שינויים

'''אובדן קרקע''' (באנגלית: '''Land degradation'''{{כ}} או '''Soil degradation''') או '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרם בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].  

'''אובדן קרקע''' (באנגלית: '''Land degradation'''{{כ}} או '''Soil degradation''') או '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרם בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב [[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.  

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב [[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''אובדן קרקע פורייה'''. קרקע פחות פוריה גוררת פגיעה ב[[פריון חקלאי]] ומכאן פגיעה ב[[חקלאות]] ודרכה איום על [[שוק המזון העולמי]] ויצירת בעיה של [[בטחון תזונתי]]. במצב קיצוני יותר הוא אובדן גמור של הקרקע - בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת [[מזון]] ו[[חמצן]] ופוגע גם בתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים ולפי גורמים רשמיים ב[[ארגון המזון העולמי]] עד כה אבדו כשליש מהאדמות הפוריות ברחבי העולם. אם המגמות הקיימות של אובדן קרקעות ושל [[גידול אוכלוסין]] ימשכו, עד שנת 2050 כמות האדמה החקלאית יחד עם כמות האדמה הפוריה תהיה רבע ממה שהיא היתה נכון לשנת 2014. לפי הערכות המדענים מדצמבר 2014, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תגמר לחלוטין תוך 60 שנה, כלומר עד שנת 2075 {{הערה|שם=Arsenault |Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues], Scientific American, Reuters, דצמבר 2014}}{{הערה|Future timeline.net. [http://www.futuretimeline.net/blog/2014/12/12.htm#.WTlBYJLyu1s The world has 60 years of topsoil left]}}.

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''אובדן קרקע פורייה'''. קרקע פחות פוריה גוררת פגיעה ב[[פריון חקלאי]] ומכאן פגיעה ב[[חקלאות]] ודרכה איום על [[שוק המזון העולמי]] ויצירת בעיה של [[בטחון תזונתי]]. במצב קיצוני יותר הוא אובדן גמור של הקרקע - בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת [[מזון]] ו[[חמצן]] ופוגע גם בתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים ולפי גורמים רשמיים ב[[ארגון המזון העולמי]] עד כה אבדו כשליש מהאדמות הפוריות ברחבי העולם. אם המגמות הקיימות של אובדן קרקעות ושל [[גידול אוכלוסין]] ימשכו, עד שנת 2050 כמות האדמה החקלאית יחד עם כמות האדמה הפוריה תהיה רבע ממה שהיא היתה נכון לשנת 2014. לפי הערכות המדענים מדצמבר 2014, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תגמר לחלוטין תוך 60 שנה, כלומר עד שנת 2075 {{הערה|שם=Arsenault |Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues], Scientific American, Reuters, דצמבר 2014}}{{הערה|Future timeline.net. [http://www.futuretimeline.net/blog/2014/12/12.htm#.WTlBYJLyu1s The world has 60 years of topsoil left]}}.

לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לאובדן קרקעות: [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], [[ברוא יערות]] ו[[חקלאות תעשייתית]]. שלושת הגורמים האלה יוצרים [[תהליך|תהליכים]] קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות ([[חקלאות כרות והבער]], עוד סיבה היא [[שרפות בגלל שינויי אקלים]], מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לאובדן קרקעות: [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], [[ברוא יערות]] ו[[חקלאות תעשייתית]]. שלושת הגורמים האלה יוצרים [[תהליך|תהליכים]] קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות ([[חקלאות כרות והבער]], עוד סיבה היא [[שרפות בגלל שינויי אקלים]], מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.  

אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה| ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.  

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה| ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה, הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.

==מקרים בולטים של אובדן קרקע חקלאית בהיסטוריה==

==מקרים בולטים של אובדן קרקע חקלאית בהיסטוריה==

{{הפניה לערך מורחב|התמוטטות (ספר)}}

{{הפניה לערך מורחב|התמוטטות (ספר)}}

[[ההיסטוריה של החקלאות]] מכילה מספר מקרים שבהם דלדול [[פריון חקלאי|הפוריות]] ובליית קרקע שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר, בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]] מופיע תאור מפורט של חלק ממקרים אלה. להלן מספר מקרים בולטים בהם פגיעה בפריון הקרקע היתה גורם חשוב בדעיכה של חברה, או שפגיעה כזו גרמה לנזק חברתי משמעותי.  

