אקו-ויקי

שינויים

הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־18:29, 1 בנובמבר 2020

הוסרו 250 בתים ,  18:29, 1 בנובמבר 2020
קידוד קישורים
שורה 1: שורה 1: −
'''הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים''' (באנגלית: '''Intergovernmental Panel on Climate Change''' ובקיצור '''IPCC''') הינו ארגון המעריך את "הסיכון של [[שינויי אקלים]] שמקורם בבני אדם". הארגון הוקם בשנת 1988 על ידי שני ארגונים של האו"ם - [[ארגון המטאורולוגיה העולמי]] (WMO), ו[[תוכנית הסביבה של האו"ם]] (UNEP) הפנל פתוח בפני כל החברים בשני הארגונים.  
+
'''הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים''' (באנגלית: '''Intergovernmental Panel on Climate Change''' ובקיצור '''IPCC''') הינו ארגון המעריך את "הסיכון של [[שינויי אקלים]] שמקורם בבני אדם". הארגון הוקם בשנת 1988 על ידי שני ארגונים של האו"ם - [[ארגון המטאורולוגיה העולמי]] (WMO), ו[[תוכנית הסביבה של האו"ם]] (UNEP) הפנל פתוח בפני כל החברים בשני הארגונים.
    
{{התחממות עולמית}}
 
{{התחממות עולמית}}
    
הדיווחים של ה-IPCC מצוטטים באופן נרחב[http://books.nap.edu/html/climatechange/summary.html]
 
הדיווחים של ה-IPCC מצוטטים באופן נרחב[http://books.nap.edu/html/climatechange/summary.html]
−
[http://www.ametsoc.org/policy/climatechangeresearch_2003.html] כמעט בכל דיון הנוגע לשינויי אקלים.[http://www.royalsoc.ac.uk/downloaddoc.asp?id=1630][http://www.royalsoc.ac.uk/displaypagedoc.asp?id=11509]. תגובות לאומיות ובינלאומיות לשינויי האקלים מתייחסות בדרך כלל לפנל הבינלאומי של האו"ם כאל מקור סמכותי ומהימן.  
+
[http://www.ametsoc.org/policy/climatechangeresearch_2003.html] כמעט בכל דיון הנוגע לשינויי אקלים.[http://www.royalsoc.ac.uk/downloaddoc.asp?id=1630][http://www.royalsoc.ac.uk/displaypagedoc.asp?id=11509]. תגובות לאומיות ובינלאומיות לשינויי האקלים מתייחסות בדרך כלל לפנל הבינלאומי של האו"ם כאל מקור סמכותי ומהימן.
    
הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים קיבל, יחד עם [[אל גור]] מ[[ארצות הברית]], את [[פרס נובל לשלום]] לשנת 2007, על פעילותם להגברת המודעות לשינוי האקלים ולהתחממות העולמית.
 
הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים קיבל, יחד עם [[אל גור]] מ[[ארצות הברית]], את [[פרס נובל לשלום]] לשנת 2007, על פעילותם להגברת המודעות לשינוי האקלים ולהתחממות העולמית.
   −
דו"חות הפנל יוצאים כל כמה שנים. בכל דו"ח הממצאים מעט שונים שכן [[מדע האקלים]] צובר נתונים חדשים. לכן, בין מדעני האקלים מקובל שככל שזמן יציאת הדו"ח קרוב יותר לזמן הנוכחי כך ממצאיו קרובים יותר למציאות.  
+
דו"חות הפנל יוצאים כל כמה שנים. בכל דו"ח הממצאים מעט שונים שכן [[מדע האקלים]] צובר נתונים חדשים. לכן, בין מדעני האקלים מקובל שככל שזמן יציאת הדו"ח קרוב יותר לזמן הנוכחי כך ממצאיו קרובים יותר למציאות.
 
==היסטוריה והקמה==
 
==היסטוריה והקמה==
 
{{הפניה לערך מורחב|ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים}}
−
בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 התקיימה סדרה של פגישות בין מטאורולוגים ומדענים ב-Villach בהרי האלפים באוסטריה. הפגישות אורגנו על ידי שלושה גופים: המועצה הבינלאומית של איגודי המדענים ( International Council of Scientific Unions), תכנית הסביבה של האומות המאוחדות (United Nations Environment Programme) וארגון המטאורולוגיה העולמי. (World Meteorological Organization). במיוחד הפגישות קודמו על ידי המנהל של UNEP, הביולוג המצרי Mostafa Tolba. הפגישות הפגישו מדענים לדיונים אינטנסיביים בנושא האקלים. בתקופה זו היתה כבר [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים|היסטוריה של האקלים]] במשך מספר עשורים.  
+
בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 התקיימה סדרה של פגישות בין מטאורולוגים ומדענים ב-Villach בהרי האלפים באוסטריה. הפגישות אורגנו על ידי שלושה גופים: המועצה הבינלאומית של איגודי המדענים ( International Council of Scientific Unions), תכנית הסביבה של האומות המאוחדות (United Nations Environment Programme) וארגון המטאורולוגיה העולמי. (World Meteorological Organization). במיוחד הפגישות קודמו על ידי המנהל של UNEP, הביולוג המצרי Mostafa Tolba. הפגישות הפגישו מדענים לדיונים אינטנסיביים בנושא האקלים. בתקופה זו היתה כבר [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים|היסטוריה של האקלים]] במשך מספר עשורים.
    
