שורה 64: |
שורה 64: |
| [[קובץ:שרטוט 4.png|right|ממוזער|400px|שרטוט 4: פליטות גזי חממה עולמיות בתרחישים שונים של פער הפליטות ב-2030]] | | [[קובץ:שרטוט 4.png|right|ממוזער|400px|שרטוט 4: פליטות גזי חממה עולמיות בתרחישים שונים של פער הפליטות ב-2030]] |
| | | |
− | של תרחישי ה- NDC, שהם דומים מאד לאילו שהוצגו בדו"ח פערי הפליטות 2018 של UNEP. | + | של תרחישי ה- NDC, שהם דומים מאוד לאילו שהוצגו בדו"ח פערי הפליטות 2018 של UNEP. |
| מוערך כי פליטות גזי החממה תהיינה 60GtCO2e ב־2030 לפי מדיניות נוכחית בלבד. בנתיב העלות הנמוכה ביותר, לקראת מטרות הסכם פריז ב-2030, הערכות חציוניות של פליטות גזי חממה היו 41 GtCO2e הנחוצות עבור מסלול 2 מעלות צלזיוס, 35 GtCO2e ל-1.8 מעלות צלזיוס ו-25 GtCO2e ל-1.5 מעלות צלזיוס. | | מוערך כי פליטות גזי החממה תהיינה 60GtCO2e ב־2030 לפי מדיניות נוכחית בלבד. בנתיב העלות הנמוכה ביותר, לקראת מטרות הסכם פריז ב-2030, הערכות חציוניות של פליטות גזי חממה היו 41 GtCO2e הנחוצות עבור מסלול 2 מעלות צלזיוס, 35 GtCO2e ל-1.8 מעלות צלזיוס ו-25 GtCO2e ל-1.5 מעלות צלזיוס. |
| | | |
שורה 106: |
שורה 106: |
| יישום שינויים מהותיים כאילו ידרוש תלות בין מגזר האנרגיה ומגזרי תשתיות אחרים, כאשר שינויים באחד המגזרים ישפיע על אחרים. באותו אופן, יהיה צורך לקשור את מדיניות צדדי הביקוש והאספקה, להכליל סינרגיות רחבות יותר ותועלות נילוות, כמו איבוד ויצירת משרות, שיקום שרותי בתי גידול, הימנעות מישוב מחדש והפחתת עלויות בריאות ועלויות סביבתיות כתוצאה מהפחתת הפליטות. אותו דבר ניתן ליישום לדה-קרבוניזציה של התחבורה, שם יהיה צורך לתיאום והשלמתיות של מדיניות, שנגרם מלחצים טכנולוגיים, סביבתיים ושל שימושי קרקע. על המדיניות להיות הרמונית איפה שרק ניתן, על מנת לנצל את התועלות מהתלות בין המשתנים השונים ועל מנת למנע תוצאות לא רצויות כמו זליגת דו תחמוצת הפחמן ממגזר אחד למישנהו. | | יישום שינויים מהותיים כאילו ידרוש תלות בין מגזר האנרגיה ומגזרי תשתיות אחרים, כאשר שינויים באחד המגזרים ישפיע על אחרים. באותו אופן, יהיה צורך לקשור את מדיניות צדדי הביקוש והאספקה, להכליל סינרגיות רחבות יותר ותועלות נילוות, כמו איבוד ויצירת משרות, שיקום שרותי בתי גידול, הימנעות מישוב מחדש והפחתת עלויות בריאות ועלויות סביבתיות כתוצאה מהפחתת הפליטות. אותו דבר ניתן ליישום לדה-קרבוניזציה של התחבורה, שם יהיה צורך לתיאום והשלמתיות של מדיניות, שנגרם מלחצים טכנולוגיים, סביבתיים ושל שימושי קרקע. על המדיניות להיות הרמונית איפה שרק ניתן, על מנת לנצל את התועלות מהתלות בין המשתנים השונים ועל מנת למנע תוצאות לא רצויות כמו זליגת דו תחמוצת הפחמן ממגזר אחד למישנהו. |
| | | |
