים נמוכות יותר ויש הם כושר לב-ריאה טוב יותר. הורדה משמעותי של הסיכון למחלות לב וכלי דם מתרחשות ברמות שזהות לפעילות מתונה עד אינטנסיבית של 150 דקות בשבוע. יתרונות נוספים מתרחשים בכמות של -200 דקות בשבוע. יש ראיות חזקות לכך שפעילות גופנית נוספת מקטינה עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. {{הערה|שם=US_Health}}

אנשים שמבצעים פעילות גופנית אירובית בינונית עד מאומצת הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי לפתח מחלות לב וכלי דם לעומת אנשים לא פעילים. מבוגרים שהם פעילים באופן תדיר הם בעלי רמות נמוכות יותר של מחלות לב ושבץ, והם בעלי לחץ דם נמוך יותר, בעלי רמות ליפידים נמוכות יותר ויש הם כושר לב-ריאה טוב יותר. הורדה משמעותי של הסיכון למחלות לב וכלי דם מתרחשות ברמות שזהות לפעילות מתונה עד אינטנסיבית של 150 דקות בשבוע. יתרונות נוספים מתרחשים בכמות של -200 דקות בשבוע. יש ראיות חזקות לכך שפעילות גופנית נוספת מקטינה עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. {{הערה|שם=US_Health}}

מבוגרים בגילאים שונים, כולל אנשים זקנים וכן אנשים בקבוצות אתניות שונות יכולים להנות משיפור במצב הלב וכלי הדם שלהם עקב פעילות גופנית. פעילות גופנית משפרת את הבריאות גם עבור אנשים עם מגבלות מסויימות, כולל אנשים שאיבדו גפיים, אנשים עם טרשת נפוצה, אנשים אחרי שבץ, פגיעות בחוט השדה, ובעיות קוגניטיביות. {{הערה|שם=US_Health}}  

מבוגרים בגילאים שונים, כולל אנשים זקנים וכן אנשים בקבוצות אתניות שונות יכולים להנות משיפור במצב הלב וכלי הדם שלהם עקב פעילות גופנית. פעילות גופנית משפרת את הבריאות גם עבור אנשים עם מגבלות מסויימות, כולל אנשים שאיבדו גפיים, אנשים עם טרשת נפוצה, אנשים אחרי שבץ, פגיעות בחוט השדה, ובעיות קוגניטיביות. {{הערה|שם=US_Health}}

מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי [[כושר גופני]] טוב יותר, סבלו פחות מ[[עודף משקל]] והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין וטריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות ב[[מחלת לב]] [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/169/13/1216]

מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי [[כושר גופני]] טוב יותר, סבלו פחות מ[[עודף משקל]] והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין וטריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות ב[[מחלת לב]] [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/169/13/1216]

מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים 24-64 שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית. <ref name="ofanima">[http://www.ofanaim-mag.co.il/he-IL/211/707/?ParentCategoryID=210 מה הקשר בין מחלות לב לרכיבה על אופניים?] נאווה עינבר, מגזין אופניים</ref>

מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים 24–64 שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית. <ref name="ofanima">[http://www.ofanaim-mag.co.il/he-IL/211/707/?ParentCategoryID=210 מה הקשר בין מחלות לב לרכיבה על אופניים?] נאווה עינבר, מגזין אופניים</ref>

==פעילות גופנית והפחתת התחלואה בסרטן==

==פעילות גופנית והפחתת התחלואה בסרטן==

[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל  2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1000 נשים (ו-19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל  2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1000 נשים (ו-19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

 

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (Case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (Case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10%-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10%-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}

===סוגי סרטן נוספים===

===סוגי סרטן נוספים===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מתח נפשי]], [[מניעת עישון]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מתח נפשי]], [[מניעת עישון]]}}

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4,500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] בהיקף גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה-PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4,500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] בהיקף גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה-PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

שני שליש מהתושבים הבוגרים בהולנד מקשרים בין [[תחבורת אופניים|רכיבה על אופניים]] לתחושת אושר. אנשים שרוכבים או הולכים לעבודה נוטים להיות יותר מרוצים ופחות לחוצים, וחווים תחושה גדולה יותר של חופש ביחס לאנשים שנוהגים ברכב לעבודה. שימוש באופניים לא רק משפר את הבריאות הפיזית אלא גם את הבריאות הנפשית ואת ה[[רווחה נפשית]] הסובייקטיבית. {{הערה|שם=facts|[https://www.government.nl/documents/reports/2018/04/01/cycling-facts-2018 Cycling facts], משרד התשתיות וניהול המים, הולנד, 2018}}  

שני שליש מהתושבים הבוגרים בהולנד מקשרים בין [[תחבורת אופניים|רכיבה על אופניים]] לתחושת אושר. אנשים שרוכבים או הולכים לעבודה נוטים להיות יותר מרוצים ופחות לחוצים, וחווים תחושה גדולה יותר של חופש ביחס לאנשים שנוהגים ברכב לעבודה. שימוש באופניים לא רק משפר את הבריאות הפיזית אלא גם את הבריאות הנפשית ואת ה[[רווחה נפשית]] הסובייקטיבית. {{הערה|שם=facts|[https://www.government.nl/documents/reports/2018/04/01/cycling-facts-2018 Cycling facts], משרד התשתיות וניהול המים, הולנד, 2018}}

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1,600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1,600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

===פעילות גופנית ומצב "זרימה" נפשי===

===פעילות גופנית ומצב "זרימה" נפשי===

"[[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]]" הוא מצב פסיכולוגי נעים שיש בו חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ. חוקרים מדנמרק ערכו מחקר משנת 2010 שבדק אם פעילות התערבות בת 12-16 של פעילות גופנית, בקרב אנשים שלא היו פעילים קודם לכן, יכולה לעודד מצב זרימה כזה, וכן איזה סוג של פעילות גופנית יכול להשפיע בצורה משמעותית יותר על הזרימה. המחקר בדק שש קבוצות של גברים נשים שביצוע ריצה, כדורגל, ריצת אינטרוואלים, ואימוני כוח. המחקר מצא כי בכל הקבוצות נרשמה עליה משמעותית בתחושת הזרימה, בלי קשר לשאלה אם מדובר בפעילות קבוצתית או יחידנית. המחקר מצא הבדלים בין רמות של שיפור פיזיולוגי, תחושת הזרימה ודאגה בין הקבוצות. ולא נמצא קשר בין שיפור פיזיולוגי לבין תחושת זרימה. החוקרים מציינים כי נדרש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר אפשרות להבדלים בין מגדרים שונים ובין פעילות גופנית מתמדת לבין תחושת זרימה. {{הערה|Elbe, A.‐M., Strahler, K., Krustrup, P., Wikman, J. and Stelter, R. (2010), Experiencing flow in [https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1600-0838.2010.01112.x different types of physical activity intervention programs: three randomized studies]. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports, 20: 111-117. https://doi.org/10.1111/j.1600-0838.2010.01112.x}}