נקודת מפנה חשובה התרחשה בכנס Villach של שנת 1985. בפגישה זו נכחו מומחים מ-29 מדינות, עניות ועשירות כאחד, שייצגו מגוון של תחומים. עד סוף הפגישה הם יצרו אב-טיפוס לוועדה מדעית בינלאומית בנושא האקלים. מנקודת המבט של המדענים האלה, הראיות שהצטברו במהלך השנים, ([[מודל אקלימי|ממודלים של אקלים]] שרצו בסופר-מחשבים, מהגילוי שרמות [[פחמן דו חמצני]] ירדו מאד בזמן תקופות קרח ומהעליה שנצפתה באותו זמן בטמפרטורה העולמית, הערכת SCOPE על ההשלכות האפשריות של התחממות עולמית ועוד) המדענים בוועידת Villach הגיעו ל[[קונצנזוס מדעי|קונצנזוס]] לפיו הצטברות של [[גז חממה|גזי חממה]] עלולה לגרום להתחממות האקלים של כדור הארץ בכמה מעלות, עם השלכות חמורות. {{הערה|שם=Spencer | Weart, Spencer (February 2019). "[https://history.aip.org/history/climate/internat.htm International Cooperation]", The Discovery of Global Warming] . American Institute of Physics. }}
 
נקודת מפנה חשובה התרחשה בכנס Villach של שנת 1985. בפגישה זו נכחו מומחים מ-29 מדינות, עניות ועשירות כאחד, שייצגו מגוון של תחומים. עד סוף הפגישה הם יצרו אב-טיפוס לוועדה מדעית בינלאומית בנושא האקלים. מנקודת המבט של המדענים האלה, הראיות שהצטברו במהלך השנים, ([[מודל אקלימי|ממודלים של אקלים]] שרצו בסופר-מחשבים, מהגילוי שרמות [[פחמן דו חמצני]] ירדו מאד בזמן תקופות קרח ומהעליה שנצפתה באותו זמן בטמפרטורה העולמית, הערכת SCOPE על ההשלכות האפשריות של התחממות עולמית ועוד) המדענים בוועידת Villach הגיעו ל[[קונצנזוס מדעי|קונצנזוס]] לפיו הצטברות של [[גז חממה|גזי חממה]] עלולה לגרום להתחממות האקלים של כדור הארץ בכמה מעלות, עם השלכות חמורות. {{הערה|שם=Spencer | Weart, Spencer (February 2019). "[https://history.aip.org/history/climate/internat.htm International Cooperation]", The Discovery of Global Warming] . American Institute of Physics. }}
   −
בשנת 1986 קם גוף מדעי בינלאומי בשם "הוועדה המייעצת על גזי חממה" (Advisory Group on Greenhouse Gases). על ידי שלושת הגופים - UNEP, WMO ו-ICSU. מטרת הגוף הייתה לספק המלצות המבוססות על המחקר העדכני. קבוצה קטנה זו של מדענים חסרה את המשאבים הנחוצים כדי לכסות את מלוא המחקרים בתחום, שהפכו מסובכים יותר ויותר וכללו גם יותר ויותר מחקרים בין-תחומיים. סוכנות הסביבה של ארצות הברית ומשרד החוץ של ארצות הברית (מחלקת המדינה) רצו לקיים כינוס בינלאומי כדי להגיע להסכמות על צמצום של גזי חממה. ממשלו [[שמרנות|השמרני]] של [[רונלד רייגן]] היה מודאג מההשפעה של מדענים עצמאיים ומפני השפעה של גופים של ארגון האומות המאוחדות כולל UNEP, ו-WMO.  
+
בשנת 1986 קם גוף מדעי בינלאומי בשם "הוועדה המייעצת על גזי חממה" (Advisory Group on Greenhouse Gases). על ידי שלושת הגופים - UNEP, WMO ו-ICSU. מטרת הגוף הייתה לספק המלצות המבוססות על המחקר העדכני. קבוצה קטנה זו של מדענים חסרה את המשאבים הנחוצים כדי לכסות את מלוא המחקרים בתחום, שהפכו מסובכים יותר ויותר וכללו גם יותר ויותר מחקרים בין-תחומיים. סוכנות הסביבה של ארצות הברית ומשרד החוץ של ארצות הברית (מחלקת המדינה) רצו לקיים כינוס בינלאומי כדי להגיע להסכמות על צמצום של גזי חממה. ממשלו [[שמרנות|השמרני]] של [[רונלד רייגן]] היה מודאג מההשפעה של מדענים עצמאיים ומפני השפעה של גופים של ארגון האומות המאוחדות כולל UNEP, ו-WMO.
 
