שינויים

== סקירה כללית ==

== סקירה כללית ==

היסטוריה סביבתית הגיחה מתוך [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והרבה ממה שמניע אותה גם היום נובע מחששות ונושאים הקשורים ל[[קיימות]] ול[[איומים סביבתיים כלל עולמיים]]. התחום נוסד סביב נושאים הקשורים ב[[שמירת טבע]] אבל הלך והתרחב לנושאי רבים בהיסטוריה של החברה ושל המדע. נושאים לדוגמה הם ערים ו[[עיור]], [[אוכלוסין]] או [[כלכלה בת קיימא]]. היסטוריה סביבתית נוטה להתמקד בנושאים סביב טווח זמן, באזור גאוגרפי מסויים או בנושא מסויים.

היסטוריה סביבתית הגיחה מתוך [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והרבה ממה שמניע אותה גם היום נובע מחששות ונושאים הקשורים ל[[קיימות]] ול[[סיכוני אסון עולמיים|איומים סביבתיים כלל עולמיים]]. התחום נוסד סביב נושאים הקשורים ב[[שמירת טבע]] אבל הלך והתרחב לנושאי רבים בהיסטוריה של החברה ושל ה[[מדע]]. נושאים לדוגמה הם ערים ו[[עיור]], [[אוכלוסין]] או [[כלכלה בת קיימא]]. היסטוריה סביבתית נוטה להתמקד בנושאים סביב טווח זמן, באזור גאוגרפי מסויים או בנושא מסויים.

היסטוריה סביבתית היא תחום [[מחקר מולטידיסציפלינרי]] שמשתמש בשיטות מחקר מגוונות, הלקוחות הן ממדעי החברה והרוח והן ממדעי הטבע. דוגמאות לכך מופיעות בספריו של [[ג'ארד דיימונד]] [[רובים חיידקים ופלדה]] ו[[התמוטטות]]. דיימונד משתמש במחקרים הנוגעים לספירת זרעים ואבקנים של צמחים שונים במשקעי בוץ באגמים, או בזיהוי עצמות בעלי חיים בתלי אשפה, כדי להבין כיצד השתנתה הצמחייה, התזונה ותעשיית העץ והברזל, כמו גם כסיוע לחקר היבטים חברתיים כמו [[אי שוויון כלכלי|פערי מעמדות]], או מנהגי [[טאבו]] של [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] בימי הביניים.

היסטוריה סביבתית היא תחום [[מחקר מולטידיסציפלינרי]] שמשתמש בשיטות מחקר מגוונות, הלקוחות הן מ[[מדעי החברה]] והרוח והן מ[[מדעי הטבע]]. דוגמאות לכך מופיעות בספריו של [[ג'ארד דיימונד]], [[רובים חיידקים ופלדה]] ו[[התמוטטות]]. לדוגמה דיימונד מזכיר מחקרים הנוגעים לספירת זרעים ואבקנים של צמחים שונים במשקעי בוץ באגמים, או בזיהוי עצמות בעלי חיים בתלי אשפה, כדי להבין כיצד השתנתה הצמחייה, התזונה ותעשיית העץ והברזל, כמו גם כסיוע לחקר היבטים חברתיים כמו [[אי שוויון כלכלי|פערי מעמדות]], או מנהגי [[טאבו]] של [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] בימי הביניים.

ניתן לחלק את נושאי המחקר של ההיסטוריה הסביבתית ל-4 קטגוריות עיקריות:

ניתן לחלק את נושאי המחקר של ההיסטוריה הסביבתית ל-4 קטגוריות עיקריות:

* '''הטבע עצמו והשינוי שעובר עליו עם הזמן''', כולל ההשפעות הפיזיות של האדם על האדמה, המים, האטמוספירה וה[[ביוספרה]]. לדוגמה מחזורי [[שינוי אקלים]] טבעיים הנובעים מחזורים של השמש, מסלול כדור הארץ סביב השמש, הרכב האטמוספירה ועוד. היבט חשוב הוא איך הסביבה הטבעית והשינוי בסביבה זו משפיעה על חברות האדם - לדוגמה איך צורת היבשות השפיע על התפתחות החקלאות או איך השפיעו שינויי אקלים על חברות שונות.

* '''הטבע עצמו והשינוי שעובר עליו עם הזמן''', כולל ההשפעות הפיזיות של האדם על האדמה, המים, האטמוספירה וה[[ביוספרה]]. לדוגמה מחזורי [[שינוי אקלים]] טבעיים הנובעים מחזורים של השמש, מסלול כדור הארץ סביב השמש, הרכב האטמוספירה ועוד. היבט חשוב הוא איך הסביבה הטבעית והשינוי בסביבה זו משפיעה על חברות האדם - לדוגמה איך צורת היבשות השפיע על [[היסטוריה של החקלאות|התפתחות החקלאות]] או איך השפיעו שינויי אקלים מהעבר על חברות שונות.