"[[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]]" הוא מצב פסיכולוגי נעים שיש בו חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ. חוקרים מדנמרק ערכו מחקר משנת 2010 שבדק אם פעילות התערבות בת 12–16 של פעילות גופנית, בקרב אנשים שלא היו פעילים קודם לכן, יכולה לעודד מצב זרימה כזה, וכן איזה סוג של פעילות גופנית יכול להשפיע בצורה משמעותית יותר על הזרימה. המחקר בדק שש קבוצות של גברים נשים שביצוע ריצה, כדורגל, ריצת אינטרוואלים, ואימוני כוח. המחקר מצא כי בכל הקבוצות נרשמה עליה משמעותית בתחושת הזרימה, בלי קשר לשאלה אם מדובר בפעילות קבוצתית או יחידנית. המחקר מצא הבדלים בין רמות של שיפור פיזיולוגי, תחושת הזרימה ודאגה בין הקבוצות. ולא נמצא קשר בין שיפור פיזיולוגי לבין תחושת זרימה. החוקרים מציינים כי נדרש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר אפשרות להבדלים בין מגדרים שונים ובין פעילות גופנית מתמדת לבין תחושת זרימה. {{הערה|Elbe, A.‐M., Strahler, K., Krustrup, P., Wikman, J. and Stelter, R. (2010), Experiencing flow in [https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1600-0838.2010.01112.x different types of physical activity intervention programs: three randomized studies]. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports, 20: 111-117. https://doi.org/10.1111/j.1600-0838.2010.01112.x}}

===הפחתת מתח נפשי עודף באמצעות פעילות גופנית===

===הפחתת מתח נפשי עודף באמצעות פעילות גופנית===

פעילות גופנית יכולה להפחית [[מתח נפשי]] וחרדה ובכך לשפר את [[רווחה חברתית|איכות החיים]] וגם את הבריאות הכללית.  

פעילות גופנית יכולה להפחית [[מתח נפשי]] וחרדה ובכך לשפר את [[רווחה חברתית|איכות החיים]] וגם את הבריאות הכללית.

לחץ נפשי כרוני פוגע בהרגשה הכללית ומעלה את הסיכוי לתמותה מכל סוגי הגורמים, ואת התחלואה במחלות לב וכלי דם. הוא יכול לגרור [[דיכאון]]. בנוסף מתח נפשי הוא חשוד בגרימת [[סוכרת]] מסוג 1 ו-2. הנזקים הגדולים ממתח נפשי נגרמים מניסיונות של אנשים להתמודד עם לחץ נפשי באמצעות באמצעים שונים שעלולים לפגוע בבריאות: [[עישון]], [[השמנת יתר|אכילת יתר]], צריכת [[אלכוהול]], צריכת סמים וחומרים כימיים שונים, [[צפייה בטלוויזיה]] ועוד.

לחץ נפשי כרוני פוגע בהרגשה הכללית ומעלה את הסיכוי לתמותה מכל סוגי הגורמים, ואת התחלואה במחלות לב וכלי דם. הוא יכול לגרור [[דיכאון]]. בנוסף מתח נפשי הוא חשוד בגרימת [[סוכרת]] מסוג 1 ו-2. הנזקים הגדולים ממתח נפשי נגרמים מניסיונות של אנשים להתמודד עם לחץ נפשי באמצעות באמצעים שונים שעלולים לפגוע בבריאות: [[עישון]], [[השמנת יתר|אכילת יתר]], צריכת [[אלכוהול]], צריכת סמים וחומרים כימיים שונים, [[צפייה בטלוויזיה]] ועוד.

פעילות גופנית היא ברוב המקרים דרך מוכחת להקטנת המתח-הנפשי. לדוגמה השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי<ref name="adda1">[http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st Physical Activity Reduces Stress], The Anxiety and Depression Association of America (ADAA)</ref> באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, [[תזונה בריאה]] ופעילות גופנית יכולה להפחית מתח.  

פעילות גופנית היא ברוב המקרים דרך מוכחת להקטנת המתח-הנפשי. לדוגמה השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי<ref name="adda1">[http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st Physical Activity Reduces Stress], The Anxiety and Depression Association of America (ADAA)</ref> באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, [[תזונה בריאה]] ופעילות גופנית יכולה להפחית מתח.

מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2008, בדקה 49 מחקרים בנושא, הראתה הפחתה משמעותית בלחץ הנפשי ביחס לקבוצות בקרה שלא קיבלו טיפול. לפעילות גופנית היה גם יתרון ביחס לפעילויות אחרות של טיפול בחרדה.  

מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2008, בדקה 49 מחקרים בנושא, הראתה הפחתה משמעותית בלחץ הנפשי ביחס לקבוצות בקרה שלא קיבלו טיפול. לפעילות גופנית היה גם יתרון ביחס לפעילויות אחרות של טיפול בחרדה.

<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>

<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>

==פעילות גופנית וסוכרת==

==פעילות גופנית וסוכרת==

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילאים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילאים של 21–87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

==פעילות גופנית ושיפור בריאות השלד והמפרקים ==

==פעילות גופנית ושיפור בריאות השלד והמפרקים ==

עצמות, שרירים מפרקים תומכים את הגוף ומאפשרים לו לנוע. בריאות של עצמות מפרקים ושרירים היא קריטית כדי לבצע משימות יומיומיות בלי מגבלות. שמירה על בריאות העצמות, המפרקים והשרירים היא חיונית יותר ככל שעולים בגיל.  

עצמות, שרירים מפרקים תומכים את הגוף ומאפשרים לו לנוע. בריאות של עצמות מפרקים ושרירים היא קריטית כדי לבצע משימות יומיומיות בלי מגבלות. שמירה על בריאות העצמות, המפרקים והשרירים היא חיונית יותר ככל שעולים בגיל.

