אקו-ויקי

שינויים

ערים ללא מכוניות (הצגת מקור)

גרסה מ־22:54, 31 באוקטובר 2020

הוסרו 244 בתים ,  22:54, 31 באוקטובר 2020
קידוד קישורים
שורה 1: שורה 1: −
'''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר, או רק, על שילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[הולכי רגל|הליכה]] ונסיעה ב[[אופניים]] לשם תחבורה בתוך העיר. אין הכוונה סתם להוצאה של המכונית הפרטית מהעיר, אלא ניסיון לשמור על איכות חיים טובה ותפקוד עירוני, ואף לשפרם על ידי כלים של תכנון עירוני מתאים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[עירוב שימושי קרקע]] [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב|מדרחובים]] ועוד.
+
{{ערך מומלץ2}}
 +
'''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר, או רק, על שילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[הולכי רגל|הליכה]] ונסיעה ב[[אופניים]] לשם תחבורה בתוך העיר. אין הכוונה סתם להוצאה של המכונית הפרטית מהעיר, אלא ניסיון לשמור על איכות חיים טובה ותפקוד עירוני, ואף לשפרם על ידי כלים של תכנון עירוני מתאים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[עירוב שימושי קרקע]] [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב]]ים ועוד.
   −
ערים ללא מכוניות והקטנת השימוש במכוניות בעיר מקטינות את התלות ב[[דלק מחצבי]], את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. לערים אלא יש השפעות חברתיות משמעותיות כמו שניתן לראות במקומות כמו [[בוגוטה]], [[קוריטיבה]] ו[[פורטלנד]].  
+
ערים ללא מכוניות והקטנת השימוש במכוניות בעיר מקטינות את התלות ב[[דלק מחצבי]], את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. לערים אלא יש השפעות חברתיות משמעותיות כמו שניתן לראות במקומות כמו [[בוגוטה]], [[קוריטיבה]] ו[[פורטלנד]].
    
==רקע ==
 
==רקע ==
 
כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים, וונציה או קזבלנקה, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של עגלות או כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של [[צפיפות אוכלוסין]], פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים ועליית בעיות של תחבורה ודיור. מצד שני ערים גדולות יותר פירושן יותר מסחר ו[[יתרונות לגודל]] לדוגמה היה קל יותר לבעלי מקצועות שונים למצוא מומחים אחרים שיסייעו להם במלאכות שלהם והדבר סייע לתהליכים של [[התמחות כלכלית]] ומגוון כלכלי.
 
כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים, וונציה או קזבלנקה, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של עגלות או כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של [[צפיפות אוכלוסין]], פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים ועליית בעיות של תחבורה ודיור. מצד שני ערים גדולות יותר פירושן יותר מסחר ו[[יתרונות לגודל]] לדוגמה היה קל יותר לבעלי מקצועות שונים למצוא מומחים אחרים שיסייעו להם במלאכות שלהם והדבר סייע לתהליכים של [[התמחות כלכלית]] ומגוון כלכלי.
   −
עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולים יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. במהלך המאה -19 התפתחו מספר טכנולוגיות שאיפשרו ערים גדולות יותר שבהן גרים יותר אנשים - פיתוח של פלדה ובטון וכן המצאת המעלית אפשרו בניית בניינים גבוהים יותר וצפיפות גבוהה יותר. כך גם המצאת הביוב העירוני וחלוקה של מים דרך צנרת. במהלך המאה ה-19 הרכבת אפשרה נסיעה על פני מרחקים גדולים בין ערים והקמת [[רכבת תחתית]] אפשרה את השדרה התחבורתית עליה נבנו ערים כמו פאריס ולונדון. כדי לעבור מרחקים קצרים יותר השתמשו בכרכרות הליכה ברגל ולקראת סוף המאה ה-19 החל שימוש גבוה יותר ב[[תחבורת אופניים]].  
+
עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולים יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. במהלך המאה -19 התפתחו מספר טכנולוגיות שאיפשרו ערים גדולות יותר שבהן גרים יותר אנשים - פיתוח של פלדה ובטון וכן המצאת המעלית אפשרו בניית בניינים גבוהים יותר וצפיפות גבוהה יותר. כך גם המצאת הביוב העירוני וחלוקה של מים דרך צנרת. במהלך המאה ה-19 הרכבת אפשרה נסיעה על פני מרחקים גדולים בין ערים והקמת [[רכבת תחתית]] אפשרה את השדרה התחבורתית עליה נבנו ערים כמו פאריס ולונדון. כדי לעבור מרחקים קצרים יותר השתמשו בכרכרות הליכה ברגל ולקראת סוף המאה ה-19 החל שימוש גבוה יותר ב[[תחבורת אופניים]].
   −
במחצית השנייה של המאה ה-20 החל שימוש גבוה יותר במכוניות ותהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הן בערים חדשות והן בתוך ערים קיימו - בד בבד החלו להיווצר בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|בעיות חניה]] ועוד.  
+
במחצית השנייה של המאה ה-20 החל שימוש גבוה יותר במכוניות ותהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הן בערים חדשות והן בתוך ערים קיימו - בד בבד החלו להיווצר בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|בעיות חניה]] ועוד.
    
