שינויים

'''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (ב[[אנגלית]]: '''The God Delusion''', בתרגום ישיר: '''דילוזיית האלוהים''') הוא ספר עיון מאת הביולוג הבריטי [[ריצ'רד דוקינס]], שיצא לאור בשנת 2006. בספר מציג ומסביר דוקינס עמדות בעד אתאיזם ומבסס רבים מטיעונים אלה על [[אבולוציה]] ומדע. הוא מסביר מדעתו מדוע אין זה סביר שאלוהים קיים, מדוע בריאה תבונית אינה דבר סביר, כיצד ניתן לדעתו לקיים מוסר ללא קיומו של אל, ומציג בעיות שונות שהוא זיהה בדתות. ספרו של דוקינס מצטרף לשורה של ספרים ורעיונות מתחילת המאה ה-21 העוסקים ב[[אתאיזם חדש]].  

'''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (ב[[אנגלית]]: '''The God Delusion''', בתרגום ישיר: '''דילוזיית האלוהים''') הוא ספר עיון מאת הביולוג הבריטי [[ריצ'רד דוקינס]], שיצא לאור בשנת 2006. בספר מציג ומסביר דוקינס עמדות בעד אתאיזם ומבסס רבים מטיעונים אלה על [[אבולוציה]] ומדע. הוא מסביר מדעתו מדוע אין זה סביר שאלוהים קיים, מדוע בריאה תבונית אינה דבר סביר, כיצד ניתן לדעתו לקיים מוסר ללא קיומו של אל, ומציג בעיות שונות שהוא זיהה בדתות. ספרו של דוקינס מצטרף לשורה של ספרים ורעיונות מתחילת המאה ה-21 העוסקים ב[[אתאיזם חדש]].

דוקינס טען שהאמונה ב[[אלוהים]] כישות על טבעית שבראה את העולם ומתערבת בנעשה בו היא כמעט בוודאות אמונת שווא וכי האמונה באל אישי מתערב זהה לדילוזיה, המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. בהקדמה למהדורה העברית של הספר מאזכרים העורכים את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".

דוקינס טען שהאמונה ב[[אלוהים]] כישות על טבעית שבראה את העולם ומתערבת בנעשה בו היא כמעט בוודאות אמונת שווא וכי האמונה באל אישי מתערב זהה לדילוזיה, המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. בהקדמה למהדורה העברית של הספר מאזכרים העורכים את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".

== רקע ==

== רקע ==

בספריו הקודמים, שעסקו במגוון נושאים הקשורים ב[[אבולוציה]], טען דוקינס כנגד כל הסברי ה[[בריאתנות|בריאתנים]] להיווצרות החיים והתפתחותם; בין היתר הסביר, בספרו "[[השען העיוור]]", כיצד לדעתו יכולה האבולוציה להסביר בצורה המיטבית את מה שעלול להיתפס על ידי אנשים כ"[[תכנון תבוני]]". הסדר שאנו רואים סביבנו בעולם החי לא נוצר לא עקב מקרה ולא בעקבות תכנון חיצוני כלשהו - זוהי למעשה דילמה כוזבת. במקום זה האבולוציה פועלת על ידי שורה של אירועים שכל אחד מהן מונע הן על ידי מקרה והן על ידי [[ברירה טבעית]] שיכולה להגדיל שינויים קטנים ביכולות ההתאמה לסביבה - בדומה לטיפס הדרגתי על הר. ב"יש אלוהים?" מתמקד דוקינס במגוון רחב יותר של טיעונים התומכים בקיומו של [[אלוהים|האל]], או שוללים אותו, ובמהותה של ה[[דת]].

בספריו הקודמים, שעסקו במגוון נושאים הקשורים ב[[אבולוציה]], טען דוקינס כנגד כל הסברי ה[[בריאתנות|בריאתנים]] להיווצרות החיים והתפתחותם; בין היתר הסביר, בספרו "[[השען העיוור]]", כיצד לדעתו יכולה האבולוציה להסביר בצורה המיטבית את מה שעלול להיתפס על ידי אנשים כ"[[תכנון תבוני]]". הסדר שאנו רואים סביבנו בעולם החי לא נוצר לא עקב מקרה ולא בעקבות תכנון חיצוני כלשהו - זוהי למעשה דילמה כוזבת. במקום זה האבולוציה פועלת על ידי שורה של אירועים שכל אחד מהן מונע הן על ידי מקרה והן על ידי [[ברירה טבעית]] שיכולה להגדיל שינויים קטנים ביכולות ההתאמה לסביבה - בדומה לטיפוס הדרגתי על הר. ב"יש אלוהים?" מתמקד דוקינס במגוון רחב יותר של טיעונים התומכים בקיומו של [[אלוהים|האל]], או שוללים אותו, ובמהותה של ה[[דת]].

דוקינס הסביר כי זה שנים אחדות רצה לכתוב ספר המבקר באופן גלוי את הדת, אבל המו"ל שלו נחרד מהרעיון, וידידים ב[[ארצות הברית]] יעצו לו כנגד כתיבת הספר, בטיעון כי בארצות הברית לא ניתן לבקר את הדת. בשנת 2006 השתנתה דעתו של המו"ל, שינוי אותו מייחס דוקינס לשנות שלטונו של [[ג'ורג' ווקר בוש]].

דוקינס הסביר כי זה שנים אחדות רצה לכתוב ספר המבקר באופן גלוי את הדת, אבל המו"ל שלו נחרד מהרעיון, וידידים ב[[ארצות הברית]] יעצו לו כנגד כתיבת הספר, בטיעון כי בארצות הברית לא ניתן לבקר את הדת. בשנת 2006 השתנתה דעתו של המו"ל, שינוי אותו מייחס דוקינס לשנות שלטונו של [[ג'ורג' ווקר בוש]].

הספר מכיל עשרה פרקים. הפרקים הראשונים מציגים באופן מובנה את הטיעונים הגורסים שכמעט באופן ודאי אין אלוהים, בעוד שהאחרים דנים בדת ובמוסר באופן כללי יותר. הספר מוקדש לזכרו של חברו הטוב של דוקינס, הסופר [[דאגלס אדמס]], ומלווה בהקדשה בדמות ציטוט מספרו של אדמס "[[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (ספר)|מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]]": "האם לא די בכך שנראה כי גן פרחים הוא יפה בלי שנצטרך להאמין שיש גם פיות בתוכו?"

הספר מכיל עשרה פרקים. הפרקים הראשונים מציגים באופן מובנה את הטיעונים הגורסים שכמעט באופן ודאי אין אלוהים, בעוד שהאחרים דנים בדת ובמוסר באופן כללי יותר. הספר מוקדש לזכרו של חברו הטוב של דוקינס, הסופר [[דאגלס אדמס]], ומלווה בהקדשה בדמות ציטוט מספרו של אדמס "[[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (ספר)|מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]]": "האם לא די בכך שנראה כי גן פרחים הוא יפה בלי שנצטרך להאמין שיש גם פיות בתוכו?"