[[ההיסטוריה של החקלאות]] מכילה מספר מקרים שבהם דלדול [[פריון חקלאי|הפוריות]] ובליית קרקע שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר, בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]] מופיע תיאור מפורט של חלק ממקרים אלה. להלן מספר מקרים בולטים בהם פגיעה בפריון הקרקע היתה גורם חשוב בדעיכה של חברה, או שפגיעה כזו גרמה לנזק חברתי משמעותי.

;המלחת קרקע ודעיכת האימפריה השומרית:

;המלחת קרקע ודעיכת האימפריה השומרית:

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האכדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.

;האנסאזי בצפון אמריקה:

;האנסאזי בצפון אמריקה:

בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות. תופעה ש[[ג'ארד דיימונד]] מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.

בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות. תופעה ש[[ג'ארד דיימונד]] מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה הייתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.

;סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית:

;סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית:

{{הפניה לערך מורחב|קערת האבק}}

{{הפניה לערך מורחב|קערת האבק}}

[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית.]]

[[קובץ:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית.]]

בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את בתיהם ואת החוות שלהם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.  

בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את בתיהם ואת החוות שלהם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.

;אובדן קרקע חקלאית עקב בצורת בסוריה:

;אובדן קרקע חקלאית עקב בצורת בסוריה:

בשנים 2008-2011 התרחש אובדן קרקע חקלאית בצפון סוריה ובחלקים אחרים שלה עקב בצורת חזקה. עשרות אלפי איכרים נאלצו לנטוש את אדמותיהם. דבר זה גרם לעליה במחירי המזון ולגל של פליטים שיצרו מצוקה של דיור ואבטלה בחלקים אחרים של סוריה במיוחד בפרברי דמשק ודרום סוריה ומזרח סוריה. דברים אלה היו אחת הסיבות ל[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]]. לא ברור כמה קרקעות חקלאיות נפגעו והאם מדובר בנזק בלתי-הפיך לאדמות או לנזק זמני בלבד.

בשנים 2008–2011 התרחש אובדן קרקע חקלאית בצפון סוריה ובחלקים אחרים שלה עקב בצורת חזקה. עשרות אלפי איכרים נאלצו לנטוש את אדמותיהם. דבר זה גרם לעליה במחירי המזון ולגל של פליטים שיצרו מצוקה של דיור ואבטלה בחלקים אחרים של סוריה במיוחד בפרברי דמשק ודרום סוריה ומזרח סוריה. דברים אלה היו אחת הסיבות ל[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]]. לא ברור כמה קרקעות חקלאיות נפגעו והאם מדובר בנזק בלתי-הפיך לאדמות או לנזק זמני בלבד.

== סיבות לאובדן קרקעות ==

== סיבות לאובדן קרקעות ==

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה| ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה| ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע===  

===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע===

בחברות אנושיות רבות שהחלו מעבר לחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), נגרם עם הזמן פגיעה ב'''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

בחברות אנושיות רבות שהחלו מעבר לחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), נגרם עם הזמן פגיעה ב'''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.

תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע. בכל [[מערכת אקולוגית]] טבעית המחזור הזה חייב לעבוד - ובלעדיו המערכת האקולוגית מתמוטטת - לעיתים היא הופכת למערכת אקולוגיות פחות פוריה - כמו מערכת אקולוגית מדברית ולפעמים נותרת אדמה עקרה ללא צמחים.  

תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע. בכל [[מערכת אקולוגית]] טבעית המחזור הזה חייב לעבוד - ובלעדיו המערכת האקולוגית מתמוטטת - לעיתים היא הופכת למערכת אקולוגיות פחות פוריה - כמו מערכת אקולוגית מדברית ולפעמים נותרת אדמה עקרה ללא צמחים.