===בריאות העצמות===

===בריאות העצמות===

מחקרים מצביעים על כך שניתן להאט את הירידה בצפיפות העצם באמצעות פעילות גופנית סדירה. השפעות אלה נצפות באנשים שמשתתפים בפעילות אירובית, בחיזוק שרירים ובפעילות לחיזוק העצמות של פעילות בעצימות בינונית או חזקה. הטווח של כמות הפעילות הגופנית שמועילה לבריאות בהקשרים אלה משתנה במחקרים שונים. נראה כי שינוי חשוב מתחיל להתרחש בטווח של 90 שעות בשבוע וממשיך להתקיים עד 300 דקות בשבוע. ילדים ונערים העוסקים בפעילות 3 פעמים בשבוע לפחות, יכולים להשיג שיפור בצפיפות העצם וזאת כתלות בתזונה נכונה הכוללת סידן וויטמין D‏{{הערה|שם=US_Health}}

מחקרים מצביעים על כך שניתן להאט את הירידה בצפיפות העצם באמצעות פעילות גופנית סדירה. השפעות אלה נצפות באנשים שמשתתפים בפעילות אירובית, בחיזוק שרירים ובפעילות לחיזוק העצמות של פעילות בעצימות בינונית או חזקה. הטווח של כמות הפעילות הגופנית שמועילה לבריאות בהקשרים אלה משתנה במחקרים שונים. נראה כי שינוי חשוב מתחיל להתרחש בטווח של 90 שעות בשבוע וממשיך להתקיים עד 300 דקות בשבוע. ילדים ונערים העוסקים בפעילות 3 פעמים בשבוע לפחות, יכולים להשיג שיפור בצפיפות העצם וזאת כתלות בתזונה נכונה הכוללת סידן וויטמין D{{הערה|שם=US_Health}}

שבירת הירך הוא סיכון מהותי שיש לו השפעה שלילית מהותית על החיים עבור אנשים מבוגרים רבים. אנשים שפעילים מבחינה גופנית, במיוחד נשים, הם בעלי סיכון סיכון מופחת לשברים בירך. הפעילות הנחוצה למטרה זו היא בעצימות בינונית לפחות ובמשך 300-120 דקות בשבוע. לא ברור אם פעילות גופנית מונעת גם שברים בחוליות עמוד השדרה ובאזורי גוף אחרים. {{הערה|שם=US_Health}}

שבירת הירך הוא סיכון מהותי שיש לו השפעה שלילית מהותית על החיים עבור אנשים מבוגרים רבים. אנשים שפעילים מבחינה גופנית, במיוחד נשים, הם בעלי סיכון סיכון מופחת לשברים בירך. הפעילות הנחוצה למטרה זו היא בעצימות בינונית לפחות ובמשך 120–300 דקות בשבוע. לא ברור אם פעילות גופנית מונעת גם שברים בחוליות עמוד השדרה ובאזורי גוף אחרים. {{הערה|שם=US_Health}}

===בריאות המפרקים===

===בריאות המפרקים===

פעילות סדירה בעצימות בינונית במשך 150-130 דקות בשבוע, בעומס נמוך, משפרת תפקוד, שליטה בכאבים ואיכות חיים אצל אנשים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס) או ממחלות מפרקים שגרוניות המשפיעות על המפרקים. לא ברור אם פעילות סדירה מפחיתה את הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית. ייתכן כי עיסוק בספורט ברמות גבוהות מאוד מעלה את הסיכון, וזאת בגלל סיכון היתר לפציעות ופגיעה במפרקים בסוגי ספורט תחרותיים מסויימים. {{הערה|שם=US_Health}}

פעילות סדירה בעצימות בינונית במשך 130–150 דקות בשבוע, בעומס נמוך, משפרת תפקוד, שליטה בכאבים ואיכות חיים אצל אנשים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס) או ממחלות מפרקים שגרוניות המשפיעות על המפרקים. לא ברור אם פעילות סדירה מפחיתה את הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית. ייתכן כי עיסוק בספורט ברמות גבוהות מאוד מעלה את הסיכון, וזאת בגלל סיכון היתר לפציעות ופגיעה במפרקים בסוגי ספורט תחרותיים מסויימים. {{הערה|שם=US_Health}}

==פעילות גופנית ושיפור בריאות השרירים==

==פעילות גופנית ושיפור בריאות השרירים==

ניוון שרירים או דלדול שרירים (מיוונית, Sarcopenia, שמשמעותה "עוני של בשר") הוא מצב המתבטא באובדן במסת שריר השלד כחלק מתהליך ההזדקנות. מעל גיל 25, מאבד גוף האדם בכל שנה בין 0.5-1% ממסת שריר השלד.  

ניוון שרירים או דלדול שרירים (מיוונית, Sarcopenia, שמשמעותה "עוני של בשר") הוא מצב המתבטא באובדן במסת שריר השלד כחלק מתהליך ההזדקנות. מעל גיל 25, מאבד גוף האדם בכל שנה בין 0.5-1% ממסת שריר השלד.

שכיחות סרקופניה היא 30% בקרב אנשים מעל גיל 60. המשמעות היא שפעילות השריר מופרעת באופן קשה וקיימת חולשה, עייפות, חוסר יכולת לנוע, ירידת תפקוד וירידת סבילות לחום ולקור. גם התהליכים המטבוליים כמו פירוק [[סוכר]] וספיגת [[חומרי מזון|נוטריאנטים]] מופרעים, ועלולה להופיע תנגודת לאינסולין (Insulin Resistance), שתורמת לפגיעה ב[[לב]] וב[[כלי הדם]] והופעת [[סוכרת]] בהמשך. הסרקופניה היא אחד המרכיבים העיקריים ב[[תסמונת התשישות]] (pathosis) , תסמונת גריאטריות שגוררת ירידה תפקודי, [[תחלואה]] ואף תמותה. סרקופניה היא [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] לבריאות לקויה ול[[תמותה]].{{הערה|שם=Prevalence and Determinant Factors of Sarcopenia in Patients With Type 2 Diabetes|http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2890348/}} סרקופניה תורמת לתחושת [[Well Being]] לקויה ולבעיה בפעילות של הגפיים עליונות וזה נגרם עקב ההריסה שבשריר שגורם לחולשה וחוסר תפקוד. שטח קטן יותר של שריר באמצע הירך והסננת שומן גדולה יותר קשורה בירידת תפקוד הרגליים בזקנים עצמאים. ירידת מסת שריר היא נפוצה וקשורה בלקות וב[[מוגבלות]], ב[[תחלואה]] וב[[תמותה]].{{הערה|שם=Sarcopenic indices in community-dwelling older adults|http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3309150/}} ליקוי תזונה מסוג חסר [[חלבון]] ו[[קלוריות]] בשילוב סרקופניה בקבלה לבית החולים קשורים בסיכון כפול [[לזיהום נוזוקומיאלי]].