==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==
 
==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==
 
בעבר הוכרז על מספר ערים חדשות שנבנות כך שלא יהיה בהן שימוש ברכב כלל. דוגמאות לכך הן [[דונגטאן]] ו[[מסדאר]]. רעיון נוסף בכיוון בשלבי תכנון בלבד היא [[עיר אופניים]]. עד כה תוכניות אלה לא הבשילו לכדי עיר ממשית.
 
בעבר הוכרז על מספר ערים חדשות שנבנות כך שלא יהיה בהן שימוש ברכב כלל. דוגמאות לכך הן [[דונגטאן]] ו[[מסדאר]]. רעיון נוסף בכיוון בשלבי תכנון בלבד היא [[עיר אופניים]]. עד כה תוכניות אלה לא הבשילו לכדי עיר ממשית.
   −
בשנים האחרונות יש ויותר ערים שנוקטות צעדים לצמצום נוכחות המכוניות בערים, על ידי שילוב של צעדים תכנוניים ותחבורתיים. שכוללים שינוי תשתיות, ועידוד [[תחבורה בת קיימא]] על ידי מתן זכות דרך, תמריצים כלכליים, או הקטנת הצורך בתחבורה ממנועת.  
+
בשנים האחרונות יש ויותר ערים שנוקטות צעדים לצמצום נוכחות המכוניות בערים, על ידי שילוב של צעדים תכנוניים ותחבורתיים. שכוללים שינוי תשתיות, ועידוד [[תחבורה בת קיימא]] על ידי מתן זכות דרך, תמריצים כלכליים, או הקטנת הצורך בתחבורה ממנועת.
   −
דוגמה לצעדים אלה הם הטלת "[[אגרות גודש]]", [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוב שימושי קרקע]]. הקטנת הנתיבים למכוניות, ייקור ה[[חנייה]], והסבת רחובות עם כבישים ל[[מדרחוב|מדרחובים]]. עוד צעדים לדוגמה הם עידוד של [[עבודה מרחוק]]. צעד אחר הוא הקמת שכונות ללא מכוניות כמו [[שכונת וובן, פרייבורג|שכונת וובן]] ב[[פרייבורג]], גרמניה.
+
דוגמה לצעדים אלה הם הטלת "[[אגרות גודש]]", [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוב שימושי קרקע]]. הקטנת הנתיבים למכוניות, ייקור ה[[חנייה]], והסבת רחובות עם כבישים ל[[מדרחוב]]ים. עוד צעדים לדוגמה הם עידוד של [[עבודה מרחוק]]. צעד אחר הוא הקמת שכונות ללא מכוניות כמו [[שכונת וובן, פרייבורג|שכונת וובן]] ב[[פרייבורג]], גרמניה.
   −
דוגמאות בולטות לצעדים אלה ניתנו ב[[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] וב[[פורטלנד]] על ידי תכנון מוטה תחבורה ציבורית, ושימוש ב-[[BRT]] או ברכבת קלה לייסוד [[תחבורת מעברים]]. ערים נוספות שנוקטות בצעדים דומים הם פאריס, לונדון, מלבורן ועוד.  
+
דוגמאות בולטות לצעדים אלה ניתנו ב[[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] וב[[פורטלנד]] על ידי תכנון מוטה תחבורה ציבורית, ושימוש ב-[[BRT]] או ברכבת קלה לייסוד [[תחבורת מעברים]]. ערים נוספות שנוקטות בצעדים דומים הם פאריס, לונדון, מלבורן ועוד.
   −
במספר ערים ברחבי העולם יש שימוש גדל ל[[תחבורת אופניים]] הדבר בולט במיוחד ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]], [[תחבורת אופניים בדנמרק|דנמרק]] ו[[תחבורת אופניים בגרמניה|גרמניה]].  
+
במספר ערים ברחבי העולם יש שימוש גדל ל[[תחבורת אופניים]] הדבר בולט במיוחד ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]], [[תחבורת אופניים בדנמרק|דנמרק]] ו[[תחבורת אופניים בגרמניה|גרמניה]].
    