{{הערה|שם=Spencer}}
 
{{הערה|שם=Spencer}}
   שורה 23: שורה 23:  
===דו"ח הערכה ראשון (1990)===
 
===דו"ח הערכה ראשון (1990)===
 
דו"ח הערכה הראשון של ה-IPCC הושלם בשנת 1990, ושימש כבסיס עבור [[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). תקציר הדו"ח לקובעי מדיניות של WGI כולל:
 
דו"ח הערכה הראשון של ה-IPCC הושלם בשנת 1990, ושימש כבסיס עבור [[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). תקציר הדו"ח לקובעי מדיניות של WGI כולל:
−
 
+
*אנחנו בטוחים בדברים הבאים: קיים [[אפקט החממה|אפקט חממה]] טבעי...;פליטות שמקורן בפעולות אנושיות מגבירות באופן משמעותי את הריכוזים האטמוספריים של [[גז חממה|גזי חממה]]: פחמן דו חמצני, מתאן, CFC, וניטראט אוקסיד. הגברות אלו יעצימו את [[אפקט החממה]], דבר שיגרום לחימום ממוצע של פני השטח של כדור הארץ. גז החממה העיקרי, אדי מים, יגדל כתוצאה מהתחממות עולמית, ויעצים אותה עוד יותר.
−
*אנחנו בטוחים בדברים הבאים: קיים [[אפקט החממה|אפקט חממה]] טבעי...;פליטות שמקורן בפעולות אנושיות מגבירות באופן משמעותי את הריכוזים האטמוספריים של [[גז חממה|גזי חממה]]: פחמן דו חמצני, מתאן, CFC, וניטראט אוקסיד. הגברות אלו יעצימו את [[אפקט החממה]], דבר שיגרום לחימום ממוצע של פני השטח של כדור הארץ. גז החממה העיקרי, אדי מים, יגדל כתוצאה מהתחממות עולמית, ויעצים אותה עוד יותר.  
   
*חישבנו בביטחון כי: [[פחמן דו חמצני]] אחראי למעלה ממחצית האפקט של הגידול בגזי חממה; נדרשת הורדה מיידית של למעלה מ-60% בפליטות שמקורם בפעילויות בני אדם של גזים יציבים כדי לייצב את הריכוז שלהם ברמות של היום...
 
*חישבנו בביטחון כי: [[פחמן דו חמצני]] אחראי למעלה ממחצית האפקט של הגידול בגזי חממה; נדרשת הורדה מיידית של למעלה מ-60% בפליטות שמקורם בפעילויות בני אדם של גזים יציבים כדי לייצב את הריכוז שלהם ברמות של היום...
−
* בהתבסס על המודלים הנוכחיים, אנו חוזים: תחת "עסקים כרגיל" עליה של הטמפרטורה העולמי הממוצעת במהלך המאה ה-21 של כ-0.3 מעלות צלזיוס כל עשור. (עם אי וודאות של 0.2 עד 0.5 מעלות לעשור); זה יותר מאשר מה שנצפה ב-10,000 שנים האחרונות; תחת תרחישים אחרים... המניחים עליה מתמשכת של רמות בקרה, שעור העליה בטמפרטורה הממוצעת העולמית הוא כ-0.2 עד 0.1 מעלות צלזיוס לעשור.  
+
* בהתבסס על המודלים הנוכחיים, אנו חוזים: תחת "עסקים כרגיל" עליה של הטמפרטורה העולמי הממוצעת במהלך המאה ה-21 של כ-0.3 מעלות צלזיוס כל עשור. (עם אי וודאות של 0.2 עד 0.5 מעלות לעשור); זה יותר מאשר מה שנצפה ב-10,000 שנים האחרונות; תחת תרחישים אחרים... המניחים עליה מתמשכת של רמות בקרה, שעור העליה בטמפרטורה הממוצעת העולמית הוא כ-0.2 עד 0.1 מעלות צלזיוס לעשור.
−
* יש הרבה אי וודאות בתחזיות שלנו במיוחד בהתייחס לתזמון, עוצמה ודפוסים אזוריים של שינויי אקלים, עקב העדר הבנה מלאה של: מקורות וכיורים של גזי חממה; עננים; אוקיינוסים; והקרח בקטבים.  
+
* יש הרבה אי וודאות בתחזיות שלנו במיוחד בהתייחס לתזמון, עוצמה ודפוסים אזוריים של שינויי אקלים, עקב העדר הבנה מלאה של: מקורות וכיורים של גזי חממה; עננים; אוקיינוסים; והקרח בקטבים.
 