שכיחות סרקופניה היא 30% בקרב אנשים מעל גיל 60. המשמעות היא שפעילות השריר מופרעת באופן קשה וקיימת חולשה, עייפות, חוסר יכולת לנוע, ירידת תפקוד וירידת סבילות לחום ולקור. גם התהליכים המטבוליים כמו פירוק [[סוכר]] וספיגת [[חומרי מזון|נוטריאנטים]] מופרעים, ועלולה להופיע תנגודת לאינסולין (Insulin Resistance), שתורמת לפגיעה ב[[לב]] וב[[כלי הדם]] והופעת [[סוכרת]] בהמשך. הסרקופניה היא אחד המרכיבים העיקריים ב[[תסמונת התשישות]] (pathosis) , תסמונת גריאטריות שגוררת ירידה תפקודי, [[תחלואה]] ואף תמותה. סרקופניה היא [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] לבריאות לקויה ול[[תמותה]].{{הערה|שם=Prevalence and Determinant Factors of Sarcopenia in Patients With Type 2 Diabetes|http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2890348/}} סרקופניה תורמת לתחושת [[Well Being]] לקויה ולבעיה בפעילות של הגפיים עליונות וזה נגרם עקב ההריסה שבשריר שגורם לחולשה וחוסר תפקוד. שטח קטן יותר של שריר באמצע הירך והסננת שומן גדולה יותר קשורה בירידת תפקוד הרגליים בזקנים עצמאים. ירידת מסת שריר היא נפוצה וקשורה בלקות וב[[מוגבלות]], ב[[תחלואה]] וב[[תמותה]].{{הערה|שם=Sarcopenic indices in community-dwelling older adults|http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3309150/}} ליקוי תזונה מסוג חסר [[חלבון]] ו[[קלוריות]] בשילוב סרקופניה בקבלה לבית החולים קשורים בסיכון כפול [[לזיהום נוזוקומיאלי]].

פעילות לחיזוק שרירים, המבוצעת מול התנגדות, מגדילה את מסת השריר או מונעת את הירידה במסה זו. פעילות רבה יותר (תכופה או קשה יותר) משפרת את תפקוד השרירים בצורה חזקה יותר. השיפור מתרחש בכל קבוצות הגיל וגם בקרב חולים לאחר אירוע מוחי או כאלה הסובלים מטרשת נפוצה, פציעה בחוט השדרה ועוד. פעילות אירובית מאיטה גם היא את ניוון השרירים שמתרחשת עם העליה בגיל, אך במידה פחותה. {{הערה|שם=US_Health}}

פעילות לחיזוק שרירים, המבוצעת מול התנגדות, מגדילה את מסת השריר או מונעת את הירידה במסה זו. פעילות רבה יותר (תכופה או קשה יותר) משפרת את תפקוד השרירים בצורה חזקה יותר. השיפור מתרחש בכל קבוצות הגיל וגם בקרב חולים לאחר אירוע מוחי או כאלה הסובלים מטרשת נפוצה, פציעה בחוט השדרה ועוד. פעילות אירובית מאיטה גם היא את ניוון השרירים שמתרחשת עם העליה בגיל, אך במידה פחותה. {{הערה|שם=US_Health}}

==פעילות גופנית ופרקינסון==

==פעילות גופנית ופרקינסון==

מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת לחלות ב[[פרקינסון]].<ref name="NIEHS2014">NIEHS (feb 2014). [https://www.niehs.nih.gov/health/materials/parkinsons_disease_and_environmental_factors_508.pdf Parkinson’s Disease and Environmental Factors]</ref>  

מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת לחלות ב[[פרקינסון]].<ref name="NIEHS2014">NIEHS (feb 2014). [https://www.niehs.nih.gov/health/materials/parkinsons_disease_and_environmental_factors_508.pdf Parkinson’s Disease and Environmental Factors]</ref>

קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך שפעילות גופנית נמרצת כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של [[פרקינסון|מחלת פרקינסון]] ולהאט את התפתחות המחלה. הפעילות צריכה להיות הכרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל-4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}

קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך שפעילות גופנית נמרצת כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של [[פרקינסון|מחלת פרקינסון]] ולהאט את התפתחות המחלה. הפעילות צריכה להיות הכרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל-4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}

ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון הטיבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמה. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעילות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון הטיבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמה. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעילות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]

ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3–5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]

==פעילות גופנת והקטנת סיכון למחלת אלצהיימר==

==פעילות גופנת והקטנת סיכון למחלת אלצהיימר==

המחקר עדיין מתפתח, אך יש כיום ראיות חזקות כי אנשים יכולים להפחית את הסיכון לחלות ב[[‏מחלת אלצהיימר]] על שינויים באורח החיים, כולל השתתפות בפעילות קבוע ושמירה על בריאות הלב . פעילות גופנית סדירה עשויה להיות אסטרטגיה מועילה להקטנת הסיכון לחלות באלצהיימר ודמנציה וסקולרית. פעילות גופנית עשויה להועיל בצורה ישירה לתאי המוח על ידי הגדלת זרימת הדם והחמצן במוח. בגלל היתרונות של פעילות גופנית על מחלת לב וכלי דם, תכנית אימונים היא חלק חשובה בבריאות מול המחלה. בנוסף לכך ניתן להקטין סיכון לתחלואה במחלה על ידי [[תזונה בריאה]] שמגינה על הלב. תזונה כזו היא הם מעט [[סוכר]] ו[[שומן רווי]]. סוגי תזונה שכנראה מקטינים סיכן תחלואה כוללים [[תזונה ים תיכונית]] ודיאטה מסוג DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension){{הערה|[https://www.alz.org/alzheimers-dementia/research_progress/prevention Prevention], The Alzheimer's Association}} כיום ההמלצה לבצע פעילות גופנית סדירה היא אחת ההמלצות העיקריות בתחום הפחתת סיכון לאלצהיימר, יחד עם [[גמילה מעישון]], לימודים, שמירה על תזונה בריאה והמענות מחבלות ראש. [https://www.alz.org/help-support/brain_health/10_ways_to_love_your_brain]