===צמצום שימוש במכוניות בהולנד===
 
===צמצום שימוש במכוניות בהולנד===
−
השימוש במכוניות בהולנד החל לעלות בתום מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-70, בעקבות לחץ ציבורי ([[עצרו את רצח הילדים]]) הממשלה החלה לשנות מדיניות לכיוון של יותר תחבורה ציבורית ויותר [[תשתיות אופניים|תשתיות לאופניים]].  
+
השימוש במכוניות בהולנד החל לעלות בתום מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-70, בעקבות לחץ ציבורי ([[עצרו את רצח הילדים]]) הממשלה החלה לשנות מדיניות לכיוון של יותר תחבורה ציבורית ויותר [[תשתיות אופניים|תשתיות לאופניים]].
−
 
+
* [[חרונינגן]] (Groningen), עיר בת 181,000 תושבים בצפון הולנד, נחשבת ל"בירת האופניים" ושיעור הנסיעות באופניים בעיר הוא 38%. <ref name="cycling2009">[http://www.fietsberaad.nl/library/repository/bestanden/CyclingintheNetherlands2009.pdf נסיעות אופניים בהולנד] משרד התחבורה, העבודות הציבוריות והמים של הולנד.</ref> הדבר מסתייע באמצעות [[מדרחוב]] גדול במרכז העיר, רשת [[שבילי אופניים]] נרחבת ו[[תחבורה ציבורית]] מתקדמת.
−
* [[חרונינגן]] (Groningen), עיר בת 181,000 תושבים בצפון הולנד, נחשבת ל"בירת האופניים" ושיעור הנסיעות באופניים בעיר הוא 38%. <ref name="cycling2009">[http://www.fietsberaad.nl/library/repository/bestanden/CyclingintheNetherlands2009.pdf נסיעות אופניים בהולנד] משרד התחבורה, העבודות הציבוריות והמים של הולנד.</ref> הדבר מסתייע באמצעות [[מדרחוב]] גדול במרכז העיר, רשת [[שבילי אופניים]] נרחבת ו[[תחבורה ציבורית]] מתקדמת.  
   
* [[Zwolle]] היא עיר בת 120 אלף תושבים, עם 37% מהנסיעות באופניים
 
* [[Zwolle]] היא עיר בת 120 אלף תושבים, עם 37% מהנסיעות באופניים
 
* [[ליידן]] (Leiden בת 120 אלף תושבים, עם 33% מהנסיעות באופניים),
 
* [[ליידן]] (Leiden בת 120 אלף תושבים, עם 33% מהנסיעות באופניים),
−
* Ede (עם 32%) ו-Veenendaal (עם 32%).  
+
* Ede (עם 32%) ו-Veenendaal (עם 32%).
 