דוקינס תיאר בספר ארבעה מסרים שלדעתו יש להביא לתודעת הציבור:  

דוקינס תיאר בספר ארבעה מסרים שלדעתו יש להביא לתודעת הציבור:

# [[אתאיזם|אתאיסטים]] יכולים להיות אנשים שמחים, מאוזנים, מוסריים ומסופקים אינטלקטואלית.

# [[אתאיזם|אתאיסטים]] יכולים להיות אנשים שמחים, מאוזנים, מוסריים ומסופקים אינטלקטואלית.

# ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] ותאוריות מדעיות דומות הם הסברים ראויים יותר, ועולים בחוזקם ובאמינותם על הטענה כי ישות על-טבעית בראה את העולם{{הבהרה|ניתן לדבר על אל נאותאיסטי, דאיסטי, מלתאיסטי או אחר שברא את העולם כך שהעולם יכיל אביוגנזה ואבולוציה; אני בספק שלזה בדיוק התכוון דוקינס}}, ובתיאור העולם והיקום.

# ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] ותאוריות מדעיות דומות הם הסברים ראויים יותר, ועולים בחוזקם ובאמינותם על הטענה כי ישות על-טבעית בראה את העולם{{הבהרה|ניתן לדבר על אל נאותאיסטי, דאיסטי, מלתאיסטי או אחר שברא את העולם כך שהעולם יכיל אביוגנזה ואבולוציה; אני בספק שלזה בדיוק התכוון דוקינס}}, ובתיאור העולם והיקום.

מאחר שקיימות מספר הנחות [[תאיזם|תאיסטיות]] בנוגע לטיבו של אלוהים, דוקינס מגדיר את המושג "אלוהים" באופן אליו הוא הולך להתייחס, בשלב מוקדם בספר. הוא טובע את הביטוי "דת איינשטיינית", בהתייחסו לשימוש שעשה איינשטיין במושג "אלוהים", כמטאפורה לטבע ולמסתורי היקום.{{הערה|1=רנדנסון ג'יימס, (13 במאי 2008), [http://www.guardian.co.uk/science/2008/may/12/peopleinscience.religion/print אמונות ילדותיות – מכתבו של איינשטיין מתאר את השקפתו על הדת בבהירות], באתר הגארדיאן. "במכתבו הוא רושם: "המילה אלוהים עבורי אינה יותר מדרך הביטוי והתוצר של החולשה האנושית. התנ"ך, אסופת אגדות ראויה להערכה, אך עדיין פרימיטיבית, ולמרות הכול ילדותית למדי. שום פירוש, מעודן ככל שיהיה לא יכול לשנות זאת עבורי."}} בכך, הוא מעוניין להבדיל בין "דת איינשטיינית" זו, והמושג התיאיסטי הרווח, שתופס את אלוהים כבורא העולם, שמתערב שוב ושוב בעולם, ושיש לסגוד לו. כמו כן, דוקינס מבדיל בין שתי תפישות אלה לתפישת ה"דאיזם".

מאחר שקיימות מספר הנחות [[תאיזם|תאיסטיות]] בנוגע לטיבו של אלוהים, דוקינס מגדיר את המושג "אלוהים" באופן אליו הוא הולך להתייחס, בשלב מוקדם בספר. הוא טובע את הביטוי "דת איינשטיינית", בהתייחסו לשימוש שעשה איינשטיין במושג "אלוהים", כמטאפורה לטבע ולמסתורי היקום.{{הערה|1=רנדנסון ג'יימס, (13 במאי 2008), [http://www.guardian.co.uk/science/2008/may/12/peopleinscience.religion/print אמונות ילדותיות – מכתבו של איינשטיין מתאר את השקפתו על הדת בבהירות], באתר הגארדיאן. "במכתבו הוא רושם: "המילה אלוהים עבורי אינה יותר מדרך הביטוי והתוצר של החולשה האנושית. התנ"ך, אסופת אגדות ראויה להערכה, אך עדיין פרימיטיבית, ולמרות הכול ילדותית למדי. שום פירוש, מעודן ככל שיהיה לא יכול לשנות זאת עבורי."}} בכך, הוא מעוניין להבדיל בין "דת איינשטיינית" זו, והמושג התיאיסטי הרווח, שתופס את אלוהים כבורא העולם, שמתערב שוב ושוב בעולם, ושיש לסגוד לו. כמו כן, דוקינס מבדיל בין שתי תפישות אלה לתפישת ה"דאיזם".

נושא זה הופך מרכזי לכל אורך הספר, ואותו הוא מכנה "ההנחה בדבר קיומו של אלוהים". הוא גורס שהנחה זו היא [[היפותזה]] הניתנת לבדיקה, מאחר שאמורות להיות לה השלכות ומופעים בעולם הפיזיקלי, ולכן ניתן גם ל[[הפרכה|הפריכה]]. בכך דוחה דוקינס את ההנחה שלדת ול[[מדע]] תפקידים נפרדים, והתפיסה שהמדע בודק את ה"איך?", בעוד הדת עונה על השאלה "למה?". לטענתו, השאלה "למה", כאשר היא נשאלת מתוך כוונה לחפש איזו משמעות קוסמית לקיומנו, היא לדעתו יכולה להופיע רק בעולם בו קיים אל מתערב. הוא טוען שהדת מנסה להסביר את המציאות ולתאר עובדות הניתנות לבדיקה, וככזו, יש לבדוק את אמינותה כמו כל [[תאוריה]] אחרת. כמו כן הוא טוען שיש שאלות "למה" שהן פשוט חסרות משמעות - כמו השאלה "מדוע החדקרן הבלתי נראה חלול".  

נושא זה הופך מרכזי לכל אורך הספר, ואותו הוא מכנה "ההנחה בדבר קיומו של אלוהים". הוא גורס שהנחה זו היא [[היפותזה]] הניתנת לבדיקה, מאחר שאמורות להיות לה השלכות ומופעים בעולם הפיזיקלי, ולכן ניתן גם ל[[הפרכה|הפריכה]]. בכך דוחה דוקינס את ההנחה שלדת ול[[מדע]] תפקידים נפרדים, והתפיסה שהמדע בודק את ה"איך?", בעוד הדת עונה על השאלה "למה?". לטענתו, השאלה "למה", כאשר היא נשאלת מתוך כוונה לחפש איזו משמעות קוסמית לקיומנו, היא לדעתו יכולה להופיע רק בעולם בו קיים אל מתערב. הוא טוען שהדת מנסה להסביר את המציאות ולתאר עובדות הניתנות לבדיקה, וככזו, יש לבדוק את אמינותה כמו כל [[תאוריה]] אחרת. כמו כן הוא טוען שיש שאלות "למה" שהן פשוט חסרות משמעות - כמו השאלה "מדוע החדקרן הבלתי נראה חלול".