* השיפוט שלנו הוא: הטמפרטורה הממוצעת העולמית של האוויר עלתה ב-0.3 עד 0.6 מעלות צלזיוס ב-100 השנים האחרונות; הגודל של התחממות זו הינו עקבי באופן רחב עם תחזיות של מודלי אקלים, אבל הוא גם באותו סדר גודל של שונות אקלים טבעית. ולכן העליה הנצפית יכולה להיות בעיקרה בעקבות שונות טבעית זו. הסבר אחר יהיה ששונות זו וגורמים אחרים מעשי ידי אדם, יכלו לקזז התחממות עולמית שמקורה באנושות בגודל עוד יותר גדול. הגילוי החד משמעי של הגידול באפקט החממה לא צפוי להתרחש במשך עשור או יותר.
 
* השיפוט שלנו הוא: הטמפרטורה הממוצעת העולמית של האוויר עלתה ב-0.3 עד 0.6 מעלות צלזיוס ב-100 השנים האחרונות; הגודל של התחממות זו הינו עקבי באופן רחב עם תחזיות של מודלי אקלים, אבל הוא גם באותו סדר גודל של שונות אקלים טבעית. ולכן העליה הנצפית יכולה להיות בעיקרה בעקבות שונות טבעית זו. הסבר אחר יהיה ששונות זו וגורמים אחרים מעשי ידי אדם, יכלו לקזז התחממות עולמית שמקורה באנושות בגודל עוד יותר גדול. הגילוי החד משמעי של הגידול באפקט החממה לא צפוי להתרחש במשך עשור או יותר.
   שורה 44: שורה 43:  
דו"ח הערכה שני- SAR, פורסם בשנת 1995
 
דו"ח הערכה שני- SAR, פורסם בשנת 1995
 
'''קישורים לדוח:'''
 
'''קישורים לדוח:'''
−
   
* [http://www.ipcc.ch/ipccreports/sar/wg_I/ipcc_sar_wg_I_full_report.pdf שינויי אקלים 1995: המדע של שינויי האקלים.]
 
* [http://www.ipcc.ch/ipccreports/sar/wg_I/ipcc_sar_wg_I_full_report.pdf שינויי אקלים 1995: המדע של שינויי האקלים.]
 
* [http://www.ipcc.ch/ipccreports/sar/wg_II/ipcc_sar_wg_II_full_report.pdf שינויי אקלים 1995: השפעות, אדפטציה ומיטיגציה - ניתוח מדעי טכני.]
 
* [http://www.ipcc.ch/ipccreports/sar/wg_II/ipcc_sar_wg_II_full_report.pdf שינויי אקלים 1995: השפעות, אדפטציה ומיטיגציה - ניתוח מדעי טכני.]
שורה 69: שורה 67:     
===דו"ח הערכה חמישי (2014)===
 
===דו"ח הערכה חמישי (2014)===
−
דו"ח הערכה החמישי של ה-IPCC, המכונה AR5, פורסם בשנת 2014, הדו"ח העדכני ביותר עד כה (נכון לשנת 2018). אתם יכולים לראות את הדוח בקישור [http://www.ipcc.ch/report/ar5/ כאן]. הדו"ח הוא בעל פורמט דומה לזה של AR4, עם דיווחים של שלוש קבוצות עבודה יחד עם דו"ח סינתזה. הדו"ח של קבוצה מספר 1 פורסם בספטמבר 2013.  
+
דו"ח הערכה החמישי של ה-IPCC, המכונה AR5, פורסם בשנת 2014, הדו"ח העדכני ביותר עד כה (נכון לשנת 2018). אתם יכולים לראות את הדוח בקישור [http://www.ipcc.ch/report/ar5/ כאן]. הדו"ח הוא בעל פורמט דומה לזה של AR4, עם דיווחים של שלוש קבוצות עבודה יחד עם דו"ח סינתזה. הדו"ח של קבוצה מספר 1 פורסם בספטמבר 2013.
    
המסקנות המרכזיות של דו"ח AR5 הן:
 
המסקנות המרכזיות של דו"ח AR5 הן:
 
;קבוצת עבודה אחת:
 
;קבוצת עבודה אחת:
−
* "התחממות של מערכת האקלים היא חד-משמעית, ומאז שנות ה-1950, חלק ניכר מן השינויים שנצפו הם חסרי תקדים במשך עשרות שנים עד אלפי שנים".  
+
* "התחממות של מערכת האקלים היא חד-משמעית, ומאז שנות ה-1950, חלק ניכר מן השינויים שנצפו הם חסרי תקדים במשך עשרות שנים עד אלפי שנים".
−
* "הריכוז האטמוספרי של [[פחמן דו חמצני]], [[מתאן]] ו[[תחמוצות חנקן]] עלו לרמות חסרות תקדים בלפחות 800,000 השנים האחרונות."  
+
* "הריכוז האטמוספרי של [[פחמן דו חמצני]], [[מתאן]] ו[[תחמוצות חנקן]] עלו לרמות חסרות תקדים בלפחות 800,000 השנים האחרונות."
 
