971
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{מושג בסיסי}}
{{מושג בסיסי}}
[[תמונה:World population.PNG|שמאל|ממוזער|450px|מפת מדינות העולם על פי גודל אוכלוסייה, נכון לשנת 2006 לערך.]]
[[קובץ:World population.PNG|שמאל|ממוזער|450px|מפת מדינות העולם על פי גודל אוכלוסייה, נכון לשנת 2006 לערך.]]
'''אוכלוסיית העולם''' (באנגלית: '''The world population''') היא סך כל [[בני האדם]] שחיים ב[[כדור הארץ]] בזמן נתון. לפי הערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית, אוכלוסייה זו מונה 7 מיליארד בני אדם נכון לשנת 2012<ref name=USCBcite>[[http://www.census.gov/population/popclockworld.html U.S. Census Bureau – World POPClock Projection]] המספר באתר זה מתעדכן על בסיס יומי</ref>. מספר זה מתאים לתחזיות קיימות בדבר גודלה של אוכלוסיית העולם והוא ממשיך לגדול בשיעור שלא היה כמותו לפני המאה ה-21.
'''אוכלוסיית העולם''' (באנגלית: '''The world population''') היא סך כל [[בני האדם]] שחיים ב[[כדור הארץ]] בזמן נתון. לפי הערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית, אוכלוסייה זו מונה 7 מיליארד בני אדם נכון לשנת 2012<ref name=USCBcite>[[http://www.census.gov/population/popclockworld.html U.S. Census Bureau – World POPClock Projection]] המספר באתר זה מתעדכן על בסיס יומי</ref>. מספר זה מתאים לתחזיות קיימות בדבר גודלה של אוכלוסיית העולם והוא ממשיך לגדול בשיעור שלא היה כמותו לפני המאה ה-21.
שיעור [[הגידול באוכלוסיית העולם|הגידול היחסי באוכלוסיית העולם]] הגיע לשיא בשנת 1963, אז עמד על 2.2% בשנה. מאז שנה זו נמשך הגידול באוכלוסיית העולם, אך בקצב יחסי יורד, וכיום הוא עומד על שיעור של כ-1.1% בשנה.<ref name="census_USA">http://www.census.gov/population/international/data/idb/worldgrgraph.php</ref> ירידה זו בשיעור הפריון העולמי נקראת [[מעבר דמוגרפי]].
שיעור [[הגידול באוכלוסיית העולם|הגידול היחסי באוכלוסיית העולם]] הגיע לשיא בשנת 1963, אז עמד על 2.2% בשנה. מאז שנה זו נמשך הגידול באוכלוסיית העולם, אך בקצב יחסי יורד, וכיום הוא עומד על שיעור של כ-1.1% בשנה.<ref name="census_USA">http://www.census.gov/population/international/data/idb/worldgrgraph.php</ref> ירידה זו בשיעור הפריון העולמי נקראת [[מעבר דמוגרפי]].
כאשר כופלים את שיעור הגידול (שנמצא במגמת ירידה) בגודל האוכלוסייה עצמה (שנמצא במגמת עליה) מגיעים לכך שסה"כ כמות האנשים שיש בעולם ממשיכה לגדול בקצב מוחלט הולך וגדל - ומגמה זו צפויה להמשך לפחות עד שנת 2015. בשנה זו הגידול באוכלוסיית העולם לא צפוי לעצור אלא להגיע לשיא - כך שלאחר מכן יתווספו פחות ופחות אנשים ככל שיעברו עוד שנים. [http://en.wikipedia.org/wiki/World_population#cite_ref-UN12_108-0]. נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שאם לא יתרחשו בעיות [[קיימות]] (או [[פיצוץ אוכלוסין]]), האוכלוסייה האנושית תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.
כאשר כופלים את שיעור הגידול (שנמצא במגמת ירידה) בגודל האוכלוסייה עצמה (שנמצא במגמת עליה) מגיעים לכך שסה"כ כמות האנשים שיש בעולם ממשיכה לגדול בקצב מוחלט הולך וגדל - ומגמה זו צפויה להמשך לפחות עד שנת 2015. בשנה זו הגידול באוכלוסיית העולם לא צפוי לעצור אלא להגיע לשיא - כך שלאחר מכן יתווספו פחות ופחות אנשים ככל שיעברו עוד שנים. [http://en.wikipedia.org/wiki/World_population#cite_ref-UN12_108-0]. נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שאם לא יתרחשו בעיות [[קיימות]] (או [[פיצוץ אוכלוסין]]), האוכלוסייה האנושית תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.
בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.
בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
המגמה הבולטת ביותר באוכלוסיית העולם היא גידול מהיר של האוכלוסייה. יש המשווים גידול זה ל[[גידול מעריכי]] אך רוב התחזיות דומות יותר ל[[גידול סיגמואידי]] - כלומר שגידול זה יחל להאט במהלך המאה ה-21.
המגמה הבולטת ביותר באוכלוסיית העולם היא גידול מהיר של האוכלוסייה. יש המשווים גידול זה ל[[גידול מעריכי]] אך רוב התחזיות דומות יותר ל[[גידול סיגמואידי]] - כלומר שגידול זה יחל להאט במהלך המאה ה-21.