דוקינס אינו כופר בקיומו של אל מסויים - כמו האל המתואר ביהדות או באיסלם, אלא בקיומו של אל בגרסה הכללית - בין אם מדובר באל אחד או בהרבה אלים. הוא גם מצביע על כך שדתות מונותאיסטיות, כמו הנצרות, שלכאורה מאמינות באל אחד - בעצם מכילות פוליתאיזים - בין אם מדובר ברעיון הלא ברור של "השילוש הקדוש" ובין אם מדובר בצמיחה של מאות קדושים, מלאכים, כרובים ועוד שקיימים בנצרות. {{הערה|בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מציין יובל הררי, כי יש יתרון לריבוי אלים "קטנים" יותר דבר שמאפשר להתפלל עם בקשות אישיות ואניטמיות יותר, בלי להטריד את האל "הגדול"}}

דוקינס אינו כופר בקיומו של אל מסויים - כמו האל המתואר ביהדות או באיסלם, אלא בקיומו של אל בגרסה הכללית - בין אם מדובר באל אחד או בהרבה אלים. הוא גם מצביע על כך שדתות מונותאיסטיות, כמו הנצרות, שלכאורה מאמינות באל אחד - בעצם מכילות פוליתאיזים - בין אם מדובר ברעיון הלא ברור של "השילוש הקדוש" ובין אם מדובר בצמיחה של מאות קדושים, מלאכים, כרובים ועוד שקיימים בנצרות. {{הערה|בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מציין יובל הררי, כי יש יתרון לריבוי אלים "קטנים" יותר דבר שמאפשר להתפלל עם בקשות אישיות ואניטמיות יותר, בלי להטריד את האל "הגדול"}}

דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.  

דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.

הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראויים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצות הברית שסירבו להגן על אדם אתאיסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.  

הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראויים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצות הברית שסירבו להגן על אדם אתאיסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.  

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.

דוקינס יצא בספר גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים (אם כי לימים יחזור בו מכך ויגדיר עצמו [[אתאיזם-אגנוסטי|אגנוסטי-אתאיסטי]]). הוא טען בספר שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדוגמה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטרום קווי בליעה של אור כוכבים.  

דוקינס יצא בספר גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים (אם כי לימים יחזור בו מכך ויגדיר עצמו [[אתאיזם-אגנוסטי|אגנוסטי-אתאיסטי]]). הוא טען בספר שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדוגמה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטרום קווי בליעה של אור כוכבים.

דוקינס טען בספר שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.

דוקינס טען בספר שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.

==טיעונים בזכות קיומו של אלוהים==

==טיעונים בזכות קיומו של אלוהים==

הפרק השלישי של הספר מוקדש להצגת טיעונים בזכות קיומו של אלוהים, והפרכת טיעונים אלה על ידי דוקינס ואחרים.  

הפרק השלישי של הספר מוקדש להצגת טיעונים בזכות קיומו של אלוהים, והפרכת טיעונים אלה על ידי דוקינס ואחרים.

;ההימור של פסקל:

;ההימור של פסקל:

;יעילות של תפילות:

;יעילות של תפילות:

דוגמה אחרת היא הפרכת הרעיון כי תפילה מסייעת להטבת מצבו של מישהו על ידי התערבות אלוהית כלשהי. בשנת 2006 נערך מחקר המכונה "מחקר התפילה הגדול" או " מחקר התפילה של קרן טמפלטון". שמו הרשמי הוא Study of the Therapeutic Effects of Intercessory Prayer (STEP) והוא נוהל על ידי Herbert Benson . המחקר בדק מעל 1,800 מטופלים שעבורו ניתוח מעקפים בשישה בתי חולים . תוך שימוש בפרוטוקול סמיות כפולה, חולקו החולים לשלוש קבוצות. הנבדקים בקבוצה 1 השתתפו בניסוי וקבוצת הבקרה הייתה קבוצה 2. למטופלים בקבוצות אלה נמסר כי ייתכן ויתפללו למען בריאותם. רק מטופלים בקבוצה 1 באמת זכו לתפילות לשלומם. קבוצה 3 הייתה קבוצת בקרה להשפעה פסיכו-סומטית אפשרית (כדי לנטרל את ההשפעה שיש להרגשת המטופל שיודע שמתפללים עבורו). למשתפי קבוצה זו נאמר שיתפללו עבורם ואכן התפללו עבורם.  

דוגמה אחרת היא הפרכת הרעיון כי תפילה מסייעת להטבת מצבו של מישהו על ידי התערבות אלוהית כלשהי. בשנת 2006 נערך מחקר המכונה "מחקר התפילה הגדול" או "מחקר התפילה של קרן טמפלטון". שמו הרשמי הוא Study of the Therapeutic Effects of Intercessory Prayer (STEP) והוא נוהל על ידי Herbert Benson. המחקר בדק מעל 1,800 מטופלים שעבורו ניתוח מעקפים בשישה בתי חולים. תוך שימוש בפרוטוקול סמיות כפולה, חולקו החולים לשלוש קבוצות. הנבדקים בקבוצה 1 השתתפו בניסוי וקבוצת הבקרה הייתה קבוצה 2. למטופלים בקבוצות אלה נמסר כי ייתכן ויתפללו למען בריאותם. רק מטופלים בקבוצה 1 באמת זכו לתפילות לשלומם. קבוצה 3 הייתה קבוצת בקרה להשפעה פסיכו-סומטית אפשרית (כדי לנטרל את ההשפעה שיש להרגשת המטופל שיודע שמתפללים עבורו). למשתפי קבוצה זו נאמר שיתפללו עבורם ואכן התפללו עבורם.

בניגוד לחלק ממחקרים אחרים דומים, המחקר רצה לבצע סטנדרטיזציה של שיטת המחקר, ולשם סמיות הנבדק לא ניתנו למתפללים השם המלא של המטופל אלא רק שמו הפרטי והאות הראשונה של שם משפחתו. לבריאות המטופלים התפללו קתולים וכן מאמינים של New Thought church. הם נתבקשו להתפלל לפי המקובל אצלם אבל להוסיף את המשפט האחיד "להצלחת הניתוח, עם החלמה מהירה ובריאה וללא סיבוכים". סיבוכים מהניתוח התרחשו בקרב 52% מאלו שהתפללו עבורם בקבוצה 1. בקרב 51% בקרב אלו שלא התפללו עבורם בקבוצה 2, ו-59% בקרב המטופלים בקבוצה 3 שידעו שיתפללו עבורם. לא היו הבדלים משמעותיים בסיבוכים גדולים או באחוזי התמותה בתום 30 יום מהניתוח. {{הערה|Benson H, Dusek JA, Sherwood JB, et al. (April 2006). "[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0002870305006496?via%3Dihub Study of the Therapeutic Effects of Intercessory Prayer (STEP) in cardiac bypass patients: a multicenter randomized trial of uncertainty and certainty of receiving intercessory prayer]". American Heart Journal. 151 (4): 934–42. doi:10.1016/j.ahj.2005.05.028. PMID 16569567. Lay summary (PDF) – John Templeton Foundation (April 5, 2006).}}, {{הערה|Shermer, Michael (April 5, 2006). "[https://www.skeptic.com/eskeptic/06-04-05/ Prayer & Healing: The Verdict is in and the Results are Null]". ESkeptic. ISSN 1556-5696.}} דוקינס מעיר כי ייתכן שהיו יותר סיבוכים בקרב מי שידעו שמתפללים עבורם בגלל לחץ גדול יותר לעמוד בצפייה של המתפללים או בגלל שהדבר עורר בהם מחשבה "האם אני חולה עד כדי כך שמתפללים עבורי" וזה יצר לחץ שגרם הרעה בסיבוכים.