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לעיתים קרובות לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו, לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים ומאווררים את הקרקע, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי [[חקלאות כרות והבער]] והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי [[סחף קרקע]] הם מהירים. בחלק מהמקומות בעולם אנשים ניסו להתמודד עם אובדן קרקע בשיטות שונות כמו דישון הקרקע ב[[קומפוסט]] או צואה, נטיעות בקצה החלקה כדי למנוע סחף קרקע, ועוד. שיטות אלה עבדו במידות שונות של הצלחה במקומות שונים בעולם.  

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לעיתים קרובות לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו, לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים ומאווררים את הקרקע, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי [[חקלאות כרות והבער]] והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי [[סחף קרקע]] הם מהירים. בחלק מהמקומות בעולם אנשים ניסו להתמודד עם אובדן קרקע בשיטות שונות כמו דישון הקרקע ב[[קומפוסט]] או צואה, נטיעות בקצה החלקה כדי למנוע סחף קרקע, ועוד. שיטות אלה עבדו במידות שונות של הצלחה במקומות שונים בעולם.

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

===ברוא יערות===

===ברוא יערות===

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע(ראה פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]]. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע{{הערה|Joe A. Friend [http://www.camphorlaurel.com.au/soilformation.html Achieving soil sustainability]}}.

ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע (ראה פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]]. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע{{הערה|Joe A. Friend [http://www.camphorlaurel.com.au/soilformation.html Achieving soil sustainability]}}.

[[ברוא יערות]] - עם עקב [[כריתה]] לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל [[שריפות יער]] או בגלל שריפה מכוונת לצורכי [[חקלאות כרות והבער]] גומרת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת (עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות, המוצללות ב[[יער]] ולכן אינם רגילים לתנאי חום, יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. זה בתורו, מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו(כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגומרים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.  

[[ברוא יערות]] - עם עקב [[כריתה]] לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל [[שריפות יער]] או בגלל שריפה מכוונת לצורכי [[חקלאות כרות והבער]] גומרת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת (עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות, המוצללות ב[[יער]] ולכן אינם רגילים לתנאי חום, יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. זה בתורו, מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו (כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגומרים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.

ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך [[יער]].  

ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך [[יער]].

נוסף על כך כריתת יערות גורמת להפחתה בכמות המים שהמערכת האקולוגית מסוגלת לשמר בתוכה: בעלי החיים, הצמחים והקרקע עצמה משמרים כמות גדולה של מים בתוכם. כאשר אין יער וצמחייה והקרקע נעלמת המים שיורדים מתאדים במהירות בלי להביא תועלת.

נוסף על כך כריתת יערות גורמת להפחתה בכמות המים שהמערכת האקולוגית מסוגלת לשמר בתוכה: בעלי החיים, הצמחים והקרקע עצמה משמרים כמות גדולה של מים בתוכם. כאשר אין יער וצמחייה והקרקע נעלמת המים שיורדים מתאדים במהירות בלי להביא תועלת.

את הנאמר לעיל אפשר לראות אם משווים את התנאים ביער טרופי ובמדבר סהרה. [[יער טרופי|היערות הטרופיים]] נמצאים קרוב יותר לקו המשווה ממדבר סהרה, מה שאומר שקרינת השמש שם חזקה יותר. למרות זאת הטמפרטורה בהם נמוכה הרבה יותר מהטמפרטורה במדבר סהרה ואין יובש. הסיבה לכך היא [[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותי המערכת האקולוגיות ]] ביער שהוזכרו לעיל ועוד שרות ידוע פחות: [[הבאת גשם]] על ידי היער.  

את הנאמר לעיל אפשר לראות אם משווים את התנאים ביער טרופי ובמדבר סהרה. [[יער טרופי|היערות הטרופיים]] נמצאים קרוב יותר לקו המשווה ממדבר סהרה, מה שאומר שקרינת השמש שם חזקה יותר. למרות זאת הטמפרטורה בהם נמוכה הרבה יותר מהטמפרטורה במדבר סהרה ואין יובש. הסיבה לכך היא [[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותי המערכת האקולוגיות ]] ביער שהוזכרו לעיל ועוד שרות ידוע פחות: [[הבאת גשם]] על ידי היער.