* העיר שבה יש ככל הנראה את אחוז השימוש באופניים הגבוה בהולנד ושימוש נמוך מאוד במכוניות היא העיירה האוטן[http://en.wikipedia.org/wiki/Houten] הצמודה לעיר אוטרכט. בעיר גרים כ-50 אלף איש ואין בה כלל תחבורה ציבורית מלבד תחנת רכבת אחת, כלל התנועה בעיר מבוצעות באמצעות הליכה ברגל, אופניים, אופניים חשמליים וכדומה. [http://megafon-news.co.il/asys/archives/230517] בשנת 2008 נבחרה האוטן להיות Fietsstad - העיר הידידותית ביותר לאופניים לאותה שנה. [http://www.fietsstad2008.nl/houten_thema_verkeersveilighei.php]
 
* העיר שבה יש ככל הנראה את אחוז השימוש באופניים הגבוה בהולנד ושימוש נמוך מאוד במכוניות היא העיירה האוטן[http://en.wikipedia.org/wiki/Houten] הצמודה לעיר אוטרכט. בעיר גרים כ-50 אלף איש ואין בה כלל תחבורה ציבורית מלבד תחנת רכבת אחת, כלל התנועה בעיר מבוצעות באמצעות הליכה ברגל, אופניים, אופניים חשמליים וכדומה. [http://megafon-news.co.il/asys/archives/230517] בשנת 2008 נבחרה האוטן להיות Fietsstad - העיר הידידותית ביותר לאופניים לאותה שנה. [http://www.fietsstad2008.nl/houten_thema_verkeersveilighei.php]
    
===צמצום כמות המכוניות בדנמרק===
 
===צמצום כמות המכוניות בדנמרק===
−
[[תמונה:Bikecultureincopenhagen.jpg|left|thumb|400px|[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] בקופנהגן עוצרים ברמזור אופניים.]]
+
[[קובץ:Bikecultureincopenhagen.jpg|left|ממוזער|400px|[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] בקופנהגן עוצרים ברמזור אופניים.]]
−
הדוגמה הבולטת ביותר בדנמרק לצמצום השימוש במכוניות הוא התכנון העירוני של [[תחבורת אופניים בקופנהגן]].  
+
הדוגמה הבולטת ביותר בדנמרק לצמצום השימוש במכוניות הוא התכנון העירוני של [[תחבורת אופניים בקופנהגן]].
    
בשנת 1962 הוקם בעיר ה[[מדרחוב]] המודרני הראשון בעולם. המדרחוב, סְטְרֶאֵט (Strøget) - נחשב למדרחוב הארוך ביותר בעולם. עד היום נחשבת העיר לאחת הערים המובילות בעולם בהקשרים של ידידותיות ל[[הולכי רגל]] ול[[אופניים]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].
 
בשנת 1962 הוקם בעיר ה[[מדרחוב]] המודרני הראשון בעולם. המדרחוב, סְטְרֶאֵט (Strøget) - נחשב למדרחוב הארוך ביותר בעולם. עד היום נחשבת העיר לאחת הערים המובילות בעולם בהקשרים של ידידותיות ל[[הולכי רגל]] ול[[אופניים]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].
שורה 41: שורה 41:  
בעיר ברלין חיים 3.4 מיליון בני אדם, והיא משתרעת על פני שטח של 343 מייל רבועים. ויש בה [[שבילי אופניים]] באורך כולל של 1,300 ק"מ. נכון לשנת 2009 יש בברלין כ-500 אלף [[תחבורת אופניים|יוממי אופניים]] שרוכבים לעבודה באופן יומיומי, כך ש-13% מסך הנסיעות לעבודה בעיר מבוצעות באופניים. <ref>[http://www.neues-deutschland.de/artikel/193840.platz-da-8211-fuer-die-radfahrer.html Platz da!], für die Radfahrer, 23.03.2011</ref> ברלין מובילה באחוז רוכבי האופניים שלה מבין ערי בירה ומגה-ערים דומות בעולם (כמו פאריס, רומא, לונדון וכו' - למעט [[קופנהגן]] ו[[אמסטרדם]]). במספר שכונות בעיר אחוז הרוכבים לעבודה מגיע ל-20%-25%. אחוז הנשים הרוכבות גבוה וישנם בעיר רוכבים מכל הגילאים, דברים אלה תומכים באופניים כאמצעי תחבורה פופולרי. ברלין זכתה להגיע למקום ה-8 במדד קופנהגן לאופניים של שנת 2013. [http://copenhagenize.eu/index/10.html]
 