* '''כיצד בני האדם משתמשים בטבע''', כולל [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של [[גידול אוכלוסין]], [[שינויים טכנולוגיים]] ודפוסים משתנים של ייצור ושל צריכה כלכלית. נושאים מרכזיים אחרים בקטגוריה זו הם המעבר מחבורות של [[ציידים לקטים]] (נודדים) לסוגי התיישבות-קבע של חברות חקלאיות בזמן [[המהפכה הנאוליתית]], ההשפעה של הקולוניאליזם והתפשטות המושבות המערביות על העולם ו[[השפעות סביבתיות|ההשלכות הסביבתיות]] והאנושיות של [[המהפכה התעשייתית]] ושל [[המהפכה המדעית]].

* '''כיצד בני האדם משתמשים בטבע''', כולל [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של [[גידול אוכלוסין]], [[שינויים טכנולוגיים]] ודפוסים משתנים של ייצור ושל צריכה כלכלית. נושאים מרכזיים אחרים בקטגוריה זו הם המעבר מחבורות של [[ציידים לקטים]] (נודדים) לסוגי התיישבות-קבע של חברות חקלאיות בזמן [[המהפכה הנאוליתית]], ההשפעה של ה[[קולוניאליזם]] והתפשטות המושבות המערביות על העולם ו[[השפעות סביבתיות|ההשלכות הסביבתיות]] והאנושיות של [[המהפכה התעשייתית]] ושל [[המהפכה המדעית]].

* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.

* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.

* '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.'''

* '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.''' לדוגמה ראו [[שינוי אקלים]], [[חקלאות כרות והבער]] או [[התייבשות נהרות ואגמים]].

חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.

חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.

== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==

== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}

האידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה, זה חייב לקרות, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם ובכך גרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה, לדוגמה, לדוגמה חיידקים אנאירובים שפלטו חמצן לאוויר שהקשה על קיומם. ייתכן שגם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד.{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}}{{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}} את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים.

[[האידאולוגיה הקפיטליסטית]] תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך שלא תלוי בחברה האנושית, כלומר, לא חשוב אם זה טוב או רע, זה חייב לקרות, אפילו אם זה יוביל ל[[הכחדת האנושות]]. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם ובכך גרמו ל[[הכחדה המונית]] ולעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה. לדוגמה חיידקים אנאירובים שפלטו חמצן לאוויר שהקשה על קיומם. ייתכן שגם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים, והוא בעצמו יכחד.{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}}{{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}} את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לשיפור איכות החיים.  

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק כהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}ומצד שני גרמו לעוני ורעב אצל בני אדם אחרים.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}{{הערה|1=William Chester Jordan

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של [[סביבתנות]], במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק כהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: [[המין האנושי]], שהתפתח כיצור תבוני, לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}ומצד שני גרמו לעוני ורעב אצל בני אדם אחרים.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}{{הערה|1=William Chester Jordan

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}} אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה-21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השליליות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות וה[[נשק]] - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם.

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}} אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה-21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השליליות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות וה[[נשק]] - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם.

המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

המערכת הקפיטליסטית וכן זרמים מודרנים אחרים כמו סוציאליזם, שקשורים לחלקים מהמשבר הסביבתי, נשענות על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה שתפור את כל הבעיות - תפיסה של [[אופטימיזם טכנולוגי]]. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות אין בכלל ברירה אלא לצעוד באותו נתיב של מדינות מפותחות, להגדיל את השימוש בטכנולוגיה, לבחור בטכנולוגיות מסויימות, ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדלה בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא.{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}} הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עממית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה.{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 לאפריל 2019, BBC}}

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז, קופנהגן וערים רבות אחרות יש כיוון של מכוון של הגדלת [[תחבורה פעילה]] - שימוש גדול יותר בהליכה ברגל ובאופניים, במקום נסיעות במכונית , במטרה לשפר את הבריאות, לצמצם נזקים סביבתיים ולשפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם אופטמיזם טכנולוגי גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא.{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}} הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עממית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה.{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 לאפריל 2019, BBC}}

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. אם זאת ביהדות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים.{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-לעבדה%20ולשמרה לעבדה ולשמרה: מקורות]}} גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי האדם הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם.