 

מצד אחד העצים ושאר הצמחים שומרים על הקרקע מפני קרינת שמש חזקה מידי (כלומר יוצרים צל) ובכך מונעים אידוי מים חזק מידי ממנה. בצמרות העצים קרינת השמש כמובן פוגעת בכל הכח אבל הם בנויים כך שזה לא מפריעה להם-להפך. באמצעות הפוטוסינתזה חלק ניכר מהעוצמה האדירה של קרינת השמש עוזר לבנות את גוף הצמח ובו זמנית לייצר חמצן. עוד חלק באמת מחמם את העץ, אבל מהענפים עצמם המים לא מתאדים כי למרות שבתוך הענפים יש מים, קליפת העץ הקשה מונעת מהקרינה להגיע אליהם. מהעלים המים דווקא מתאדים, במהלך תהליך נשימת הצמח אבל מים שהעץ שואב מהקרקע מפצים על המחסור. המים שמתאדים מהעלים הופכים אחר כך לענני גשם ומהם יורד גשם. כאשר יורד גשם, זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע עוד ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הגשם שיורד משקה את הקרקע והיא נותנת מים לצמחים אשר מגנים עליה מקרינת יתר ולכן המים בתוכה לא מתאדים יותר מידי וכך ביער הגשם תמיד יש מספיק מים.

כאשר יש [[ברוא יערות]], הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.

כאשר יש [[ברוא יערות]], הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.

בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: הייתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: הייתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח (כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

===בצורת ומדבור===

===בצורת ומדבור===

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום אזורים רגישים שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, אזור טורקיה ודרום אירופה.|ממוזער|400px]]

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום אזורים רגישים שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, אזור טורקיה ודרום אירופה.|ממוזער|400px]]

{{הפניה לערך מורחב|מדבור}}

{{הפניה לערך מורחב|מדבור}}

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.  

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.

תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות, אם היא לא מוגנת על ידי צמחייה או לא מקבלת מספיק גשם. תופעות כמו [[ברוא יערות]] , [[חקלאות תעשייתית]] מקטינים את כיסוי הקרקע; [[התחממות עולמית]] גוררת [[שינויי אקלים]] ואלו גורמים [[השפעות של התחממות עולמית|השפעות שונות ורבות]] כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באזורי ספר-מדבר, הערכת תקופות יובש, ועוד. {{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].  

תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות, אם היא לא מוגנת על ידי צמחייה או לא מקבלת מספיק גשם. תופעות כמו [[ברוא יערות]], [[חקלאות תעשייתית]] מקטינים את כיסוי הקרקע; [[התחממות עולמית]] גוררת [[שינויי אקלים]] ואלו גורמים [[השפעות של התחממות עולמית|השפעות שונות ורבות]] כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באזורי ספר-מדבר, הערכת תקופות יובש, ועוד. {{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].

ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}. לפי הערכת האו"ם, מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].

ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}. לפי הערכת האו"ם, מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].

===בליית קרקע===

===בליית קרקע===

*'''[[בליית קרקע|בליית קרקע או סחף קרקע]]''' בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.

*'''[[בליית קרקע|בליית קרקע או סחף קרקע]]''' בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.

 

* '''אובדן פוריות הקרקע''' - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעיה של בליית קרקע.

* '''אובדן פוריות הקרקע''' - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעייה של בליית קרקע.  

===סיבות נוספות===

===סיבות נוספות===

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.  

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.

* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.  

* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.

* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].  

* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].

* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].  

* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].

* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.

* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.

*[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באזור התעשייה של חולון.  

*[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באזור התעשייה של חולון.

* [[שאיבת יתר של מי תהום]].

* [[שאיבת יתר של מי תהום]].

* כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראו [[פרבור]].

* כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראו [[פרבור]].

* [[כרייה|כריית מחצבים]].

* [[כרייה|כריית מחצבים]].

* שדות גדולים מידי ב[[חקלאות תעשייתית]].