* "השפעת אדם על מערכת האקלים היא ברורה. סביר להניח מאוד (95%-100% הסתברות) כי השפעת אדם הייתה הגורם הדומיננטי של התחממות כדור הארץ בין 1951-2010"
 
* "השפעת אדם על מערכת האקלים היא ברורה. סביר להניח מאוד (95%-100% הסתברות) כי השפעת אדם הייתה הגורם הדומיננטי של התחממות כדור הארץ בין 1951-2010"
    
;קבוצת עבודה שתיים:
 
;קבוצת עבודה שתיים:
−
* "הגדלת העוצמה של התחממות (עולמית)מגדילה את הסבירות של השפעות חמורות, מתפשטות, ובלתי הפיכות"  
+
* "הגדלת העוצמה של התחממות (עולמית)מגדילה את הסבירות של השפעות חמורות, מתפשטות, ובלתי הפיכות"
−
* "צעד ראשון לקראת הסתגלות לשינוי האקלים בעתיד היא צמצום פגיעות וחשיפה להשתנות האקלים הנוכחית"  
+
* "צעד ראשון לקראת הסתגלות לשינוי האקלים בעתיד היא צמצום פגיעות וחשיפה להשתנות האקלים הנוכחית"
−
* "ניתן להפחית את הסיכונים הכוללים של השפעות שינויי האקלים על ידי הגבלת השיעור והעצמה של שינוי האקלים"  
+
* "ניתן להפחית את הסיכונים הכוללים של השפעות שינויי האקלים על ידי הגבלת השיעור והעצמה של שינוי האקלים"
    
;קבוצת עבודה שלוש:
 
;קבוצת עבודה שלוש:
שורה 100: שורה 98:  
הממצאים העיקריים של הדו"ח הם:
 
הממצאים העיקריים של הדו"ח הם:
   −
'''הבנת ההתחממות ב-1.5 מעלה: סיבות והשלכות:'''  
+
'''הבנת ההתחממות ב-1.5 מעלה: סיבות והשלכות:'''
 
* עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלה 1, בערך, ועולה נכון ליום פרסום הדוח ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.
 
* עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלה 1, בערך, ועולה נכון ליום פרסום הדוח ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.
 
* הפליטות שכבר נפלטו ליום פרסום הדוח גרמו להרבה בעיות ויגרמו לעוד הרבה, אבל הם לבדן לא מספיקות כדי שהטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלות.
 
* הפליטות שכבר נפלטו ליום פרסום הדוח גרמו להרבה בעיות ויגרמו לעוד הרבה, אבל הם לבדן לא מספיקות כדי שהטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלות.
 
* ההשפעות השליליות של עלייה ב-1.5 מעלות יהיו גבוהות יותר מההשפעות של עלייה במעלה 1, אבל נמוכות מההשפעות של עלייה ב-2 מעלות. ההבדלים נוגעים ל: עלייה של הטמפרטורה הממוצעת ברוב האזורים בים וביבשה, גלי חום ברוב האזורים המאוכלסים, גשמים חזקים מאוד באזורים מסוימים, בצורת ומדבור באזורים מסוימים, עליית פני הים. [[עליית מפלס פני הים]] תהיה נמוכה יותר ב-10 סנטימטר עד סוף המאה בעלייה של 1.5 מעלה בהשוואה לעלייה של 2 מעלות מה שיחסוך השפעות כמו הצפות ו[[המלחת מי תהום]] מ-10 מיליון בני אדם.
 
* ההשפעות השליליות של עלייה ב-1.5 מעלות יהיו גבוהות יותר מההשפעות של עלייה במעלה 1, אבל נמוכות מההשפעות של עלייה ב-2 מעלות. ההבדלים נוגעים ל: עלייה של הטמפרטורה הממוצעת ברוב האזורים בים וביבשה, גלי חום ברוב האזורים המאוכלסים, גשמים חזקים מאוד באזורים מסוימים, בצורת ומדבור באזורים מסוימים, עליית פני הים. [[עליית מפלס פני הים]] תהיה נמוכה יותר ב-10 סנטימטר עד סוף המאה בעלייה של 1.5 מעלה בהשוואה לעלייה של 2 מעלות מה שיחסוך השפעות כמו הצפות ו[[המלחת מי תהום]] מ-10 מיליון בני אדם.
 