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם [[ניתוק של האדם מהטבע|יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע]]. אם זאת ביהדות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים.{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-לעבדה%20ולשמרה לעבדה ולשמרה: מקורות]}} גישה זו נמשכה גם ברוב הפילוסופיה המערבית. {{הערה לדיון מורחב בנושא זה, ראו פרק בספר [[לטובת הכלל]]}} עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי [[המין האנושי|האדם]] הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם, אחד התחומים המרכזיים בנושא זה הוא [[סוציוביולוגיה]].

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין זלזל של שיח ענק, שרוב ענפיו התייבשו ומתו וחלקם התסעפו לענפים רבים. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים התקיימו במשך כ-4 מיליארדי שנים, והם היו הצורה הדומיננטית של חיים בכוכב הלכת במשך רוב עצום מהזמן. יצורים אלה לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים, ובעלי החיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים חד-תאיים וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם בגלל היכולת שלהם לחיות או לשרוד בתנאי מחיה קשים וקיצוניים.  

במהלך [[המהפכה המדעית]] ו[[תקופת ההשכלה]] החל להופיע [[חזון הקידמה]] ורעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב-תאיים אחר כך יונקים אז אדם. האדם לפי תפיסה זו (בעקבות תפיסות דתיות) הוא "נזר הבריאה" או השליט על כוכב הלכת. תפיסה זו התערערה בהמשך - ראשית מדענים גילו כי האבולוציה לא תמיד הולכת מהפשוט אל המורכב. במיליארדי השנים שבהם התקיימו חיים, היו מספר גלים של [[הכחדה המונית]] בהם נכחדו בעלי חיים וצמחים רבים כאשר לפעמים בעלי החיים הפחות מורכבים שורדים. כך לדוגמה מדוזות וספוגים קיימים כבר מאות מיליוני שנים גם לאחר הכחדת הדינוזאורים או מיני יונקים שונים. אבולוציה נותנת יתרון להתאמה לסביבה וכן למגוון מינים ולא תמיד לתחכום ולמורכבות.

במהלך [[המהפכה המדעית]] ו[[תקופת ההשכלה]] החל להופיע [[חזון הקידמה]] ורעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד-תאיים, אחר כך רב-תאיים, בעלי-חיים, אחר כך יונקים אז אדם. האדם לפי תפיסה זו (בעקבות תפיסות דתיות) הוא "נזר הבריאה" או השליט על כוכב הלכת. תפיסה זו התערערה בהמשך - ראשית מדענים גילו כי האבולוציה לא תמיד הולכת מהפשוט אל המורכב. במיליארדי השנים שבהם התקיימו חיים, היו מספר גלים של [[הכחדה המונית]] בהם נכחדו בעלי חיים וצמחים רבים כאשר לפעמים בעלי החיים הפחות מורכבים שורדים. כך לדוגמה מדוזות קיימות כבר 700 מיליון שנים, [https://en.wikipedia.org/wiki/Jellyfish] ובדומה לספוגים הן שרדו גם לאחר הכחדת הדינוזאורים או הכחדות של מיני יונקים שונים. אבולוציה נותנת יתרון להתאמה לסביבה, וכן למגוון מינים, ואף למזל, ולא תמיד יש יתרון לתחכום ולמורכבות.

כמו כן התברר כי האדם עצמו לא סתם התפתח מתוך קופי האדם. לפני כמה מיליוני שנים יצאו בני אדם מאפריקה והתיישבו באזורים כמו מרכז אסיה ואירופה והתפתחו לזנים שונים, לדוגמה באירופה ובמזרח התיכון חיו נאנדרתלים. ההומו סאפינס התפתח במקביל לזני האדם אחרים וחי באפריקה, ואז לפני כ-70 אלף שנה, הוא יצא מאפריקה והחל להתפשט בעולם בעיקר על חשבון הזנים האחרים שהלכו ונעלמו (ובמקרים נדירים התערבבו עם המין האנושי).

כמו כן התברר כי האדם עצמו לא סתם התפתח מתוך קופי האדם. לפני כמה מיליוני שנים יצאו בני אדם מאפריקה והתיישבו באזורים כמו מרכז אסיה ואירופה והתפתחו לזנים שונים, לדוגמה באירופה ובמזרח התיכון חיו נאנדרתלים. ההומו סאפינס התפתח במקביל לזני האדם אחרים וחי באפריקה, ואז לפני כ-70 אלף שנה, הוא יצא מאפריקה והחל להתפשט בעולם בעיקר על חשבון הזנים האחרים שהלכו ונעלמו (ובמקרים נדירים התערבבו עם המין האנושי).