בניגוד לחלק ממחקרים אחרים דומים, המחקר רצה לבצע סטנדרטיזציה של שיטת המחקר, ולשם סמיות הנבדק לא ניתנו למתפללים השם המלא של המטופל אלא רק שמו הפרטי והאות הראשונה של שם משפחתו. לבריאות המטופלים התפללו קתולים וכן מאמינים של New Thought church. הם נתבקשו להתפלל לפי המקובל אצלם אבל להוסיף את המשפט האחיד "להצלחת הניתוח, עם החלמה מהירה ובריאה וללא סיבוכים". סיבוכים מהניתוח התרחשו בקרב 52% מאלו שהתפללו עבורם בקבוצה 1. בקרב 51% בקרב אלו שלא התפללו עבורם בקבוצה 2, ו-59% בקרב המטופלים בקבוצה 3 שידעו שיתפללו עבורם. לא היו הבדלים משמעותיים בסיבוכים גדולים או באחוזי התמותה בתום 30 יום מהניתוח. {{הערה|Benson H, Dusek JA, Sherwood JB, et al. (April 2006). "[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0002870305006496?via%3Dihub Study of the Therapeutic Effects of Intercessory Prayer (STEP) in cardiac bypass patients: a multicenter randomized trial of uncertainty and certainty of receiving intercessory prayer]". American Heart Journal. 151 (4): 934–42. doi:10.1016/j.ahj.2005.05.028. PMID 16569567. Lay summary (PDF) – John Templeton Foundation (April 5, 2006).}}, {{הערה|Shermer, Michael (April 5, 2006). "[https://www.skeptic.com/eskeptic/06-04-05/ Prayer & Healing: The Verdict is in and the Results are Null]". ESkeptic. ISSN 1556-5696.}} דוקינס מעיר כי ייתכן שהיו יותר סיבוכים בקרב מי שידעו שמתפללים עבורם בגלל לחץ גדול יותר לעמוד בצפייה של המתפללים או בגלל שהדבר עורר בהם מחשבה "האם אני חולה עד כדי כך שמתפללים עבורי" וזה יצר לחץ שגרם הרעה בסיבוכים.

==הסבר להופעתו של סדר==

==הסבר להופעתו של סדר==

דוקינס סוקר בקצרה את טיעונים עיקריים שזיהה בעד קיומו של אלוהים. מתוך הרעיונות הפילוסופים השונים בהם הוא דן, הוא בוחר להתמקד בטיעון המשמש כיום בריאתנים ברחבי העולם, הגורס שהטבע נראה כאילו עוצב על ידי מתכנן תבוני. בספרו מגיע דוקינס למסקנה, המקובלת בקרב רוב הביולוגים כיום, לפיה [[אבולוציה]] ו[[ברירה טבעית]] מהווים הסבר מבוסס וחזק לקיומו של מה שנתפס על ידי אנשים כ"עיצוב בטבע".  

דוקינס סוקר בקצרה את טיעונים עיקריים שזיהה בעד קיומו של אלוהים. מתוך הרעיונות הפילוסופים השונים בהם הוא דן, הוא בוחר להתמקד בטיעון המשמש כיום בריאתנים ברחבי העולם, הגורס שהטבע נראה כאילו עוצב על ידי מתכנן תבוני. בספרו מגיע דוקינס למסקנה, המקובלת בקרב רוב הביולוגים כיום, לפיה [[אבולוציה]] ו[[ברירה טבעית]] מהווים הסבר מבוסס וחזק לקיומו של מה שנתפס על ידי אנשים כ"עיצוב בטבע".

הוא מרחיב ואומר שאחד האתגרים הגדולים ביותר לתבונה האנושית היה להסביר "איך העיצוב המורכב והבלתי סביר ביקום נוצר", ומציע שישנם שני הסברים נגדיים לכך:

הוא מרחיב ואומר שאחד האתגרים הגדולים ביותר לתבונה האנושית היה להסביר "איך העיצוב המורכב והבלתי סביר ביקום נוצר", ומציע שישנם שני הסברים נגדיים לכך:

# תאוריה המסבירה כיצד, מתוך מקורות ועקרונות פשוטים, יכול לצמוח משהו מורכב בהרבה על ידי שורה של צעדים קטנים.

# תאוריה המסבירה כיצד, מתוך מקורות ועקרונות פשוטים, יכול לצמוח משהו מורכב בהרבה על ידי שורה של צעדים קטנים.

זוהי הגדרת הבסיס לטיעונו כנגד קיומו של מתכנן תבוני כלשהו. חלק זה של הספר חוזר באופן חלקי על הסברים שיש בספר [[השען העיוור]] - הטיעון של בריאתנים הוא שאם אנו רואים דבר מסודר ומרוכב, לדוגמה "בואינג 747", לא סביר שדבר זה נוצר מעצמו סתם כך במקרה מחיבור מקרי של גרוטאות מתכת. הסבירות לחבר חלקי מתכת ולקבל באופן מקרי בואינג 747 היא נמוכה מאד. דוקינס מסביר שהטיעון הראשון מכיל בעיה לוגית. שכן אם סדר ומורכבות אפשריים רק על ידי גורם מורכב יותר כלשהו - עולה השאלה מי יצר את היוצר. הדת מתחמקת מדבר זה על ידי הנחה שאלוהים נמצא מחוץ לחוקי הטבע ואין דרך להסבירו כלל.  

זוהי הגדרת הבסיס לטיעונו כנגד קיומו של מתכנן תבוני כלשהו. חלק זה של הספר חוזר באופן חלקי על הסברים שיש בספר [[השען העיוור]] - הטיעון של בריאתנים הוא שאם אנו רואים דבר מסודר ומרוכב, לדוגמה "בואינג 747", לא סביר שדבר זה נוצר מעצמו סתם כך במקרה מחיבור מקרי של גרוטאות מתכת. הסבירות לחבר חלקי מתכת ולקבל באופן מקרי בואינג 747 היא נמוכה מאד. דוקינס מסביר שהטיעון הראשון מכיל בעיה לוגית. שכן אם סדר ומורכבות אפשריים רק על ידי גורם מורכב יותר כלשהו - עולה השאלה מי יצר את היוצר. הדת מתחמקת מדבר זה על ידי הנחה שאלוהים נמצא מחוץ לחוקי הטבע ואין דרך להסבירו כלל.