בעיר ברלין חיים 3.4 מיליון בני אדם, והיא משתרעת על פני שטח של 343 מייל רבועים. ויש בה [[שבילי אופניים]] באורך כולל של 1,300 ק"מ. נכון לשנת 2009 יש בברלין כ-500 אלף [[תחבורת אופניים|יוממי אופניים]] שרוכבים לעבודה באופן יומיומי, כך ש-13% מסך הנסיעות לעבודה בעיר מבוצעות באופניים. <ref>[http://www.neues-deutschland.de/artikel/193840.platz-da-8211-fuer-die-radfahrer.html Platz da!], für die Radfahrer, 23.03.2011</ref> ברלין מובילה באחוז רוכבי האופניים שלה מבין ערי בירה ומגה-ערים דומות בעולם (כמו פאריס, רומא, לונדון וכו' - למעט [[קופנהגן]] ו[[אמסטרדם]]). במספר שכונות בעיר אחוז הרוכבים לעבודה מגיע ל-20%-25%. אחוז הנשים הרוכבות גבוה וישנם בעיר רוכבים מכל הגילאים, דברים אלה תומכים באופניים כאמצעי תחבורה פופולרי. ברלין זכתה להגיע למקום ה-8 במדד קופנהגן לאופניים של שנת 2013. [http://copenhagenize.eu/index/10.html]
   −
'''המבורג''' היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומתגוררים בה 1.8 מיליון תושבים.  
+
'''המבורג''' היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומתגוררים בה 1.8 מיליון תושבים.
 
נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. האחוז הכולל של [[תחבורה פעילה]] שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל-50% בגיל 75 ומעלה.<ref name="mobilitaet">[http://www.mobilitaet-in-deutschland.de/pdf/Praesentation_MiD_Bericht_Region_HH_Regionalkonferenz_VerkehrMobilitaet.pdf Mobilität im Großraum Hamburg]ניידות באיזור המבורג, 2011</ref> בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [http://copenhagenize.eu/index/20.html] אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני כלי רכב או יותר.<ref name="mobilitaet"/> אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.<ref name="mobilitaet"/>
 
נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. האחוז הכולל של [[תחבורה פעילה]] שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל-50% בגיל 75 ומעלה.<ref name="mobilitaet">[http://www.mobilitaet-in-deutschland.de/pdf/Praesentation_MiD_Bericht_Region_HH_Regionalkonferenz_VerkehrMobilitaet.pdf Mobilität im Großraum Hamburg]ניידות באיזור המבורג, 2011</ref> בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [http://copenhagenize.eu/index/20.html] אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני כלי רכב או יותר.<ref name="mobilitaet"/> אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.<ref name="mobilitaet"/>
    
בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים ו[[הולכי רגל]]. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027]
 
בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים ו[[הולכי רגל]]. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027]
   −
'''מינכן''' היא העיר השלישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 1.3 מיליון בני אדם. 18% מכלל הנסיעות לעבודה במינכן מבוצעות באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/munich/],  
+
'''מינכן''' היא העיר השלישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 1.3 מיליון בני אדם. 18% מכלל הנסיעות לעבודה במינכן מבוצעות באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/munich/],
   −
'''קלן''' היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם מיליון תושבים. 12% מהעובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. [http://www.bikecityguide.org/city/de/koeln/],  
+
'''קלן''' היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם מיליון תושבים. 12% מהעובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. [http://www.bikecityguide.org/city/de/koeln/],
    