המחקר עדיין מתפתח, אך יש כיום ראיות חזקות כי אנשים יכולים להפחית את הסיכון לחלות ב[[מחלת אלצהיימר]] על שינויים באורח החיים, כולל השתתפות בפעילות קבוע ושמירה על בריאות הלב. פעילות גופנית סדירה עשויה להיות אסטרטגיה מועילה להקטנת הסיכון לחלות באלצהיימר ודמנציה וסקולרית. פעילות גופנית עשויה להועיל בצורה ישירה לתאי המוח על ידי הגדלת זרימת הדם והחמצן במוח. בגלל היתרונות של פעילות גופנית על מחלת לב וכלי דם, תכנית אימונים היא חלק חשובה בבריאות מול המחלה. בנוסף לכך ניתן להקטין סיכון לתחלואה במחלה על ידי [[תזונה בריאה]] שמגינה על הלב. תזונה כזו היא הם מעט [[סוכר]] ו[[שומן רווי]]. סוגי תזונה שכנראה מקטינים סיכן תחלואה כוללים [[תזונה ים תיכונית]] ודיאטה מסוג DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension){{הערה|[https://www.alz.org/alzheimers-dementia/research_progress/prevention Prevention], The Alzheimer's Association}} כיום ההמלצה לבצע פעילות גופנית סדירה היא אחת ההמלצות העיקריות בתחום הפחתת סיכון לאלצהיימר, יחד עם [[גמילה מעישון]], לימודים, שמירה על תזונה בריאה והמענות מחבלות ראש. [https://www.alz.org/help-support/brain_health/10_ways_to_love_your_brain]

==פעילות גופנית והפרעות קשב==

==פעילות גופנית והפרעות קשב==

בשנים האחרונות מתקיימים מחקרים על האפשרות של הפחתת בעיות הנגרמות עקב הפרעות קשב וריכוז על ידי פעילות גופנית. הקשר הוא כנראה דרך מספר אפיקים כמו הזרמת דופמין למוח, הקניית הרגלי משמעת ושיפור המצב הנפשי והפחתת [[מתח נפשי]]. {{הערה|[https://nekudatmifne.com/%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA/ מה בין הפרעת קשב לפעילות גופנית?], שוש מעוז אריה}} [https://adhdisrael.wordpress.com/category/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96/]

בשנים האחרונות מתקיימים מחקרים על האפשרות של הפחתת בעיות הנגרמות עקב הפרעות קשב וריכוז על ידי פעילות גופנית. הקשר הוא כנראה דרך מספר אפיקים כמו הזרמת דופמין למוח, הקניית הרגלי משמעת ושיפור המצב הנפשי והפחתת [[מתח נפשי]]. {{הערה|[https://nekudatmifne.com/מה-בין-הפרעת-קשב-לפעילות-גופנית/ מה בין הפרעת קשב לפעילות גופנית?], שוש מעוז אריה}} [https://adhdisrael.wordpress.com/category/פעילות-ספורט-והפרעת-קשב-וריכוז/]

מחקר משנת 2010 שבדק ילדים עם בעיות קשב וריכוז ADHD לאורך 10 שבועות, מצא כי פעילות גופנית מתונה או אינטנסיבית יכולה להשפיע לטובה עליהם. המחקר מצא שיפורים ביכולות שרירים, מיומנויות מוטוריות, דו"חות התנהגות של הורים ומורים ורמת עיבוד מידע. מסקנת החוקרים היא כי תוכנית פעילות גופנית מובנית עשויה להיות רלוונטית לצרכי טיפול בילדים עם בעיות קשב וריכוז וכי יש צורך במחקרים נוספים. {{הערה|Claudia Verret, Marie-Claude Guay, Claude Berthiaume, Phillip Gardiner, and Louise Béliveau [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054710379735 A Physical Activity Program Improves Behavior and Cognitive Functions in Children With ADHD: An Exploratory Study], Journal of Attention Disorders , Vol 16, Issue 1, pp. 71 - 80, September 13, 2010 }} מחקר משנת 2011 על מספר קטן של ילדים קטנים למשך מספר שבועות מצא כי פעילות גופנית מראה פוטנציאל לשפר טיפול בתסמינים של הפרעת קשב וריכוז. [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054711417395] עם זאת מחקר משנת 2009 מצא כי ילדים בני 12 עם בעיות קשב וריכוז הם בעלי מיומנויות תנועה נמוכה יותר, והביע רגשות שליליים לביצוע פעילות גופנית[https://journals.humankinetics.com/doi/abs/10.1123/apaq.26.2.131] nje מחקר משנת 2015 בקרב ילדים קטנים (בסביבות גיל 6) בסיכון לפתח ADHD, מצא כי פעילות גופנית לפני בית הספר עשויה להפחית את התסמינים של ילדים אלה, אם כי נמצא תועלת גם מפעילות ישבתית לפני בית ספר ונדרש מחקר נוסף. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4826563/]

מחקר משנת 2010 שבדק ילדים עם בעיות קשב וריכוז ADHD לאורך 10 שבועות, מצא כי פעילות גופנית מתונה או אינטנסיבית יכולה להשפיע לטובה עליהם. המחקר מצא שיפורים ביכולות שרירים, מיומנויות מוטוריות, דו"חות התנהגות של הורים ומורים ורמת עיבוד מידע. מסקנת החוקרים היא כי תוכנית פעילות גופנית מובנית עשויה להיות רלוונטית לצרכי טיפול בילדים עם בעיות קשב וריכוז וכי יש צורך במחקרים נוספים. {{הערה|Claudia Verret, Marie-Claude Guay, Claude Berthiaume, Phillip Gardiner, and Louise Béliveau [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054710379735 A Physical Activity Program Improves Behavior and Cognitive Functions in Children With ADHD: An Exploratory Study], Journal of Attention Disorders , Vol 16, Issue 1, pp. 71 - 80, September 13, 2010 }} מחקר משנת 2011 על מספר קטן של ילדים קטנים למשך מספר שבועות מצא כי פעילות גופנית מראה פוטנציאל לשפר טיפול בתסמינים של הפרעת קשב וריכוז. [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054711417395] עם זאת מחקר משנת 2009 מצא כי ילדים בני 12 עם בעיות קשב וריכוז הם בעלי מיומנויות תנועה נמוכה יותר, והביע רגשות שליליים לביצוע פעילות גופנית[https://journals.humankinetics.com/doi/abs/10.1123/apaq.26.2.131] nje מחקר משנת 2015 בקרב ילדים קטנים (בסביבות גיל 6) בסיכון לפתח ADHD, מצא כי פעילות גופנית לפני בית הספר עשויה להפחית את התסמינים של ילדים אלה, אם כי נמצא תועלת גם מפעילות ישבתית לפני בית ספר ונדרש מחקר נוסף. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4826563/]