* ההבדל בהשפעות הוא גם לבני אדם וגם לבעלי חיים וצמחים. עלייה של 1.5 מעלות משמעותה פחות [[החמצת אוקיינוסים]], פחות [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|הפחתת חמצן באוקיינוסים]], פחות [[הכחדת מינים]], יותר [[מגוון ביולוגי]], יותר [[שרותי המערכת האקולוגית]] לאנושות. באותו זמן היא גם תגרום לפחות [[השפעות בריאותיות של התחממות עולמית]], פחות סיכונים לביטחון, [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|לצמיחה הכלכלית]], לאספקת [[מים]].
 
* ההבדל בהשפעות הוא גם לבני אדם וגם לבעלי חיים וצמחים. עלייה של 1.5 מעלות משמעותה פחות [[החמצת אוקיינוסים]], פחות [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|הפחתת חמצן באוקיינוסים]], פחות [[הכחדת מינים]], יותר [[מגוון ביולוגי]], יותר [[שרותי המערכת האקולוגית]] לאנושות. באותו זמן היא גם תגרום לפחות [[השפעות בריאותיות של התחממות עולמית]], פחות סיכונים לביטחון, [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|לצמיחה הכלכלית]], לאספקת [[מים]].
−
   
* 47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה:{{הערה|פרק 3, עמוד 71.}}
 
* 47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה:{{הערה|פרק 3, עמוד 71.}}
   שורה 118: שורה 115:  
| בעלי חוליות || 4% || 8%
 
| בעלי חוליות || 4% || 8%
 
|}
 
|}
−
   
* במקרה של התחממות של 1.5 מעלות 70% - 90% מהאלמוגים יעלמו. בהתחממות של 2 מעלות הם ייעלמו לגמרי. {{הערה|הסיכום למקבלי החלטות, עמוד 10}}
 
* במקרה של התחממות של 1.5 מעלות 70% - 90% מהאלמוגים יעלמו. בהתחממות של 2 מעלות הם ייעלמו לגמרי. {{הערה|הסיכום למקבלי החלטות, עמוד 10}}
−
* הדו"ח מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3.  
+
* הדו"ח מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://עליית_מפלס_פני_הים#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/השפעת_שינויי_האקלים_על_בצורת_ומידבור#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3.
   −
בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורת. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היוקשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת הייתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.  
+
בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורת. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היוקשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת הייתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.
    
בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-17%.
 
בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-17%.
שורה 129: שורה 125:     
לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב-9% בעלייה של 1.5 מעלה וב-17% בעלייה של 2 מעלות.
 
לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב-9% בעלייה של 1.5 מעלה וב-17% בעלייה של 2 מעלות.
−
 
+
* בעלייה של 1.5 מעלה, תידרש פחות [[פתרונות למשבר האקלים|אדפטציה]] לשינויי אקלים. אם זאת יש חברות אנושיות ומערכות אקולוגיות שיתקשו להסתגל גם לעלייה של 1.5 מעלות.
−
* בעלייה של 1.5 מעלה, תידרש פחות [[פתרונות למשבר האקלים|אדפטציה]] לשינויי אקלים. אם זאת יש חברות אנושיות ומערכות אקולוגיות שיתקשו להסתגל גם לעלייה של 1.5 מעלות.  
+
* הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה, תפחית השפעות של שינויי אקלים כמו הגברת [[עוני]], פגיעה ב[[פיתוח בר-קיימא]].
−
 
  −
* הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה, תפחית השפעות של שינויי אקלים כמו הגברת [[עוני]], פגיעה [[פיתוח בר-קיימא|בפיתוח בר-קיימא]].
  −
 
   
* [[פיתוח בר קיימא]] ושיתוף פעולה בין לאומי הכרחיים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה וכדי לאפשר אדפטציה לשינויי אקלים אפילו ברמה הזאת.
 
* [[פיתוח בר קיימא]] ושיתוף פעולה בין לאומי הכרחיים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה וכדי לאפשר אדפטציה לשינויי אקלים אפילו ברמה הזאת.
    
'''מה צריך לעשות כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות:'''
 
'''מה צריך לעשות כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות:'''
−
 
+
* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות האנושות תצטרך להפחית את הפליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] שלה ב-45% עד שנת 2030, ובקרוב ל-100% עד שנת 2050, ביחס לרמת הפליטות שהייתה בשנת 2010.
−
* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות האנושות תצטרך להפחית את הפליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] שלה ב-45% עד שנת 2030, ובקרוב ל-100% עד שנת 2050, ביחס לרמת הפליטות שהייתה בשנת 2010.  
  −
 
   
* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-2 מעלות היא תצטרך להפחית את פליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] ב-20% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2075 ביחס לרמה שהייתה ב-2010.
 
* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-2 מעלות היא תצטרך להפחית את פליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] ב-20% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2075 ביחס לרמה שהייתה ב-2010.
−
   
* פליטות יתר [[גזי החממה]] צריכות לרדת באופן דומה להגבלת ההתחממות ל-2 ול-1.5 מעלות.
 