ההסבר השני של הופעת סדר בטבע מתוך עקרונות פשוטים וצעדים הדרגתיים, הוא ליבה של תורת האבולוציה כפי שנוסחה לראשונה על ידי [[צ'ארלס דארווין]]. תחילה פוסל דוקינס דעות קדומות שונות לגבי תורה זו. לדוגמה הוא מבהיר שאבולוציה לא מניחה שיש שינוי רק תודות ליד-המקרה. אדרבה, בעוד ששינויים גנטיים שונים הם דבר מקרי, השרידה של חלק משינויים אלה והעלמות של שינויים אחרים אינה דבר מקרי כלל - היא מוכתבת על ידי מנגנונים קשוחים של ברירה טבעית. לכאורה הקושי באבולוציה הוא להסביר מבנים מורכבים כמו עין של אדם או כנף של שפירית. נראה ממבט ראשון שאין דרך לעשות זאת בצורה "טבעית" ווודאי שאין דרך לעשות זאת בצורה מקרית לגמרי.  

ההסבר השני של הופעת סדר בטבע מתוך עקרונות פשוטים וצעדים הדרגתיים, הוא ליבה של תורת האבולוציה כפי שנוסחה לראשונה על ידי [[צ'ארלס דארווין]]. תחילה פוסל דוקינס דעות קדומות שונות לגבי תורה זו. לדוגמה הוא מבהיר שאבולוציה לא מניחה שיש שינוי רק תודות ליד-המקרה. אדרבה, בעוד ששינויים גנטיים שונים הם דבר מקרי, השרידה של חלק משינויים אלה והעלמות של שינויים אחרים אינה דבר מקרי כלל - היא מוכתבת על ידי מנגנונים קשוחים של ברירה טבעית. לכאורה הקושי באבולוציה הוא להסביר מבנים מורכבים כמו עין של אדם או כנף של שפירית. נראה ממבט ראשון שאין דרך לעשות זאת בצורה "טבעית" ווודאי שאין דרך לעשות זאת בצורה מקרית לגמרי.

דוקינס מדמה מבנים מורכבים שנוצרים על ידי האבולוציה להר. צידו האחד הוא צוק תלול ושטוח וצידו האחר הוא מדרון איטי שעולה בהדרגה. הטיעון הבריאתני רואה את הצד של הצוק וטוען שאין דרך להסביר את המבנה המורכב אלא בקפיצת דרך אחת מבסיס הצוק לראש ההר, דבר שהוא מאד לא סביר. לעומת זאת ההסבר הביולוגי לנושא הוא הליכה בדרך של צעדים קטנים, כל אחד מהם הוא שיפור קטן של האחר, וכל אחד מעניק מספיק יתרון ביולוגי של שרידה או הולדת או גידול צאצאים לעומת הצעדים הקודמים. איבר שמסוגל להבחין בין אור לחושך טוב בהרבה מאשר עיוורון מוחלט, והבחנה בדמות מטושטשת מאד עדיפה על פני תא זה וכן הלאה. הוא מדגים דבר זה גם כסוגי עיניים שקיימים בטבע וגם מול טיעון בריאתני לפיו העין היא "הכל או כלום" - אדם שאיבד חלקים מעינו בגלל ניתוח קטקרקט לא יכול לראות בצורה טובה, אבל הוא הדבר יכול לסייע לו להימנע מנפילה מצוק או להיתקע בעץ - זה הרבה יותר טוב מעיוורון מוחלט. {{הערה|להרחבה בנושא זה ראו [[השען העיוור]]}}  

דוקינס מדמה מבנים מורכבים שנוצרים על ידי האבולוציה להר. צידו האחד הוא צוק תלול ושטוח וצידו האחר הוא מדרון איטי שעולה בהדרגה. הטיעון הבריאתני רואה את הצד של הצוק וטוען שאין דרך להסביר את המבנה המורכב אלא בקפיצת דרך אחת מבסיס הצוק לראש ההר, דבר שהוא מאד לא סביר. לעומת זאת ההסבר הביולוגי לנושא הוא הליכה בדרך של צעדים קטנים, כל אחד מהם הוא שיפור קטן של האחר, וכל אחד מעניק מספיק יתרון ביולוגי של שרידה או הולדת או גידול צאצאים לעומת הצעדים הקודמים. איבר שמסוגל להבחין בין אור לחושך טוב בהרבה מאשר עיוורון מוחלט, והבחנה בדמות מטושטשת מאד עדיפה על פני תא זה וכן הלאה. הוא מדגים דבר זה גם כסוגי עיניים שקיימים בטבע וגם מול טיעון בריאתני לפיו העין היא "הכל או כלום" - אדם שאיבד חלקים מעינו בגלל ניתוח קטרקט לא יכול לראות בצורה טובה, אבל הוא הדבר יכול לסייע לו להימנע מנפילה מצוק או להיתקע בעץ - זה הרבה יותר טוב מעיוורון מוחלט. {{הערה|להרחבה בנושא זה ראו [[השען העיוור]]}}

בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".

בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".

פרק חמש של הספר כולל את השאלה מאיין באה הדת ולמה דתות קיימות בכל התרבויות בעולם ואת החיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס כמו הוגים אחרים שתומכים באבולוציה טוען כי הדת עצמה היא דבר נפוץ בגלל חוקים אבולוציוניים.

פרק חמש של הספר כולל את השאלה מאיין באה הדת ולמה דתות קיימות בכל התרבויות בעולם ואת החיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס כמו הוגים אחרים שתומכים באבולוציה טוען כי הדת עצמה היא דבר נפוץ בגלל חוקים אבולוציוניים.

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להלחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חבורת אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להלחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חבורת אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.  

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למנגנון של עשים שעפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מיליוני שנה התפתח אצלם מנגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר כמו מצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שכן אז שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים הייתה מנגנון מועיל מאד בחברות אנושיות קטנות. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת, שהיא במשך רוב האבולוציה הייתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למנגנון של עשים שעפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מיליוני שנה התפתח אצלם מנגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר כמו מצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שכן אז שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים הייתה מנגנון מועיל מאד בחברות אנושיות קטנות. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת, שהיא במשך רוב האבולוציה הייתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==

{{הפניה לערך מורחב|חקר המוסר באמצעות מדע}}

{{הפניה לערך מורחב|חקר המוסר באמצעות מדע}}

בפרק השישי של הספר דוקינס מעלה שאלות שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח?  

בפרק השישי של הספר דוקינס מעלה שאלות שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח?

דוקינס שואל איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהינתן תהליך האבולוציה. הוא מסביר כי תהליך אבולוציה אין פירשו אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר כי גם בספר "[[הגן האנוכי]], הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר, כמו האורגניזם השלם, או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.  

דוקינס שואל איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהינתן תהליך האבולוציה. הוא מסביר כי תהליך אבולוציה אין פירשו אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר כי גם בספר "[[הגן האנוכי]], הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר, כמו האורגניזם השלם, או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.

דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של אלטרואיזם של היצורים החיים. מנגנון אחד של אלטרואיזם כלפי צאצאים וקרובי משפחה. דבר זה מוסבר בספר [[הגן האנוכי]] כיצר סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן. מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של "גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך" סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל [[סימביוזה]] בין צורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות אבל עם ענישה לרמאים נוצר שווי משקל שבו לרוב לא מרמים ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה. מנגנון אחד הוא שמירה על שם טוב. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות למוניטין. מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של [[אפקט ההכבדה]] לפיה במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם במזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת. מנגנונים אלה באים לידי ביטוי ביצורים חיים שונים - לא רק בקרב בני אדם על ידי תכונות כמו [[אמפתיה]].  

דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של אלטרואיזם של היצורים החיים. מנגנון אחד של אלטרואיזם כלפי צאצאים וקרובי משפחה. דבר זה מוסבר בספר [[הגן האנוכי]] כיצר סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן. מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של "גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך" סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל [[סימביוזה]] בין צורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות אבל עם ענישה לרמאים נוצר שווי משקל שבו לרוב לא מרמים ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה. מנגנון אחד הוא שמירה על שם טוב. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות למוניטין. מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של [[אפקט ההכבדה]] לפיה במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם במזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת. מנגנונים אלה באים לידי ביטוי ביצורים חיים שונים - לא רק בקרב בני אדם על ידי תכונות כמו [[אמפתיה]].

דוקינס ממשיך וטוען כי חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה, הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של [[ציידים לקטים]], שבהן עזרה הדדית, והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי שוב "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא שוב דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת [[גלולות למניעת הריון]].  

דוקינס ממשיך וטוען כי חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה, הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של [[ציידים לקטים]], שבהן עזרה הדדית, והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי שוב "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא שוב דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת [[גלולות למניעת הריון]].

דוקינס מביא מחקרים של חוקרים אחרים המצביעים על כך שמוסר בנוסח "כלל הזהב" הוא דבר אוניברסלי בתרבויות שונות. לפי עמדה זו עקרונות המוסר טבועים בדרך כלל במוח האנושי באופן דומה לקיומה של מנגנון לימוד השפה. למרות קיומן של שפות שונות, שהפרטים לומדים אותן במהלך חייהם, הדבר מבוסס על מבנים מוחיים משותפים שקיימים כמעט בקרב כל בני האדם. באופן דומה עקרונות רבים של מוסר קיימים בקרב בני אדם מתרבויות שונות. הוא מזכיר קיומן דילמות שונות במוסר - כמו האם כדי להציל חמישה אנשים ממוות על ידי דריסה בקרונית, ניתן להסית אותה כך שתדרוס אדם אחר. רוב האנשים חושבים שכן, לעומת זאת רוב גדול של האנשים חושבים שלא מוסרי לזרוק אדם שיושב על גשר מעל המסילה כדי להציל חמישה אנשים אחרים, כמו שלא מוסרי להרוג אדם בריא שמחכה בחדר המתנה ולתרום את איבריו כדי להציל חמישה אנשים אחרים. קיימות דילמות שונות ברמות סיבוך עולות, ויש תשובות דומות לדילמות אלה בקרב רוב האנשים, גם כאשר הם מרקעים שונים. עקרונות אלה שבים ומופיעים בתרבויות שונות ומשונות כולל בשבטים שחיים ביערות הגשם, מנותקים משאר התרבות האנושית.  

דוקינס מביא מחקרים של חוקרים אחרים המצביעים על כך שמוסר בנוסח "כלל הזהב" הוא דבר אוניברסלי בתרבויות שונות. לפי עמדה זו עקרונות המוסר טבועים בדרך כלל במוח האנושי באופן דומה לקיומה של מנגנון לימוד השפה. למרות קיומן של שפות שונות, שהפרטים לומדים אותן במהלך חייהם, הדבר מבוסס על מבנים מוחיים משותפים שקיימים כמעט בקרב כל בני האדם. באופן דומה עקרונות רבים של מוסר קיימים בקרב בני אדם מתרבויות שונות. הוא מזכיר קיומן דילמות שונות במוסר - כמו האם כדי להציל חמישה אנשים ממוות על ידי דריסה בקרונית, ניתן להסית אותה כך שתדרוס אדם אחר. רוב האנשים חושבים שכן, לעומת זאת רוב גדול של האנשים חושבים שלא מוסרי לזרוק אדם שיושב על גשר מעל המסילה כדי להציל חמישה אנשים אחרים, כמו שלא מוסרי להרוג אדם בריא שמחכה בחדר המתנה ולתרום את איבריו כדי להציל חמישה אנשים אחרים. קיימות דילמות שונות ברמות סיבוך עולות, ויש תשובות דומות לדילמות אלה בקרב רוב האנשים, גם כאשר הם מרקעים שונים. עקרונות אלה שבים ומופיעים בתרבויות שונות ומשונות כולל בשבטים שחיים ביערות הגשם, מנותקים משאר התרבות האנושית.

דוקינס מעיר גם שהסכמה על פתרון דילמות מוסר אלה לפי כללים מסויימים, היא זהה בקרב אתאיסטים ואנשים דתיים, וכן בקרב דתות שונות. לעתים קרובות אנשים לא יודעים לתת הסבר מילולי ומנומק מדוע מוסרי להציל חמישה אנשים ולגרום למוות של אדם אחד במקרה מסויים בעוד לא מוסרי לעשות זאת במקרה אחר. דבר זה גם מצביע על כך שמוסר הוא מנגנון שחלקו לפחות מובנה בתוך רוב האנשים ולאו דווקא מנגנון שהוא כולו נלמד או מושפע רק מתהליכים חיצוניים לנו.  

דוקינס מעיר גם שהסכמה על פתרון דילמות מוסר אלה לפי כללים מסויימים, היא זהה בקרב אתאיסטים ואנשים דתיים, וכן בקרב דתות שונות. לעתים קרובות אנשים לא יודעים לתת הסבר מילולי ומנומק מדוע מוסרי להציל חמישה אנשים ולגרום למוות של אדם אחד במקרה מסויים בעוד לא מוסרי לעשות זאת במקרה אחר. דבר זה גם מצביע על כך שמוסר הוא מנגנון שחלקו לפחות מובנה בתוך רוב האנשים ולאו דווקא מנגנון שהוא כולו נלמד או מושפע רק מתהליכים חיצוניים לנו.

דוקינס יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי איסטים רבים מניחים שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסתים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.  

דוקינס יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי איסטים רבים מניחים שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסתים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים). לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.  

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים). לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתאיזם. פרק שמונה עוסק בשאלה מה רע בדת? למה להיות עוין כל כך? אלא יוצא למתקפה כנגד דתות תאיסטיות כמו איסלם ונצרות. דוקינס רואה את הדת [[הכחשת מדע|כחותרת תחת המדע]], מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.