* שדות גדולים מידי ב[[חקלאות תעשייתית]].

* יותר מידי צמחים מאותו סוג - [[מונוקולטורה]] ב[[חקלאות תעשייתית]].

* יותר מידי צמחים מאותו סוג - [[מונוקולטורה]] ב[[חקלאות תעשייתית]].

* זריקת [[פסולת]] לא מתכלה כמו [[פלסטיק]] על הקרקע.

* זריקת [[פסולת]] לא מתכלה כמו [[פלסטיק]] על הקרקע.

בעיות קרקע נחשבות לאחת [[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]], כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על [[קיימות]] המין האנושי.  

בעיות קרקע נחשבות לאחת [[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]], כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על [[קיימות]] המין האנושי.

 

== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==

== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==

[[תמונה:GLADIS soil health in israel.PNG|350px|ממוזער|ניטור של מצב בריאות הקרקע בישראל ובמדינות שכנות לפי פרוייקט GLADIS של ארגון המזון העולמי. בירוק - אדמה במצב טוב, וורוד מצב בינוני. אדום מצב גרוע.]]

[[קובץ:GLADIS soil health in israel.PNG|350px|ממוזער|ניטור של מצב בריאות הקרקע בישראל ובמדינות שכנות לפי פרוייקט GLADIS של ארגון המזון העולמי. בירוק - אדמה במצב טוב, וורוד מצב בינוני. אדום מצב גרוע.]]

הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.

הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.

[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}.

[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}.

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] (כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה| ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] (כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה| ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/אוקראינה#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב-40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב-40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בפברואר 2019 יצא דו"ח של גוף הנקרא "[[הפלטפורמה הבין-ממשלתית למדיניות מדעית למגוון המינים ושרותי המערכת האקולוגית]]" (IPBES), {{הערה|1=Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services (IPBES) [https://www.ipbes.net/system/tdf/spm_3bi_ldr_digital.pdf?file=1&type=node&id=28335 The assessment report on LAND DEGRADATION AND RESTORATION SUMMARY FOR POLICYMAKERS] פברואר 2019}}. הדו"ח דומה במבנה לדו"חות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], עיקר המסקנות שלו הן:

בפברואר 2019 יצא דו"ח של גוף הנקרא "[[הפלטפורמה הבין-ממשלתית למדיניות מדעית למגוון המינים ושרותי המערכת האקולוגית]]" (IPBES), {{הערה|1=Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services (IPBES) [https://www.ipbes.net/system/tdf/spm_3bi_ldr_digital.pdf?file=1&type=node&id=28335 The assessment report on LAND DEGRADATION AND RESTORATION SUMMARY FOR POLICYMAKERS] פברואר 2019}}. הדו"ח דומה במבנה לדו"חות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], עיקר המסקנות שלו הן:

* שחיקת הקרקע משפיעה לרעה על 3.2 מיליארד בני אדם בדרכים שונות: [[עוני]], מלחמות, זיהום מסופות חול ועוד. לפי הדו"ח העלות היא כ-10% מהתמ"ג העולמי.

* שחיקת הקרקע משפיעה לרעה על 3.2 מיליארד בני אדם בדרכים שונות: [[עוני]], מלחמות, זיהום מסופות חול ועוד. לפי הדו"ח העלות היא כ-10% מהתמ"ג העולמי.

* השקעות בשיקום קרקע מביאה הרבה יותר רווח מהפסד - בדרך כלל פי כמה.  

* השקעות בשיקום קרקע מביאה הרבה יותר רווח מהפסד - בדרך כלל פי כמה.

* שיקום קרקע יספק כשליש מהפחתת פליטות [[גזי החממה]] הנחוצה כדי לשמור מפני עליה הטמפרטורה העולמית מלעלות מעבר ל-2 מעלות מעל הרמה הטרום תעשייתית.

* שיקום קרקע יספק כשליש מהפחתת פליטות [[גזי החממה]] הנחוצה כדי לשמור מפני עליה הטמפרטורה העולמית מלעלות מעבר ל-2 מעלות מעל הרמה הטרום תעשייתית.