− | כל שינוי בסדר גודל כזה צפוי להיות מאד מאתגר וצפוי להתקל במספר מכשולים ואתגרים כלכליים, פוליטיים וטכניים. אולם, הרבה מהמניעים לפעולה אקלימית השתנו בשנים האחרונות, כאשר כמה חלופות ופעולה אקלימית שאפתנית הפכו ליקרים פחות, רבים יותר ומובנים טוב יותר. התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות מציגות אפשרויות לדה-קרבוניזציה של הכלכלה, ובמיוחד מגזר האנרגיה, במחיר שהוא הנמוך אי פעם. בנוסף, הסינרגיה בין פעולה אקלימית, צמיחה כלכלית ומטרות פיתוח, כולל חלופות של טיפול בהשפעות חלוקתיות, מובנות טוב יותר היום. בסופו של דבר, מומנטום מדיניות לרוחב כמה רמות של ממשל, יחד עם עליה בהתחייבות לפעולה אקלימית ע"י שחקנים שאינם קשורים לממשלה, יוצרים הזדמנויות למדינות לעסוק בשינויים אמיתיים. | + | כל שינוי בסדר גודל כזה צפוי להיות מאוד מאתגר וצפוי להתקל במספר מכשולים ואתגרים כלכליים, פוליטיים וטכניים. אולם, הרבה מהמניעים לפעולה אקלימית השתנו בשנים האחרונות, כאשר כמה חלופות ופעולה אקלימית שאפתנית הפכו ליקרים פחות, רבים יותר ומובנים טוב יותר. התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות מציגות אפשרויות לדה-קרבוניזציה של הכלכלה, ובמיוחד מגזר האנרגיה, במחיר שהוא הנמוך אי פעם. בנוסף, הסינרגיה בין פעולה אקלימית, צמיחה כלכלית ומטרות פיתוח, כולל חלופות של טיפול בהשפעות חלוקתיות, מובנות טוב יותר היום. בסופו של דבר, מומנטום מדיניות לרוחב כמה רמות של ממשל, יחד עם עליה בהתחייבות לפעולה אקלימית ע"י שחקנים שאינם קשורים לממשלה, יוצרים הזדמנויות למדינות לעסוק בשינויים אמיתיים. |
| | | |
| דוגמת מפתח למגמות טכנולוגיות וכלכליות הוא מחיר אנרגיה מתחדשת אשר יורד מהר יותר מאשר נחזה לא מזמן (ראה שרטוט 5). אנרגיות מתחדשות הן כיום המקור הזול ביותר ליצור כח חשמלי חדש במרבית העולם, כך שצפוי כי רכישה ממוצעת בשקלול עולמי או מחיר מכרז עבור מתקן סולרי חדש של מערכות פוטווולטאיות או מתקן טורבינות רוח על אדמה, תהיה תחרותית בהשוואה לעלות התפעולית השולית של מפעלי פחם קיימים עד 2020. מגמות אילו מתבטאות יותר ויותר בירידה בבניית מפעלי יצור חשמל מפחם חדשים, כולל ביטול של מתקנים מתוכננים והפסקת פעילות במתקנים קיימים. יתרה מזאת, הירידות בעלויות בפועל גדולה מהתחזיות. | | דוגמת מפתח למגמות טכנולוגיות וכלכליות הוא מחיר אנרגיה מתחדשת אשר יורד מהר יותר מאשר נחזה לא מזמן (ראה שרטוט 5). אנרגיות מתחדשות הן כיום המקור הזול ביותר ליצור כח חשמלי חדש במרבית העולם, כך שצפוי כי רכישה ממוצעת בשקלול עולמי או מחיר מכרז עבור מתקן סולרי חדש של מערכות פוטווולטאיות או מתקן טורבינות רוח על אדמה, תהיה תחרותית בהשוואה לעלות התפעולית השולית של מפעלי פחם קיימים עד 2020. מגמות אילו מתבטאות יותר ויותר בירידה בבניית מפעלי יצור חשמל מפחם חדשים, כולל ביטול של מתקנים מתוכננים והפסקת פעילות במתקנים קיימים. יתרה מזאת, הירידות בעלויות בפועל גדולה מהתחזיות. |