שינויים

[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]

[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]

'''דייוויד קורטן''' (באנגלית: '''David C. Korten'''; נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר ב[[מנהל עסקים]], העוסק בנושאי [[כלכלה פוליטית]], ו[[כלכלה אקולוגית]] בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]], [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]].  

'''דייוויד קורטן''' (באנגלית: '''David C. Korten'''; נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר ב[[מנהל עסקים]], העוסק בנושאי [[כלכלה פוליטית]], ו[[כלכלה אקולוגית]] בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]], [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]].

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

===ילדות ===

===ילדות ===

קורטן נולד ב-Longview שבמדינת וושינגטון בשנת 1937 והוא סיים את בית הספר התיכון בשנת 1955. הוא מעיד על עצמו כי הוא גדל בסביבה שמרנית, כפי ששמרנות נתפסה באותה תקופה.  

קורטן נולד ב-Longview שבמדינת וושינגטון בשנת 1937 והוא סיים את בית הספר התיכון בשנת 1955. הוא מעיד על עצמו כי הוא גדל בסביבה שמרנית, כפי ששמרנות נתפסה באותה תקופה.

===השכלה, נישואים ושירות צבאי===

===השכלה, נישואים ושירות צבאי===

קורטן למד לתואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] ובמערכות התנהגותיות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.  

קורטן למד לתואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] ובמערכות התנהגותיות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.

בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרנסיס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמנהלת של מגזין YES!.

בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרנסיס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמנהלת של מגזין YES!.

בתחילת דרכו עבד קורטן בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.  

בתחילת דרכו עבד קורטן בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.

במלחמת וייטנאם שירת קורטן כסרן בחיל האוויר האמריקני. בתקופה זו הוא לימד על פעילות אזרחית ומבצעים פסיכולוגיים בבית הספר למלחמה אווירית מיוחדת. כמו כן הוא הוביל צוות מחקר על עקרונות של ארגון חיל האוויר במפקדת חיל האוויר, וכעוזר הצבאי במחלקת המחקר החברתית של משרד ההגנה האמריקאי בפנטגון.  

במלחמת וייטנאם שירת קורטן כסרן בחיל האוויר האמריקני. בתקופה זו הוא לימד על פעילות אזרחית ומבצעים פסיכולוגיים בבית הספר למלחמה אווירית מיוחדת. כמו כן הוא הוביל צוות מחקר על עקרונות של ארגון חיל האוויר במפקדת חיל האוויר, וכעוזר הצבאי במחלקת המחקר החברתית של משרד ההגנה האמריקאי בפנטגון.

===קריירה באקדמיה ובמזרח אסיה===

===קריירה באקדמיה ובמזרח אסיה===

לאחר שירותו הצבאי, עבד קורטן חמש וחצי שנים כפרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בתוכניות לתואר שני ולדוקטורט. כמו כן הוא שימש גם כיועץ למכון לניהול מרכז אמריקה, הממוקם בניקרגואה. לאחר מכן הוא הצטרף לצוות של מכון הרווארד ל[[צמיחה כלכלית|פיתוח בינלאומי]], שם הוא עמד בראש פרויקט במימונה של [[קרן פורד]] על מנת לחזק את הארגון והניהול של תוכנית לאומיות לתכנון משפחתי.

לאחר שירותו הצבאי, עבד קורטן חמש וחצי שנים כפרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בתוכניות לתואר שני ולדוקטורט. כמו כן הוא שימש גם כיועץ למכון לניהול מרכז אמריקה, הממוקם בניקרגואה. לאחר מכן הוא הצטרף לצוות של מכון הרווארד ל[[צמיחה כלכלית|פיתוח בינלאומי]], שם הוא עמד בראש פרויקט במימונה של [[קרן פורד]] על מנת לחזק את הארגון והניהול של תוכנית לאומיות לתכנון משפחתי.

בשלהי שנות השבעים עזב קורטן את האקדמיה בארצות הברית ועבר למזרח אסיה, שם הוא חי במשך קרוב ל-15 שנה, שירת בתחילה כמומחה לפרויקט של קרן פורד ומאוחר יותר כיועץ אזורי באסיה הממונה על פיתוח ניהול עבור "סוכנות ארצות הברית לפיתוח בינלאומי" (USAID).

בשלהי שנות השבעים עזב קורטן את האקדמיה בארצות הברית ועבר למזרח אסיה, שם הוא חי במשך קרוב ל-15 שנה, שירת בתחילה כמומחה לפרויקט של קרן פורד ומאוחר יותר כיועץ אזורי באסיה הממונה על פיתוח ניהול עבור "סוכנות ארצות הברית לפיתוח בינלאומי" (USAID).

===שינוי גישה===

===שינוי גישה===

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו-ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו-קלאסית]].  

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי]]ות באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו-קלאסית]].

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע הבינלאומית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכישלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע הבינלאומית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכישלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינטגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינטגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.

בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של [[גלובליזציה]], ל[[תרבות הצריכה]], הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת ה[[דמוקרטיה]], [[ביזור כלכלי]], [[שוק תחרותי|שווקים מתפקדים]], קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].

בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של [[גלובליזציה]], ל[[תרבות הצריכה]], הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת ה[[דמוקרטיה]], [[ביזור כלכלי]], [[שוק תחרותי|שווקים מתפקדים]], קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].

==גישה וניתוח==

==גישה וניתוח==

הגישה של קורטן משלבת נקודות מבט של זרמי מחשבה שונים - מצד אחד הוא תומך בשווקים מתפקדים ויעילים בדומה למודל שהציע [[אדם סמית]], ומתנגד ל[[מרקסיזם]] - הוא מכנה זאת [[שוק תחרותי]].  