'''פרנקפורט על המיין''' היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 700 אלף תושבים. 15% מהנסיעות בעיר מבוצעות באופניים[http://www.bikecityguide.org/city/de/frankfurt/], [http://www.radfahren-ffm.de/219-0-Home.html]
 
'''פרנקפורט על המיין''' היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 700 אלף תושבים. 15% מהנסיעות בעיר מבוצעות באופניים[http://www.bikecityguide.org/city/de/frankfurt/], [http://www.radfahren-ffm.de/219-0-Home.html]
שורה 54: שורה 54:  
ב'''דרזדן''' גרים 530 אלף איש,[http://en.wikipedia.org/wiki/Dresden] וכ-16% מכלל העובדים מגיעים לעבודה באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/dresden/],
 
ב'''דרזדן''' גרים 530 אלף איש,[http://en.wikipedia.org/wiki/Dresden] וכ-16% מכלל העובדים מגיעים לעבודה באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/dresden/],
   −
ב'''הנובר''' גרים 518 אלף איש, עם אחוז רוכבים של 13% מבין העובדים. [http://www.bikecityguide.org/city/de/hannover/],  
+
ב'''הנובר''' גרים 518 אלף איש, עם אחוז רוכבים של 13% מבין העובדים. [http://www.bikecityguide.org/city/de/hannover/],
    
ב'''לייפציג''' שבה 522 אלף תושבים, 25% מהנסיעות הן באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/leipzig/].
 
ב'''לייפציג''' שבה 522 אלף תושבים, 25% מהנסיעות הן באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/leipzig/].
   −
ב'''ברמן''' שבה גרים 550 אלף איש, 25% מהנסיעות הן באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/bremen/],  
+
ב'''ברמן''' שבה גרים 550 אלף איש, 25% מהנסיעות הן באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/bremen/],
    
ב'''[[פרייבורג]]''', עיר של 220 אלף תושבים, 30% מהנסיעות מבוצעות באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/freiburg/]
 
ב'''[[פרייבורג]]''', עיר של 220 אלף תושבים, 30% מהנסיעות מבוצעות באופניים [http://www.bikecityguide.org/city/de/freiburg/]
שורה 76: שורה 76:     
=== צמצום שימוש במכוניות באנגליה ===
 
=== צמצום שימוש במכוניות באנגליה ===
−
במרכז לונדון הונהג "אזור עם פליטות נמוכות מאוד" אשר כל מכונית הנכנסת אליו חייבת לשלם 15.1 דולר בכל פעם. מכונית על גז שנבנתה לפני 2006 או מכונית על דיזל או על גז ודיזל שנבנתה לפני 2015 צריכה לשלם 16.4 דולר נוספים, ומשאית או אוטובוס שנבנו לפני 2015 צריכים לשלם 100 דולר{{הערה|FEARGUS O'SULLIVAN[https://www.citylab.com/transportation/2019/04/central-london-ulez-ultra-low-emissions-zone-car-congestion-charge/586561/ London Puts a High Price on Driving Older, Polluting Cars] 5 לאפריל 2019, CityLab}}.  
+
במרכז לונדון הונהג "אזור עם פליטות נמוכות מאוד" אשר כל מכונית הנכנסת אליו חייבת לשלם 15.1 דולר בכל פעם. מכונית על גז שנבנתה לפני 2006 או מכונית על דיזל או על גז ודיזל שנבנתה לפני 2015 צריכה לשלם 16.4 דולר נוספים, ומשאית או אוטובוס שנבנו לפני 2015 צריכים לשלם 100 דולר{{הערה|FEARGUS O'SULLIVAN[https://www.citylab.com/transportation/2019/04/central-london-ulez-ultra-low-emissions-zone-car-congestion-charge/586561/ London Puts a High Price on Driving Older, Polluting Cars] 5 לאפריל 2019, CityLab}}.
 
