שינויים

עד השבוע השביעי לערך של ה[[הריון]] האנושי, כל עובר הוא [[נקבה|נקבי]]{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK222286/ Exploring the Biological Contributions to Human Health: Does Sex Matter? - Sex Begins in the Womb]}}, אך באופן כללי, אם סט [[כרומוזומי מין|כרומוזומי המין]] של אותו אדם הוא זכרי (XY) הגנטיקה תכתיב ייצור הורמונים [[אנדרוגן|אנדרוגניים]] (כגון [[טסטוסטרון]]) אשר ישפיעו בעת תהליך הזיכור (ויריליזציה) על התפתחות ה[[מוח]] (ובכלל זה הצירים האנדוקריניים) ובכך תתווך הסבירות לגבש תחושה מגדרית מסוימת בהמשך החיים (ככלל תינוק זכרי יגבש תחושה מגדרית גברית){{הערה|שם=Psych_Modular|}}{{הערה|שם=MH|  Front Neuroendocrinol. 2011 Apr; 32(2): 170–182; [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3296090/ "Prenatal endocrine influences on sexual orientation and on sexually differentiated childhood behavior Melissa Hines"].}}.

עד השבוע השביעי לערך של ה[[הריון]] האנושי, כל עובר הוא [[נקבה|נקבי]]{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK222286/ Exploring the Biological Contributions to Human Health: Does Sex Matter? - Sex Begins in the Womb]}}, אך באופן כללי, אם סט [[כרומוזומי מין|כרומוזומי המין]] של אותו אדם הוא זכרי (XY) הגנטיקה תכתיב ייצור הורמונים [[אנדרוגן|אנדרוגניים]] (כגון [[טסטוסטרון]]) אשר ישפיעו בעת תהליך הזיכור (ויריליזציה) על התפתחות ה[[מוח]] (ובכלל זה הצירים האנדוקריניים) ובכך תתווך הסבירות לגבש תחושה מגדרית מסוימת בהמשך החיים (ככלל תינוק זכרי יגבש תחושה מגדרית גברית){{הערה|שם=Psych_Modular|}}{{הערה|שם=MH|  Front Neuroendocrinol. 2011 Apr; 32(2): 170–182; [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3296090/ "Prenatal endocrine influences on sexual orientation and on sexually differentiated childhood behavior Melissa Hines"].}}.

מכיוון שתהליך הזיכור אינו [[יחס ליניארי|ליניארי]] בכל המקרים וייתכנו לו תווכים שונים, גנטיים ושאינם, הרי שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות ביניים (התמיינות מינית [[אינטרסקסואליות|אינטרסקסואלית]]) אשר גם [[טיפול הורמונלי|התערבות הורמונלית מלאכותית]] בלתי מכוונת אולי תגרום להם{{הערה|Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53.}}.  

מכיוון שתהליך הזיכור איננו [[יחס ליניארי|ליניארי]] בכל המקרים וייתכנו לו תווכים שונים, גנטיים ושאינם, הרי שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות ביניים (התמיינות מינית [[אינטרסקסואליות|אינטרסקסואלית]]) אשר גם [[טיפול הורמונלי|התערבות הורמונלית מלאכותית]] בלתי מכוונת אולי תגרום להם{{הערה|Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53.}}.  

ייצור מועט או עודף של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות [[אנאפלואידיה|אנאפלואידיות]] כגון [[תסמונת קליינפלטר]] והן מתסמונות '''נון-אנאפלואידיות''' כגון תסמונת [[תסמונת אדרנוגניטלית]] (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות [[אי רגישות לאנדרוגן]] (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו-CAIS, ועוד. להרחבה ראו [[אינטרסקס]].

ייצור מועט או עודף של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות [[אנאפלואידיה|אנאפלואידיות]] כגון [[תסמונת קליינפלטר]] והן מתסמונות '''נון-אנאפלואידיות''' כגון תסמונת [[תסמונת אדרנוגניטלית]] (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות [[אי רגישות לאנדרוגן]] (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו-CAIS, ועוד. להרחבה ראו [[אינטרסקס]].