שינויים

מן הצד השני יש טענות כי הפרטת הקרקעות לא תוזיל דווקא את מחירי הדיור אלא עלולה לייקר אותן. החברה להגנת הטבע מציינת לדוגמה כי בעלי הון יקנו את האדמות ויחזיקו בהן מתוך ציפיה לערך עתידי של הקרקע כך שהיא לא תהיה זמינה לבניה מיידית. בדעה זו תומך גם פרופסור ערן פיטלסון מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3720625,00.html]:

מן הצד השני יש טענות כי הפרטת הקרקעות לא תוזיל דווקא את מחירי הדיור אלא עלולה לייקר אותן. החברה להגנת הטבע מציינת לדוגמה כי בעלי הון יקנו את האדמות ויחזיקו בהן מתוך ציפיה לערך עתידי של הקרקע כך שהיא לא תהיה זמינה לבניה מיידית. בדעה זו תומך גם פרופסור ערן פיטלסון מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3720625,00.html]:

{{ציטוט|תוכן=אפשר וצריך ללחוץ על מינהל מקרקעי ישראל למכור יותר וביעילות רבה יותר, ואילו על יזם פרטי אי אפשר ללחוץ, אם הוא ירצה לשמור את הקרקע ולמכור אותה מאוחר יותר במחיר גבוה יותר, איש לא יכול למנוע זאת ממנו}}  

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אפשר וצריך ללחוץ על מינהל מקרקעי ישראל למכור יותר וביעילות רבה יותר, ואילו על יזם פרטי אי אפשר ללחוץ, אם הוא ירצה לשמור את הקרקע ולמכור אותה מאוחר יותר במחיר גבוה יותר, איש לא יכול למנוע זאת ממנו}}  

פיטלסון טען כי כבר לפני הרפורמה יש קרקעות קיימות שאושרו בהן תוכניות בניה, אבל אין בהן מספיק ביקוש כדי להתחיל בהן את הבניה.

פיטלסון טען כי כבר לפני הרפורמה יש קרקעות קיימות שאושרו בהן תוכניות בניה, אבל אין בהן מספיק ביקוש כדי להתחיל בהן את הבניה.

מנגנון נוסף, שפחות מוזכר בדיון הציבורי בישראל, הוא המנגנון של פרבור. במנגנון זה האפשרות לבניית פרברים בשטחים פתוחים מורידה את עלויות הדיור בטווח הקצר בגלל הגדלת מלאי האדמות, אבל בטווח הבינוני והארוך יש עליה בעלויות המחייה של התושבים בגלל עלויות תחבורה גדלות, עלויות חיצוניות גבוהות של פרברים (ראו פרוט בהמשך) ועלויות גבוהות של תחזוקת שירותי רשת נפרסים (חשמל, מים, ביוב, טלפוניה, שיטור, רפואה כבישים ועוד) בפרברים. לשם דוגמה לנושא ייקור התחבורה, מגורים בפרברים מלווים בדרך כלל ברכישת מכונית נוספת, דבר שמייקר את ההוצאות המשפחתיות בכ- 25,000 ש"ח בממוצע בשנה [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2152035,00.html][http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090119_1056579].

מנגנון נוסף, שפחות מוזכר בדיון הציבורי בישראל, הוא המנגנון של פרבור. במנגנון זה האפשרות לבניית פרברים בשטחים פתוחים מורידה את עלויות הדיור בטווח הקצר בגלל הגדלת מלאי האדמות, אבל בטווח הבינוני והארוך יש עליה בעלויות המחייה של התושבים בגלל עלויות תחבורה גדלות, עלויות חיצוניות גבוהות של פרברים (ראו פרוט בהמשך) ועלויות גבוהות של תחזוקת שירותי רשת נפרסים (חשמל, מים, ביוב, טלפוניה, שיטור, רפואה כבישים ועוד) בפרברים. לשם דוגמה לנושא ייקור התחבורה, מגורים בפרברים מלווים בדרך כלל ברכישת מכונית נוספת, דבר שמייקר את ההוצאות המשפחתיות בכ-25,000 ש"ח בממוצע בשנה [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2152035,00.html][http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090119_1056579].

==ביקורת==

==ביקורת==