שינויים

בפרק השישי של הספר [[יש אלוהים?]] ריצ'רד דוקינס מעלה שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכוהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח? באופן כללי דוקינס טוען שאין הפרדה חדה בין מדע לבין מוסר וכי ניתן לעסוק לפחות בחלק מהשאלות המוסריות באמצעות כלים של מדע. דוקינס טוען גם כי שאלות הנוגעות לאמונה באלוהים או אמונה דתית הן לא נפרדות לגמרי מהמדע. הפרדה כזו מכונה על ידי NOMA , והוא מביא נימוקים מדוע היא אינה נכונה.  

בפרק השישי של הספר [[יש אלוהים?]] ריצ'רד דוקינס מעלה שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכוהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח? באופן כללי דוקינס טוען שאין הפרדה חדה בין מדע לבין מוסר וכי ניתן לעסוק לפחות בחלק מהשאלות המוסריות באמצעות כלים של מדע. דוקינס טוען גם כי שאלות הנוגעות לאמונה באלוהים או אמונה דתית הן לא נפרדות לגמרי מהמדע. הפרדה כזו מכונה על ידי NOMA , והוא מביא נימוקים מדוע היא אינה נכונה.  

דוגמה לשינוי ערכי שנובע משינוי בעובדות נוגע לשינוי העמדות ביחס לעבדות וביחס לעבדות וגזענות נגד שחורים. אחד הכלים של [[התנועה לביטול העבדות]] בשינוי היחס של החברה המערבית כלפי עבדות היתה עדויות אישיות, ממצאים ועובדות ביחס לעבדות של שחורים שסייעו לנפץ [[מיתוס|מיתוסים]] ודעות קדומות שהיו קיימים עד אז. כלי אחד לכך היה סיפורים אישיים וביוגרפיות של עבדים, דבר שסייע לחשוף את האכזריות והשירורותיות של חיי העבדים, וכן להמחיש כי אנשים שחורים יכולים לכתוב בצורה מעניינת ואיניליגטנית בדיוק כמו אנשים לבנים, ובכך להפחית מיתוס שהיה קיים לגבי כך שהשחורים הם מין תת-אדם. דוגמה אחרת היא שרטוטים של ספינות עבדים שהמחישו את תנאי הכליאה האיומים בספינות אלה ובכך סייעו לחוקק חוקים נגד סחר ימי בעבדים. מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים כמו הטענה שעבדים שבורחים לחופש סובלים ממצוקה נפשית.  

 

דוגמה לשינוי ערכי שנובע משינוי בעובדות נוגע לשינוי העמדות ביחס לעבדות וביחס לעבדות וגזענות נגד שחורים. אחד הכלים של [[התנועה לביטול העבדות]] בשינוי היחס של החברה המערבית כלפי עבדות היתה עדויות אישיות, ממצאים ועובדות ביחס לעבדות של שחורים שסייעו לנפץ [[מיתוס|מיתוסים]] ודעות קדומות שהיו קיימים עד אז. כלי אחד לכך היה סיפורים אישיים וביוגרפיות של עבדים, דבר שסייע לחשוף את האכזריות והשירורותיות של חיי העבדים, וכן להמחיש כי אנשים שחורים יכולים לכתוב בצורה מעניינת ואיניליגטנית בדיוק כמו אנשים לבנים, ובכך להפחית מיתוס שהיה קיים לגבי כך שהשחורים הם מין תת-אדם.

 

הפעיל הבריטי נגד העבדות, תומס קלרקסון הבחין, שתמונות וחפצים שהביא איתו להרצאות השפיעו על דעת הקהל יותר ממילים. [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] קלרקסון הראה לקהל סחורות מאפריקה כמו פסלוני שנהב, אריגים מיוחדים, מוצרים חקלאיים שונים. ודבר זה סייע להדגים את כישורים של אנשי אפריקה, להלחם בדעה שהם פראיים ונחותים ולעורר [[אמפתיה]].  כדי להמחיש את סבלם של העבדים, קלרקסון פרסם עלונים ובהם תחריטים של מכשירי עינויים שרכש מספינות העבדים כמו אזיקים, שלשלאות מברזל, מכשירים לפתיחת לסתות של עבדים כדי לאפשר האכלה בכפייה נגד שביתות רעב, ברזלים לסימון העור בכוויה, ומכשירי עינויים כמו מכשיר למעיכת אצבעות.[http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/]

 

מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855.

 

דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות ל[[קולוניאליזם]], [[פמיניזם]], התנגדות ל[[גזענות]], תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה.

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==