* שחיקת קרקע ושינויי אקלים צפויים לגרום ל-50 - 700 מיליון [[פליטים סביבתיים]] עד שנת 2050.

* שחיקת קרקע ושינויי אקלים צפויים לגרום ל-50 - 700 מיליון [[פליטים סביבתיים]] עד שנת 2050.

* שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].

* שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע ל[[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].

==השפעות של אובדן קרקע על המזון==

==השפעות של אובדן קרקע על המזון==

[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין.]]

[[קובץ:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין.]]

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].  

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>

אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת ב[[סין]], ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה יותר מסך כמות הסחף שמובילים נהרות אמזונס והנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של [[סין]] שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.<ref name="dimond326"/>  

אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת ב[[סין]], ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה יותר מסך כמות הסחף שמובילים נהרות אמזונס והנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של [[סין]] שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.<ref name="dimond326"/>

בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם [[תהליך ארוך טווח|תהליכים אחרים]] של [[המלחת קרקע]] (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), [[זיהום קרקע|זיהום קרקעות]] והקטנת [[פריון חקלאי|הפוריות]] שלהן, ו[[מדבור]] (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.<ref name="dimond326">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 326.</ref>

בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם [[תהליך ארוך טווח|תהליכים אחרים]] של [[המלחת קרקע]] (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), [[זיהום קרקע]]ות והקטנת [[פריון חקלאי|הפוריות]] שלהן, ו[[מדבור]] (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.<ref name="dimond326">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 326.</ref>

בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על [[סיכונים סביבתיים]] לאנושות. הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[שיא תפוקת הזרחן|פוספט]] וסחף קרקע. הוא חוזה שדלדול משאבים אלה תתרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי-נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאוד את סחף הקרקע.[http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]

בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על [[סיכונים סביבתיים]] לאנושות. הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[שיא תפוקת הזרחן|פוספט]] וסחף קרקע. הוא חוזה שדלדול משאבים אלה תתרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי-נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאוד את סחף הקרקע.[http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]

==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==

==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==

מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].  

מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי (מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].

המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר ל[[חקלאות בת קיימא]] נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר ל[[חקלאות בת קיימא]] נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא (באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל-2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל-2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

===הפחתת סחף קרקע===

===הפחתת סחף קרקע===

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.<ref>Connor, David J. et al|[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351</ref>

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.<ref>Connor, David J. et al|[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351</ref>

שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם{{הערה|ד"ר דניאל מדר, מומחה לייעוץ סביבתי כללי, [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%A3-2/ לעצור את הסחף]20.09.2017 סוכנות ידיעות למדע ואקולוגיה, "זווית"}}.

שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם{{הערה|ד"ר דניאל מדר, מומחה לייעוץ סביבתי כללי, [http://www.zavit.org.il/עוצרים-את-הסחף-2/ לעצור את הסחף]20.09.2017 סוכנות ידיעות למדע ואקולוגיה, "זווית"}}.

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[קרקע]]  

* [[קרקע]]

* [[שירותי המערכת האקולוגית]], [[מחזור ביוגאוכימי]], [[מערכת אקולוגית]]

* [[שירותי המערכת האקולוגית]], [[מחזור ביוגאוכימי]], [[מערכת אקולוגית]]

* [[סחף קרקע]], [[זיהום קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]], [[פרבור]]

* [[סחף קרקע]], [[זיהום קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]], [[פרבור]]

* [[חקלאות תעשייתית]] ו[[חקלאות בת קיימא]]

* [[חקלאות תעשייתית]] ו[[חקלאות בת קיימא]]

* [[חקלאות בישראל]], [[פרבור בישראל]], [[משק המים בישראל]], [[יערות בישראל]]

* [[חקלאות בישראל]], [[פרבור בישראל]], [[משק המים בישראל]], [[יערות בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation אובדן קרקע] ב ויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation אובדן קרקע] ב ויקיפדיה האנגלית

* [http://www.geog.bgu.ac.il/fastSite/coursesFiles/confTal/abstracts.pdf יום עיון על דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 5 בספטמבר, 2011