לפי ד"ר חזי אהרוני, יו"ר העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת ומרצה בביה"ס למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, פעילות גופנית היא אחד הטיפולים המוצלחים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעת קשב, ופעילות גופנית נמרצת הדורשת גם כוח, נמצאה כיעילה ביותר. תרגילים אחרים מסייעים בשחרור עודף אנרגיה ובמיקוד תשומת הלב למטלה הרלבנטית. פעילות גופנית מעודדת את שחרורם של מספר הורמונים ונוירו-כימיקלים התורמים להרפיה של הגוף, להעלאת העוררות והעליזות, להורדת הדיכאון ולשיפור במצב הרוח. לפי אהרוני ניתן להשתמש בפעילות גופנית כדי להרגיע את הילד כשהוא מושפע מגירוי יתר, יש להדגיש לילד שלא מדובר בענישה, אלא הזדמנות לשחרר אנרגיה ולחזור להיות שקט ורגוע. ילדים בעלי הפרעת קשב ה"כלואים" כל היום בבית הספר צריכים לעתים מרחב וחופש פעילות תנועתי משחרר (גרין וצ'י, 2001). שיעורי התנועה והחינוך הגופני הם אמצעי טוב לאפשר להם לעשות זאת, בנוסף, ניתן לאפשר להם לעתים לצאת לחצר בית הספר לזמן מוגבל ו"להתפרק". ישנם דגשים לפעילות גופנית מותאמת לילדים עם בעיות קשב וריכוז כמו לנסות להמנע ממסגרת מלחיצה, או ממצבים חברתיים הגורמים למתח כמו קבוצות גדולות, או להעדיף להשלים מספר מוגבל של משימות עד הסוף על פני כמות גדולה יותר של משימות שיבוצעו פחות טוב. {{הערה|1=חזי אהרוני,[https://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=2452&CategoryID=647&Page=1 פעילות גופנית למען השקט], מכון וינגייט, 26/09/06}}

לפי ד"ר חזי אהרוני, יו"ר העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת ומרצה בביה"ס למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, פעילות גופנית היא אחד הטיפולים המוצלחים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעת קשב, ופעילות גופנית נמרצת הדורשת גם כוח, נמצאה כיעילה ביותר. תרגילים אחרים מסייעים בשחרור עודף אנרגיה ובמיקוד תשומת הלב למטלה הרלבנטית. פעילות גופנית מעודדת את שחרורם של מספר הורמונים ונוירו-כימיקלים התורמים להרפיה של הגוף, להעלאת העוררות והעליזות, להורדת הדיכאון ולשיפור במצב הרוח. לפי אהרוני ניתן להשתמש בפעילות גופנית כדי להרגיע את הילד כשהוא מושפע מגירוי יתר, יש להדגיש לילד שלא מדובר בענישה, אלא הזדמנות לשחרר אנרגיה ולחזור להיות שקט ורגוע. ילדים בעלי הפרעת קשב ה"כלואים" כל היום בבית הספר צריכים לעתים מרחב וחופש פעילות תנועתי משחרר (גרין וצ'י, 2001). שיעורי התנועה והחינוך הגופני הם אמצעי טוב לאפשר להם לעשות זאת, בנוסף, ניתן לאפשר להם לעתים לצאת לחצר בית הספר לזמן מוגבל ו"להתפרק". ישנם דגשים לפעילות גופנית מותאמת לילדים עם בעיות קשב וריכוז כמו לנסות להמנע ממסגרת מלחיצה, או ממצבים חברתיים הגורמים למתח כמו קבוצות גדולות, או להעדיף להשלים מספר מוגבל של משימות עד הסוף על פני כמות גדולה יותר של משימות שיבוצעו פחות טוב. {{הערה|1=חזי אהרוני,[https://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=2452&CategoryID=647&Page=1 פעילות גופנית למען השקט], מכון וינגייט, 26/09/06}}

==פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון בריאותיים==

==פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון בריאותיים==

פעילות גופנית לא רק מועילה בפני עצמה, אלא גם משפיעה על [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים.  

פעילות גופנית לא רק מועילה בפני עצמה, אלא גם משפיעה על [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים.

לפעמים הקשר בין גורמי סיכוי הוא קשר פסיכולוגי - לדוגמה אדם שרץ במשך שעה שלמה יכול להסס יותר באכילת עוגה משמינה. עם זאת קשר כזה לא תמיד פשוט שכן לפעמים הפעילות הגופנית מהווה מעין אישור להתפרע בתחומים אחרים. הקשר לגורמי סיכון אחרים יכול להיות קשור יותר לגורמים חברתיים כמו זה שאדם שמבצע פעילות גופנית מוקף ביותר אנשים שמתענינים בנושאי בריאות ואלה יכולים לתת לו עוד מידע או לעודד אותו לשמור על תחומי בריאות נוספים. בנוסף הפעילות הגופנית יכולה לעודד מודעות לסביבה בטוחה ובריאה - לדוגמה אנשים שמבצעים פעילות גופנית מודעים יותר לבעיות של [[זיהום אוויר]] וידרשו מהערייה יותר מסלולי הליכה ריצה ואופניים יותר [[טבע עירוני]] וכו' - כלומר קידום צעדים של שכונה בריאה או [[עיר בריאה]] - זהו חלק מנושא גדול יותר של [[קידום בריאות]] ו[[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]].  

לפעמים הקשר בין גורמי סיכוי הוא קשר פסיכולוגי - לדוגמה אדם שרץ במשך שעה שלמה יכול להסס יותר באכילת עוגה משמינה. עם זאת קשר כזה לא תמיד פשוט שכן לפעמים הפעילות הגופנית מהווה מעין אישור להתפרע בתחומים אחרים. הקשר לגורמי סיכון אחרים יכול להיות קשור יותר לגורמים חברתיים כמו זה שאדם שמבצע פעילות גופנית מוקף ביותר אנשים שמתענינים בנושאי בריאות ואלה יכולים לתת לו עוד מידע או לעודד אותו לשמור על תחומי בריאות נוספים. בנוסף הפעילות הגופנית יכולה לעודד מודעות לסביבה בטוחה ובריאה - לדוגמה אנשים שמבצעים פעילות גופנית מודעים יותר לבעיות של [[זיהום אוויר]] וידרשו מהערייה יותר מסלולי הליכה ריצה ואופניים יותר [[טבע עירוני]] וכו' - כלומר קידום צעדים של שכונה בריאה או [[עיר בריאה]] - זהו חלק מנושא גדול יותר של [[קידום בריאות]] ו[[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]].

