שינויים

[[קובץ:Picture of jevons.jpg|ממוזער|280px|ויליאם סטנלי ג'בונס, מאבות [[כלכלה נאו-קלאסית]]]]

[[קובץ:Picture of jevons.jpg|ממוזער|280px|ויליאם סטנלי ג'בונס, מאבות [[כלכלה נאו-קלאסית]].]]

'''ויליאם סטנלי ג'בונס''' (באנגלית: '''William Stanley Jevons'''{{כ}};‏ 1 בספטמבר 1835 - 13 באוגוסט 1882) כלכלן ולוגיקן בריטי. הוא היה אחד מ-3 הכלכלנים שהובילו את [[המהפכה השולית]] בכלכלה (דבר שהוליד את ה[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]). כמו כן הוא היה אחד החלוצים לשימוש של מתמטיקה בכלכלה ואחד הכלכלנים הראשונים שהתייחסו לשאלה של [[קיימות]] בכלכלה, בעיקר בהיבט של השענות על משאבי [[אנרגיה]] סופיים ולא מתחדשים ([[פחם]]), נושא שהיום מכוסה תחת [[שיא תפוקת הנפט]]. על שמו קרוי גם [[פרדוקס ג'בונס]] המתאר את הקשר בין התייעלות טכנולוגית להגברת צריכה של משאבים.  

'''ויליאם סטנלי ג'בונס''' (באנגלית: '''William Stanley Jevons'''{{כ}};‏ 1 בספטמבר 1835 - 13 באוגוסט 1882) כלכלן ולוגיקן בריטי. הוא היה אחד מ-3 הכלכלנים שהובילו את [[המהפכה השולית]] בכלכלה (דבר שהוליד את ה[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]). כמו כן הוא היה אחד החלוצים לשימוש של מתמטיקה בכלכלה ואחד הכלכלנים הראשונים שהתייחסו לשאלה של [[קיימות]] בכלכלה, בעיקר בהיבט של השענות על משאבי [[אנרגיה]] סופיים ולא מתחדשים ([[פחם]]), נושא שהיום מכוסה תחת [[שיא תפוקת הנפט]]. על שמו קרוי גם [[פרדוקס ג'בונס]] המתאר את הקשר בין התייעלות טכנולוגית להגברת צריכה של משאבים.  

בספרו "[[שאלת הפחם]]" The Coal Question, משנת 1865, הוא ניתח את ההשלכות של ההשענות הבריטית על [[פחם]]. בהינתן שהפחם הוא משאב אנרגיה סופי ו[[משאבים מתכלים|לא מתחדש]] ג'בונס העלה את השאלה של [[קיימות]].  

בספרו "[[שאלת הפחם]]" The Coal Question, משנת 1865, הוא ניתח את ההשלכות של ההשענות הבריטית על [[פחם]]. בהינתן שהפחם הוא משאב אנרגיה סופי ו[[משאבים מתכלים|לא מתחדש]] ג'בונס העלה את השאלה של [[קיימות]].  

{{ציטוט|תוכן= האם אנו נוהגים בחוכמה, בכך שאנו מאפשרים לכלכלת המדינה לעלות מעבר לנקודה שבה אנו יכולים לתמוך בה במשך זמן רב?}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= האם אנו נוהגים בחוכמה, בכך שאנו מאפשרים לכלכלת המדינה לעלות מעבר לנקודה שבה אנו יכולים לתמוך בה במשך זמן רב?}}

התזה המרכזית שלו הייתה כי מעמדה הבכיר של האימפריה הבריטית בעולם היתה דבר זמני, בהנתן שמשאב האנרגיה העיקרי שלה הוא דבר סופי. תוך כדי הפיתוח של רעיון זה ג'בונס נגע בשורה של נושאים שהם מרכזיים לנושא הקיימות כולל [[גבולות לצמיחה]], [[פיצוץ אוכלוסין]], [[גלישה מלמעלה]] (Overshoot), קולוניאליזציה מחודשת של העולם, [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] (EROI), מיסוי של מקורות אנרגיה, חלופות של [[אנרגיה מתחדשת]], ושיא תפוקה של מקורות אנרגיה (נושא שמכוסה היום תחת התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]]).  

התזה המרכזית שלו הייתה כי מעמדה הבכיר של האימפריה הבריטית בעולם הייתה דבר זמני, בהינתן שמשאב האנרגיה העיקרי שלה הוא דבר סופי. תוך כדי הפיתוח של רעיון זה ג'בונס נגע בשורה של נושאים שהם מרכזיים לנושא הקיימות כולל [[גבולות לצמיחה]], [[פיצוץ אוכלוסין]], [[גלישה מלמעלה]] (Overshoot), קולוניאליזציה מחודשת של העולם, [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] (EROI), מיסוי של מקורות אנרגיה, חלופות של [[אנרגיה מתחדשת]], ושיא תפוקה של מקורות אנרגיה (נושא שמכוסה היום תחת התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]]).  

בעקבות עבודתו זו נתמנתה ועדה מלכותית לחקירת מלאי הפחם במדינה, ושמו של ג'בונס התפרסם ברבים.

בעקבות עבודתו זו נתמנתה ועדה מלכותית לחקירת מלאי הפחם במדינה, ושמו של ג'בונס התפרסם ברבים.