===המצב בישראל===
 
===המצב בישראל===
−
בישראל, רוב התכנון הקיים הוא [[תכנון מוטה רכב פרטי]] יחד עם [[פרבור בישראל|פרבור]]. בהתאם למדיניות זו יש גידול מתמיד בשימוש במכוניות מעל [[גידול אוכלוסין בישראל|קצב גידול האוכלוסין]]. [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] אינה מספקת מענה הולם ו[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים בישראל]] אינה מתוקצבת דיה ואינה מקודמת כמדיניות על ידי הממשלה.  
+
בישראל, רוב התכנון הקיים הוא [[תכנון מוטה רכב פרטי]] יחד עם [[פרבור בישראל|פרבור]]. בהתאם למדיניות זו יש גידול מתמיד בשימוש במכוניות מעל [[גידול אוכלוסין בישראל|קצב גידול האוכלוסין]]. [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] אינה מספקת מענה הולם ו[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים בישראל]] אינה מתוקצבת דיה ואינה מקודמת כמדיניות על ידי הממשלה.
   −
בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנתה שכונת "מעוז אביב" בצפון תל אביב בצורה כזו שיש בה מרחבים רציפים של גינות ומעברים להולכי רגל ולילדים בין הבתים, בלי שאלו נחצים על ידי כבישים. [[יעל גרמן]], כאשר הייתה ראשת עיריית [[הרצליה]], הקטינה את תנועת המכוניות ברחוב סוקולוב לכדי נתיב נסיעה חד כיווני בודד למכוניות, והרחבת שאר הרחוב ל[[מדרחוב]]. בשנת 2019 החלה עיריית ירושלים, כחלק מתוכנית של [[האיחוד האירופי]], לבחון ולקדם תוכנית לסגירת חלקים במרכז העיר לרכב פרטי, בין היתר לצורך הורדת זיהום האוויר בעיר. [http://mynetjerusalem.co.il/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a0%d7%aa-%d7%9c%d7%a1%d7%92%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9d-398839/7]
+
בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנתה שכונת "מעוז אביב" בצפון תל אביב בצורה כזו שיש בה מרחבים רציפים של גינות ומעברים להולכי רגל ולילדים בין הבתים, בלי שאלו נחצים על ידי כבישים. [[יעל גרמן]], כאשר הייתה ראשת עיריית [[הרצליה]], הקטינה את תנועת המכוניות ברחוב סוקולוב לכדי נתיב נסיעה חד כיווני בודד למכוניות, והרחבת שאר הרחוב ל[[מדרחוב]]. בשנת 2019 החלה עיריית ירושלים, כחלק מתוכנית של [[האיחוד האירופי]], לבחון ולקדם תוכנית לסגירת חלקים במרכז העיר לרכב פרטי, בין היתר לצורך הורדת זיהום האוויר בעיר. [http://mynetjerusalem.co.il/חדשות/חשיפה-עיריית-ירושלים-מתכננת-לסגור-את-מרכז-העיר-לרכבים-פרטיים-398839/7]
    
==פעילות למען ערים ללא מכוניות==
 
==פעילות למען ערים ללא מכוניות==
−
תנועה ציבורית עולמית בשם '''ערים ללא מכוניות''' שמה לעצמה למטרה להביא יחד אנשים מרחבי העולם המביאים חלופות מעשיות לתחבורה מבוססת רכב - [[הולכי רגל|הליכה]], דיווש ב[[אופניים]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ותכנון סביבה עירונית וכפרית שמתאימה לאנשים ושעשירה במרחבים ציבוריים ובחיי קהילה.  
+
תנועה ציבורית עולמית בשם '''ערים ללא מכוניות''' שמה לעצמה למטרה להביא יחד אנשים מרחבי העולם המביאים חלופות מעשיות לתחבורה מבוססת רכב - [[הולכי רגל|הליכה]], דיווש ב[[אופניים]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ותכנון סביבה עירונית וכפרית שמתאימה לאנשים ושעשירה במרחבים ציבוריים ובחיי קהילה.
    