"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתאיזם. פרק שמונה עוסק בשאלה מה רע בדת? למה להיות עוין כל כך? אלא יוצא למתקפה כנגד דתות תאיסטיות כמו איסלם ונצרות. דוקינס רואה את הדת [[הכחשת מדע|כחותרת תחת המדע]], מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.

דוקינס מציין מספר מדינות מוסלמיות כמו פקיסטן, אפגניסטן, ערב הסעודית אנשים עלולים להיות מוצאים להורג בשל "הרהורי כפירה". הוא משווה זאת לרעיון של "פשע-מחשבה" בספר [[1984 (ספר)|1984]]. הוא גם טעון כי מנהיג מוסלמי מקומי באנגליה מתקשה לגנות הוצאות להורג כאלה. בהמשך הוא מצביע על מעשים ועמדות קיצוניות מצד נוצרים רבים בארצות הברית. דוגמה לנושא הזה היא שנאה להומואים והתנכלות למישהו בגלל מעשה שנעשה באופן פרטי, בלי לפגוע באדם אחר ומתוך הסכמה בין בגירים. הוא מביא לדוגמה את סיפורו של אלן טורינג שתרם באופן משמעותי למאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית בפיצוח צופן האניגמה, אבל לאחר המלחמה אולץ לקבל טיפול הורמונלי שהוביל בהמשך להתאבדותו.  

דוקינס מציין מספר מדינות מוסלמיות כמו פקיסטן, אפגניסטן, ערב הסעודית אנשים עלולים להיות מוצאים להורג בשל "הרהורי כפירה". הוא משווה זאת לרעיון של "פשע-מחשבה" בספר [[1984 (ספר)|1984]]. הוא גם טעון כי מנהיג מוסלמי מקומי באנגליה מתקשה לגנות הוצאות להורג כאלה. בהמשך הוא מצביע על מעשים ועמדות קיצוניות מצד נוצרים רבים בארצות הברית. דוגמה לנושא הזה היא שנאה להומואים והתנכלות למישהו בגלל מעשה שנעשה באופן פרטי, בלי לפגוע באדם אחר ומתוך הסכמה בין בגירים. הוא מביא לדוגמה את סיפורו של אלן טורינג שתרם באופן משמעותי למאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית בפיצוח צופן האניגמה, אבל לאחר המלחמה אולץ לקבל טיפול הורמונלי שהוביל בהמשך להתאבדותו.

דוגמה אחרת היא התנגדות גורפת להפלות שגורמת להתקפות ופשעי שנאה בארצות הברית. דוקינס טוען שטיעונים רבים של מתנגדי הפלות אינם נכונים - לדוגמה לא הגיוני להתנגד להפלה בטיעון לפיו אנו עלולים למנוע את הלידה של בטהובן, כאשר דבר דומה מתרחש בכל פעם שאנחנו מסרבים לקיים יחסי מין. הוא גם מדגים מדוע עוברים, בוודאי בשלב מוקדם של חייהם - כאשר מדובר רק בצבר תאים - שונים מבני אדם. דוקינס מדגים את השנאה היוקדת שיש בקרב חלק ממתנגדי ההפלות - שנאה שגוררת לעיתים מעשי רצח, הוא גם תוהה מדוע קדושת החיים חשובה כל כך ביחס לעוברים אבל אותם אנשים תומכים בעונשי מוות.  

דוגמה אחרת היא התנגדות גורפת להפלות שגורמת להתקפות ופשעי שנאה בארצות הברית. דוקינס טוען שטיעונים רבים של מתנגדי הפלות אינם נכונים - לדוגמה לא הגיוני להתנגד להפלה בטיעון לפיו אנו עלולים למנוע את הלידה של בטהובן, כאשר דבר דומה מתרחש בכל פעם שאנחנו מסרבים לקיים יחסי מין. הוא גם מדגים מדוע עוברים, בוודאי בשלב מוקדם של חייהם - כאשר מדובר רק בצבר תאים - שונים מבני אדם. דוקינס מדגים את השנאה היוקדת שיש בקרב חלק ממתנגדי ההפלות - שנאה שגוררת לעיתים מעשי רצח, הוא גם תוהה מדוע קדושת החיים חשובה כל כך ביחס לעוברים אבל אותם אנשים תומכים בעונשי מוות.

דוקינס טוען כי דת מהווה בסיס נוח לפעילות טרור. לפי דוקינס מעשי טרור בשם הדת - כמו פיגועי מגדלי התאומים -יסודם לא רק בקיצונים דתיים, אלא נטועה בהסברים דתיים פופולריים שקיימים גם בקרב דתיים מתונים. לדוגמה האמונה שאם תמות לאחר שעשית את הדבר הנכון בעיני אלוהים - תגיע לגן עדן. רוב הדתיים לא יהפכו לטרוריסטים, אבל לפי דוקינס החינוך הדתי, גם החינוך הדתי המתון, מכין יסודות שעליהם ניתן לקדם ביתר קלות פעילות אלימה נגד "כופרים", נגד דתות אחרות וסיבות אחרות. הדת מעודדת את האנשים לחשוב כי זה לגיטימי לא לערער על הנחות מסוימות. זה לא בסדר להטיל ספק. סוג כזה של מחשבה לפי דוקינס הוא בעייתי.

דוקינס טוען כי דת מהווה בסיס נוח לפעילות טרור. לפי דוקינס מעשי טרור בשם הדת - כמו פיגועי מגדלי התאומים -יסודם לא רק בקיצונים דתיים, אלא נטועה בהסברים דתיים פופולריים שקיימים גם בקרב דתיים מתונים. לדוגמה האמונה שאם תמות לאחר שעשית את הדבר הנכון בעיני אלוהים - תגיע לגן עדן. רוב הדתיים לא יהפכו לטרוריסטים, אבל לפי דוקינס החינוך הדתי, גם החינוך הדתי המתון, מכין יסודות שעליהם ניתן לקדם ביתר קלות פעילות אלימה נגד "כופרים", נגד דתות אחרות וסיבות אחרות. הדת מעודדת את האנשים לחשוב כי זה לגיטימי לא לערער על הנחות מסוימות. זה לא בסדר להטיל ספק. סוג כזה של מחשבה לפי דוקינס הוא בעייתי.