===פעילות גופנית מניעה וגמילה מעישון===

===פעילות גופנית מניעה וגמילה מעישון===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[מניעת עישון]], [[גמילה מעישון]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[מניעת עישון]], [[גמילה מעישון]]}}

לתרבות של פעילות גופנית, ספורט, יחד עם היטבים אחרים, יש חשיבות ב[[מניעת עישון]]. ב[[איסלנד]] השתמשו בקידום פעילויות כמו פעילות גופנית ופעילויות חיוביות אחרות עם המשפחה. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים ירדו באופן דרסטי. לדוגמה אחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}} יחד עם זאת, פעילות ספורט תחרותית עלולה ליצור מתח נפשי עודף, ודבר זה, במיוחד בסביבה מעשנת עלול לגרור עליה בעישון בקרב בני נוער או חזרה לעישון בקרב מי שעישנו בעבר.  

לתרבות של פעילות גופנית, ספורט, יחד עם היטבים אחרים, יש חשיבות ב[[מניעת עישון]]. ב[[איסלנד]] השתמשו בקידום פעילויות כמו פעילות גופנית ופעילויות חיוביות אחרות עם המשפחה. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים ירדו באופן דרסטי. לדוגמה אחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/ברוכמן-וברג-המודל-האיסלנדי-שהפחית-את-פ/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}} יחד עם זאת, פעילות ספורט תחרותית עלולה ליצור מתח נפשי עודף, ודבר זה, במיוחד בסביבה מעשנת עלול לגרור עליה בעישון בקרב בני נוער או חזרה לעישון בקרב מי שעישנו בעבר.

מטה-אנליזה שנערכה בשנת 2012 על 15 מחקרים, מצאה כי 12 מתוכם גילו קשר חיובי ומשמעותי בין ביצוע פעילות גופנית לבין הפחתת [[התמכרות לעישון טבק|התשוקה לעשן סיגריות]] (Cigarette cravings) בקרב אנשים שניסו [[גמילה מעישון|להיגמל מעישון]]. הדבר התקיים הן בפעילות ספורטיבית קלה כגון יוגה והן בפעילות גופנית מאומצת. פעילות גופנית קלה עד בינונית הקלה על תסמיני גמילה מטבק, ואילו פעילות גופנית אינטנסיבית החריפה אותם. הסיבות לקשר בין פעילות גופנית להקלה על גמילה מעישון עדיין נחקרות<ref>Vaughan Roberts et al, [The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis], Psychopharmacology, July 2012, Volume 222, Issue 1, pp 1-15</ref>

מטה-אנליזה שנערכה בשנת 2012 על 15 מחקרים, מצאה כי 12 מתוכם גילו קשר חיובי ומשמעותי בין ביצוע פעילות גופנית לבין הפחתת [[התמכרות לעישון טבק|התשוקה לעשן סיגריות]] (Cigarette cravings) בקרב אנשים שניסו [[גמילה מעישון|להיגמל מעישון]]. הדבר התקיים הן בפעילות ספורטיבית קלה כגון יוגה והן בפעילות גופנית מאומצת. פעילות גופנית קלה עד בינונית הקלה על תסמיני גמילה מטבק, ואילו פעילות גופנית אינטנסיבית החריפה אותם. הסיבות לקשר בין פעילות גופנית להקלה על גמילה מעישון עדיין נחקרות<ref>Vaughan Roberts et al, [The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis], Psychopharmacology, July 2012, Volume 222, Issue 1, pp 1-15</ref>

===פעילות גופנית והשמנת יתר===

===פעילות גופנית והשמנת יתר===

{{הפניה לערך מורחב|השמנת יתר}}

{{הפניה לערך מורחב|השמנת יתר}}

פעילות גופנית גרידה לא בהכרח מובילה לשמירה על [[השמנת יתר|משקל גוף בריא]]. אמנם הפעילות הגופנית שורפת קלוריות אבל היות ובחברה מערבית קל להשיג מזונות עתירי אנרגיה, עלול להתרחש מצב שבו פעילות גופנית מובילה להערכה מוטעית ולפיה "אפשר לאכול כמה שרוצים" בגלל שמקיימים פעילות גופנית. חמור מכך היא עלולה להוות "אישור פסיכולוגי" לאכול כמות גדולה של [[תזונה בריאה|מזונות מזיקים]] כמו מזונות עתירי [[סוכר]]. הסיכון ביחס לדבר זה גבוה יותר ביחס לפעילות כמו שחיה שבה הגוף קר ולכן רעב למזון, לעומת רוב סוגי הפעילות הגופנית שבה הגוף מתחמם ויש פחות תאבון לאחר הפעילות. עם זאת כאשר יש מודעות לסיכון זה, [[פעילות גופנית]] יחד עם שמירה על [[תזונה בריאה]] מסייעת לשמירה על משקל גוף תקין.  

פעילות גופנית גרידה לא בהכרח מובילה לשמירה על [[השמנת יתר|משקל גוף בריא]]. אמנם הפעילות הגופנית שורפת קלוריות אבל היות ובחברה מערבית קל להשיג מזונות עתירי אנרגיה, עלול להתרחש מצב שבו פעילות גופנית מובילה להערכה מוטעית ולפיה "אפשר לאכול כמה שרוצים" בגלל שמקיימים פעילות גופנית. חמור מכך היא עלולה להוות "אישור פסיכולוגי" לאכול כמות גדולה של [[תזונה בריאה|מזונות מזיקים]] כמו מזונות עתירי [[סוכר]]. הסיכון ביחס לדבר זה גבוה יותר ביחס לפעילות כמו שחיה שבה הגוף קר ולכן רעב למזון, לעומת רוב סוגי הפעילות הגופנית שבה הגוף מתחמם ויש פחות תאבון לאחר הפעילות. עם זאת כאשר יש מודעות לסיכון זה, [[פעילות גופנית]] יחד עם שמירה על [[תזונה בריאה]] מסייעת לשמירה על משקל גוף תקין.