* פליטות יתר [[גזי החממה]] צריכות לרדת באופן דומה להגבלת ההתחממות ל-2 ול-1.5 מעלות.
−
   
* מהתחלת התקופה התעשייתית אנושות פלטה כ-2 ,200 מיליארד טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני וממשיכה לפלוט כ-42 מיליארד בשנה, נכון לזמן פרסום הדוח. כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות בסבירות של 66%, צריך לא להוסיף לאטמוספרה יותר מ-420 - 570 מיליארד טון. עמוד 16 בסיכום למקבלי החלטות.
 
* מהתחלת התקופה התעשייתית אנושות פלטה כ-2 ,200 מיליארד טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני וממשיכה לפלוט כ-42 מיליארד בשנה, נכון לזמן פרסום הדוח. כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות בסבירות של 66%, צריך לא להוסיף לאטמוספרה יותר מ-420 - 570 מיליארד טון. עמוד 16 בסיכום למקבלי החלטות.
−
   
* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלה תידרש קליטת פחמן מהאטמוספרה ברמה של 100 - 1,000 מיליארד טון. אם זאת יש אפשרות לעשות את זה ללא [[הנדסת אקלים]], באמצעות שיקום יערות (תסריט P1). זה ידרוש הגדלת שטח [[יער|היערות]] ב-11 מיליון קילומטר רבוע, ביחס לשנת 2018. עמודים 19, 22, בסיכום למקבלי ההחלטות, עמודים 76 - 73 בפרק 2.
 
* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלה תידרש קליטת פחמן מהאטמוספרה ברמה של 100 - 1,000 מיליארד טון. אם זאת יש אפשרות לעשות את זה ללא [[הנדסת אקלים]], באמצעות שיקום יערות (תסריט P1). זה ידרוש הגדלת שטח [[יער|היערות]] ב-11 מיליון קילומטר רבוע, ביחס לשנת 2018. עמודים 19, 22, בסיכום למקבלי ההחלטות, עמודים 76 - 73 בפרק 2.
−
   
* ההתחייבויות של המדינות נכון לזמן פרסום הדוח אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של 1.5 מעלה. כדי שהיעד יושג ההפחתה בפליטות צריכה להתחיל הרבה לפני 2030. אם לא אפילו הפחתה אגרסיבית מאוד אחרי 2030 לא תעזור. כמו כן הפחתה בפליטות לפני 2030 תעזור למנוע תלות כבדה בסילוק מלאכותי של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ותלות כבדה בביואנרגיה (גידול צמחים רק כדי להרוג אותם בשרפה כדי להפיק אנרגיה).
 
* ההתחייבויות של המדינות נכון לזמן פרסום הדוח אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של 1.5 מעלה. כדי שהיעד יושג ההפחתה בפליטות צריכה להתחיל הרבה לפני 2030. אם לא אפילו הפחתה אגרסיבית מאוד אחרי 2030 לא תעזור. כמו כן הפחתה בפליטות לפני 2030 תעזור למנוע תלות כבדה בסילוק מלאכותי של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ותלות כבדה בביואנרגיה (גידול צמחים רק כדי להרוג אותם בשרפה כדי להפיק אנרגיה).
   שורה 169: שורה 156:  
===דו"ח שינויי אקלים ויבשה מדבור ומזון (2019)===
 
===דו"ח שינויי אקלים ויבשה מדבור ומזון (2019)===
 
{{הפניה לערך מורחב|דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019}}
 
{{הפניה לערך מורחב|דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019}}
−
באוגוסט 2019 פורסמה טיוטה של "[[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|שינוי אקלים ויבשה]]" או בשמו המלא דו" מיוחד שעוסק בשינויי אקלים, [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות. IPCC special report on climate change, desertification, land degradation, sustainable land management, food security, and greenhouse gas fluxes in terrestrial ecosystems זהו דו"ח מיוחד שני מתוך 3 דו"חות שעליהם הוחלט במהלך 2016.  
+
באוגוסט 2019 פורסמה טיוטה של "[[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|שינוי אקלים ויבשה]]" או בשמו המלא דו" מיוחד שעוסק בשינויי אקלים, [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות. IPCC special report on climate change, desertification, land degradation, sustainable land management, food security, and greenhouse gas fluxes in terrestrial ecosystems זהו דו"ח מיוחד שני מתוך 3 דו"חות שעליהם הוחלט במהלך 2016.
−
 
   
* [https://www.ipcc.ch/report/srccl/ אתר הדו"ח - שינויי אקלים ואדמה]
 
* [https://www.ipcc.ch/report/srccl/ אתר הדו"ח - שינויי אקלים ואדמה]
−
* [https://www.ipcc.ch/site/assets/uploads/2019/08/4.-SPM_Approved_Microsite_FINAL.pdf סיכום למקבלי מדיניות של דו"ח שיניי אקלים ואדמה], טיוטה לפני אישור.  
+
* [https://www.ipcc.ch/site/assets/uploads/2019/08/4.-SPM_Approved_Microsite_FINAL.pdf סיכום למקבלי מדיניות של דו"ח שיניי אקלים ואדמה], טיוטה לפני אישור.
 