הגישה של קורטן משלבת נקודות מבט של זרמי מחשבה שונים - מצד אחד הוא תומך בשווקים מתפקדים ויעילים בדומה למודל שהציע [[אדם סמית]], ומתנגד ל[[מרקסיזם]] - הוא מכנה זאת [[שוק תחרותי]].

מצד שני אחת הטענות המרכזיות של קורטן היא שיש הבדלים מהותיים בין מה שסמית הציע, [[כלכלת שוק]], לבין [[קפיטליזם תאגידי]]. לדוגמה הוא טוען ומחזק את דבריו על ידי טיעונים מצד סמית, כי כלכלת-שוק פירושה כלכלה מבוזרת הנטועה ברקע של קהילות מתפקדות ומוסר, וזאת בניגוד לכלכלה תאגידית וריכוזית, שפועלת ללא כל הקשר תרבותי או מוסרי.  

מצד שני אחת הטענות המרכזיות של קורטן היא שיש הבדלים מהותיים בין מה שסמית הציע, [[כלכלת שוק]], לבין [[קפיטליזם תאגידי]]. לדוגמה הוא טוען ומחזק את דבריו על ידי טיעונים מצד סמית, כי כלכלת-שוק פירושה כלכלה מבוזרת הנטועה ברקע של קהילות מתפקדות ומוסר, וזאת בניגוד לכלכלה תאגידית וריכוזית, שפועלת ללא כל הקשר תרבותי או מוסרי.

קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.  

קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.

קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין [[כלכלה נאו-ליברלית|כלכלנים נאו-ליברלים]] או [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] בולטים, אנשי עסקים שעובדים ב[[תאגידים רב לאומיים]], ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים", או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לציבור האנשים התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.  

קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין [[כלכלה נאו-ליברלית|כלכלנים נאו-ליברלים]] או [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] בולטים, אנשי עסקים שעובדים ב[[תאגידים רב לאומיים]], ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים", או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לציבור האנשים התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.

בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:

בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:

* [[צמיחה כלכלית]] מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.  

* [[צמיחה כלכלית]] מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.

* [[שוק חופשי|שווקים חופשיים]], שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימלית ([[יעילות פארטו]]).  

* [[שוק חופשי|שווקים חופשיים]], שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימלית ([[יעילות פארטו]]).

* [[גלובליזציה|גלובליזציה כלכלית]], מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות.

* [[גלובליזציה|גלובליזציה כלכלית]], מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות.

* [[הפרטה]] היא הדרך הטובה ביותר לספק [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]];  

* [[הפרטה]] היא הדרך הטובה ביותר לספק [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]];

* התפקיד המרכזי של הממשלה הוא לספק תשתית לקיום המסחר ולשמור על הסדר הציבורי.

* התפקיד המרכזי של הממשלה הוא לספק תשתית לקיום המסחר ולשמור על הסדר הציבורי.

קורטן מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עליהן. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.  

קורטן מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עליהן. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.

===החיים לאחר הקפיטליזם===

===החיים לאחר הקפיטליזם===

===צמיחה כלכלית וסחר חופשי===

===צמיחה כלכלית וסחר חופשי===

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים אחרים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו [[עוני]] או [[אי שוויון]], יהפוך את האנשים ל[[שביעות רצון מהחיים|מאושרים]] יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את [[השפעות סביבתיות|בעיות הסביבה ]] (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי-שוויון ועוני, וגורמים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים אחרים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו [[עוני]] או [[אי שוויון]], יהפוך את האנשים ל[[שביעות רצון מהחיים|מאושרים]] יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את [[השפעות סביבתיות|בעיות הסביבה ]] (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי-שוויון ועוני, וגורמים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.

קורטן, (כמו גם הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות [[הון תעשייתי]] (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתקיים יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר לשיקולים של יתרון יחסי.

קורטן, (כמו גם הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות [[הון תעשייתי]] (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתקיים יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר לשיקולים של יתרון יחסי.

==ספרים==

==ספרים==

==מאמרים==

==מאמרים==

* [[העולם הפוסט-תאגידי]] - מאמר בעברית.  

* [[העולם הפוסט-תאגידי]] - מאמר בעברית.

* [http://www.pcdf.org/Living_Economies/default.htm כלכלות חיות עבור עולם חי]  

* [http://www.pcdf.org/Living_Economies/default.htm כלכלות חיות עבור עולם חי]

* [http://www.pcdf.org/corprule/betrayal.htm הבגידה באדם סמית]  

* [http://www.pcdf.org/corprule/betrayal.htm הבגידה באדם סמית]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.davidkorten.org אתר הבית של קורטן]

* [http://www.davidkorten.org אתר הבית של קורטן]

* [http://en.wikipedia.org/wiki/David_C._Korten דייוויד קורטן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/David_C._Korten דייוויד קורטן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9F דייוויד קורטן] בוויקיפדיה העברית

* [http://he.wikipedia.org/wiki/דייוויד_קורטן דייוויד קורטן] בוויקיפדיה העברית

* [http://www.pcdf.org פורום לקידום פיתוח מכוון אנשים PCDF]

* [http://www.pcdf.org פורום לקידום פיתוח מכוון אנשים PCDF]

* [http://www.yesmagazine.org יס- ירחון לעתידים חיוביים]

* [http://www.yesmagazine.org יס- ירחון לעתידים חיוביים]