47,332
עריכות
שינויים
←הבדלים בתפיסות מוסר וערכים בין זרמים שונים
==הבדלים בתפיסות מוסר וערכים בין זרמים שונים==
==הבדלים בתפיסות מוסר וערכים בין זרמים שונים==
פרופ' ג'ונתן היידט, מאוניברסיטת ניו יורק, עוסק במחקרים בתחום פסיכולוגיה של המוסר. היידט טוען כי לזרמי מחשבה שונים יש הדגשה של [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שונים. אנשים שדוגלים ב[[ליברליזם]] מדגישים ערכים כמו סיוע לעניים ולנזקקים, הגנה על חיי אדם ועל רכוש, [[הוגנות]] ו[[שווין]]. אנשים שדוגלים יותר בזרמים שמרניים תומכים בערכים כמו [[נאמנות]] (לקבוצה, למשפחה, למדינה), [[סמכות]] ו[[טהרה]] (לדוגמה, צניעות בקרב אנשים דתיים). היידנט הדגים כיצד ליברלים, מציינים במקרים כאלה בעיקר ערכים של עזרה לאחר ושל שיוויון. לפי היידט, גם שמרנים מתייחסים לערכים האלו, אבל הם לא מסתפקים בהם. דרך לבחון כמה ערך חברתי הוא חשוב לאדם הוא להציע לו סכום כסף גבוה כדי שיפעל בצורה שמנוגדת לערך זה. עבור שמרנים צריך להציע סכום כסף גבוה יותר כדי שיהיו מוכנים לשקול משהו שלדעתם פוגע במדינה מאשר ביחס לליברלים. היידט גם טען כי שמרנים מסוגלים להבין ליברלים יותר משליברלים מסוגלים להבין שמרנים. הסיבה לכך היא ששמרנים אוחזים במידה כזו או אחרת בקשת רחבה יותר של ערכים המוסריים, בעוד שליברלים, לעומתם, כלל לא נוטים להתייחס לערכי הנאמנות, הסמכות והטהרה כערכים הקשורים במוסר. טענה זו הובילה להתנגדות בקרב חוקרים אחרים. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/entertainment/article/S14CKYrdD למה שמאלנים בטוחים שהם מוסריים יותר - ומה הם מפספסים], יאיר בן דוד, 28.10.20}}
פרופ' ג'ונתן היידט, מאוניברסיטת ניו יורק, עוסק במחקרים בתחום פסיכולוגיה של המוסר. היידט טוען כי לזרמי מחשבה שונים יש הדגשה של [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שונים. אנשים שדוגלים ב[[ליברליזם]] מדגישים ערכים כמו סיוע לעניים ולנזקקים, הגנה על חיי אדם ועל רכוש, [[הוגנות]] ו[[שווין]]. אנשים שדוגלים יותר בזרמים שמרניים תומכים בערכים כמו [[נאמנות]] (לקבוצה, למשפחה, למדינה), [[סמכות]] ו[[טהרה]] (לדוגמה, צניעות בקרב אנשים דתיים). היידנט הדגים כיצד ליברלים, מציינים במקרים כאלה בעיקר ערכים של עזרה לאחר ושל שיוויון. לפי היידט, גם שמרנים מתייחסים לערכים האלו, אבל הם לא מסתפקים בהם. דרך לבחון כמה ערך חברתי הוא חשוב לאדם הוא להציע לו סכום כסף גבוה כדי שיפעל בצורה שמנוגדת לערך זה. עבור שמרנים צריך להציע סכום כסף גבוה יותר כדי שיהיו מוכנים לשקול משהו שלדעתם פוגע במדינה מאשר ביחס לליברלים. היידט גם טען כי שמרנים מסוגלים להבין ליברלים יותר משליברלים מסוגלים להבין שמרנים. הסיבה לכך היא ששמרנים אוחזים במידה כזו או אחרת בקשת רחבה יותר של ערכים המוסריים, בעוד שליברלים, לעומתם, כלל לא נוטים להתייחס לערכי הנאמנות, הסמכות והטהרה כערכים הקשורים במוסר. טענה זו הובילה להתנגדות בקרב חוקרים אחרים. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/entertainment/article/S14CKYrdD למה שמאלנים בטוחים שהם מוסריים יותר - ומה הם מפספסים], יאיר בן דוד, 28.10.20}}
[[מסגור]] של בעיות יכול להשפיע בצורה משמעותית על הבחירה של אנשים. [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] הראו כי בחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה. במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" שפורסם בשנת 1984 נערך הניסוי שידוע גם בשם - "דילמת 'השפעת האסייתית'":{{הערה|דניאל כהנמן ועמוס טברסקי (1984) "בחירה, ערכים וייצוגים"}} במסגרת ניסוי זה הוצגו לקבוצות של אנשים דילמה מוסרית. בהצגה אחת הדגש הוא על מספר הניצולים בהנתן שתי בחירות שונות, ובהצגה אחרת הדגש במסגור הוא על מספר הקורבנות. הבחירות של אנשים משתנות בהתאם למסגור זה.
[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי [[מסגור]] הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורולוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים.{{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביוטיוב, 2012}} לדוגמה לייקוף טוען כי קיים מיקוד בשאלה האם [[לובי פוליטי|לוביסט פוליטי]] פעל בצורה אתית או לא, בעוד שהשאלה החשובה היא כיצד להגן על אתיקה של חברי קונגרס במיוחד דרך שינוי מוסדי.
לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת, כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "[[ההגיון הפשוט]]" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה.{{הערה|שם=Lakoff}} לייקוף טוען כי הרבה מהתפיסות בימין הפוליטי נובעות מ[[מודל האב המחמיר]] וכי דבר זה נעשה הן בצורה מודעת והן בצורה לא-מודעת. לפי לייקוף הדבר מוביל לסתירות שונות כמו לדוגמה טענה לקדושת החיים בהקשר של הפלות, אבל במקביל גם תמיכה בעונש מוות, או עניין רב בהצלת חיי עוברים כאשר מדובר בהפלה שהאשה יכולה לנקוט בה, אבל חוסר עניין אחר בחיי עוברים ביחס לסכנות רבות אחרות (לדוגמה [[תאונות דרכים]] או [[חומר טרטוגני]])
==ראו גם==
==ראו גם==