שינויים

דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.

דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.

הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראויים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצות הברית שסירבו להגן על אדם אתאיסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.

הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאוד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראויים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצות הברית שסירבו להגן על אדם אתאיסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.

דוקינס יצא בספר גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים (אם כי לימים יחזור בו מכך ויגדיר עצמו [[אתאיזם-אגנוסטי|אגנוסטי-אתאיסטי]]). הוא טען בספר שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדוגמה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטרום קווי בליעה של אור כוכבים.

דוקינס יצא בספר גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים (אם כי לימים יחזור בו מכך ויגדיר עצמו [[אתאיזם-אגנוסטי|אגנוסטי-אתאיסטי]]). הוא טען בספר שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדוגמה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטרום קווי בליעה של אור כוכבים.

דוקינס טען בספר שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.

דוקינס טען בספר שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאוד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.

==טיעונים בזכות קיומו של אלוהים==

==טיעונים בזכות קיומו של אלוהים==

ההסבר השני של הופעת סדר בטבע מתוך עקרונות פשוטים וצעדים הדרגתיים, הוא ליבה של תורת האבולוציה כפי שנוסחה לראשונה על ידי [[צ'ארלס דארווין]]. תחילה פוסל דוקינס דעות קדומות שונות לגבי תורה זו. לדוגמה הוא מבהיר שאבולוציה לא מניחה שיש שינוי רק תודות ליד-המקרה. אדרבה, בעוד ששינויים גנטיים שונים הם דבר מקרי, השרידה של חלק משינויים אלה והעלמות של שינויים אחרים אינה דבר מקרי כלל - היא מוכתבת על ידי מנגנונים קשוחים של ברירה טבעית. לכאורה הקושי באבולוציה הוא להסביר מבנים מורכבים כמו עין של אדם או כנף של שפירית. נראה ממבט ראשון שאין דרך לעשות זאת בצורה "טבעית" ווודאי שאין דרך לעשות זאת בצורה מקרית לגמרי.

ההסבר השני של הופעת סדר בטבע מתוך עקרונות פשוטים וצעדים הדרגתיים, הוא ליבה של תורת האבולוציה כפי שנוסחה לראשונה על ידי [[צ'ארלס דארווין]]. תחילה פוסל דוקינס דעות קדומות שונות לגבי תורה זו. לדוגמה הוא מבהיר שאבולוציה לא מניחה שיש שינוי רק תודות ליד-המקרה. אדרבה, בעוד ששינויים גנטיים שונים הם דבר מקרי, השרידה של חלק משינויים אלה והעלמות של שינויים אחרים אינה דבר מקרי כלל - היא מוכתבת על ידי מנגנונים קשוחים של ברירה טבעית. לכאורה הקושי באבולוציה הוא להסביר מבנים מורכבים כמו עין של אדם או כנף של שפירית. נראה ממבט ראשון שאין דרך לעשות זאת בצורה "טבעית" ווודאי שאין דרך לעשות זאת בצורה מקרית לגמרי.

דוקינס מדמה מבנים מורכבים שנוצרים על ידי האבולוציה להר. צידו האחד הוא צוק תלול ושטוח וצידו האחר הוא מדרון איטי שעולה בהדרגה. הטיעון הבריאתני רואה את הצד של הצוק וטוען שאין דרך להסביר את המבנה המורכב אלא בקפיצת דרך אחת מבסיס הצוק לראש ההר, דבר שהוא מאד לא סביר. לעומת זאת ההסבר הביולוגי לנושא הוא הליכה בדרך של צעדים קטנים, כל אחד מהם הוא שיפור קטן של האחר, וכל אחד מעניק מספיק יתרון ביולוגי של שרידה או הולדת או גידול צאצאים לעומת הצעדים הקודמים. איבר שמסוגל להבחין בין אור לחושך טוב בהרבה מאשר עיוורון מוחלט, והבחנה בדמות מטושטשת מאד עדיפה על פני תא זה וכן הלאה. הוא מדגים דבר זה גם כסוגי עיניים שקיימים בטבע וגם מול טיעון בריאתני לפיו העין היא "הכל או כלום" - אדם שאיבד חלקים מעינו בגלל ניתוח קטרקט לא יכול לראות בצורה טובה, אבל הוא הדבר יכול לסייע לו להימנע מנפילה מצוק או להיתקע בעץ - זה הרבה יותר טוב מעיוורון מוחלט. {{הערה|להרחבה בנושא זה ראו [[השען העיוור]]}}

דוקינס מדמה מבנים מורכבים שנוצרים על ידי האבולוציה להר. צידו האחד הוא צוק תלול ושטוח וצידו האחר הוא מדרון איטי שעולה בהדרגה. הטיעון הבריאתני רואה את הצד של הצוק וטוען שאין דרך להסביר את המבנה המורכב אלא בקפיצת דרך אחת מבסיס הצוק לראש ההר, דבר שהוא מאוד לא סביר. לעומת זאת ההסבר הביולוגי לנושא הוא הליכה בדרך של צעדים קטנים, כל אחד מהם הוא שיפור קטן של האחר, וכל אחד מעניק מספיק יתרון ביולוגי של שרידה או הולדת או גידול צאצאים לעומת הצעדים הקודמים. איבר שמסוגל להבחין בין אור לחושך טוב בהרבה מאשר עיוורון מוחלט, והבחנה בדמות מטושטשת מאוד עדיפה על פני תא זה וכן הלאה. הוא מדגים דבר זה גם כסוגי עיניים שקיימים בטבע וגם מול טיעון בריאתני לפיו העין היא "הכל או כלום" - אדם שאיבד חלקים מעינו בגלל ניתוח קטרקט לא יכול לראות בצורה טובה, אבל הוא הדבר יכול לסייע לו להימנע מנפילה מצוק או להיתקע בעץ - זה הרבה יותר טוב מעיוורון מוחלט. {{הערה|להרחבה בנושא זה ראו [[השען העיוור]]}}

בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".

בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להלחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חבורת אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.  

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להלחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חבורת אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.  

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למנגנון של עשים שעפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מיליוני שנה התפתח אצלם מנגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר כמו מצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שכן אז שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים הייתה מנגנון מועיל מאד בחברות אנושיות קטנות. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת, שהיא במשך רוב האבולוציה הייתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למנגנון של עשים שעפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מיליוני שנה התפתח אצלם מנגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר כמו מצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שכן אז שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים הייתה מנגנון מועיל מאוד בחברות אנושיות קטנות. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת, שהיא במשך רוב האבולוציה הייתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==