==ילדות התעללות ומפלט מן הדת==

==ילדות התעללות ומפלט מן הדת==

פרק תשע של הספר עוסק בסוגיות הנוגעות לגידול ילדים בצל הדתות. דוקינס מציין את הפרשה של חטיפת הילד אדגרדו מורטארה מידי הוריו היהודים, על ידי מוסדות נוצריים באיטליה של המאה ה-19. לפי דוקינס סיפור זה מדגים את הבעיות שיש גם בקרב דתיים מתונים - שכן הדת מאפשרת לאנשים כאלה לעשות מעשים איומים, בלי שיש להם כוונת מרושעות. למורטארה הייתה מטפלת נוצרית. בשלב מסוים הילד חלה והמטפלת חששה שהוא ימות ויגיע לגיהינום. מסיבה זו היא הטבילה אותו לנצרות בחשאי וללא הסכמת הוריו. לפי הלוגיקה הקתולית באופן זה הילד הפך להיות נוצרי, וכאשר נודע הדבר הוא הוצא מידי הוריו בכוח על ידי המשטרה. לא עזרו לחצים של יהודים ושל גורמים נוספים מחוץ לאיטליה - הילד לא הושב להוריו. דוקינס מראה את הבעית בסוג כזה של חשיבה - לדוגמה כיצד אקט סמלי של שפיכת מים על ראש של אדם ומלמול כמה מילים הופכת להיות דבר חשוב שמשנה את הזהות של אדם, דבר שני הוא שראשי הכנסייה ואף נוצרים קתולים רבים באותה תקופה, לא הצליחו להבין כלל את הבעיה במעשיהם. הדת אפשרה להם להצדיק מעשה נפשע של הפרדת ילד מהוריו. בעיה שלישית שדוקינס מזהה בדת בעקבות סיפור זה הוא האמונה היוקדת שדווקא האמונה והדת שלך הם הנכונות וכל השאר מוטעות. דבר זה מוביל לפטרונות – חלק מהנוצרים טענו שבעצם עשו לילד טובה, בכך שהוציאו אותו מבית יהודי, שהרי היהודים הם מיעוט נרדף ש"נושא כתם" מוסרי עקב רצח ישו.  

פרק תשע של הספר עוסק בסוגיות הנוגעות לגידול ילדים בצל הדתות. דוקינס מציין את הפרשה של חטיפת הילד אדגרדו מורטארה מידי הוריו היהודים, על ידי מוסדות נוצריים באיטליה של המאה ה-19. לפי דוקינס סיפור זה מדגים את הבעיות שיש גם בקרב דתיים מתונים - שכן הדת מאפשרת לאנשים כאלה לעשות מעשים איומים, בלי שיש להם כוונת מרושעות. למורטארה הייתה מטפלת נוצרית. בשלב מסוים הילד חלה והמטפלת חששה שהוא ימות ויגיע לגיהינום. מסיבה זו היא הטבילה אותו לנצרות בחשאי וללא הסכמת הוריו. לפי הלוגיקה הקתולית באופן זה הילד הפך להיות נוצרי, וכאשר נודע הדבר הוא הוצא מידי הוריו בכוח על ידי המשטרה. לא עזרו לחצים של יהודים ושל גורמים נוספים מחוץ לאיטליה - הילד לא הושב להוריו. דוקינס מראה את הבעית בסוג כזה של חשיבה - לדוגמה כיצד אקט סמלי של שפיכת מים על ראש של אדם ומלמול כמה מילים הופכת להיות דבר חשוב שמשנה את הזהות של אדם, דבר שני הוא שראשי הכנסייה ואף נוצרים קתולים רבים באותה תקופה, לא הצליחו להבין כלל את הבעיה במעשיהם. הדת אפשרה להם להצדיק מעשה נפשע של הפרדת ילד מהוריו. בעיה שלישית שדוקינס מזהה בדת בעקבות סיפור זה הוא האמונה היוקדת שדווקא האמונה והדת שלך הם הנכונות וכל השאר מוטעות. דבר זה מוביל לפטרונות – חלק מהנוצרים טענו שבעצם עשו לילד טובה, בכך שהוציאו אותו מבית יהודי, שהרי היהודים הם מיעוט נרדף ש"נושא כתם" מוסרי עקב רצח ישו.

דוקינס מתייחס לפרשיות של התעללות מינית של נזירים בילדים ומקרים של אלימות פיזית של אחיות בילדות - כמו שמתואר לדוגמה בסרט "האחיות מגדלנה". לדעת דוקינס בעיה לא פחות חמורה מהתעללות מינית כזו היא דוגמאות של התעללות נפשית בגלל לדוגמה סיפורי זוועה על גיהינום המצפה לנוצרים. הוא מזכיר עדות של אשה אשר בהיותה ילדה עברה ניצול מיני בידי כומר, אבל טענה כי הדבר כמעט לא השפיע עליה, לעומת זאת היא מעידה כי היא חוותה מצוקה נפשית גדולה על רקע זה שגרמו לה להאמין בעודה ילדה קטנה כי חברתה שהייתה פרוטסטנטית ומתה כילדה, נידונה לעיוניים תמידיים באש התופת. דוקינס מביא דוגמאות לשיטות של הפחדת ילדים על ידי נוצרים כדרך לחנך אותם – לדוגמה "חדרי גיהינום".  

דוקינס מתייחס לפרשיות של התעללות מינית של נזירים בילדים ומקרים של אלימות פיזית של אחיות בילדות - כמו שמתואר לדוגמה בסרט "האחיות מגדלנה". לדעת דוקינס בעיה לא פחות חמורה מהתעללות מינית כזו היא דוגמאות של התעללות נפשית בגלל לדוגמה סיפורי זוועה על גיהינום המצפה לנוצרים. הוא מזכיר עדות של אשה אשר בהיותה ילדה עברה ניצול מיני בידי כומר, אבל טענה כי הדבר כמעט לא השפיע עליה, לעומת זאת היא מעידה כי היא חוותה מצוקה נפשית גדולה על רקע זה שגרמו לה להאמין בעודה ילדה קטנה כי חברתה שהייתה פרוטסטנטית ומתה כילדה, נידונה לעיוניים תמידיים באש התופת. דוקינס מביא דוגמאות לשיטות של הפחדת ילדים על ידי נוצרים כדרך לחנך אותם – לדוגמה "חדרי גיהינום".

דוקינס מציין את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.  

דוקינס מציין את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.

==פער נחוץ מאד==

==פער נחוץ מאד==

הפרק העשירי והאחרון בספר עוסק בשאלה מדוע דת, למרות החסרונות הרבים שדוקינס זיהה בה, ממלאת "תפקיד בסיסי" בחברות אנושיות ולפי תפישתו גם מעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה.{{ש}}

הפרק העשירי והאחרון בספר עוסק בשאלה מדוע דת, למרות החסרונות הרבים שדוקינס זיהה בה, ממלאת "תפקיד בסיסי" בחברות אנושיות ולפי תפישתו גם מעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה.{{ש}}

* [http://www.aish.co.il/sp/ph/48870657.html מסע הצלב האתיאיסטי], מאמר נגד ספרו של ריצ'רד דוקינס, באתר AISH

* [http://www.aish.co.il/sp/ph/48870657.html מסע הצלב האתיאיסטי], מאמר נגד ספרו של ריצ'רד דוקינס, באתר AISH

* {{ynet|[[מיכאל אברהם]]|האם איינשטיין טעה? "אלוהים משחק בקוביות"|4086098|23 ביוני 2011}}

* {{ynet|[[מיכאל אברהם]]|האם איינשטיין טעה? "אלוהים משחק בקוביות"|4086098|23 ביוני 2011}}

[[קטגוריה:תרבות]]

[[קטגוריה:תרבות]]