שינויים

הבעיה השנייה: אם היינו מתייחסים אל כל המשאבים כברי-תחליף (כפי שמתייחסים אליהם מרבית הכלכלנים) כאשר כסף הוא תחליף מושלם למשאב, הרי ש'''המטרה הכלכלית''' היא להגדיל את הרווח השנתי הכולל מהמשאב, (ולא לשמר את הפקתו בנקודת התוצרת המקסימלית בת הקיימא). מעבר לכך, המטרה של '''השוק''' היא למקסם את הערך הנוכחי (Present value), הסכום המוניטרי הכולל של רווחי העתיד, בערך נוכחי המחושב לפי ערך הריבית.

הבעיה השנייה: אם היינו מתייחסים אל כל המשאבים כברי-תחליף (כפי שמתייחסים אליהם מרבית הכלכלנים) כאשר כסף הוא תחליף מושלם למשאב, הרי ש'''המטרה הכלכלית''' היא להגדיל את הרווח השנתי הכולל מהמשאב, (ולא לשמר את הפקתו בנקודת התוצרת המקסימלית בת הקיימא). מעבר לכך, המטרה של '''השוק''' היא למקסם את הערך הנוכחי (Present value), הסכום המוניטרי הכולל של רווחי העתיד, בערך נוכחי המחושב לפי ערך הריבית.

כאן נכנסת תאוריה שנקראת מאמץ-הפקת-יחידה ('''Catch-per-unit-effort hypothesis'''), שמתארת קשר לינארי בין מאמץ, מאגר ותפוקה/תנובה. ע"פ התאוריה, עבור כל מאמץ שנשקיע, יהיה קשר לינארי ישר בין גודל המאגר, המאמץ שנשקיע והמשאב שנקצור. יחד עם זאת, אם קצב ההפקה יהיה גדול מקצב הגידול השנתי הטבעי של המשאב, הרי שגידול בהפקה בשנה אחת יגרור כמובן מאגר קטן יותר ותנובה קטנה יותר עבור השקעה של אותו מאמץ בשנים שלאחר מכן.

כאן נכנסת תאוריה שנקראת מאמץ-הפקת-יחידה ('''Catch-per-unit-effort hypothesis'''), שמתארת קשר לינארי בין מאמץ, מאגר ותפוקה/תנובה. על פי התאוריה, עבור כל מאמץ שנשקיע, יהיה קשר לינארי ישר בין גודל המאגר, המאמץ שנשקיע והמשאב שנקצור. יחד עם זאת, אם קצב ההפקה יהיה גדול מקצב הגידול השנתי הטבעי של המשאב, הרי שגידול בהפקה בשנה אחת יגרור כמובן מאגר קטן יותר ותנובה קטנה יותר עבור השקעה של אותו מאמץ בשנים שלאחר מכן.

[[Image:daly_chap12_1.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve)]]

[[Image:daly_chap12_1.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve)]]