הספר '''[[ערים ללא מכוניות (ספר)|ערים ללא מכוניות]]''' של המתכנן העירוני קרפורד מציע את את הפתרון שלו לעיר ללא מכוניות. העיר שלו מכילה כמיליון תושבים. מטרות התכנון שלו הן הספקה של איכות חיים גבוה, יחד עם תחבורה מהירה בין חלקי העיר. לטענתו ניתן להתאים את העיצוב לערים בגודל 300,000 איש עד ערים בנות 3 מיליון איש.
 
הספר '''[[ערים ללא מכוניות (ספר)|ערים ללא מכוניות]]''' של המתכנן העירוני קרפורד מציע את את הפתרון שלו לעיר ללא מכוניות. העיר שלו מכילה כמיליון תושבים. מטרות התכנון שלו הן הספקה של איכות חיים גבוה, יחד עם תחבורה מהירה בין חלקי העיר. לטענתו ניתן להתאים את העיצוב לערים בגודל 300,000 איש עד ערים בנות 3 מיליון איש.
שורה 109: שורה 109:  
* [http://www.carfree.com Carfree.com]
 
* [http://www.carfree.com Carfree.com]
 
* [http://lerman.blogli.co.il/archives/301 מרכז תל אביב ללא מכוניות - דיון] עוד בלוג תל אביבי, יואב לרמן
 
* [http://lerman.blogli.co.il/archives/301 מרכז תל אביב ללא מכוניות - דיון] עוד בלוג תל אביבי, יואב לרמן
−
* [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1321249 הוזלה בארנונה למי שיוותר על המכונית] אמיר פסטר, 29.04.2008 הארץ  
+
* [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1321249 הוזלה בארנונה למי שיוותר על המכונית] אמיר פסטר, 29.04.2008 הארץ
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232770.html באירופה תוקעים למכוניות מקלות בגלגלים] ניו יורק טיימס בהארץ, 28.06.2011
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232770.html באירופה תוקעים למכוניות מקלות בגלגלים] ניו יורק טיימס בהארץ, 28.06.2011
 
* [http://www.nytimes.com/2011/06/27/science/earth/27traffic.html?_r=1 Across Europe, Irking Drivers Is Urban Policy] אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס
 
* [http://www.nytimes.com/2011/06/27/science/earth/27traffic.html?_r=1 Across Europe, Irking Drivers Is Urban Policy] אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס
−
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1820842 סין:בעיר גואנג'ואו בוחרים איכות חיים על פני זיהום מכוניות] ניו יורק טיימס, קית בראדשר, הארץ, 10.09.2012  
+
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1820842 סין:בעיר גואנג'ואו בוחרים איכות חיים על פני זיהום מכוניות] ניו יורק טיימס, קית בראדשר, הארץ, 10.09.2012
 
* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39159 דמיינו עיר ללא מכוניות פרטיות], על תוכנית לעיר ללא רכב פרטי ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]], 15.9.2014 we-share
 
* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39159 דמיינו עיר ללא מכוניות פרטיות], על תוכנית לעיר ללא רכב פרטי ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]], 15.9.2014 we-share
−
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027 המבורג מציגה: עיר ללא מכוניות] ישראל פישר, דה מרקר, 19.01.2014  
+
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027 המבורג מציגה: עיר ללא מכוניות] ישראל פישר, דה מרקר, 19.01.2014
 
* [http://megafon-news.co.il/asys/archives/230517 מכאן לשם בארץ האופניים והמים, בעיר ללא מכוניות] טובי פולק, מגפון, 14.11.2014
 
* [http://megafon-news.co.il/asys/archives/230517 מכאן לשם בארץ האופניים והמים, בעיר ללא מכוניות] טובי פולק, מגפון, 14.11.2014
 
* [https://www.businessinsider.com/cities-going-car-free-ban-2018-12#in-paris-the-first-sunday-of-every-month-is-free-of-cars-2 15 major cities around the world that are starting to ban cars]{{כ}}, business insider, ינואר, 2019
 
* [https://www.businessinsider.com/cities-going-car-free-ban-2018-12#in-paris-the-first-sunday-of-every-month-is-free-of-cars-2 15 major cities around the world that are starting to ban cars]{{כ}}, business insider, ינואר, 2019
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/115537"