* [http://www.geog.bgu.ac.il/fastSite/coursesFiles/confTal/abstracts.pdf יום עיון על דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 5 בספטמבר, 2011

* [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/publication/2014/pages/geo_informatic_seminar.aspx יום עיון בנושא דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 31/07/2014

* [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/publication/2014/pages/geo_informatic_seminar.aspx יום עיון בנושא דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 31/07/2014

* [https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%93%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה] סרטוני הרצאות מתוך יום העיון של אוניברסיטת בן-גוריון, 2011

* [https://www.youtube.com/results?search_query=דלדול+קרקע+וגאו-אינפורמטיקה דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה] סרטוני הרצאות מתוך יום העיון של אוניברסיטת בן-גוריון, 2011

* [http://www.fao.org/docrep/v4360e/V4360E00.htm#Contents Land degradation in south Asia: Its severity, causes and effects upon the people], ארגון המזון העולמי  

* [http://www.fao.org/docrep/v4360e/V4360E00.htm#Contents Land degradation in south Asia: Its severity, causes and effects upon the people], ארגון המזון העולמי

* [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf Land degradation - SOLAW Background Thematic Report 3], ארגון המזון העולמי  

* [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf Land degradation - SOLAW Background Thematic Report 3], ארגון המזון העולמי

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

* רחל בן-לוי , [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/547/522.html הקרקע הפוריה נעלמת ובלעדיה לא יהיה לנו מזון], Nrg ראיון עם רמי זיידנברג, מהאגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, 31/1/2014

* רחל בן-לוי , [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/547/522.html הקרקע הפוריה נעלמת ובלעדיה לא יהיה לנו מזון], Nrg ראיון עם רמי זיידנברג, מהאגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, 31/1/2014

* יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010

* יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010

* ד"ר י. אביעד ואחרים [http://sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/aviad_6-102_1.pdf ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל] החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור [[המשרד להגנת הסביבה]], אוגוסט 2008

* ד"ר י. אביעד ואחרים [http://sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/aviad_6-102_1.pdf ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל] החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור [[המשרד להגנת הסביבה]], אוגוסט 2008

* טל סבוראי ורמי זיידנברג, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=144 אבדן קרקע באגנים חקלאיים - הצעה לפתרון], אקולוגיה וסביבה, מאי 2011, גליון 2, (עמ' 154-155)

* טל סבוראי ורמי זיידנברג, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=144 אבדן קרקע באגנים חקלאיים - הצעה לפתרון], אקולוגיה וסביבה, מאי 2011, גליון 2, (עמ' 154–155)

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1219939 החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות], צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1219939 החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות], צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010

* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15647/92/ משרד החקלאות נערך למניעת סחף קרקע בפארק הכרמל], מרלן-אביבה גרינפטר, אפוק טיימס, 08.12.2010

* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15647/92/ משרד החקלאות נערך למניעת סחף קרקע בפארק הכרמל], מרלן-אביבה גרינפטר, אפוק טיימס, 08.12.2010

* [http://sites.google.com/site/uvaleem/Home/atarim-yrokeem/wadi-ha-yovel/sachaf-wadi-hayovel טיפול בסחיפת קרקע בוואדיות דרום מערב ירושלים], פרוייקט וואדי היובל, ט"ו בשבט 2010.  

* [http://sites.google.com/site/uvaleem/Home/atarim-yrokeem/wadi-ha-yovel/sachaf-wadi-hayovel טיפול בסחיפת קרקע בוואדיות דרום מערב ירושלים], פרוייקט וואדי היובל, ט"ו בשבט 2010.

* נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=163 צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל], אקולוגיה וסביבה ([[האגודה הישראלית לאקולוגיה]]), אוגוסט 2011, גיליון 3, (עמ' 183-191).  

* נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=163 צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל], אקולוגיה וסביבה ([[האגודה הישראלית לאקולוגיה]]), אוגוסט 2011, גיליון 3, (עמ' 183–191).

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

== הערות שוליים ==

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קרקע]]

[[קטגוריה:קרקע]]