30,779
עריכות
שינויים
משורה 110:
שורה 110: − +
←התפתחות המדע במאה ה-20
[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|[[אלברט איינשטיין]] בשנת 1947.]]
[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|[[אלברט איינשטיין]] בשנת 1947.]]
* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc<sup>2</sup>, המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע. מאוחר יותר התאוריה אפשרה פיתוח של [[אנרגיה אטומית]] ושל [[נשק גרעיני]].
* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc<sup>2</sup>, המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע. מאוחר יותר התאוריה אפשרה פיתוח של [[אנרגיה אטומית]] ושל [[נשק גרעיני]].
* אמי נטר - מתמטיקאית ופיזיקאית הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר. נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חשיבות החוק היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.
* אמי נתר - מתמטיקאית ופיזיקאית הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר. נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חשיבות החוק היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.
* 1912 - האסטרונומית האמריקנית הנרייטה ליוויט מגלה שיש קשר בין הבהירות המוחלטת של כוכבים משתנים מסוג קפאידים לבין זמן המחזור שלהם - דבר שאיפשר למדוד את מרחקם על ידי השוואת הבהירות הנראית לבהירות המוחלטת, ולהשתמש בהם כ"נר תקני".
* 1912 - האסטרונומית האמריקנית הנרייטה ליוויט מגלה שיש קשר בין הבהירות המוחלטת של כוכבים משתנים מסוג קפאידים לבין זמן המחזור שלהם - דבר שאיפשר למדוד את מרחקם על ידי השוואת הבהירות הנראית לבהירות המוחלטת, ולהשתמש בהם כ"נר תקני".
* 1913 - תחילת הייצור התעשייתי של אמוניה באמצעות [[גז טבעי]] ואוויר באמצעות '''תהליך הבר-בוש'''. לתהליך זה חשיבות אדירה בגלל שהאמוניה היא חלק חיוני ב'''[[דשן כימי]]'''. דשן זה יחד עם פיתוחים אחרים כמו [[חומרי הדברה]] ו[[מיכון חקלאי]] אפשרו את קיומה של [[המהפכה החקלאית]] שאפשרה את [[גידול אוכלוסיית העולם|גידול האוכלוסייה האנושית]] האדיר שהיה במהלך המאה ה-20. התהליך מכונה על שמו של הכימאי היהודי-גרמני '''פריץ הבר''' שפיתח את התהליך, וקארל בוש, שפיתח שיטות לעבודה בתנאי לחץ גבוה בעת שלבי התיעוש של תהליך ייצור האמוניה.
* 1913 - תחילת הייצור התעשייתי של אמוניה באמצעות [[גז טבעי]] ואוויר באמצעות '''תהליך הבר-בוש'''. לתהליך זה חשיבות אדירה בגלל שהאמוניה היא חלק חיוני ב'''[[דשן כימי]]'''. דשן זה יחד עם פיתוחים אחרים כמו [[חומרי הדברה]] ו[[מיכון חקלאי]] אפשרו את קיומה של [[המהפכה החקלאית]] שאפשרה את [[גידול אוכלוסיית העולם|גידול האוכלוסייה האנושית]] האדיר שהיה במהלך המאה ה-20. התהליך מכונה על שמו של הכימאי היהודי-גרמני '''פריץ הבר''' שפיתח את התהליך, וקארל בוש, שפיתח שיטות לעבודה בתנאי לחץ גבוה בעת שלבי התיעוש של תהליך ייצור האמוניה.