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים [[תחבורת אופניים|שרוכבים על אופניים]], או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]  

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים [[תחבורת אופניים|שרוכבים על אופניים]], או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה ( בדגש על [[תחבורה פעילה]], כולל שימוש ב[[תחבורה ציבורית]]) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות, שכן יכול להיות שיש גורם שלישי (כמו לדוגמה שינוי בתזונה במדינות אלה) אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים ל[[מכוניות]] היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר. <ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף [[הולכי רגל|שצועדים ביום]] קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה ( בדגש על [[תחבורה פעילה]], כולל שימוש ב[[תחבורה ציבורית]]) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות, שכן יכול להיות שיש גורם שלישי (כמו לדוגמה שינוי בתזונה במדינות אלה) אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים ל[[מכוניות]] היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר. <ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף [[הולכי רגל|שצועדים ביום]] קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

===פעילות גופנית והפחתת מתח יתר===

===פעילות גופנית והפחתת מתח יתר===

{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}

{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}

עודף [[מתח נפשי]] עלול לגרור נזק בצורה ישירה כמו הגברת הסיכון ל[[דיכאון]] ומחלות לב. בנוסף אנשים רבים מורידים מתח נפשי בצורות מזיקות כמו [[עישון]], צריכת תרופות, שתיית [[אלכוהול]], שתיה עודפת של [[קפה]], [[אכילה]] של מזונות "ניחומים" ושל [[מזון זבל]] ועוד.  

עודף [[מתח נפשי]] עלול לגרור נזק בצורה ישירה כמו הגברת הסיכון ל[[דיכאון]] ומחלות לב. בנוסף אנשים רבים מורידים מתח נפשי בצורות מזיקות כמו [[עישון]], צריכת תרופות, שתיית [[אלכוהול]], שתיה עודפת של [[קפה]], [[אכילה]] של מזונות "ניחומים" ושל [[מזון זבל]] ועוד.

[[פעילות גופנית]] היא דרך מוכחת להקטנת מתח-נפשי עודף. לדוגמה השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי<ref name="adda1">[http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st Physical Activity Reduces Stress], The Anxiety and Depression Association of America (ADAA)</ref> באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, [[תזונה בריאה]] ו[[פעילות גופנית]] יכולה להפחית מתח.  

[[פעילות גופנית]] היא דרך מוכחת להקטנת מתח-נפשי עודף. לדוגמה השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי<ref name="adda1">[http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st Physical Activity Reduces Stress], The Anxiety and Depression Association of America (ADAA)</ref> באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, [[תזונה בריאה]] ו[[פעילות גופנית]] יכולה להפחית מתח.

מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2008, בדקה 49 מחקרים בנושא, הראתה הפחתה משמעותית בלחץ הנפשי ביחס לקבוצות בקרה שלא קיבלו טיפול. לפעילות גופנית היה גם יתרון ביחס לפעילויות אחרות של טיפול ב[[חרדה]].  

מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2008, בדקה 49 מחקרים בנושא, הראתה הפחתה משמעותית בלחץ הנפשי ביחס לקבוצות בקרה שלא קיבלו טיפול. לפעילות גופנית היה גם יתרון ביחס לפעילויות אחרות של טיפול ב[[חרדה]].

<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>  

<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>

מספר מחקרים מצאו קשר בין [[אופניים|רכיבה על אופניים]] וריצה לבין הפחתת מתחים. הסבר אחד לדבר זה הוא שהדבר נובע בין היתר בגלל הזרמת חמצן למוח. סיבות אחרות קשורות לשחרור אנדורפינים. מחסור בשינה עלול לגרור מתח [http://www.bikeradar.com/gear/article/cycle-away-from-stress-22726/]

מספר מחקרים מצאו קשר בין [[אופניים|רכיבה על אופניים]] וריצה לבין הפחתת מתחים. הסבר אחד לדבר זה הוא שהדבר נובע בין היתר בגלל הזרמת חמצן למוח. סיבות אחרות קשורות לשחרור אנדורפינים. מחסור בשינה עלול לגרור מתח [http://www.bikeradar.com/gear/article/cycle-away-from-stress-22726/]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://www.heatwalkingcycling.org/index.php Health economic assessment tool (HEAT) for cycling and walking - כלי לביצוע הערכה להשפעות כלכליות של הליכה ורכיבה, עקב שיפור הבריאות של האוכלוסיה הבוגרת], ארגון הבריאות העולמי

* [http://www.heatwalkingcycling.org/index.php Health economic assessment tool (HEAT) for cycling and walking - כלי לביצוע הערכה להשפעות כלכליות של הליכה ורכיבה, עקב שיפור הבריאות של האוכלוסיה הבוגרת], ארגון הבריאות העולמי

* [https://health.gov/PAGuidelines/default.aspx  Physical Activity Guidelines for Americans], Office of Disease Prevention & Health Promotion, US Department of Health and Human Services, 2008

* [https://health.gov/PAGuidelines/default.aspx  Physical Activity Guidelines for Americans], Office of Disease Prevention & Health Promotion, US Department of Health and Human Services, 2008

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות], ויקירפואה

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/פעילות_גופנית_ומניעת_מחלות_-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות], ויקירפואה

* [https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/HealthAndLifestyle/Phisical_Activity/Pages/default.aspx פעילות גופנית], משרד הבריאות

* [https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/HealthAndLifestyle/Phisical_Activity/Pages/default.aspx פעילות גופנית], משרד הבריאות

* [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=791&CategoryID=105 פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת] מכון וינגייט, 2003

* [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=791&CategoryID=105 פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת] מכון וינגייט, 2003

* [http://www.health-fitness.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=40:health-sport&catid=9:fitness&Itemid=25 השפעות בריאותיות של פעילות גופנית], אתר בריאות וכושר

* [http://www.health-fitness.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=40:health-sport&catid=9:fitness&Itemid=25 השפעות בריאותיות של פעילות גופנית], אתר בריאות וכושר

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_-_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_-_Physical_activity_for_primary_and_secondary_prevention_of_cardiovascular_disease_-_introduction פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם], ויקירפואה

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/פעילות_גופנית_במסגרת_מניעה_ראשונית_ושניונית_של_מחלות_לב_וכלי_דם_-_מבוא_-_Physical_activity_for_primary_and_secondary_prevention_of_cardiovascular_disease_-_introduction פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם], ויקירפואה

* [https://bikeleague.org/benchmarking-report  Benchmarking Report on Bicycling and Walking 2018] - מחקר של League of American Bicyclists, איך שיפור הליכה ורכיבה יכול לסייע למשבר הבריאות בארצות הברית.

* [https://bikeleague.org/benchmarking-report  Benchmarking Report on Bicycling and Walking 2018] - מחקר של League of American Bicyclists, איך שיפור הליכה ורכיבה יכול לסייע למשבר הבריאות בארצות הברית.

{{רפואה מונעת}}

{{רפואה מונעת}}

{{תבנית:הבהרה רפואית}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:פעילות גופנית]]

[[קטגוריה:פעילות גופנית]]