* [https://www.nature.com/articles/d41586-019-02409-7 Eat less meat: UN climate change report calls for change to human diet], הירחון nature. אוגוסט 2019
 
* [https://www.nature.com/articles/d41586-019-02409-7 Eat less meat: UN climate change report calls for change to human diet], הירחון nature. אוגוסט 2019
 
* [https://www.haaretz.co.il/news/world/1.7651068 האו"ם: שינויי אקלים מאיימים על אספקת המזון של העולם, הזמן לפעולה אוזל], ניו יורק טיימס, הארץ, 08/08/2019
 
* [https://www.haaretz.co.il/news/world/1.7651068 האו"ם: שינויי אקלים מאיימים על אספקת המזון של העולם, הזמן לפעולה אוזל], ניו יורק טיימס, הארץ, 08/08/2019
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==
−
כגוף שמשתדל לבטא דעות ממוצעות - להגיע לקונצנזוס כמה שיותר רחב, הפנל מבוקר מ-2 הצדדים. יש [[סביבתיים|ארגוני הסביבה]] ו[[קלימטולוגיה|מדעני אקלים]], שטוענים שהוא מציג את [[השפעות שינויי האקלים]] כפחות חמורות ממה שהן באמת{{הערה|team of scientists from the University of Adelaide, Flinders University, the University of Bristol (UK), and the Spanish National Research Council [https://phys.org/news/2019-03-ipcc-underselling-climate.html Study shows IPCC is underselling climate change], 19 למרץ 2019, Phys.org 2003 - 2019, Science X network}}, איננו אומר בפירוש מי אחראי לשינויים ומציג בעיקר פתרונות טכניים - ולא פתרונות הקשורים לשינויים התנהגותיים וחברתיים, כלומר שהוא פרו תאגידי.  
+
כגוף שמשתדל לבטא דעות ממוצעות - להגיע לקונצנזוס כמה שיותר רחב, הפנל מבוקר מ-2 הצדדים. יש [[סביבתיים|ארגוני הסביבה]] ו[[קלימטולוגיה|מדעני אקלים]], שטוענים שהוא מציג את [[השפעות שינויי האקלים]] כפחות חמורות ממה שהן באמת{{הערה|team of scientists from the University of Adelaide, Flinders University, the University of Bristol (UK), and the Spanish National Research Council [https://phys.org/news/2019-03-ipcc-underselling-climate.html Study shows IPCC is underselling climate change], 19 למרץ 2019, Phys.org 2003 - 2019, Science X network}}, איננו אומר בפירוש מי אחראי לשינויים ומציג בעיקר פתרונות טכניים - ולא פתרונות הקשורים לשינויים התנהגותיים וחברתיים, כלומר שהוא פרו תאגידי.
    
מצד שני [[ספקני אקלים]] (מדענים העוסקים בתחום) ו"[[מכחישי התחממות]]" - גורמים פוליטיים המזוהים עם הימין הכלכלי ועם [[חברות הדלק המחצבי]] - [[גז טבעי|הגז]], ה[[נפט]] וה[[פחם]] טוענם את ההפך: שהפנל מציג את ההשפעות של שינויי האקלים כיותר חמורים ממה שהם באמת, שהוא לא נותן מספיק מקום לדעותיהם של מכחישי אקלים, שהוא מתעלם מהחשיבות של שימוש בדלקים הפוסיליים לאנושות. רוב הטענות שלהם בדרך כלל אינן יחודיות רק כלפי ה-IPCC אלא כלפי התאוריה שקיימת התחממות עולמית וכי התחממות זו נוצרה בגלל פעילות בני האדם.
 
מצד שני [[ספקני אקלים]] (מדענים העוסקים בתחום) ו"[[מכחישי התחממות]]" - גורמים פוליטיים המזוהים עם הימין הכלכלי ועם [[חברות הדלק המחצבי]] - [[גז טבעי|הגז]], ה[[נפט]] וה[[פחם]] טוענם את ההפך: שהפנל מציג את ההשפעות של שינויי האקלים כיותר חמורים ממה שהם באמת, שהוא לא נותן מספיק מקום לדעותיהם של מכחישי אקלים, שהוא מתעלם מהחשיבות של שימוש בדלקים הפוסיליים לאנושות. רוב הטענות שלהם בדרך כלל אינן יחודיות רק כלפי ה-IPCC אלא כלפי התאוריה שקיימת התחממות עולמית וכי התחממות זו נוצרה בגלל פעילות בני האדם.
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/115741"