שינויים

[[Image:Sfc.contrail.1.26.01.JPG|ממוזער|3000px|שמאל|

[[Image:Sfc.contrail.1.26.01.JPG|ממוזער|3000px|שמאל|

תצלום מאת [[נאסא]] של [[פס התעבות|פסי התעבות]] ועננים טבעיים. הפסקת הטיסות הזמנית בעקבות ההתקפות של 11 בספטמבר 2001, והעלייה של הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה בתקופה זו, העניקה ראייה אמפירית להשפעה של  ענני הקרח הדקים על פני השטח של כדור הארץ.]]

תצלום מאת [[נאסא]] של [[פס התעבות|פסי התעבות]] ועננים טבעיים. הפסקת הטיסות הזמנית בעקבות ההתקפות של 11 בספטמבר 2001, והעלייה של הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה בתקופה זו, העניקה ראייה אמפירית להשפעה של  ענני הקרח הדקים על פני השטח של כדור הארץ.]]

'''עמעום עולמי''' הוא הירידה ההדרגתית בכמות הקרינה המגיעה לפני השטח של [[כדור הארץ]].  הירידה נצפית מאז תחילת המדידות השיטתיות בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20. הירידה משתנה על פי המיקום הגאוגרפי, אבל הממוצע העולמי עומד על כ-5% של הפחתה בשלושת העשורים שבין 1960 ל-1990. מגמה זו התהפכה בעשור האחרון.  

'''עמעום עולמי''' הוא הירידה ההדרגתית בכמות הקרינה המגיעה לפני השטח של [[כדור הארץ]].  הירידה נצפית מאז תחילת המדידות השיטתיות בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. הירידה משתנה על פי המיקום הגאוגרפי, אבל הממוצע העולמי עומד על כ-5% של הפחתה בשלושת העשורים שבין 1960 ל-1990. מגמה זו התהפכה בעשור האחרון.  

העמעום עולמי גורם להתקררות, ולכן ממתן את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]], אולם דבר זה גם עשוי למסך את העוצמה האמיתית שבה תורמים [[גז חממה|גזי חממה]] להתחממות העולמית. יתכן גם כי העמעום העולמי משפיע על דפוסי ירידת ה[[גשם|גשמים]], בעיקר באזורים ה[[אקלים טרופי|טרופיים]], דבר התורם ל[[בצורת|בצורות]] ול[[שיטפון|שטפונות]].

העמעום עולמי גורם להתקררות, ולכן ממתן את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]], אולם דבר זה גם עשוי למסך את העוצמה האמיתית שבה תורמים [[גז חממה|גזי חממה]] להתחממות העולמית. יתכן גם כי העמעום העולמי משפיע על דפוסי ירידת ה[[גשם|גשמים]], בעיקר באזורים ה[[אקלים טרופי|טרופיים]], דבר התורם ל[[בצורת|בצורות]] ול[[שיטפון|שטפונות]].

==מחקר==

==מחקר==

דיווחים מוקדמים על "עמעום עולמי" עוררו מעט עניין, אולי בגלל שהמונח עצמו עוד לא נטבע. נראה שהדיווחים המוקדמים ביותר הם מאת מ.בודיקו "ההשפעות של תנודות בקרינת השמש על אקלים כדור הארץ", משנת 1969, שנתפרסמו בטלוס. החל מסוף שנות ה-80, מדענים החלו באופן בלתי תלוי לחקור סדרות נתונים של קרינה סולארית, וגילו מגמה עולמית של ירידה; אוטוסמו אומורה "שינוי מתמשך של קרינה סולארי באירופה", ב-1989; ויוי ראסק ב-1990 "מגמות של קרינה סולארית, עננות, ושקיפות אטמוספרית  במהלך העשורים האחרונים באסטוניה", ובטה ליפרט ב-1990 "קרינה סולארית בגרמניה- מגמות נצפות והערכה של גורמיהן". גרי סטנדהיל שחקר את הירידות ברחבי העולם במאמרים רבים (ראו הפניות), טבע את המונח "עמעום".  

דיווחים מוקדמים על "עמעום עולמי" עוררו מעט עניין, אולי בגלל שהמונח עצמו עוד לא נטבע. נראה שהדיווחים המוקדמים ביותר הם מאת מ. בודיקו (BUDYKO, M I) "ההשפעות של תנודות בקרינת השמש על אקלים כדור הארץ", משנת 1969, שנתפרסמו בטלוס. החל מסוף שנות ה-80, מדענים החלו באופן בלתי תלוי לחקור סדרות נתונים של קרינה סולארית, וגילו מגמה עולמית של ירידה; אוטוסמו אומורה "שינוי מתמשך של קרינה סולארי באירופה", ב-1989; ויוי ראסק ב-1990 "מגמות של קרינה סולארית, עננות, ושקיפות אטמוספרית  במהלך העשורים האחרונים באסטוניה", ובטה ליפרט ב-1990 "קרינה סולארית בגרמניה- מגמות נצפות והערכה של גורמיהן". גרי סטנדהיל שחקר את הירידות ברחבי העולם במאמרים רבים (ראו הפניות), טבע את המונח "עמעום".  

מחקרים בלתי תלויים ב[[ישראל]] וב[[הולנד]], בסוף שנות-80, הצביעו על צמצום ניכר בכמות אור השמש, למרות עדויות נרחבות לכך שהאקלים מתחמם (ראו [[התחממות עולמית]]). קצב העמעום שונה במקומות שונים בעולם, אבל הוא מוערך בכ-2%-3% לעשור, כאשר יש אפשרות שהמגמה התהפכה בתחילת שנות ה-90. קשה לבצע מדידות מדוייקות, בגלל הקושי לבצע [[כיול]] מדיוק של ציוד המדידה, ובגלל הבעיה של כיסוי המרחב. ועם זאת ההשפעה קיימת כמעט בוודאות.

מחקרים בלתי תלויים ב[[ישראל]] וב[[הולנד]], בסוף שנות-80, הצביעו על צמצום ניכר בכמות אור השמש, למרות עדויות נרחבות לכך שהאקלים מתחמם (ראו [[התחממות עולמית]]). קצב העמעום שונה במקומות שונים בעולם, אבל הוא מוערך בכ-2%-3% לעשור, כאשר יש אפשרות שהמגמה התהפכה בתחילת שנות ה-90. קשה לבצע מדידות מדוייקות, בגלל הקושי לבצע [[כיול]] מדיוק של ציוד המדידה, ובגלל הבעיה של כיסוי המרחב. ועם זאת ההשפעה קיימת כמעט בוודאות.