{|bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
{|bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
|+היסטוריה ותחזית של אוכלוסיית העולם (מיליוני אנשים)<ref>[http://www.un.org/esa/population/publications/sixbillion/sixbilpart1.pdf נתונים מדו"ח של האומות המאוחדות]</ref> <ref>[https://web.archive.org/web/20180705171644if_/http://www.un.org/esa/population/publications/sixbillion/sixbilpart1.pdf%20גישה%20למסמך%20הנתונים%20מארכיון%20האינטרנט https://web.archive.org/web/20180705171644if_/http://www.un.org/esa/population/publications/sixbillion/sixbilpart1.pdf גישה למסמך הנתונים מארכיון האינטרנט]</ref>
|+היסטוריה ותחזית של אוכלוסיית העולם (מיליוני אנשים)<ref>[http://www.un.org/esa/population/publications/sixbillion/sixbilpart1.pdf נתונים מדו"ח של האומות המאוחדות]</ref> <ref>[https://web.archive.org/web/20180705171644if_/http://www.un.org/esa/population/publications/sixbillion/sixbilpart1.pdf%20גישה%20למסמך%20הנתונים%20מארכיון%20האינטרנט https://web.archive.org/web/20180705171644if_/http://www.un.org/esa/population/publications/sixbillion/sixbilpart1.pdf גישה למסמך הנתונים מארכיון האינטרנט]</ref>
|-
|-
| טורקיה||76,667,864
| טורקיה||76,667,864
|-
|-
|
|
|}
|}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[השפעה סביבתית]], [[I=PAT]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[השפעה סביבתית]], [[I=PAT]]}}
{{מדדי קיימות}}
{{מדדי קיימות}}
לאוכלוסייה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]], ודרכה על [[הכחדת מינים]] וערעור היציבות של ה[[ביוספרה]]. היבט נוסף הוא [[שינוי אקלים]] בעקבות [[התחממות עולמית]], השלכות אחרות נוגעות לכילוי [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] וכילוי גדל והולך של [[משאבים מתחדשים]], היבטים אלו מהווים בעיות [[קיימות]] עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]].
לאוכלוסייה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]], ודרכה על [[הכחדת מינים]] וערעור היציבות של ה[[ביוספרה]]. היבט נוסף הוא [[שינוי אקלים]] בעקבות [[התחממות עולמית]], השלכות אחרות נוגעות לכילוי [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] וכילוי גדל והולך של [[משאבים מתחדשים]], היבטים אלו מהווים בעיות [[קיימות]] עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]].
היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפיים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסייה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש - שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטנסיביות הסביבתית לדולר (T)- שהיא ההשפעה הסביבתית של הממוצעת של צריכת שירותים ומוצרים בשווי דולר אחד. בעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות כך שהאינטנסיביות הסביבתית הממוצעת לכל דולר יורדת, אבל הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסייה הוא גדול יותר, כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.
היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפיים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסייה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש - שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטנסיביות הסביבתית לדולר (T)- שהיא ההשפעה הסביבתית של הממוצעת של צריכת שירותים ומוצרים בשווי דולר אחד. בעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות כך שהאינטנסיביות הסביבתית הממוצעת לכל דולר יורדת, אבל הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסייה הוא גדול יותר, כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.
===השפעות כלכליות וחברתיות===
===השפעות כלכליות וחברתיות===
===צריכת ייצור ראשוני===
===צריכת ייצור ראשוני===
כל היצורים החיים מסתמכים על [[ייצור ראשוני]] כדי להמיר את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית. כמות האוכלוסייה הגדלה פירושה הגדלת '''[[הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו]]''' - HANPP. לקיחה זו,
כל היצורים החיים מסתמכים על [[ייצור ראשוני]] כדי להמיר את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית. כמות האוכלוסייה הגדלה פירושה הגדלת '''[[הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו]]''' - HANPP. לקיחה זו,
HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP<sub>0</sub>).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצורכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולוגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].
HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP<sub>0</sub>).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצורכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולוגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].
המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני בהיקף הגבוה ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארצות הברית, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני - מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני בהיקף הגבוה ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארצות הברית, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני - מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
===כילוי אנרגיה ומשאבים מתכלים===
===כילוי אנרגיה ומשאבים מתכלים===
[[תמונה:Gapminder totenr vs totpop world.png|left|thumb|400px|צריכת האנרגיה הכוללת של מדינות נבחרות לאורך זמן. רוב הגידול בצריכת האנרגיה בארצות הברית לא נובע מגידול בצריכת אנרגיה לנפש.]]
[[קובץ:Gapminder totenr vs totpop world.png|left|ממוזער|400px|צריכת האנרגיה הכוללת של מדינות נבחרות לאורך זמן. רוב הגידול בצריכת האנרגיה בארצות הברית לא נובע מגידול בצריכת אנרגיה לנפש.]]
הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של [[משאבים מתכלים]] ושל [[משאבים מתחדשים]].
הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של [[משאבים מתכלים]] ושל [[משאבים מתחדשים]].
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם [[פול ארליך]], הארץ 01.12.2012
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם [[פול ארליך]], הארץ 01.12.2012
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010
* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters, 2012
* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters, 2012
* AP, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4979366,00.html תחזית האו"ם: הודו עוקפת את סין, ניגריה את ארה"ב], וואינט, 22.6.2017
* AP, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4979366,00.html תחזית האו"ם: הודו עוקפת את סין, ניגריה את ארה"ב], וואינט, 22.6.2017
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==